סיור בהר הבית – סרטון מס' 6: הסודות שמתחת לכיפת הסלע ומקום גניזת ארון הברית (חלק 1)

אנחנו ממשיכים בסדרת הסרטונים מסיורים בהר הבית והפעם לרגל ט' באב שני סרטונים על הסודות שמתחת לכיפת הסלע ומקום גניזת ארון הברית.

אנחנו מעלים גם סרטונים עם תוכן שונה מסיורים בהר הבית באנגלית. מוזמנים לצפות בדף הפייסבוק שלנו באנגלית
Temple Mount Sifting Project
לתרומות וצפיה בסרטונים נוספים מסיורים בהר הבית ונושאים נוספים על פרויקט הסינון כנסו לוידאו בלוג שלנו ב:
עברית: http://half-shekel.org/he/#blog
באנגלית: http://half-shekel.org/#blog

ממצא ומוצא החודש: משקולת אבן מימי הבית הראשון – ניקול פרץ

החודש בחרנו בניקול פרץ ממעלה אדומים שמצאה משקולת אבן מימי הבית הראשון. המשקולת בעלת צורה ייחודית עם סימון שאינו רגיל למשקולות מתקופה זו. בסינון נתגלו עד כה יותר מעשרים משקולות ושברי משקולות מתקופת הבית הראשון. בתקופה זו בארץ ישראל עדיין לא היה שימוש במטבעות. סחר החליפין נעשה בעיקר באמצעות מתכות יקרות, כגון בצעי זהב ובעיקר בצעי כסף, שערכם נמדד באמצעות משקולות אבן. באתרים מאזור ממלכת יהודה נתגלו מעל ל-500 משקולות אבן. המשקולות יוצרות סדרה המתבססת על תקן השקל המקראי שביחידות משקל מודרני שווה ל-11.33 גרם. סדרת המשקולות כוללת משקולות השוקלות שקל אחד, כמו גם כפולות של 2, 4, 8, 16, 24 ו-40 שקלים. על חלק מהמשקולות מופיע סימון באותיות בכתב עברי קדום או של ספרות היראטיות ("כתב היד" המצרי) המורה על מידת המשקל. בנוסף, מערכת המשקל כוללת משקולות נמוכות מיחידת השקל. אלו משקולות הבקע (חצי שקל), הפים (2/3 שקל) והנצף (5/6 שקל). מידות קטנות יותר הופיעו במשקולות הגרה.

השקל התחלק ל-24 גרה. עם זאת, במקרא מוזכר גם המונח 'שקל הקודש' שהיה מחולק ל-20 גרה, והיו חוקרים שהציעו שיתכן שהיה תקן נוסף של משקל המכונה 'שקל הקודש' בעל משקל שונה מ-11.33 גר' המוכר לנו ממרבית המשקולות מיהודה.

במקרא המשקולת נקראת פשוט "אבן". המקרא מיחס חשיבות רבה לשמירה על מידות ומשקולות תקינות. "לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ, אֶבֶן וָאָבֶן:  גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ, אֵיפָה וְאֵיפָה:  גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה.

אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ (דברים, כ"ה, י"ג-ט"ו). אכן, ניכר כי משקולות האבן בממלכת יהודה שמרו על תקן אחיד ורק מעט ממאות המשקולות המוכרות מראות משקל "מזויף" החורג משמעותית מהשקל היהודאי.

המשקולות מהר הבית מצויות כעת במחקר. על ידי נסיון לשחזר את המשקל המלא של המשקולות השבורות על ידי צילום בתלת מימד ובאמצעות משקולות נוספות שיתגלו בסינון נוכל לקבל מידע נוסף שיתכן וישפוך אור חדש על סוגיית שקל הקודש'.

כל הכבוד לך ניקול על הממצא היפה, ובזכותך נדע טוב יותר כיצד לא לעשות איפה ואיפה.

וידאו מהרצאתו של ד"ר אהרן גרינר על הצלמיות מהר הבית בכנס חידושים בחקר ירושלים

למעוניינים להעמיק להלן הרצאתו של ד"ר אהרן גרינר על שברי הצלמיות מהר הבית שניתנה בכנס חידושים בחקר ירושלים באוניברסיטת בר-אילן לפני מספר שבועות.

ממצא ומוצא החודש: קונכיית חילזון ארגמון קהה קוצים

אנחנו חוזרים למנהגינו להכריז על ממצא החודש שנתגלה בחודש האחרון על ידי מבקרים בסינון. כזכור, הבחירה בממצא היא על-פי עניין, חידוש, יופי וחדוות המבקר שמצא אותו.

החודש בחרנו במשפחת סינגר מירושלים שמצאה קונכייה של החלזון הימי המוכר בשם ארגמון קהה קוצים (בלעז: Murex Trunculus).

משפחת סינגר עם קונכית ארגמון קהה קוצים

ממצא זה מעורר תמיהה מכיוון שממצאים כאלו מוצאים בעיקר באתרים חופיים ולא באתרי ההר. עד כה מצאנו יותר מעשרים קונכיות כאלו עם סימני ניקוב. חלזונות אלו שימשו לתעשיית צבע יוקרתי בעת העתיקה, והופק מהן צבע הארגמן וצבע התכלת. מתקני תעשייה עם שברי קונכיות כאלו נתגלו באתרים פניקים לאורך החוף של הים התיכון, ובארץ מוכר מתקן כזה בעיקר מתל דור. חז"ל הגדירו חלזון ימי מסויים שרק ממנו ניתן להפיק את צבע התכלת שיהיה כשר הלכתית עבור צביעת חוטי הצמר של הציצית ואריגים ששימשו במקדש ובגדי הכהונים. כיום מקובל במחקר לזהות את הארגמון קהה קוצים עם חלזון התכלת של חז"ל.

