בניגוד למה שחשבתם: עיקר ה"חפירה" הארכיאולוגית היא במחקר הממצאים במעבדה

רבים שואלים אותנו מה טיבה של עבודת עיבוד החומר לקראת פרסום מדעי ומדוע היא אורכת כל כך הרבה זמן. רואים את התמונה למטה? ובכן, היא מספרת לנו על מקצת מהסיזיפיות של תהליך עיבוד החומר. אם מעניין אתכם לשמוע על מה מדובר, המשיכו לקרוא.

אלפי שפיות של קערות חרס מהתקופה הביזנטית ממשפחת ה-Fine Byzantine Ware – טיפוס Form 1 Variant B/D.

שלא כמו בחפירות הצלה, בחפירה אקדמית עיקר העבודה הארכיאולוגית מתבצעת במעבדה ולא בשטח. הפעילות השנתית בחפירה ממוצעת מורכבת מכחודש חפירה בשטח וביתרת השנה עוסקים בלימוד ועיבוד הממצאים במעבדה. במקרה של עיבוד הממצאים מסינון העפר מהר הבית, אתגר עיבוד החומר הוא אף מורכב יותר כיוון שהממצאים לא נתגלו באתרם, ואנו נדרשים לעסוק גם בעיבודים סטטיסטיים מורכבים במטרה לשחזר את ההקשר של הממצאים השכיחים.

מכלול הממצאים מסינון עפר הר הבית מגיעים אלינו כמו חבילת פאזל עצום עם מאות אלפי חלקים. המיון הראשוני נעשה בשטח שבו הממצאים ממויינים לפי חומרים (חרס, מתכת, עצמות בעלי חיים וכד') ולפי קטגוריות ראשוניות של סוג הממצא (שפה של כלי חרס, נר שמן, אבן ריצוף משיש, אבני ריצוף מסוג אופוס סקטילה, עצמות מנוסרת, עצמות שרופות וכד'). לאחר מכן החומר עובר למעבדה, שם מתבצע מיון נוסף לסוגי ממצא. לדוגמא כלי החרס ממויינים לקערות, קנקנים, סירי בישול, פכים, פכיות וכד'. בשלב הבא המיון מגיע לרזולוציה גבוהה יותר: ממיינים כל סוג לפי טיפוסים (על פי קריטריונים של צורה, חומר, סגנון, עיטורים וכדומה). שלב זה מהווה את מרבית עבודת המיון, והוא מכונה "טיפולוגיה". בשלב הבא, כפי שתראו בתמונה לעיל, ממיינים את הממצאים מכל טיפוס על פי השטח שבו הם נתגלו בשפכי העפר שהוצאו מהר הבית.

בחפירה רגילה הנערכת באתרה, נוהגים הארכיאולוגים לחקור ולפרסם את הממצאים על פי השטח שבו הם נתגלו, והמחקר של קטגוריות מסויימות נדחה לשלב מאוחר יותר של פרסום ממצאי החפירה. במקרה שלנו לא ניתן לעשות זאת מפני שהכל קשור בהכל, ממש כמו בפאזל. יש למיין את כל הממצאים כדי למצוא את כל החלקים של אזור מסויים בפאזל. זאת מפני שסוגי הממצאים השונים מהתקופות השונות מפוזרים בחלקים שונים של השפך. עם זאת הם אינם מפוזרים באופן אחיד כמו בסלט שעורבב היטב, אלא מפוזרים בחלקי השפך בדגמי ריכוזים שונים. מה שמרתק בכל העניין הזה הוא שקבוצות ממצאים שמגיעים כנראה מאותו הקשר מפוזרים בדגם זהה. כלומר, יש להם התפלגות סטטיסטית דומה באזורי השפך. הפרוייקט פיתח למעשה שיטת מחקר סטטיסטית חדשנית המסייעת להבין ההקשר של ממצאים מתוך שפכי ומילויי עפר.

