וידאו מהרצאתו של ד"ר אהרן גרינר על הצלמיות מהר הבית בכנס חידושים בחקר ירושלים

למעוניינים להעמיק להלן הרצאתו של ד"ר אהרן גרינר על שברי הצלמיות מהר הבית שניתנה בכנס חידושים בחקר ירושלים באוניברסיטת בר-אילן לפני מספר שבועות.

ממצא ומוצא החודש: קונכיית חילזון ארגמון קהה קוצים

אנחנו חוזרים למנהגינו להכריז על ממצא החודש שנתגלה בחודש האחרון על ידי מבקרים בסינון. כזכור, הבחירה בממצא היא על-פי עניין, חידוש, יופי וחדוות המבקר שמצא אותו.

החודש בחרנו במשפחת סינגר מירושלים שמצאה קונכייה של החלזון הימי המוכר בשם ארגמון קהה קוצים (בלעז: Murex Trunculus).

משפחת סינגר עם קונכית ארגמון קהה קוצים

ממצא זה מעורר תמיהה מכיוון שממצאים כאלו מוצאים בעיקר באתרים חופיים ולא באתרי ההר. עד כה מצאנו יותר מעשרים קונכיות כאלו עם סימני ניקוב. חלזונות אלו שימשו לתעשיית צבע יוקרתי בעת העתיקה, והופק מהן צבע הארגמן וצבע התכלת. מתקני תעשייה עם שברי קונכיות כאלו נתגלו באתרים פניקים לאורך החוף של הים התיכון, ובארץ מוכר מתקן כזה בעיקר מתל דור. חז"ל הגדירו חלזון ימי מסויים שרק ממנו ניתן להפיק את צבע התכלת שיהיה כשר הלכתית עבור צביעת חוטי הצמר של הציצית ואריגים ששימשו במקדש ובגדי הכהונים. כיום מקובל במחקר לזהות את הארגמון קהה קוצים עם חלזון התכלת של חז"ל.

אנחנו מוצאים בסינון צדפים וקונכיות רבים וחלקם ככל הנראה שימשו כמאכל שהיה חביב על נזירים ביזנטים. צדפים מסויימים שימשו כחרוזים או תליונים, וישנם צדפים ששימשו לחיפוי קירות או רצפות בתקופת הבית הראשון. במקרה של ארגמון קהה הקוצים עוד לא ערכנו מחקר מקיף על הנושא ובדיקה מקיפה של תפוצתו של ממצא מסוג זה באזור ההר, אך נראה שמתקני צביעה וקונכיות ממין זה נתגלו גם באתרים בפנים הארץ כגון יריחו, תל בית מירסים, תל מור ואף בחפירות של בנימין מזר מדרום-מערב להר הבית.

האם היה מתקן תעשיית צבע בהר הבית? באיזו תקופה פעל?אולי לאחר שנערוך בדיקות פחמן 14 בחלק מן הקונכיות נוכל לקבל תשובות לשאלות אלו, אך בדיקות אלו יקרות מאד ובשלב זה אין לנו תקציב לכך. נקווה שהדבר יתאפשר בעתיד ובמחקר עתידי התשובות לשאלות אלו יתבהרו יותר.

ארגמון קהה קוצים (חלזון התכלת)

 

 

פרסום שברי צלמיות החרס מהר הבית בכנס חידושים בחקר ירושלים באונ' בר-אילן

ביום חמישי בשבוע שעבר יצאנו בפרסום ראשוני של תוצאות עיבוד נתוני שברי צלמיות החרס מימי הבית הראשון שנתגלו בסינון העפר מהר הבית (ראו קישור למאמר ברשימת פרסומי הפרויקט בצד שמאל). הכנס גם צולם בוידאו ואנחנו מקווים שבקרוב ניתן יהיה לספק גם קישור להרצאה המצולמת. אהרן גרינר שחקר את שברי הצלמיות הראה שהמכלול בכללותו דומה למכלולים אחרים של צלמיות שנתגלו בירושלים אך במספר הבדלים נקדותיים, כגון העדר הופעתן של צלמיות זרות מסגנון שהיה נפוץ מחוץ ליהודה או ריבוי השימוש בראשים מטיפוס אף צבוט בניגוד לראשים עשויים בתבנית.

