מספר עדכונים על הנעשה בפרויקט הסינון בחודשים האחרונים

החודשים האחרונים היו עמוסי אירועים, ולצערנו היינו עסוקים מידי מכדי לספק עדכונים שוטפים בבלוג זה. עם זאת, הבלוג באנגלית פעיל מאד ומי שמעוניין יכול להתעדכן בו באופן שוטף בקישור המופיע בצד שמאל למעלה. על העדכונים באנגלית שוקדת בכשרון רב ג'ניפר פליישר-גרין שהצטרפה אלינו השנה כאחראית על תחום יחסי הציבור בשפה האנגלית. כרגע אין לנו תקציב מספק בכדי למנות אחראי יחסי ציבור לקהל הישראלי, אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לפרסם כאן באופן מרוכז את העדכונים החשובים ביותר.

כפי שכבר פרסמנו כאן בבלוג האירועים של החודשים האחרונים החלו בפרסום נושא רצפות האופוס סקטילה – שחזורי דגמי הרצפות המעוטרות מימי הבית השני אותם חקרה פרנקי שניידר. הנושא זכה לחשיפה תקשורתית רחבה ביותר ולתהודה שנמשכת עד לזמן זה. חשוב לציין שהמחקר בנושא עדיין בעיצומו.

פרנקי שניידר מסבירה על שחזור דגמי הריצוף במסיבת עיתונאים באתר הסינון בעמק צורים

פרנקי שניידר מסבירה על שחזור דגמי הריצוף במסיבת עיתונאים באתר הסינון בעמק צורים

הדגמים שפרסמנו והרצפות שבתוכם שימשו ככל הנראה לריצוף של אזורים מקורים בהר הבית ולא לריצוף הרחבה הפתוחה אותה מתאר יוסף בן מתתיהו, שהשתרעה בין התחום המקודש הראשון של הר הבית לתחום המקודש השני שבו עמד בית המקדש. בין הממצאים נתגלו אריחי ריצוף גדולים שמתאימים יותר לריצוף רחבה היושבת תחת כיפת השמיים. רק במעטים מהאריחים הגדולים ניתן לשחזר את צורת האריח השלמה והדבר מקשה אף יותר לשחזר את דגם הריצוף או את שיוכו לתקופה. עם זאת, יש לנו מספר נתונים והצעות המאפשרים כיווני מחשבה שונים ועם התקדמות הסינון והמחקר מתגלים נתונים נוספים שיתכן ויעזרו לנו לשחזר גם את הדגמים של הרחבות הפתוחות.

ישראל היום

YNET

וואלה

הארץ

כתבה במבט לחדשות בערוץ הראשון

כתבת מגזין במקור ראשון

לפני כחודש יצאו לאור שני מאמרים שפרסמנו ב-Biblical Archaeology Review, המגזין הפופולרי הנפוץ בעולם לארכיאולוגיה. מאמר אחד כלל סקירה של הפרויקט וממצאיו והשני עסק ברצפות האופוס סקטילה ההרודיאניות. בעקבות המאמר יצרה אחת מקוראות המגזין שמיכות טלאים עם דגמים זהים (Quilt Work).

Relics in Rubble: The Temple Mount Sifting Project

What the Temple Mount Floor Looked Like

הרצאה של צחי דבירה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה על העדויות הארכיאולוגיות כנגד מגמת הכחשת המקדש.

הרצאה של צחי דבירה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה על העדויות הארכיאולוגיות כנגד מגמת הכחשת המקדש.

עוד אנו עוסקים בהד שנוצר מפרסומים אלו והנה הפתיעה אותנו ההחלטה חסרת ההגיון וחסרת היושר שהתקבלה באונסק"ו בנושא הר הבית. החלטה זו התעלמה במופגן מהזיקה היהודית למקום והעלתה שוב את פרויקט הסינון לכותרות. כחודש קודם לכן, נתנו הרצאה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה בנושא מגמת הכחשת המקדש והעדויות הארכיאולוגיות שכנגד, שזכתה כבר אז לעניין רב. לאחר הצהרת אונסק"ו סיכמנו את הדברים במאמר אינטרנטי פופולרי שהפצנו בבלוגים שלנו. המאמר באנגלית זכה לכ-100 אלף קוראים ולשיתופים ושכפולים באתרים אחרים!