לצורך המחקר הסטטיסטי של כלי החרס, בחרנו עבור המדגם רק את שברי השפיות של כלי החרס (אומרים שפיות ולא שפות כדי לא לבלבל עם שפות של דיבור). השפה של הכלי היא החלק האינדקטיבי ביותר לזיהוי טיפוס הכלי. בחפירה רגילה נוהגים גם לשמור רק את השפיות, אם כי ישנם גם כלים שלמים, אך הם מהווים אחוז קטן מסך כל כלי החרס. במקרה שלנו מדובר רק בשברי כלי חרס. לאחר שמיינו את כל השפיות לפי תקופות, וסוגי כלים, עכשיו הגענו סוף סוף לשלב שבו סיימנו את המיון לפי טיפוסים והחלטנו כבר עכשיו להתחיל לספור את הממצא על מנת ליצור את מסד הנתונים עבור העיבוד הסטטיסטי הראשוני. לשם כך, העסקנו מתנדבים (וזה המקום להודות לשרי ספיר, מיכאל סווירסקי וד"ר רון בילס), ומכיוון שגם מדובר בהזמנות יוצאת דופן ללמוד ולהכיר מקרוב את הקרמיקה של ירושלים לדורותיה באופן מפורט ביותר, הצענו גם לסטודנטים לארכיאולוגיה את העבודה הזו, ומי שקפצה מייד על ההזמנות היתה קרן שוורצמן, שהיא סטודנטית לארכיאולוגיה וכימיה שנה ב' באוניברסיטה העברית. עבודה זו כוללת מיון של החרסים מכל טיפוס לפי השטח בשפך העפר שממנו כל חרס הגיע, לאחר מכן נעשית הספירה לפי מיון זה והנתונים מוזנים במחשב. לנתונים אלו מצטרפים נתונים טיפולוגים נוספים שנעשים על פי מדידות של מדגם החרסים מכל טיפוס, כגון: קוטר מירבי, השתמרות ממוצעת של ההיקף ועוד מאפיינים רבים נוספים.

מרתק, לא? טוב, נסחפנו קצת… אבל רבותי – זוהי ארכיאולוגיה! לחפור בשטח זה כיף, אבל על מנת להגיע למסקנות משמעותיות נדרש מחקר מדוקדק ומקיף. אנו מתעסקים בצ'ופצ'יק של הקומקום, כי לכל קומקום צ'ופצ'יק עם מאפיינים ייחודיים משלו. כשמתחילים להבין את המשמעויות של כל צ'ופצ'יק, של נטיית השפה, של עובי הדופן, של קושי החרס, של העיטורים שלו ועוד ועוד מאפיינים – אז העסק נהייה מעניין באמת, ואפשר להאיר את תולדות ירושלים באור חדש.

חגי כהן, מנהל החוקרים, חושב מחשבות עמוקות על מהותו של החרס שבידו.

ארן ירדני, ממייסדי הפרויקט, מספר כיצד הכל התחיל

 

ארן ירדני, שבשנת 1999 היה סטודנט לארכיאולוגיה, ויחד עם צחי דבירה (צויג) החלו לבדוק את שפכי העפר שפונו מהר הבית, מספר מהזווית שלו את האירועים ההזויים שבעקבותיהם החל פרויקט סינון העפר מהר הבית.

לאחר ששמעו על משאיות שיוצאות מהר הבית ומגיעות למזבלה, הם הצליחו לעקוב אחריהן ולהתחיל לזהות ממצאים ארכיאולוגיים חשובים, אך דרך החתחתים רק התחילה כשהוואקף וגם רשויות המדינה הציבו עוד ועוד מכשולים בפניהם בטרם יכלו לפתוח במלאכת הסינון…

תודה!

בשעה טובה הצלחנו לסיים את הקמפיין עבור מימון פרויקט הסינון לתקופה הקרובה. בזכות התורמים שהתחייבו על תרומת מאצ’ינג ובזכות תומכי הפרויקט מהציבור הרחב (בעיקר תורמים חוזרים) הצלחנו להשלים את היעד תוך זמן קצר יחסית. התרומות שקיבלנו יאפשרו לנו לסיים את המחקר במספר נושאים ולפרסם מספר מאמרים.

כיום מועסקים כ-12 עובדים במעבדה (ארבעה במשרה מלאה) ועבור השלמת המחקר והפרסום של כל קטגוריות הממצאים עלינו להעסיק עוד כ-30 מומחים לעבודה שתמשך כחמש שנים. בסופה יצא דו”ח בין שישה כרכי עבי כרס, ובהם תיעוד מלא, ניתוח, דיון ומסקנות של כלל הממצאים. העלות הכוללת של כל עבודת הפרסום היא כ-9 מליון ₪. תכנית המחקר זו אושרה וקיבלה את המלצתה של ועדה מיוחדת שמונתה על ידי רשות העתיקות, ובה ארכיאולוגים בכירים ממכונים שונים לארכיאולוגיה. התכנית ומכתב המלצה מטעם רשות העתיקות לממן את הפרויקט, נשלחה לראש הממשלה לפני כחמישה חדשים, אך טרם שמענו באופן רשמי על היענות כלשהי מצד לשכת ראש הממשלה או משרדים אחרים.

