תולדות הר הבית בתריסר ממצאים: #2 ראשית ימי הבית הראשון

גבירותי ורבותי, נא להכיר – כלי הנשק הקדום ביותר שנתגלה בהר הבית:

ראש חץ דמוי־עלה עשוי ברונזה (מתוארך למאה י' לפנה"ס)

זהו ראש־חץ עשוי ברונזה, משקלו כ־9 גר' ואורכו כשישה וחצי ס"מ. גוף ראש־החץ שטוח ובעל צורה המזכירה עלה אקליפטוס והתקע שבאמצעותו ננעץ ראש החץ בקנה העץ הוא מעובה במעט, ובעל חתך בצורת מעוין.

ראשי־חצים מטיפוס זה נתגלו גם במגידו, קדש ברנע ובעוד אתרים בארץ. ראשי־החצים הללו היו בשימוש במשך תקופה ארוכה, אך בתקופת הברונזה המאוחרת הקשתים נטו להשתמש בראשי־חצים מאורכים יותר, ובתקופת הברזל 2ב', רק מיעוט קטן מראשי־החץ יוצרו מברונזה. כמו כן, התקע בחצים הללו היה בעל חתך עגול ולא מעוין. פרטים אלה, יחד עם מאפיינים נוספים, משייכים את ראש־החץ שלנו לקבוצה מצומצמת של ראשי־חצים שנתגלו בשכבות שמתוארכות למאה העשירית לפנה"ס.

עד היום, ידועים לנו כעשרה ראשי־חצים מחפירות בארץ המתוארכים למאה הי' לפנה"ס. באופן כללי, הממצאים מהתקופה הזו מצומצמים למדי מהסיבה הפשוטה שבניגוד לתקופות אחרות שנסתיימו בחורבן דרמטי והותירו ערים שלמות שחרבו על יושביהן או ננטשו בחופזה, המעבר בין תקופת הברזל 1 (המאות ה-12 עד 11 לפנה"ס) לתקופת הברזל 2א' (המאות ה-10 עד ה-9 לפנה"ס) היה מעבר שקט יחסית שבו האתרים המשיכו להתקיים – החצים לא נורו, כלי החרס לא נשברו ומה שבכל זאת נשבר – לא נשאר במקומו על גבי הרצפות כמו שהארכיאולוגים אוהבים – אלא פשוט נזרק לתוך בורות אשפה. כך לדוגמא כמות גדולה של קרמיקה שמתוארכת לברזל 2א (בעיקר למאה ה-9 לפנה"ס) נתגלתה בבור אשפה במורדות המזרחיים של הר הבית (קראו עוד עליו במאמר המפורט שפרסמנו).

נעזוב לרגע את ראש־החץ ונעבור לדבר על הר הבית – מה קורה בו בתקופה הזו?

ובכן, אודות המאות ה-12 – 11 לפנה"ס (תקופת הברזל 1) – לא ידוע הרבה. ירושלים של אותה העת נשלטה בידי היבוסים – קבוצה, כנראה ממוצא חיתי, שמוכרת לנו רק מהמקרא. הר הבית נותר מחוץ לתחומה של העיר והתקיימו בו עבודות עזר חקלאיות, דוגמת גורן ארונה שכבר הוזכר בפוסט הקודם.

עם יסוד שושלת בית דוד וכיבושה של ירושלים – מאורעות שמקובל לתארכם לסביבות שנת 1,000 לפנה"ס, מגיעה תקופת הברזל 1 לסיומה ומתחילה תקופת הברזל 2א.

לעומת העיר עצמה, שהמקרא מספר על כיבושה, הגבעה הסמוכה – הר הבית, נקנתה לפי המקרא בכסף מלא מארונה, שליט היבוסים. שמו של ארונה מאוית בארבע צורות שונות במקרא שהמשותף להן הוא השורש "א.ו.ר", שמשמעותו "אדון" בשפה החורית – יתכן מאוד שזה אינו שמו הפרטי, אלא תוארו של מלך היבוסים.