מבחר שברי צלמיות מהר הבית

מבחר שברי צלמיות מהר הבית

מלבד מאמר זה הכנס היה עשיר בהרצאות מעניינות וחידושים מחקרים. הרצאה נוספת ניתנה על ידי גבי ברקאי ורוברט דויטש בנוגע לבולה שנתגלתה בחפירתו של יובל גדות בעיר דוד. הם קראו את הבולה מחדש וזיהו אותה כבולה פיסקלית, שהיא הבולה השלישית מסוג זה שנתגלתה בעבודה ארכיאולוגית (בניגוד לכל השאר שהופיעו בשוק העתיקות). בולה זו שניתן לקרוא אותה כ'אלתקן למלך' מצטרפת לבולה הראשונה שגילינו בסינון בור האשפה ממורדות הר הבית ('גבעון למלך') והבולה השניה שגילינו בסינון עפר עבור חפירות בית המעיין בעיר דוד ('בית לחם למלך').

מאמר מעניין נוסף היה של פרופ' זאב ספראי שביקר את מאמרו של פרופ' שלמה נאה בנוגע לטביעת החותם 'דכא ליה' שמקורה בשפכי העפר בתעלת הניקוז בתחתית הכותל המערבי. טביעה זו גם היא נמצאה בסינון בעמק צורים שנעשה כשירות עבור חפירתו של אלי שוקרון. ספראי הראה טביעה זהה שנתגלתה בשוק העתיקות. טביעה זו זוהתה כקופון שניתן לעולי הרגל שרכשו נסכים עבור הקורבנות בלשכת החותמות בבית המקדש, ואותו החליפו לאחר מכן בנסך המתאים לקורבן שניתן להם בלשכת הקורבנות. פרופ' נאה טען שהכיתוב על הטביעה כולל את שם הקורבן, שם היום ושם משמר הכהנים. ספראי חלק בעיקר על השימוש בשם משמר הכהנים עבור ציון תאריך הטביעה, אך לא חלק על שם הקורבן או על הקריאה הראשונית שלו על ידי רייך ושוקרון כדכא ליה שפירושו בארמית טהור לה'. עבור קוראי הבלוג נגלה שגם בסינון העפר מהר הבית נתגלתה טביעת חותם עשויה בסגנון דומה, אלא שהכיתוב בה הוא ביוונית. טביעה זו כמו הטביעה מתחתית הכותל המערבי ניתנה ביד כקופון עבור תשלום ולא כטביעת חותם שחתמה אגרת או חבילה כלשהי. אנו עדיין מצפים להתפנות לחקור לעומק את הממצא הזה אשר ישפוך אור נוסף על ממצאים מסוג זה משלהי ימי הבית השני.

"לא תעשה לך פסל וכל תמונה"- מחקר שברי הצלמיות שנמצאו בהר הבית

הכר את הצוות: יוני 2016
(לקוח מתוך פרסום באנגלית של ג'ניפר גרין)

האם פגשתם את אהרון?

האם פגשתם את אהרון?

ד"ר אהרון גרינר הצטרף לפרויקט הסינון מראשיתו, כאשר עוד למד לתואר הראשון. על אף שהחזיק תפקידים רבים לאורך השנים, יתכן שתזכרו אותו דווקא כארכיאולוג האחראי לפעילות היומית באתר או כמדריך וכמרצה המקבל את הקבוצות המגיעות לאתר. לאורך השנים עסק אהרון בתחומים רבים בארכיאולוגיה, השתתף במחקר של פרויקטים שונים בירושלים וגם כמובן בחפירות שונות כגון תל א-צאפי (גת פלשתים) בעבר וכחלק מצוות המחקר של חפירות תמנע ותל עיטון כיום.

