חרס מהר הבית עם חריטה שמזכירה מנורת שבעת קנים

רוצים לעזור לפענח ממצאים ארכיאולוגים מסתוריים מהר הבית?

על חרס עתיק שנתגלה בסינון העפר מהר הבית נתגלתה חריטה מעניינית.
האם זו מנורה? צמח כלשהו? משהו אחר? כיצד לתארך את החרס ומתי נעשתה החריטה ועל-ידי מי ולאיזו מטרה?
אם זו אכן מנורה אז מה ניתן ללמוד ממנה על דגם המנורה במסורת היהודית?
בכל השאלות הללו דנים כעת הארכיאולוגים החוקרים את החרס הזה.
מוזמנים להציע הסברים משלכם.

פרטים נוספים על ממצאי הסינון של העפר מהר הבית ודרכים נוספות לסייע ותמוך במחקר ניתן למצוא בקישור הבא: half-shekel.org/he

27239 menorah-c

4 comments for “חרס מהר הבית עם חריטה שמזכירה מנורת שבעת קנים

  1. 09/12/2015 at 4:25

    pפשוט להפליא
    מנורת המאור כך גם תיארה ושרטטה הרמב"ם
    ועיינו בספר שהוציא הרב אריאל על המנורה
    אמנון

  2. תבונה
    09/12/2015 at 22:05

    התייחסתי לממצא הזה בכובד ראש, ומסקנתי שהוא אינו מהווה ראיה לכלום – והרי נימוקי:
    יש לקחת בחשבון מספר פרטים;
    1) המתבונן בממצא יבחין שלא מדובר בהטבעה מקצועית תוך כדי יצירת הכלי, אלא חריטה פרימיטיבית שנחרטה על הכלי לאחר יצירתו, כשעוד היה רך.
    משכך, ההסתברות היא שקשה היה למצייר, לחרוט מנורה מעוגלת באופן מדויק.
    2) בנוסף, יתכן שהתקופה בה הוא נוצר היא 'הביזנטית', היות וידוע שחומר רב שהוצא מאשפת אורוות שלמה מקורו ברובע היהודי גם של תקופות מאוחרות יותר מהחורבן.
    3) ממצא זה אמנם מצטרף לממצא היחידי הנוסף מבית הכנסת בדורא,
    אך מנגד, כל המנורות בממצאים (מאות רבות!) הינם באלכסון מתעגל, כולל המנורה שנחשפה בבית ברובע היהודי מלפני החורבן.
    4) דעת ר"א בן הרמב"ם שכוונת אביו הרמב"ם ז"ל בציורו, למנורה בעלת קנים ישרים, אלא שלא מוכרח כך מדברי הרמב"ם עצמו שכותב שאיננו מציר מדויק אלא בכדי להבין את העיקרון.
    5) רש"י שאומר 'אלכסון' אינו בהכרח אלכסון ישר – גם אלכסון מעוגל הוא אלכסון, להוציא זוית מרובעת (כמו שצייר סופר אחד בכת"י פירש"י 'לייפציג'..)

    הר' אריאל האריך בכך בספר על המנורה שערך. והוא בהחלט שופך אור רב על הסוגיא.

    האדמו"ר מחב"ד/המשיח… אכן קיבל את דברי הרמב"ם כפשוטם כי כך היה נוח לו… הוא לא נחשב בחוגים התורניים כדעה מקובלת (בלשון המעטה), אלא כמשיחיסט הזוי שכל פעולה שעשה היתה מכוונת למטרה זו – כולל האדרת הלימוד ברמב"ם וכו'. נאמניו ההזויים אכן מריעים בקול רעש גדול לממצא הזה, שיהיו בריאים…

    לנכון נראה שהממצא הזה איננו מלמד על מנורת המקדש אלא על משחק חריטה של ילד/מבוגר בקערת חימר רכה…

    • zachi
      14/12/2015 at 16:21

      תבונה:
      תודה על התגובה המפורטת.
      1) אכן חריטה זו חריטה לאחר הצריפה. לאחר הצריפה החרס הוא קשה ולכן גם היכולת לצייר דגמים מדוייקים היא קשה, וקל וחומר לעשות קווים עגולים.

      2) החרס הוא מהתקופה הביזנטית אך החריטה יכלה להעשות גם זמן רב לאחר מכן.
      החומר שהוצא מאורוות שלמה אין לו דבר עם הרובע היהודי. מהיכן הבאת את המידע הזה?

      3) אני מניח שכוונתך לקנים הישרים. לא רק בדורא אירופוס יש קנים ישרים, יש עוד כמה דוגמאות, אבל הרוב המוחלט של התיאורים של המנורה הם עם קנים עגולים. אין מאות ממצאים עם תיאורי המנורה, אלא עשרות. אולי בין 20 ל-30.
      4) לא הכרתי את ההסתייגות הזו. יפה…
      5) יפה.

      ברור שדעת הרבי מילובביץ היא לא דעה שיש להתחייס אליה ברצינות במחקר אודות צורת המנורה.

      המסקנה הסופית שלך היא כנראה נכונה, רק שלא מדובר בקערת חימר רכה, אלא בשבר חרס קשה שהחורט מצא בהר הבית או במקום אחר וחרט עליה את המנורה ומשום מה הותיר את החרס בהר הבית.

      יישר כח,
      צחי

  3. תבונה
    14/01/2016 at 12:21

    צחי, שלום רב. תודה על הערותיך.

    2) טעותטל"ח. אכן החומר הוא מהר הבית בלבד. אך גם מתקופות מאוחרות יחסית.

    3) אני עצמי מחזיק באוסף תמונות מיקרי בלבד, של 34 מנורות בעלות קנים מעוגלים על עצמים שונים (חריטות/תבליטי אבן וטיח, פסיפסים, בולות, חותמות, מטבעות). אין ספק שישנן כאלו למאות.

    לאחר התבוננות, הצדק עמך, כי החריטה נעשתה אחרי שהכלי היה קשה, ולכן הסיתות הינו בעל פגימות בחרס, מה שלא היה יכול לקרות מחריטה בחומר רך.

    תודה רבה

כתיבת תגובה