המקרא מספר לנו רק על מזבח שנבנה בידי דוד על הגבעה החשופה שהייתה מחוץ לעיר. בימיו של שלמה נכלל ההר בתחומה של העיר ונבנתה בו קרייה שלטונית. המקרא מונה מספר מבנים – בֵּית הָאֱלֹהִים, בֵּית הַמֶּלֶךְ, בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, בֵּית בַּת פַּרְעֹה, הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה והחָצֵר הָאַחֶרֶת. יחידות נוספות (אוּלָם הַכִּסֵּא, אוּלָם הָעַמּוּדִים, ועוד) נזכרות גם הן, אך לא ברור מתיאורן אם אלו היו אגפים במבנים הנזכרים או בניינים העומדים בפני עצמם.

המקדש והקרייה השלטונית המשיכו לעמוד על הר הבית, כשהם משופצים מפעם לפעם, למשך כל ימי שושלת בית דוד – כ־380 שנה.

עד לא מזמן, המקור היחידי שהיה בידינו בבואנו לדון בתולדות הר הבית בימי הבית הראשון היה התנ"ך. מידת המהימנות של המקרא כמקור היסטורי נתונה בוויכוח סוער בעולם המחקר – כאשר מצד אחד, יש המקבלים את התיאור המקראי כלשונו, ומנגד, יש הטוענים כי אין לטקסט המקראי כל ערך היסטורי למחקר של תקופות מסוימות. מרבית החוקרים נמצאים איפשהו באמצע ומייחסים משקל היסטורי כזה או אחר לנאמר במקרא.

בתיאור של בניית הר הבית ובנייניו בפרקים שבראשית ספר מלכים, מפורטים חומרי הבנייה, מידות הבניינים ועיטוריהם ועוד פרטים המשווים לנאמר צביון של מפרט טכני. ההעדר של כל מסר תיאולוגי או אידיאולוגי מעלה את הסבירות שמדובר בתיאור אמין (המצב דומה בתיאור הקיים בספר דברי הימים, אם כי שם ניתן מקום נכבד יותר לדוד בנוגע להכנות לבנייה). הדמיון בין התיאור המקראי לבין מבנים ומסורות בנייה המוכרים לנו מהמזרח הקדום מובילים גם הם למסקנה שבפני הסופר המקראי עמדו רשימות אותנטיות מארכיוני המקדש.

עם סופה של המאה העשירית לפנה"ס, חלה ירידה בפארו של הר הבית, והמקרא מספר כי בימי רחבעם, אוצרות המקדש ובית המלך ניתנו לשִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם (סביב 920 לפנה"ס). שישק עצמו דאג לתיעוד מסע המלחמה שלו בארץ־ישראל על קירות מקדש בכרנך שבמצרים , אם כי הוא לא מזכיר את ירושלים שנכנעה בפניו – מקובל לראות בתיאור זה את המאורע הקדום ביותר המתועד הן בתנ"ך והן במקור חוץ־מקראי בן־הזמן.

בהר הבית לא נערכה מעולם חפירה ארכיאולוגית מסודרת ומבוקרת, דבר שאפשר לחוקרים להעלות הצעות שונות, סבירות יותר ופחות, ללא כל תקווה (או חשש!) שדבריהם יאוששו או יופרכו.

כיום, עם פרויקט הסינון, נוסף לנו מקור מידע חדש המסייע ביצירת תמונה של הנעשה בהר בראשית ימי ממלכת יהודה. במהלך הסינון התגלתה כמות לא מבוטלת של חרסים מטיפוסים שמקובל לתארכם לתקופה זו: קרמיקה מעוטרת במירוק "פרוע", סירי בישול אופייניים, ועוד. השוואה של כמויות החרסים, העולה עשרות מונים על הכמות מתקופות קודמות, מלמדת, שאכן, כפי שעולה מהמקרא, בתקופה זו החלה הפעילות האנושית האינטנסיבית בהר הבית.

