אודות הפרויקט

רקע
בשנת 1999, בעבודות חפירה לא חוקיות של שנערכו על ידי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, קרוב ל-400 משאיות של עפר רווי בממצאים ארכיאולוגיים הוצאו מהר הבית ונשפכו בנחל קדרון הסמוך. בשנת 2004 הקימו דר’ גבריאל ברקאי ויצחק דבירה את פרויקט סינון העפר מהר הבית בגן הלאומי עמק צורים, על מנת להציל את הממצאים העתיקים שטמונים בעפר ולקיים מחקר מעמיק שישפוך אור נוסף על עברו של הר הבית. המחקר הארכיאולוגי נעשה תחת החסות האקדמית של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובמימון הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל. הסינון (שכרגע אינו מתקיים) תופעל ומומן על ידי עמותת אלע”ד משנתו השניה של הפרויקט ועד למרץ 2017.

גן לאומי עמק צורים ואתר הסינון

גן לאומי עמק צורים ואתר הסינון

עד כה לקחו חלק בפעילות למעלה מ-200,000 מתנדבים מהארץ ומהעולם. זוהי תופעה חסרת תקדים כפעילות הארכיאולוגית הקהילתית הגדולה בעולם. בכך האתר הפך להיות בעל משמעות חינוכית וערכית לילדים ולמבוגרים אשר משתתפים בתהליך חשיפת ממצאי הר הבית.

מכיוון שמעולם לא התקיימה חפירה מדעית ארכיאולוגית יזומה בהר הבית, מאות אלפי הממצאים שנאספו במהלך פרויקט הסינון מספקים מידע ארכיאולוגי יקר ערך שלא היה נגיש לחוקרים קודם לכן. אף שהממצאים נמצאו מחוץ להקשרם המקורי, ניתן לזהות ולתארך את רובם על ידי השוואתם לממצאים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים אחרים. שיטות ייחודיות פותחו לסינון העפר באמצעות שטיפה במים ולדגימת הממצאים ובעקבות פרויקט הסינון, הפכו שיטות אלו כיום לנפוצות בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי ירושלים. כמו כן, פותחו שיטות סטטיסטיות מורכבות לניתוח הנתונים במטרה לגלות את יחודם של שרידי התרבות החומרית מהר הבית ביחס לאזורים אחרים בירושלים.

קבוצת מבקרים לוקחים חלק בסינון העפר מהר הבית

קבוצת מבקרים לוקחים חלק בסינון העפר מהר הבית

 

בולה משלהי ימי הבית הראשון ועליה טביעת חותם של כהן ממשפחת אימר

ממצאים
עד כה נמצאו במהלך עבודות הסינון מאות אלפי שברי כלי חרס, המתוארכים לתקופות שונות, החל בימי הבית הראשון וכלה בימינו אנו. ביניהם נחשפו כשלושים אלף פריטי ממצא מסוגים שונים: שברי כלי אבן, שברי כלי זכוכית, חפצי מתכת ושברי מתכת, כחמשת אלפים מטבעות עתיקים, תכשיטים ממגוון סוגים וחומרים, מגוון עשיר של חרוזים, ראשי חצים, אבני קלע ופריטי נשק אחרים, תליונים, קמיעות, חותמות וטביעות חותם, משקולות מחומרים שונים, חפצים אישיים כגון מקטרות חרס ומסרקות, כלי משחק וקוביות משחק, שיבוצים לעיטור מבנים ורהיטים עשויים אבן, עצם וצדף, שברי צלמיות ופסלונים. כמו כן, נמצאו בעפר מהר הבית שרידים ארכיטקטוניים כגון אבני פסיפס מעיטורי קירות ורצפות, אריחי ריצוף ואריחי קיר, קטעי טיח צבועים, שברי עמודים, בסיסים וכותרות, אבנים מעוטרות ומגוון רחב של פריטים אחרים. לצד כל אלו, נאספו פריטים רבים של עצמות בעלי חיים, צדפות, קונכיות ומאובנים.
התקופות המיוצגות בממצאים מכסות טווח זמן רחב, החל מתקופת הבית הראשון (שהחלה לפני כשלושת אלפים שנים) ועד לימינו. שני הרכיבים העיקריים של הממצא, המעידים על התקופות שבהן הייתה הפעילות האנושית נוכחת בהר הבית ביתר שאת, הם הקרמיקה והמטבעות, שכן, הם מצויים בכמויות גדולות ואפשר לקבוע את זמנם בוודאות רבה.
בין הממצאים המיוחדים שנתגלו בסינון, ראויה לציון בולה עברית שחתמה שק, שייתכן שהכיל כסף או זהב. את שרידי הכתובת הנראים על ההטבעה ניתן אולי להשלים בדרך הבאה: [להצ]ליהו/[בן]אמר". משפחת אִמֵר ידועה כמשפחת כוהנים בירושלים בסוף ימי הבית הראשון וימי שיבת ציון (ירמיהו כ', א'–ב'). בולה זו היא עדות ארכיאולוגית ראשונה לפעילות המנהלית שהתקיימה בשטח הר הבית בימי הבית הראשון, ואף ייתכן שהייתה קשורה במקדש עצמו.