Archaeology 101: An Archaeology Lesson to UNESCO

UNESCO’s Jerusalem resolution ignores Christian roots, too

כתבה של דני קושמרו באולפן שישי בערוץ 2

כתבה של דני קושמרו באולפן שישי בערוץ 2

כלי תקשורת שונים שעסקו בהצהרת אונסק"ו דיווחו שוב על ממצאי פרויקט הסינון כאשר המרכזי שבהם היה דני קושמרו מערוץ 2 אשר עשה כתבת מגזין לאולפן שישי. במוקד הכתבה עמדו ממצאי פרויקט הסינון והעובדה שהמדינה אינה תומכת בפרויקט בעל חשיבות לאומית שכזו. בסיום הכתבה ניתנה תגובה של שרת התרבות והספורט. השרה אמרה שתבחן את נושא מימון פרויקט הסינון שוב, אך חשוב מכך, גם ראש הממשלה שצפה בכתבה הגיב והזמין אותנו להפגש עמו. לאחר מספר ימים, באירוע בו נאם לרגל הקמת הקרייה הארכיאולוגית החדשה של רשות העתיקות, הוא הצהיר בשנית שישמח להפגש עמנו וגם לסייע. הכתבה באולפן שישי זכתה לחשיפה רבה, אך שבועיים לאחר מכן, שודרה כתבה נוספת בנושא וראיון עם ד"ר מרדכי קידר. בכתבה זו שודרו שוב קטעים מהכתבה הקודמת, אך הפעם הכתבה זכתה גם לחשיפה עצומה באינטרנט כאשר בפייסבוק לבדה היא זכתה לכ-900 אלף צפיות!

הכתבה הראשונה של דני קושמרו ופוסט שלנו בנושא

הכתבה השניה של דני קושמרו בנושא הכחשת המקדש

גבריאל ברקאי והפובליציסט הפלשתינאי וואלד אל-חוסיני בכנס של ברומא.

גבריאל ברקאי והפובליציסט הפלשתינאי וואלד אל-חוסיני בכנס של ברומא.

כמה ימים לאחר מכן הוזמן ד"ר גבי ברקאי על ידי העיתון האיטלקי IL-FOGLIO לדבר בכנס שהתקיים ברומא בעקבות הצהרת אונסק"ו, שאליו הוזמנו גם דיפלומטים איטלקיים ונשיא איטליה.

בנוסף לאירועים האלו, בסוף אוקטובר התקיים הכנס השנתי של רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב בנושא חידושים בחפירות ירושלים וסביבותיה. פרוייקט הסינון זכה בכנס בלא מעט ציטוטים ואזכורים. חלק מהחוקרים אמנם התייחסו לנתונים שפרסמנו בדו"חות המקדמיים בשנים הראשונות של הפרוייקט, אך הראו חוסר הבנה של משמעות הנתונים והעפר שאותו אנו מסננים. הדבר רק מאיץ בנו יותר לקדם את פרסומם של מאמרים מקדמיים נוספים אשר יספקו נתונים ותובנות מעודכנות יותר.

מאמר נוסף עתיד להתפרסם בכנס חידושים בחקר ירושלים הקרוב שיתקיים באוניברסיטת בר-אילן. המאמר שנכתב על ידי ד"ר אהרן גרינר, יעסוק באוסף שברי הצלמיות מתקופת הבית הראשון וההבדלים בינו לבין מכלולים אחרים שנתגלו בירושלים ומחוצה לה. מלבד זאת צפויים פרסומים של עוד כשלושה מאמרים מדעיים עד סוף שנת 2017.