מספר ממצאים נוספים מרמזים על אופי הפעילות שנערכה בהר בתקופה זו. ראש־החץ, שאתו פחתנו, עשוי היה להיות שייך לאחד משומרי המקדש או הארמון המלכותי; חותם זעיר (עליו דיווחנו בעבר) עם תיאור של זוג בעלי חיים שנתגלה בסינון. ממצאים אלו מצטרפים למשקולת ברונזה עם כתובת עברית, שלפי המדווח, התגלתה בהר הבית בראשית המאה הקודמת, לממצאים מבור האשפה במורדות המזרחיים של הר הבית ומגן העופל שמדרום להר הבית. ממצאים אלו מעידים על הפעילות המגוונת בקריה השלטונית בהר הבית בתקופה זו.

עד שלא תתקיים חפירה מסודרת בהר הבית לא נוכל לדעת האם נותרו שם שרידי מבנים של ממש מתקופה זו, אם כי בנדבכים התחתונים בחומה המזרחית של הר הבית ישנם שרידים של קיר שזמנו קדום להרחבה ההרודיאנית וישנם חוקרים שהציעו לתארכו לימי הבית הראשון. אם כך הדבר, לא מן הנמנע לתארכו כבר לתחילת ימי הבית הראשון.

כאמור, מלבד בית המקדש, בהר הבית התקיימה בתקופה זו הקרייה השלטונית של הממלכה ויש להניח שמרבית הממצאים מקורם בפעילות המנהלית שהתקיימה במבנים אלו ולא במקדש שהיווה רק חלק קטן משטח הר הבית של ימינו. עם זאת, המקדש היווה מוקד השראה לכל הפעילות שהתקיימה במבני הציבור ולמוסדות השלטון הסמוכים לו. על פי המקרא, יעודו של המקדש היה לשמש כמוקד החיים הפולחניים והלאומיים של העם. אליו מעלים את הביכורים, המעשרות והתרומות, אליו מתקבץ העם מכל קצוות הארץ שלוש פעמים בשנה, ובאמצעותו מכוונות כל התפילות. כתוצאה מכך, המקום היה אמור להוות השארה לכל הפעילות התרבותית, כלכלית, מנהלית ומשפטית בחיי העם. בו היו מוכרעות כל המחלוקות המשפטיות וממנו יוצאת תורה לעם ישראל ולעולם.

האם יעוד אוטופי זה אכן התרחש בשלב כלשהו של ימי הבית הראשון? האם יש לממצא הארכיאולוגי מה לתרום בשאלה זו? על זה ננסה לענות בפוסט הבא בסדרה שיעסוק בשלביו המאוחרים של ימי הבית הראשון.

יש צורך מיידי לבצע עבודות שימור בכל חומות הר הבית – המצב הנוכחי הינו סכנת נפשות

יש צורך מיידי לחסום את הגישה לחומות הר הבית באזור הגן הארכיאולוגי שמדרום לרחבת הכותל המערבי (מרכז דוידסון) וככל הנראה גם ברחבת הכותל המערבי. יש להקים מחסום או גדר במרחק של כמה מטרים. מדובר בסכנת נפשות!

היום בצהרים התראיינתי לערוץ 2 בנוגע לאבן שנפלה בעזרת ישראל שמדרום לרחבת הכותל המערבי. מדובר באבן שהתפצלה לשניים כתוצאה מסדקים שנוצרו במשך שנים מחלחול של מים ושורשי עשבים. ניתן היה לראות שרק קטע קטן מפניו הפנימיים של השבר היה מחובר עד לאחרונה אל החלק של האבן שנותר קבוע בקיר. אבן זו הינה חלק מהנדבכים ההרודיאנים של ההר, כלומר, קיר התמך של רחבת הר הבית בשלהי ימי בית המקדש השני.

עברתי ובדקתי את האבנים לאורך המשך הכותל באזור הגן הארכיאולוגי וגם באזור רחבת הכותל המערבי. לאורך כל הכותל ראיתי סדקים דומים. בעבר הייתי ער לקיומם של סדקים אלו אך חשבתי שהם סדקים חיצוניים. עכשיו מסתבר שמדובר בסדקים עמוקים מאד וכל אחת מן האבנים הללו היא סכנת נפשות.

