תודה!

בשעה טובה הצלחנו לסיים את הקמפיין עבור מימון פרויקט הסינון לתקופה הקרובה. בזכות התורמים שהתחייבו על תרומת מאצ’ינג ובזכות תומכי הפרויקט מהציבור הרחב (בעיקר תורמים חוזרים) הצלחנו להשלים את היעד תוך זמן קצר יחסית. התרומות שקיבלנו יאפשרו לנו לסיים את המחקר במספר נושאים ולפרסם מספר מאמרים.

כיום מועסקים כ-12 עובדים במעבדה (ארבעה במשרה מלאה) ועבור השלמת המחקר והפרסום של כל קטגוריות הממצאים עלינו להעסיק עוד כ-30 מומחים לעבודה שתמשך כחמש שנים. בסופה יצא דו”ח בין שישה כרכי עבי כרס, ובהם תיעוד מלא, ניתוח, דיון ומסקנות של כלל הממצאים. העלות הכוללת של כל עבודת הפרסום היא כ-9 מליון ₪. תכנית המחקר זו אושרה וקיבלה את המלצתה של ועדה מיוחדת שמונתה על ידי רשות העתיקות, ובה ארכיאולוגים בכירים ממכונים שונים לארכיאולוגיה. התכנית ומכתב המלצה מטעם רשות העתיקות לממן את הפרויקט, נשלחה לראש הממשלה לפני כחמישה חדשים, אך טרם שמענו באופן רשמי על היענות כלשהי מצד לשכת ראש הממשלה או משרדים אחרים.

אין לנו כל ודאות שהבטחותיו של ראש הממשלה ושל שרים נוספים (שרת התרבות והשר לענייני ירושלים ומורשת) אכן ימומשו, וככל שחולף הזמן הסיכויים לדבר פוחתים, לכן אנחנו ממשיכים לגייס תרומות עבור התקציב המלא של הפרסום. היעד הבא שלנו כעת הוא מימון של שלושת הכרכים הראשונים. זהו יעד ארוך טווח, שבע"ה, יגוייס דרך קרנות ופילנטרופים מחו”ל וגם דרך אתר האינטרנט שלנו למימון המונים. אמנם, מהראשונים מגיע עיקר המימון שלנו, אך אנו מאמינים בערך הרב (הסימלי וגם כלכלי) שיש להשתתפותו של הציבור הרחב גם במימון הפרויקט.

שוב, תודה רבה לכל תומכי וחברי הפרויקט. אנו מעריכים מאד את השותפות שלכם גם במעקב, הפצה ודאגה לפרויקט.

שבת שלום וחודש טוב,

יצחק דבירה וד”ר גבריאל ברקאי

פרידה מג'ן

אנחנו נפרדים היום מג'ניפר גרין-פליישר שעבדה באתר הסינון כמדריכה באנגלית, ובמעבדה כאשת יחסי ציבור ותוכן. ג'ן הצטרפה אלינו לפני כשנתיים וחצי, מספר חודשים לאחר שעלתה לארץ מניו-הייבן, קונטיקט, עם השכלה של תואר שני בניהול אתרים ארכיאולוגים והנגשתם לציבור מאוניברסיטת לונדון. הבנו שאסור לנו לפספס את ההזדמנות ומייד העסקנו אותה.

בשנתיים וחצי האחרונות ג'ן קידמה את הפרויקט באופן משמעותי בהנגשתו לציבור דוברי האנגלית בארץ ובעולם. מי שעוקב אחר האתרים שלנו באנגלית זכה להנות מהתוכן המגוון והרעיונות היצירתיים שאיפשרו לקהל הרחב הצצה אל תוך עולם המחקר הארכיאולוגי והממצאים הרבים שיש בידינו.

ג'ן תמשיך לעסוק ביחסי הציבור בעמותה שעוסקת בהסברה ישראלית בעולם. אנחנו מודים לה על תרומתה הרבה לפרויקט ומאחלים לה הצלחה רבה במקום עבודתה החדש.

מוזמנים לקרוא את הפוסט המרגש שכתבה המסכם שנתיים וחצי של חוויות בפרויקט הסינון.

 

סיום מחקר כלי החרס של ימי הבית הראשון ונושאים נוספים

אנחנו עוד מעט שם , צריך רק עוד קצת עזרה מכל מי שטרם תרם השנה. התורמים מחו"ל ממתינים להענות שלכם כדי להכפיל את התרומה שלכם פי ארבע.

התרומות שלכם יאפשרו לנו לסיים את המחקר של כלי החרס מימי הבית הראשון, ומהתקופות הרומית המאוחרת, הביזאנטית והמוסלמית הקדומה, מחקר של כל המטבעות, לפרסם עוד שני מאמרים מקדמיים ולקדם מחקרים בנושאים נוספים. למי שאינו ארכיאולוג זה עשוי להשמע משעמם, אבל דעו לכם שהממצא השכיח בארכיאולוגיה, ובעיקר כלי החרס, זו הליבה של כל המחקרים שממנה נגזרים כל המסקנות הגדולות.