כיום אהרון מחלק את זמנו בין מחקרים לטובת חפירות שונות, מחקר לטובת פרויקט סינון העפר מהר הבית, תפקידו כעמית מחקר ומתאם התוכנית האקדמית במכון אולברייט, ופוסט-דוקטורט על כלי האבן של תעשיית המתכת בתמנע שמתבצע באוניברסיטת תל אביב. מחקרו על כלי האבן שופך אור לראשונה על טיפוסי כלי האבן השונים ששימשו בתעשיית הפקת הנחושת וחלקם החשוב בתהליך זה. את עבודת הדוקטורט שלו הגיש אהרון באוניברסיטת בר אילן בנושא "כלי חרס מיובאים בתקופת הברונזה המאוחרת בישראל: בין כלכלה, חברה וסמליות".

 

פארק תמנע, אחד מאתרי הפקת הנחושת הקדומים בעולם, כולל פירים רבים של כריית נחושת בכל רחבי הפארק, כמו גם שרידים של תנורי התכה, עופרות, סיגים ופסולות נוספות המעידות על תהליך הפקת הנחושת בתקופות השונות.

פארק תמנע, אחד מאתרי הפקת הנחושת הקדומים בעולם, כולל פירים רבים של כריית נחושת בכל רחבי הפארק, כמו גם שרידים של תנורי התכה, עופרות, סיגים ופסולות נוספות המעידות על תהליך הפקת הנחושת בתקופות השונות.

בנוסף, אהרון מנהל את הפרוייקט "חפור את העבר- הרפתקה ארכיאולוגית ישראלית" (“Dig the Past – an Israeli Archaeological Adventure") אשר משחזרת חפירות ארכיאולוגיות ישראליות במחנות קיץ וכפעילות קהילתית בצפון אמריקה.

שבר פסלון של ראש כבשה מהתקופה הרומית

שבר פסלון של ראש כבשה מהתקופה הרומית

אהרון חוקר את מאות שברי צלמיות הטין והפסלונים שנמצאו בפרויקט הסינון. את מרבית הצלמיות ניתן לתארך לשלב מתקדם בתקופת בית המקדש הראשון, למאות ה-8 וה-7 לפני הספירה. הצלמיות מפרויקט הסינון מצטרפות לצלמיות רבות נוספות מתקופה זו שנמצאו בירושלים ובאתרים רבים ברחבי יהודה. מרבית הצלמיות הן צלמיות בעלי חיים מהן מוכרות היטב ביהודה צלמיות סוסים וצלמיות רוכב על סוס. רבות אחרות הן "צלמיות עמוד" של נשים. צלמיות אלו ריתקו את חוקרי התקופה, שכן כמעט תמיד אלו נמצאות שבורות ובריבוד משני (אשפה ומילויים) ויש חוקרים שייחסו זאת לרפורמות הדתיות של חזקיהו ויאשיהו, בהן הושמדו בשיטתיות סממנים של פולחן זר. האם צלמיות העמוד מייצגות את פולחן העשתורת או אולי ייצגו דמות אישה בשר ודם? האם שימשו לפולחן ביתי לא-רשמי או אולי כקמעות רפואה או פריון? אהרון, יחד עם חוקרים מרכזיים נוספים בצוות, מנסים לענות על שאלות אלו מנקודת המבט של הר הבית ולהבין מדוע צלמיות אלו מופיעות במרכז הרוחני והפוליטי של ירושלים ויהודה.

בימים אלו אנו מגייסים תרומות לצורך הוצאת כרכי הפרסום הראשונים של פרויקט הסינון. אם הנכם מעוניינים לתרום לפרסום הממצאים מהר הבית נא בדקו את אתר גיוס ההמונים שלנו, אשר מפרט רבות על הפרויקט, על ממצאים שכבר נחשפו ועל חשיבותם להבנת ההיסטריה הלא כתובה של הר הבית.

אם מענין אתכם לדעת עוד על המחקר של אהרון ועל הצלמיות הישארו מעודכנים. המחקר בעיצומו ובקרוב נפרסם מידע נוסף על אחת הצלמיות.

1 2