סדקים באבני הכותל המערבי

סדקים באבני הכותל המערבי

סדקים באבני הכותל המערבי

לגבי הכותל המערבי בשנת 2009 נערכו עבודות שימור של רשות העתיקות במקום, תחת מגבלות קשות שהוטלו על ידי רב הכותל המייחס קדושה לאבנים (צריך תמיד לזכור שלא מדובר בכותל המערבי של בית המקדש אלא בקיר תמך של הרחבת הר הבית על ידי המלך המלך הורדוס). מדו"ח השימור שפורסם נראה שהתיקונים והחיזוקים נעשו רק בנדבכים העליונים מהתקופה העות'מאנית שהיו בסכנת נפילה, ולא ברור האם גם הוחדרו חומרי חיזוק בסדקים בנדבכים מימי הבית השני.
ממשלת ישראל חייבת להחליט על תכנית שימור מיידית לכל חומות הר הבית. הממשלה מעולם לא קיבלה החלטה כזו בגלל הרגישות המדינית. בשנת 2003 כאשר נוצר בלט בכותל הדרומי ולאחר מכן גם בכותל המזרחי, הביאו משלחת מירדן וממצרים כדי לשקם את הקטעים המסוכנים. התוצאה של עבודות שיקום אלו היא שני טלאים מכוערים בחומות הר הבית שאינם עומדים בקריטריונים של עבודת שימור ארכיאולוגית.

בלט בכותל הדרומי – צולם בשנת 2001

בלט בכותל המזרחי. צולם בשנת 2004

הטלאי שנוצר בעבודות השימור של המשלחת הירדנית בכותל הדרומי

הטלאי שנוצר בכותל המזרחי בעבודות השימור של המשלחת המצרית

לא מדובר בפעם הראשונה שאבנים מחומות הר הבית נופלות. זה קרה גם בעבר, אלא שהפעם זה נתפס במצלמה. לפני מספר שנים תיעדתי אבנים שנפלו מהכותל המזרחי באזור בית הקברות המזרחי והזעקתי את רשות העתיקות שלא היתה יכולה לעשות יותר מידי בנידון בגלל שסמכויות האכיפה שלה בהר הבית מוגבלות בהוראת היועץ המשפטי לממשלה והדרג המדיני.

קטע קיר שהתפרק מהכותל המזרחי. האבנים נפלו באזור בית הקברות המוסלמי כאשר היה ריק מאנשים. צולם בשנת 2012

הרס עתיקות נוסף בהר הבית והפרה של הוראת בג"ץ

אירוע חמור התרחש בימים האחרונים בהר הבית. ערימות עפר עשיר בממצאים ארכיאולוגים נחפרו בניגוד להוראת בג"ץ, ושפכי עפר שאמורים להיות מסוננים בעתיד בפרויקט סינון העפר בהר הבית ניזוקו.
———————————————————————————————–
באזור המזרחי בהר הבית ישנן ערימות עפר מחפירות שונות שביצע הוואקף בהר הבית בתחילת שנות ה-2000. בשנת 2004 הייתה כוונה לפנות את העפר מהר הבית והדבר תואם עם המשטרה ורשות העתיקות, אך עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית מנעה את הפינוי וסוכם שפינוי של העפר יעשה רק בבקרה ארכיאולוגית ובתיאום מוקדם עם הוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית.
 
כמו כן, יש לציין שעל פי דו"ח פנימי שנכתב ברשות העתיקות בשנת 2016 רשיון החפירה שבמסגרתו אנו מסננים את ערימות העפר שפונו מהר הבית בסוף שנת 1999 ובתחילת שנת 2004, תקף גם לערימות אלו.
 