עוד תגלית ראויה לציון מימי הבית השני היא ריבוי לוחות ריצוף במגוון צורות וצבעים ששולבו יחדיו בהרכבים מגוונים ויצרו דגמים גאומטריים עשירים. בדיקת כתביו של יוסף בן מתתיהו מעלה שטכניקה זו שימשה לעיטור רחבת הר הבית, שהקיפה את מבנה המקדש: "וכל הככר מתחת לרקיע היה רצוף אבני צבעונים, אבנים מאבנים שונות" (מלחמת היהודים ה' ה' ב').

אריחי ריצוף שהיו בשימוש רחבת המקדש הפתוחה בשלהי ימי הבית השני

עד כה נמצאו בפרויקט הסינון למעלה מחמשת אלפים מטבעות בני תקופות שונות, ובהם כמה מטבעות מרגשים ומעניינים במיוחד, בשל חשיבותם והתיעוד שהם טומנים בחובם.
מטבע נדיר, אשר עורר התרגשות מיוחדת כאשר נתגלה, היה מטבע שנטבע בשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים, היא שנת 66/67 לסה"נ. בפני המטבע מופיעים ענף ועליו שלושה רימונים וכתובת בכתב העברי העתיק: "ירושלם קדשה"; בצד הגב מופיעים גביע העומר והכתובת: "חצי השקל". מטבעות מחצית השקל שימשו לתשלום מִסי המקדש, ובימי המרד הגדול החליפו את השקלים הצוריים. ככל הנראה, נטבעו מטבעות אלו בהר הבית עצמו בידי שלטונות המקדש. מס מחצית השקל למקדש מבוסס על הנאמר בספר שמות, בפרשת "כי תישא" (ל', י"א, ט"ו): כל יהודי נדרש לשלם חצי שקל למקדש בכל שנה. המטבע שנתגלה נשתמר היטב, אף שהוא פגום מעט בשל שרֵפה, אולי השרֵפה שגרמה לחורבן המקדש השני בשנת שבעים לסה"נ. זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מסוג זה, שמקורו בהר הבית עצמו.

מטבע מחצית השקל מהשנה הראשונה למרד הגדול (שנת 66)

המטבעות הרבים שנמצאו בעפר מעידים בציור ובכתב על עברו העשיר של ההר מראשית ימי הבית השני עד ימי המנדט הבריטי, ובהם גם מטבע זהב מרהיב של קיסר צרפת נפוליאון השלישי, מן המאה ה־19 לספירה.
בין הממצאים שעלו בעבודת הסינון, מופיעה כמות גדולה של פריטים אדריכליים , ייתכן אף של מבני ציבור מהתקופה הביזנטית. מתקופה זו, נתגלו שברי פסיפס רבים וחלקי מבנים כמו שברי רעפים, שברי כותרות קורינתיות, ואף שברי לוחות סורג של כנסיות. שלא כמו השברים הארכיטקטוניים, שהיו עשויים להילקח להר הבית לצורך שימוש חוזר, אין ספק שאבני הפסיפס לא הגיעו לצורך זה, והן מעידות בסבירות גבוהה על קיום מבנים בשטח הר הבית בתקופה הביזנטית. שפע הממצאים מתקופה זו, הכולל גם מטבעות רבים, עומד בסתירה להנחה המקובלת, שבאותה התקופה לא נתקיימה בהר הבית כל פעילות וכי שטח ההר היה פנוי מכל מבנה ועמד בשיממונו. עם שינוי אופיו של הר הבית בתקופה הערבית הקדומה, פורקו ככל הנראה המבנים הביזנטיים והוחלפו במבנים מוסלמיים על ידי הח'ליפים לבית אומיה במאות השביעית והשמינית לסה"נ, חלק ממבנים אלו קיים עד היום. מתקופה זו נתגלו ממצאים רבים כגון: פסיפסים מוזהבים, חרסים עם כתובות, תכשיטים, מטבעות זהב ועוד.
פרויקט סינון העפר הוכיח את עצמו כמקור בלתי נדלה ללימוד תולדות הר הבית. עד כה סונן רק חלק קטן מן העפר הרב שפונה מן ההר. המחקר נמשך במלוא המרץ, וממצאים רבים עוד מחכים להתגלות בידי המבקרים באתר.

כתיבת תגובה