שברי כלי חרס המתוארכים לתחילת ימי הבית הראשון (המאות הי'-ט' לפנה"ס)


כאמור, בעולם הארכיאולוגי ממצאים שלא זכו לפרסום מדעי נחשבים כאילו לא נתגלו מעולם.
מי שמעוניין יכול גם לתרום עבור סיבסוד של הסינון הנייד בקהילות ובבתי ספר (יש לציין זאת בהערות של טופס התרומה). באתר שלנו אנחנו מציינים שהעלות של שלשה ימי סינון בבתי ספר הם כ-12,000 ₪, אבל אפשר גם לתרום סכומים קטנים יותר והסכום המצטבר יאפשר את הפעילות הזאת. בתי ספר רבים מוכנים לשלם עבור פעילות זו סכום נמוך יותר, כך שבמקרים רבים 12,000 ₪ עשויים גם לאפשר שישה ימי סינון, כ-2000 ₪ ליום סינון, 500 ₪ לכיתה.

תרמו עכשיו ב half-shekel.org 

יש צורך מיידי לבצע עבודות שימור בכל חומות הר הבית – המצב הנוכחי הינו סכנת נפשות

יש צורך מיידי לחסום את הגישה לחומות הר הבית באזור הגן הארכיאולוגי שמדרום לרחבת הכותל המערבי (מרכז דוידסון) וככל הנראה גם ברחבת הכותל המערבי. יש להקים מחסום או גדר במרחק של כמה מטרים. מדובר בסכנת נפשות!

היום בצהרים התראיינתי לערוץ 2 בנוגע לאבן שנפלה בעזרת ישראל שמדרום לרחבת הכותל המערבי. מדובר באבן שהתפצלה לשניים כתוצאה מסדקים שנוצרו במשך שנים מחלחול של מים ושורשי עשבים. ניתן היה לראות שרק קטע קטן מפניו הפנימיים של השבר היה מחובר עד לאחרונה אל החלק של האבן שנותר קבוע בקיר. אבן זו הינה חלק מהנדבכים ההרודיאנים של ההר, כלומר, קיר התמך של רחבת הר הבית בשלהי ימי בית המקדש השני.

עברתי ובדקתי את האבנים לאורך המשך הכותל באזור הגן הארכיאולוגי וגם באזור רחבת הכותל המערבי. לאורך כל הכותל ראיתי סדקים דומים. בעבר הייתי ער לקיומם של סדקים אלו אך חשבתי שהם סדקים חיצוניים. עכשיו מסתבר שמדובר בסדקים עמוקים מאד וכל אחת מן האבנים הללו היא סכנת נפשות.

סדקים באבני הכותל המערבי

סדקים באבני הכותל המערבי

סדקים באבני הכותל המערבי

לגבי הכותל המערבי בשנת 2009 נערכו עבודות שימור של רשות העתיקות במקום, תחת מגבלות קשות שהוטלו על ידי רב הכותל המייחס קדושה לאבנים (צריך תמיד לזכור שלא מדובר בכותל המערבי של בית המקדש אלא בקיר תמך של הרחבת הר הבית על ידי המלך המלך הורדוס). מדו"ח השימור שפורסם נראה שהתיקונים והחיזוקים נעשו רק בנדבכים העליונים מהתקופה העות'מאנית שהיו בסכנת נפילה, ולא ברור האם גם הוחדרו חומרי חיזוק בסדקים בנדבכים מימי הבית השני.
ממשלת ישראל חייבת להחליט על תכנית שימור מיידית לכל חומות הר הבית. הממשלה מעולם לא קיבלה החלטה כזו בגלל הרגישות המדינית. בשנת 2003 כאשר נוצר בלט בכותל הדרומי ולאחר מכן גם בכותל המזרחי, הביאו משלחת מירדן וממצרים כדי לשקם את הקטעים המסוכנים. התוצאה של עבודות שיקום אלו היא שני טלאים מכוערים בחומות הר הבית שאינם עומדים בקריטריונים של עבודת שימור ארכיאולוגית.

בלט בכותל הדרומי – צולם בשנת 2001

בלט בכותל המזרחי. צולם בשנת 2004

הטלאי שנוצר בעבודות השימור של המשלחת הירדנית בכותל הדרומי

הטלאי שנוצר בכותל המזרחי בעבודות השימור של המשלחת המצרית

לא מדובר בפעם הראשונה שאבנים מחומות הר הבית נופלות. זה קרה גם בעבר, אלא שהפעם זה נתפס במצלמה. לפני מספר שנים תיעדתי אבנים שנפלו מהכותל המזרחי באזור בית הקברות המזרחי והזעקתי את רשות העתיקות שלא היתה יכולה לעשות יותר מידי בנידון בגלל שסמכויות האכיפה שלה בהר הבית מוגבלות בהוראת היועץ המשפטי לממשלה והדרג המדיני.