פינוי מבוקר של העפר זה יאפשר הפרדה של מקורות שפכי העפר שמהם מורכבות הערימות הללו. בקרה כזו תספק לנו מידע רב ומדוייק יותר מזה הקיים לנו כיום בחקר הממצאים מסינון של העפר שנזרק לנחל קדרון בשנת 1999. כמו כן, המידע שיעלה מסינון עפר זה ישלים את התמונה של המידע שקיים ברשותנו כעת.
 
במשך שנים משטרת ישראל הצליחה במידה זו או אחרת למנוע עבודות בערימות עפר אלו. בשנת 2013 היה נסיון לפנות אותם באמצעות משאיות וטרקטור בטענה שקרית שרק פסולת גזם פונתה, והצלחנו לעצור את העבודות בזכות התקשורת.
 
כעת, בחסות ימיו האחרונים של חודש הרמדאן שבהם הר הבית סגור למבקרים וגם הנוכחות המשטרתית במקום מצומצמת, לפי מקורות מדפי פייסבוק מוסלמיים, יותר מאלף איש לקחו חלק עבודות חפירה וסיקול אבנים בערימות עפר אלו!
 
מדובר על הפרה של הוראת בג"ץ. זוהי נסיגה של יותר מעשור ברמת אכיפת חוק העתיקות במקום. יש להגביר את הנוכחות המשטרתית במקום בייחוד בתקופה זו.
 
השינויים שנערכו בערימות העפר ישבשו מאד את היכולת לבצע הפרדות של מקורות השפכים במהלך הפינוי שלהן, וכמו כן, במהלך חפירה ידנית מעין זו, מתגלים פריטים ארכיאולוגים רבים, ומן הסתם הם לא יגיעו לידיים של ארכיאולוגים.
 
* אנא שתפו מידע זה והעבירו לתקשורת ולגורמי ממשל.

דו"ח הוואקף על החיפושים והבדיקות שרשויות המדינה ערכו בהר הבית

שלשום התפרסם דו"ח מדהים של הנהלת הוואקף על הבדיקות שערכו כוחות הבטחון בהר הבית. לפי מה שידוע לנו, התלווה אליהם גם נציג מרשות העתיקות.
נראה שלחלק מהחיפושים והבדיקות לא היו רק מטרות בטחוניות אלא גם מטרות מחקריות.
נלקחו דגימות טיח (ככל הנראה למטרות תיארוך) וגם דווח על פריטי אבן שהיו חסרים.
נראה שבפעם הראשונה בתקופה המודרנית נערכה בדיקה תחת הרצפה של המערה של כיפת הסלע שאליה נקשרו שמועות שונות על חלל תת קרקעי נוסף שמצוי תחתיה. זהו מקום שרבים מזהים עם המסורת של חז"ל כמקום גניזת ארון הברית.

נראה שנכנסו גם לחללים נוספים בלתי מתועדים באזור השער הכפול (אל אקצה אל-קדים) ואולי גם לחלל הגדול בין אזור מעבר השער הכפול למעבר השער המשולש.

להלן התרגום לדו"ח שנעשה מאת דף הפייסבוק "מבט מירושלים המזרחית 202"


"מזכר שהתפרסם על ידי מנהלת הווקף האסלאמי באל-קודס [ירושלים]:
הנזק וההרס שהסב הכיבוש הישראלי למסגד אל-אקצא במשך הזמן בו נעל את שעריו, מתאריך ה-14 עד ה-27/7/2017.

להלן העובדות הנמצאות בדוחות הוועדות המיוחדות של מנהלת הווקף באל-קודס. וועדות אלה מונו על ידי מנהלת הווקף הכללית של אל-קודס ומסגד אל-אקצא בכדי לבדוק ולהתחקות אחרי כל הפגיעות הישראליות שאירעו במהלך התקופה בה, בהחלטה ממשלתית-ישראלית אכזרית ביום שישי ה-14/7/2017, ננעלו שערי מסגד אל-אקצא המבורך. החלטה זו הביאה בעקבותיה את כל הצעדים הביטחוניים, הפרובוקטיביים והשרירותיים, שהובילו לאסור על כניסתם של שומרי ופקידי הווקף של אל-קודס למתחם מסגד אל-אקצא למשך תקופה של 14 ימים. במהלך תקופה זו גרמו המשטרה ורשויות הכיבוש להרס וכאוס במרבית מתחמי התפילה והמתקנים הציבוריים במסגד אל-אקצא המבורך.