אין לנו כל ודאות שהבטחותיו של ראש הממשלה ושל שרים נוספים (שרת התרבות והשר לענייני ירושלים ומורשת) אכן ימומשו, וככל שחולף הזמן הסיכויים לדבר פוחתים, לכן אנחנו ממשיכים לגייס תרומות עבור התקציב המלא של הפרסום. היעד הבא שלנו כעת הוא מימון של שלושת הכרכים הראשונים. זהו יעד ארוך טווח, שבע"ה, יגוייס דרך קרנות ופילנטרופים מחו”ל וגם דרך אתר האינטרנט שלנו למימון המונים. אמנם, מהראשונים מגיע עיקר המימון שלנו, אך אנו מאמינים בערך הרב (הסימלי וגם כלכלי) שיש להשתתפותו של הציבור הרחב גם במימון הפרויקט.

שוב, תודה רבה לכל תומכי וחברי הפרויקט. אנו מעריכים מאד את השותפות שלכם גם במעקב, הפצה ודאגה לפרויקט.

שבת שלום וחודש טוב,

יצחק דבירה וד”ר גבריאל ברקאי

פרידה מג'ן

אנחנו נפרדים היום מג'ניפר גרין-פליישר שעבדה באתר הסינון כמדריכה באנגלית, ובמעבדה כאשת יחסי ציבור ותוכן. ג'ן הצטרפה אלינו לפני כשנתיים וחצי, מספר חודשים לאחר שעלתה לארץ מניו-הייבן, קונטיקט, עם השכלה של תואר שני בניהול אתרים ארכיאולוגים והנגשתם לציבור מאוניברסיטת לונדון. הבנו שאסור לנו לפספס את ההזדמנות ומייד העסקנו אותה.

בשנתיים וחצי האחרונות ג'ן קידמה את הפרויקט באופן משמעותי בהנגשתו לציבור דוברי האנגלית בארץ ובעולם. מי שעוקב אחר האתרים שלנו באנגלית זכה להנות מהתוכן המגוון והרעיונות היצירתיים שאיפשרו לקהל הרחב הצצה אל תוך עולם המחקר הארכיאולוגי והממצאים הרבים שיש בידינו.

ג'ן תמשיך לעסוק ביחסי הציבור בעמותה שעוסקת בהסברה ישראלית בעולם. אנחנו מודים לה על תרומתה הרבה לפרויקט ומאחלים לה הצלחה רבה במקום עבודתה החדש.

מוזמנים לקרוא את הפוסט המרגש שכתבה המסכם שנתיים וחצי של חוויות בפרויקט הסינון.

 

סיום מחקר כלי החרס של ימי הבית הראשון ונושאים נוספים

אנחנו עוד מעט שם , צריך רק עוד קצת עזרה מכל מי שטרם תרם השנה. התורמים מחו"ל ממתינים להענות שלכם כדי להכפיל את התרומה שלכם פי ארבע.

התרומות שלכם יאפשרו לנו לסיים את המחקר של כלי החרס מימי הבית הראשון, ומהתקופות הרומית המאוחרת, הביזאנטית והמוסלמית הקדומה, מחקר של כל המטבעות, לפרסם עוד שני מאמרים מקדמיים ולקדם מחקרים בנושאים נוספים. למי שאינו ארכיאולוג זה עשוי להשמע משעמם, אבל דעו לכם שהממצא השכיח בארכיאולוגיה, ובעיקר כלי החרס, זו הליבה של כל המחקרים שממנה נגזרים כל המסקנות הגדולות.

שברי כלי חרס המתוארכים לתחילת ימי הבית הראשון (המאות הי'-ט' לפנה"ס)


כאמור, בעולם הארכיאולוגי ממצאים שלא זכו לפרסום מדעי נחשבים כאילו לא נתגלו מעולם.
מי שמעוניין יכול גם לתרום עבור סיבסוד של הסינון הנייד בקהילות ובבתי ספר (יש לציין זאת בהערות של טופס התרומה). באתר שלנו אנחנו מציינים שהעלות של שלשה ימי סינון בבתי ספר הם כ-12,000 ₪, אבל אפשר גם לתרום סכומים קטנים יותר והסכום המצטבר יאפשר את הפעילות הזאת. בתי ספר רבים מוכנים לשלם עבור פעילות זו סכום נמוך יותר, כך שבמקרים רבים 12,000 ₪ עשויים גם לאפשר שישה ימי סינון, כ-2000 ₪ ליום סינון, 500 ₪ לכיתה.

תרמו עכשיו ב half-shekel.org 

1 2 3 23