קטע קיר שהתפרק מהכותל המזרחי. האבנים נפלו באזור בית הקברות המוסלמי כאשר היה ריק מאנשים. צולם בשנת 2012

נסע שריד בית המקדש וישב כאן

עפר עם אפר מחורבן המקדש בניו-יורק

אם יצא לכם לבקר בניו יורק, קפצו לבקר בבית הכנסת האמפטון. שם תוכלו לראות את שלט ההוקרה שתלוי על הקיר. לפני שנה, כשהקשיים הכספיים היו בעיצומם וסכנת סגירה ריחפה מעל הפרויקט, הוזמנו לבקר בבית הכנסת, שם התקבלנו בחום ובנעימות וחזרנו לארץ כשאמתחתנו די תרומות כדי להמשיך את פעילות המעבדה למשך שנה נוספת.

במשך השנים היו לפרויקט תורמים רבים, ואנו מוקירים את כולם – הן את אלו שהיו אתנו מההתחלה והן את המצטרפים החדשים, אבל התרגשנו לראות קהילה שלמה שתרמה תרומה משמעותית להמשך פעילותינו.

מעבר למילות ההוקרה, הלוח מכיל גם פך זכוכית ובו עפר מהר הבית.  כתבנו בעבר על העפר המיוחד אותו אנו מסננים, ואחוזי האפר הגדולים שהוא מכיל, שריד לחורבן הבית הראשון והשני.

רב שרירא גאון, שחי בבבל במאה העשירית, מספר שכאשר גלו ישראל לבבל, "בנו יכניה מלך יהודה וסיעתו בי כנישתא (בית כנסת) ויסדוה באבנים ובעפר שהביאו עמהם מבית המקדש, לקיים עליהם מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (וקראו לאותו בית כנסת) "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא", כלומר שנסע שריד בית המקדש וישב כאן.

ובכן, כעת נסע שריד מהמקדש וישב גם בבית הכנסת האמפטון – בית הכנסת המודרני הראשון המכיל עפר ואפר ממקום המקדש. אנו מקווים שכמו בבבל, עפר זה ישמש בתור תזכורת לקשר עם ציון ויחזק את חברותם של אנשי הקהילה עם פרויקט הסינון.

אין לנו עניין במסחור העפר הזה, איננו רואים עצמנו כבעליו, ואנחנו שמחים לחלק את העפר לכל דורש שמבקר אצלינו. עם זאת, בשל המאמץ הרב שנעשה כדי לסנן אותו ולוודא שלא נותרו בו פריטים ארכיאולוגים ועבור הטיפול במשלוח שלו, אנחנו מבקשים תרומה צנועה באתר התרומות של הפרויקט עבור משלוח של דגימה של העפר בשקית קטנה.

כמו כן, רכזי קהילות המעוניינים בהרצאה על סינון העפר מהר הבית וממצאיו ובשלט הקדשה דומה מוזמנים ליצור קשר במייל inbal@tmsifting.org.

עפר ואפר לששון ויגון

היהדות לדורותיה הטמיעה את זכרון החורבן במקומות רבים בחיי היום-יום ובמעגל החיים. ברכת המזון שלאחר כל סעודה, השארת אזור בלתי מטוייח בבניין בית חדש ומנהגי האבלות בשלושת השבועות שבין צום י"ז בתמוז לתשעה באב הם רק חלק מהדוגמאות לשימור הכאב על חורבנו והעדרו של בית המקדש.

קערית אפר לשימוש בחופה

מנהג אחד, המוזכר בתלמוד הבבלי, הוא נתינת אפר בראשו של החתן ביום חופתו. עם נתינת האפר, קוראים את הפסוקים "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי. אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי."

כפי שסיפרנו בפוסט הקודם בנושא זה, בשנים האחרונות, אנו עדים ליותר ויותר חתנים הניגשים אלינו ומבקשים לקבל מעט עפר עם אפר מהר הבית לשימוש בחופתם.

אבל הבקשות לעפר ואפר מגיעות לא רק ממאורסים טריים, אלא גם מאבֵלים. אחד מהם היה מנהל הפרויקט, צחי דבירה שנהג בלוויית אמו על פי מנהג קדום של עצימת עיני הנפטר ופיזור מעט עפר תוך אמירת הפסוקים "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט) ו"וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (שם מו, ד). לאחרונה, לאחר מותו המצער של אחד התומכים הגדולים ביותר שלנו, שלחנו מעט עפר מהר הבית להיטמן בקברו, והדבר ריגש מאד את משפחתו שמצאה נחמה בכך שהוא טמון יחד עם עפר ממקום המקדש המכיל אפר מהחורבן.

היתה לנו מתנדבת בסינון שסיפרה שמכל הממצאים המרגשים ביותר כגון חותמות, מטבעות נדירים וכתובות, הממצא שהכי ריגש אותה היה פיסת עץ מפוחמת, שיתכן שמקורה בחורבן בית המקדש. החיבור המוחשי באמצעות ידיה עם האירוע הדרמטי ביותר בתולדות ישראל נגע בה בעומקי נפשה.

שנזכה לדעת להפיק משמעות מיום צום ט' באב, יום של התבוננות באירועים שהביאו לחורבן, להשפעתו על חיינו ומה  התיקון לאותה דרך שהביאה לחורבן ולפורענויות נוספות שחלו בעם ישראל ביום זה.

"נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד-ה'" (איכה ג מ)

1 2 3 23