ראשית, התוצאות הראשוניות:
התוצאות הראשוניות של הוודות המקצועיות, שאותן פרסם ווקף אל-קודס במזכר הראשון בתאריך ה-9/8/2017, הן תוצאות אמיתיות וודאיות. האימות נעשה באמצעות הדוח הסופי שאישר כי מרבית המנעולים של החדרים והארונות הנעולים במסגד אל-אקצא המבורך נמצאו שבורים וכי תכולתם ניזוקה. כמו כן, המחשבים שנמצאו בתוכם נפתחו ונעשה ניסיון להיכנס אל המערכות שלהם ולהשתמש במידע הנמצא בהם. למרות זאת, הוועדות הממונות הדגישו כי לא נעלם דבר מהנכסים, בכללם: כתבי יד, אוספים, תכתובות או תיקים. לא נרשם כי חסר מהם דבר מה, אל אף שנמצא כי הושלכו ונפגעו.

שנית, החיפושים שנעשו בתוך מתחמי התפילה על ידי הכיבוש הישראלי:
א. מסגד כיפת הסלע המכובדת –
"שלטונות הכיבוש ומנגנוניה הצבאיים והטכניים התקינו ברגים מברזל במספר חלקים בחומות כיפת הסלע המכובדת. הסברה היא כי ברגים אלה הם מעין מכשירי מעקב וצילום. כמו כן, בוצעו עבודות חישוף קרקע באזורים שונים בכיפת הסלע, כשהמשמעותיים שבהם היו עקירת בלטה בתוך המערה והניסיון להשיבה למקומה לאחר מכן. בנוסף, נלקחו דוגמיות מהסלע בשני מקומות רוסס חומר לבן על חלקים מסוימים מן הסלע – דבר המצביע על כך שעניין הנעילה לא נבע ממניעים ביטחוניים, אלא נועד עבור מה שמתכנן הכיבוש בעתיד למבנה הזה ולתכולתו. נוסף לכך, נעשה נזק לשטיח התפילה, ונפתחו גומחות החשמל שגם להם נעשה נזק.
ב. המסגד הקיבלי [1]
שלטונות הכיבוש התקינו ברגים בלוחות העץ הכתובות במקאם אל-ארבעין [2]. כמו כן, ניתן היה להבחין בשבר בצדה של פיסת שיש בראש השער ובפינה הנמוכה של לוח העץ. מעשה זה חזר שנית במחראב זכריא [3] בקורות העליונות שבין העמודים, בגשר שנמצא סביב לכיפה ובמספר לוחות שיש שמצויות בחזית הקיבלית. השטיח נעקר, השער נותץ וכיסוי האבן לתעלות נשבר אף הוא. כל ארונות החשמל המצויים במסגד אל-אקצא ובמסגד עמר נפתחו ונעשה להם נזק.
ג. אל-אקצא אל-קדים [4] ואל-מכתבה אל-ח'תניה [5]:
שלטונות הכיבוש שברו את מנעולי הבארות המצויות באל-אקצא אל-קדים. עוד התברר כי הללו גם קיימו עבודות חישוף בטיח העתיק במספר אזורים בבאר וניתן היה להבחין בניתוצם של מספר אבנים בחומה. הדבר חזר על עצמו באזור העליון שנמצא בצדו המזרחי ובחלקו התחתון של מסגד עֹמר. נעקרה אבן מהחזית הדרומית שלאחר מכן נבנתה מחדש וניתן היה להבחין בקיומו של שבר בחלק גדול מעמוד האבן המעגלי שנמצא מתחת לכניסה של אל-ח'תניה כשהחלק השבור לא נמצא.
ד. המסגד המרוואני [6 ] ומהד עיסא [7]:
שלטונות הכיבוש ניתצו ופתחו את כלל ארונות החשמל, גרמו לנזק בציוד של ועדת הבנייה ופתחו מרצפות אבן השייכות לתעלות המים בשטח המרוואני. במהד עיסא נעקר חלק מהשיש של הספסל הסמוך למבנה וניתן היה להבחין בעקבות של חפירות בצדו כמו גם בעקבות של עקירת מרצפת במישורת הראשונה במדרגות העליונות למהד.
ה. באב א-רחמה ובאב א-תובה (שער הזהב):
שלטונות הכיבוש ביצעו עבודות קידוח בחלונות העליונים של השער מצדו המזרחי – המהווה מעבר אל צדה החיצוני של החומה. כמו כן, ניתן היה להבחין בעקבות של חפירות באזור: בשבר בצד פינת טיילת האבן והימצאותו של קליע בודד שתול בתוכה. כמו בשבר בחלקים מחלון האבן השני.
ו. דאר אל-חדית' (כיסא סולימאן):
'שלטונות הכיבוש גרמו לפגיעה באבני הצד המזרחי, במיוחד ביסודות שלו, והתברר כי נעקרו מספר אבנים מתוכו.'
ז. מסגד אל-בוראק [8] :
'השטיח נעקר ממקומו ונזרק. לא היו שם הערות נוספות.'