איננו יודעים אם נזכה לתמיכה ממשלתית בפרויקט הסינון. אם אכן יקרה, יהיה זה מן הסתם תהליך בירוקרטי ארוך. בשלב זה תקציב המחקר שלנו מאפשר לנו פעילות לעוד כחמישה חודשים ולכן בימים הקרובים נתחיל בקמפיין מימון המונים שיפנה לקהל דוברי האנגלית. קמפיין נוסף שיפנה לקהל הישראלי יתקיים בחודש אדר. בינתיים מי שמעוניין מוזמן כבר עכשיו לתת כתף ולקחת חלק בקמפיין באנגלית.

לראשונה: נחשף ריצוף מחצרות בית המקדש השני מימי הורדוס ושוחזר על ידי הארכיאולוגים

-הודעה לעיתונות-

לראשונה: נחשף ריצוף מחצרות בית המקדש השני מימי הורדוס ושוחזר על ידי הארכיאולוגים

 

הכירו: כך נראתה הרצפה במתחם בית המקדש השני:

לראשונה במחקר הארכיאולוגי הצליחו חוקרים לשחזר בודאות גבוהה מרכיבים אדריכליים מסויימים ששימשו במפעל הבניה של בית המקדש השני וחצרותיו, מזמן שלטונו של המלך הורדוס (37-  עד 4- לפנה"ס). השחזור הוא של רצפות מעוטרות בצבעים שונים ודגמים גיאומטריים ששימשו ככל הנראה בסטווים שהקיפו את מתחם המקדש ואולי גם במבנים חשובים אחרים וברחבות הגדולות שבהם נאספו עולי הרגל הרבים שהגיעו אל בית המקדש.
ד"ר ברקאי: "מאפשר לקבל מושג על פארו הרב של בית המקדש". הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בכנס הארכיאולוגי השנתי בעיר דוד.

 

במפעל סינון העפר מהר הבית, הנערך בגן הלאומי עמק צורים, על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ובמימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל, נתגלו כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן. כ-100 מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני, בהתבסס על מידותיהם התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 מ"מ) ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובוילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס.

הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בגן הלאומי עיר דוד, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מגלים.

אריחי ריצוף אלה נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מיוון, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים. הם נוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות.

לאחרונה הצליחה, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, פרנקי שניידר, ומומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה, לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, שהחלה את פעילותה בעמק צורים לפני כ-9 שנים כמתנדבת, הינה בעלת תואר שני במתמטיקה ובמקצועה הקודם היתה מורה למתמטיקה. את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. במאמר המתפרסם היום בקובץ מטעם מכון מגלים (המכון הגבוה ללימודי ירושלים, מבית עיר דוד) לרגל כנס 'מחקרי עיר דוד – ירושלים הקדומה' , מסבירה שניידר כי "השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בניה של המלך הורדוס באתרים אחרים". לדבריה, "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אופוס סקטילה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות".

ד"ר גבריאל ברקאי, יזם ומנהל הפרויקט, אמר כי "עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית. הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על-ידי אומנים זרים מאיטליה ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס".

הוא מציין כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים תשליבים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד. כשהם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם". ברקאי משער שבהמשך המחקר ישוחזרו דגמים נוספים.

צחי דבירה, יזם ומנהל שותף של פרויקט סינון העפר מהר הבית, הסביר ש"כל המחקרים הקודמים לא עסקו עד עתה בסוגי הרצפות שהיו בהר הבית ובמקדש. הרעיון ששטחים נרחבים בהר הבית בתקופת בית המקדש השני רוצפו בשיטת האופוס סקטילה, הועלה לראשונה בפרסום בשנת 2007, על ידי הארכיאולוג אסף אברהם שהיה אז חלק מצוות הארכיאולוגים בפרויקט הסינון וכיום מנהל את הגן הלאומי סובב חומות ירושלים ואת הגן הלאומי עמק צורים מטעם רשות הטבע והגנים".