אנחנו מוצאים בסינון צדפים וקונכיות רבים וחלקם ככל הנראה שימשו כמאכל שהיה חביב על נזירים ביזנטים. צדפים מסויימים שימשו כחרוזים או תליונים, וישנם צדפים ששימשו לחיפוי קירות או רצפות בתקופת הבית הראשון. במקרה של ארגמון קהה הקוצים עוד לא ערכנו מחקר מקיף על הנושא ובדיקה מקיפה של תפוצתו של ממצא מסוג זה באזור ההר, אך נראה שמתקני צביעה וקונכיות ממין זה נתגלו גם באתרים בפנים הארץ כגון יריחו, תל בית מירסים, תל מור ואף בחפירות של בנימין מזר מדרום-מערב להר הבית.

האם היה מתקן תעשיית צבע בהר הבית? באיזו תקופה פעל?אולי לאחר שנערוך בדיקות פחמן 14 בחלק מן הקונכיות נוכל לקבל תשובות לשאלות אלו, אך בדיקות אלו יקרות מאד ובשלב זה אין לנו תקציב לכך. נקווה שהדבר יתאפשר בעתיד ובמחקר עתידי התשובות לשאלות אלו יתבהרו יותר.

ארגמון קהה קוצים (חלזון התכלת)

 

 

פרסום שברי צלמיות החרס מהר הבית בכנס חידושים בחקר ירושלים באונ' בר-אילן

ביום חמישי בשבוע שעבר יצאנו בפרסום ראשוני של תוצאות עיבוד נתוני שברי צלמיות החרס מימי הבית הראשון שנתגלו בסינון העפר מהר הבית (ראו קישור למאמר ברשימת פרסומי הפרויקט בצד שמאל). הכנס גם צולם בוידאו ואנחנו מקווים שבקרוב ניתן יהיה לספק גם קישור להרצאה המצולמת. אהרן גרינר שחקר את שברי הצלמיות הראה שהמכלול בכללותו דומה למכלולים אחרים של צלמיות שנתגלו בירושלים אך במספר הבדלים נקדותיים, כגון העדר הופעתן של צלמיות זרות מסגנון שהיה נפוץ מחוץ ליהודה או ריבוי השימוש בראשים מטיפוס אף צבוט בניגוד לראשים עשויים בתבנית.

מבחר שברי צלמיות מהר הבית

מבחר שברי צלמיות מהר הבית

מלבד מאמר זה הכנס היה עשיר בהרצאות מעניינות וחידושים מחקרים. הרצאה נוספת ניתנה על ידי גבי ברקאי ורוברט דויטש בנוגע לבולה שנתגלתה בחפירתו של יובל גדות בעיר דוד. הם קראו את הבולה מחדש וזיהו אותה כבולה פיסקלית, שהיא הבולה השלישית מסוג זה שנתגלתה בעבודה ארכיאולוגית (בניגוד לכל השאר שהופיעו בשוק העתיקות). בולה זו שניתן לקרוא אותה כ'אלתקן למלך' מצטרפת לבולה הראשונה שגילינו בסינון בור האשפה ממורדות הר הבית ('גבעון למלך') והבולה השניה שגילינו בסינון עפר עבור חפירות בית המעיין בעיר דוד ('בית לחם למלך').

מאמר מעניין נוסף היה של פרופ' זאב ספראי שביקר את מאמרו של פרופ' שלמה נאה בנוגע לטביעת החותם 'דכא ליה' שמקורה בשפכי העפר בתעלת הניקוז בתחתית הכותל המערבי. טביעה זו גם היא נמצאה בסינון בעמק צורים שנעשה כשירות עבור חפירתו של אלי שוקרון. ספראי הראה טביעה זהה שנתגלתה בשוק העתיקות. טביעה זו זוהתה כקופון שניתן לעולי הרגל שרכשו נסכים עבור הקורבנות בלשכת החותמות בבית המקדש, ואותו החליפו לאחר מכן בנסך המתאים לקורבן שניתן להם בלשכת הקורבנות. פרופ' נאה טען שהכיתוב על הטביעה כולל את שם הקורבן, שם היום ושם משמר הכהנים. ספראי חלק בעיקר על השימוש בשם משמר הכהנים עבור ציון תאריך הטביעה, אך לא חלק על שם הקורבן או על הקריאה הראשונית שלו על ידי רייך ושוקרון כדכא ליה שפירושו בארמית טהור לה'. עבור קוראי הבלוג נגלה שגם בסינון העפר מהר הבית נתגלתה טביעת חותם עשויה בסגנון דומה, אלא שהכיתוב בה הוא ביוונית. טביעה זו כמו הטביעה מתחתית הכותל המערבי ניתנה ביד כקופון עבור תשלום ולא כטביעת חותם שחתמה אגרת או חבילה כלשהי. אנו עדיין מצפים להתפנות לחקור לעומק את הממצא הזה אשר ישפוך אור נוסף על ממצאים מסוג זה משלהי ימי הבית השני.

1 2