שלישית, המתחמים והמשרדים:
שלטונות הכיבוש עקרו אריח עתיק בעל ערך ארכיאולוגי משטח כיפת הסלע, מצדה הדרומי, וניסו להשיבה בנוסף למספר עבודות חישוף שנעשו ביסודות אל-בוואא'יק [9]. כמו כן, הוחרמו מספר חומרים כימיים שנעשו בהם שימוש בכתבי היד ובמעבדות בתי הספר וכן הוחרמו מזוודות אלקטרוניות לימודיות. נוסף לכך, התקיימו מספר עבודות חישוף באולם התחתי של משרדו של מהנדס (ועדת הבנייה); נשבר חלק מהכיפה שנמצאת בתוכו; וניתן היה להבחין בקיומו של פתח קטן בתחתית החומה המערבית של החדר.

רביעית, הפגיעה במערכות החשמל, הסאונד, האזעקה והתקשורת:
שלטונות הכיבוש גרמו נזק לחדר המואזין ולחדר האזעקה והתקשורת וגרמו לאובדן של רכיבים אלקטרוניים יקרים למדי. כמו כן, נגנבו מצלמות צילום ווידאו ונגרם נזק למחשבי חדר השמע ואבדו שני מכשירים מקרב מכשירי התקשורת האל-חוטיים (מספר 21 ומספר 7).

מנהלת הווקף מדגישה, בנוגע לתקיפות אלה, כי ייתכן שנגלה בעתיד דברים נוספים נסתרים ושאינם גלויים לעין – כשמסתכלים על השטח הגדול של מסגד אל-אקצא. אנו נשמור על בריתנו עם אללה ישתבח ויתגדל בהגנה על נכס זה שהופקד בידינו בשמה של האומה האסלאמית, אותה דורשים מאתנו מנהיגים, חכמים ועמים. בתמיכתו ואחריותו של הוד מלכותו, המלך עבדאללה השני בן חוסיין העצום, ובעזרתנו אנו – נגן על אחד משלושת המקומות הקדושים ביותר לאסלאם, 'אולא אל-קיבלתין' [כיוון התפילה הראשון] והמקום בו קשר נביאנו מחמד, עליו התפילה והשלום, את בהמתו, על מנת שההרס והחורבן שאירע באל-אקצא בין ה-14 ל-27 ביולי ב-2017 לא יחזרו על עצמם.

אללה ישמור עליך, יא אקצא, ועל מאמיניו וההולכים בדרכו.
מנהלת הווקף וההקדשים האסלאמיים באל-קודס.
אל-קודס א-שריף – 8 רביע אל-אוול, 1439,
ה-26/11/2017."