ההצעה התבססה על תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, ההסטוריון בן התקופה, שכתב: "… [החצר] הלא-מקורה היתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים …" (מלחמות היהודים ה'),  עדות נוספת לתיאור רצפות אלו ניתן למצוא במקורות נוספים, הכוללים בין היתר את הספרות התלמודית, שיתכן שנשתמר בה זיכרון לאופיין המפואר של הרצפות בהר הבית. חז"ל מזכירים שורות של אבני שישא, כוחלא ומרמרא, שבהן נבנו חלקים מהמקדש (סוכה נא ע"ב; בבא בתרא ד', ע"א). לדבריו, ככל הנראה התיאור הוא של רצפות ולא של קירות.

לדבריו של ברקאי "כעת, באמצעות כישוריה המתמטיים של פרנקי שניידר, הצלחנו לשחזר את הדגמים עצמם. זו הפעם הראשונה שאנחנו יכולים לראות במו עינינו את פאר הרצפות שעיטרו את המקדש ואגפיו לפני כאלפיים שנה. בהקשר של בית המקדש שבנה הורדוס, אומרת הגמרא ש'מי שלא ראה את בניין הורדוס- לא ראה בניין נאה מימיו'. אנחנו אמנם לא זכינו לראות את בית המקדש בתפארתו, אבל כעת, עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל- ולו מושג קטן, על מאפיין אחד מן הפאר של בית המקדש השני".

 

לפני כ – 15 שנה חפר הוואקף המוסלמי, באופן בלתי חוקי, בהר הבית וסילק את העפר לערימות שפך במזרח ירושלים. ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה, יזמו את הצלת הממצאים. רשות הטבע והגנים הלאומיים העמידה שטח בגן לאומי עמק צורים, ומזה כ- 12 שנים מתבצע מפעל חינוכי וחברתי ענק בו לקחו חלק, עד עתה, למעלה ממאתיים אלף מתנדבים מכל שדרות החברה בישראל ומכל רחבי העולם. המפעל ממומן ומנוהל על ידי עמותת עיר דוד. המתנדבים מסננים את ערימות העפר, תחת פיקוח ארכיאולוגי הדוק. הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל מממנת את חקר הממצאים. עד כה העלו המתנדבים שפע של ממצאים ארכיאולוגיים רבים ויקרי ערך, מהם ניתן ללמוד על הר הבית ועל שהתרחש בו במהלך ההיסטוריה. בין היתר נתגלו גם אריחי ריצוף צבעוניים מתקופות שונות.

 

לפרטים נוספים:
זאב אורנשטיין, עיר דוד 0546313066

הולך להיות מעניין השבוע

ביום חמישי בערב יתקיים הכנס השנתי של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה. השנה הכנס יעסוק בנושא הכחשת המקדש והנסיון של אונסקו לנתק את הזיקה היהודית להר הבית.
במהלך הכנס תנתן אפשרות לקהל המבקרים להתנסות בסינון העפר מהר הבית שמתחם מיוחד הוקצע עבור כך בגן המלך בעיר דוד. כמו כן, תהיה תצוגה של ממצאים מפרויקט הסינון במקום.
בכנס עצמו תתקיים הרצאה של צחי דבירה (צויג) בנוגע למגמת הכחשת המקדש והעדויות הארכיאולוגיות שכנגד שנתגלו בהר הבית ובפרויקט הסינון. לאחר מכן, פרנקי שניידר תרצה על שחזור דגמי הרצפות המעוטרות שעיטרו את חצרות בית המקדש השני (ההרודיאני).

הכניסה חופשית והקהל הרחב מוזמן. בנוסף לכך, ניתן יהיה לצפות בשידור חי של הכנס (עם תרגום סימולטני לאנגלית) באתר האינטרנט של עיר דוד.

קישור לתכנית הכנס

1 2 3 4 5 6