– מנהלת הווקף האסלאמי באל-קודס


הערות של פרויקט סינון העפר מהר הבית:
[1] המסגד הקיבלי: מסגד אל-אקצה.
[2] מקאם אל-ארבעין: מסגד הארבעים שמצוי בתוך מתחם מסגד אל-אקצה בחלקו המזרחי.
[3] מחראב זכריא: גומחת תפילה בקיר המזרחי במסגד אל-אקצה.
[4] אל-אקצא אל-קדים: חלל השער הכפול ובו שרידים משלהי ימי הבית השני. היה זה שער כניסה דרומי לסטיו המלכותי שעמד בדרום הר הבית.
[5] אל-מכתבה אל-ח'תניה: מבנה צמוד לכותל הדרומי של הר הבית מבחוץ, אבל הגישה אליו היא מתוך חלל השער הכפול. בסוף שנות ה-90 היו שמועות שבבורות במבנה זה הוסלק נשק.
[6] המסגד המרוואני: הכינוי החדש למבנה התת-קרקעי הידוע בשם "אורוות שלמה". בסוף שנות ה-90 נערכו בו שיפוצים וחפירות בלתי חוקיות והוא הוסב למסגד חדש בשם אל-מרוואני.
[7] מהד עיסא: מבנה עריסת ישו המצוי בפינה הדרום מזרחית של הר הבית. עד לשנת 1996 דרכו היתה הכניסה היחידה לאורוות שלמה.
[8] מסגד אל-בוראק: מבנה שמצוי מאחורי שער ברקלי (בעזרת הנשים של רחבת הכותל המערבי). זהו מבנה שער מימי הבית השני שהוסב למסגד בשנים האחרונות.
[9] באב א-רחמה ובאב א-תובה: מבנה שערי הרחמים. משמש בשנים האחרונות כספרייה וכמדרסה.

סיור בהר הבית וביקור במעבדת המחקר עם יהורם גאון וחברים

שלשום ערכנו סיור בהר הבית ותצוגת ממצאים במעבדת המחקר של פרויקט סינון העפר מהר הבית לזמר יהורם גאון וחבריו שהם גם דמויות מוכרות ובעלות השפעה בציבוריות הישראלית. ביניהם היו: ניצב בדימוס יואב סיגלוביץ (לשעבר מנהל אגף החקירות במשטרה), דב איכנולד (מנכ"ל ידיעות ספרים) וד"ר צבי צמרת (לשעבר מנכ"ל יד בן צבי ויו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך).

צילמנו את הסיור על מנת לשלב קטעים ממנו בסדרת הסרטונים שלנו מסיורים בהר הבית. למרות שבין הנוכחים היה גם בכיר לשעבר במשטרת ישראל, בחרנו לערוך את הסיור כתיירים רגילים ללא יחס מיוחד ממשטרת ישראל, שכן כל סיור שבו נלווים שוטרים במדים נלווים אליו גם אנשי וואקף שמפריעים למהלך הסיור בדרך זו או אחרת. את הסיור הנוכחי הצלחנו לקיים את רובו ללא הפרעות, אך כאשר אנשי הוואקף שמו לב לכך שמדובר בקבוצה שמגלה התעניינות יתר, החלו אלו להתלוות אלינו כאשר נוכוחתם היתה מלווה בשיחות קולניות ורעשים נוספים אשר הקשו על צילומי הוידאו. עם זאת, ניתן לחלץ מהצילומים קטעים רבים איכותיים אשר ישולבו בסדרת הסרטונים הזו.

בסרטון הנוכחי, צחי דבירה דן בשאלת מיקומו של הכותל המערבי האמיתי. הכותל המערבי שחז"ל אמרו עליו ששכינה לא זזה ממנו. היה זה כותל של המתחם המקודש של הר הבית בניגוד לזה של ימינו שהינו קיר תמך של ההרחבה מימי הורדוס.

החלק השני של הסיור כלל ביקור במעבדה ותצוגה של ממצאים נבחרים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

1 2 3 5