וידאו מהרצאתו של ד"ר אהרן גרינר על הצלמיות מהר הבית בכנס חידושים בחקר ירושלים

למעוניינים להעמיק להלן הרצאתו של ד"ר אהרן גרינר על שברי הצלמיות מהר הבית שניתנה בכנס חידושים בחקר ירושלים באוניברסיטת בר-אילן לפני מספר שבועות.

פרסום שברי צלמיות החרס מהר הבית בכנס חידושים בחקר ירושלים באונ' בר-אילן

ביום חמישי בשבוע שעבר יצאנו בפרסום ראשוני של תוצאות עיבוד נתוני שברי צלמיות החרס מימי הבית הראשון שנתגלו בסינון העפר מהר הבית (ראו קישור למאמר ברשימת פרסומי הפרויקט בצד שמאל). הכנס גם צולם בוידאו ואנחנו מקווים שבקרוב ניתן יהיה לספק גם קישור להרצאה המצולמת. אהרן גרינר שחקר את שברי הצלמיות הראה שהמכלול בכללותו דומה למכלולים אחרים של צלמיות שנתגלו בירושלים אך במספר הבדלים נקדותיים, כגון העדר הופעתן של צלמיות זרות מסגנון שהיה נפוץ מחוץ ליהודה או ריבוי השימוש בראשים מטיפוס אף צבוט בניגוד לראשים עשויים בתבנית.

מבחר שברי צלמיות מהר הבית

מבחר שברי צלמיות מהר הבית

מלבד מאמר זה הכנס היה עשיר בהרצאות מעניינות וחידושים מחקרים. הרצאה נוספת ניתנה על ידי גבי ברקאי ורוברט דויטש בנוגע לבולה שנתגלתה בחפירתו של יובל גדות בעיר דוד. הם קראו את הבולה מחדש וזיהו אותה כבולה פיסקלית, שהיא הבולה השלישית מסוג זה שנתגלתה בעבודה ארכיאולוגית (בניגוד לכל השאר שהופיעו בשוק העתיקות). בולה זו שניתן לקרוא אותה כ'אלתקן למלך' מצטרפת לבולה הראשונה שגילינו בסינון בור האשפה ממורדות הר הבית ('גבעון למלך') והבולה השניה שגילינו בסינון עפר עבור חפירות בית המעיין בעיר דוד ('בית לחם למלך').

מאמר מעניין נוסף היה של פרופ' זאב ספראי שביקר את מאמרו של פרופ' שלמה נאה בנוגע לטביעת החותם 'דכא ליה' שמקורה בשפכי העפר בתעלת הניקוז בתחתית הכותל המערבי. טביעה זו גם היא נמצאה בסינון בעמק צורים שנעשה כשירות עבור חפירתו של אלי שוקרון. ספראי הראה טביעה זהה שנתגלתה בשוק העתיקות. טביעה זו זוהתה כקופון שניתן לעולי הרגל שרכשו נסכים עבור הקורבנות בלשכת החותמות בבית המקדש, ואותו החליפו לאחר מכן בנסך המתאים לקורבן שניתן להם בלשכת הקורבנות. פרופ' נאה טען שהכיתוב על הטביעה כולל את שם הקורבן, שם היום ושם משמר הכהנים. ספראי חלק בעיקר על השימוש בשם משמר הכהנים עבור ציון תאריך הטביעה, אך לא חלק על שם הקורבן או על הקריאה הראשונית שלו על ידי רייך ושוקרון כדכא ליה שפירושו בארמית טהור לה'. עבור קוראי הבלוג נגלה שגם בסינון העפר מהר הבית נתגלתה טביעת חותם עשויה בסגנון דומה, אלא שהכיתוב בה הוא ביוונית. טביעה זו כמו הטביעה מתחתית הכותל המערבי ניתנה ביד כקופון עבור תשלום ולא כטביעת חותם שחתמה אגרת או חבילה כלשהי. אנו עדיין מצפים להתפנות לחקור לעומק את הממצא הזה אשר ישפוך אור נוסף על ממצאים מסוג זה משלהי ימי הבית השני.

מספר עדכונים על הנעשה בפרויקט הסינון בחודשים האחרונים

החודשים האחרונים היו עמוסי אירועים, ולצערנו היינו עסוקים מידי מכדי לספק עדכונים שוטפים בבלוג זה. עם זאת, הבלוג באנגלית פעיל מאד ומי שמעוניין יכול להתעדכן בו באופן שוטף בקישור המופיע בצד שמאל למעלה. על העדכונים באנגלית שוקדת בכשרון רב ג'ניפר פליישר-גרין שהצטרפה אלינו השנה כאחראית על תחום יחסי הציבור בשפה האנגלית. כרגע אין לנו תקציב מספק בכדי למנות אחראי יחסי ציבור לקהל הישראלי, אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לפרסם כאן באופן מרוכז את העדכונים החשובים ביותר.

כפי שכבר פרסמנו כאן בבלוג האירועים של החודשים האחרונים החלו בפרסום נושא רצפות האופוס סקטילה – שחזורי דגמי הרצפות המעוטרות מימי הבית השני אותם חקרה פרנקי שניידר. הנושא זכה לחשיפה תקשורתית רחבה ביותר ולתהודה שנמשכת עד לזמן זה. חשוב לציין שהמחקר בנושא עדיין בעיצומו.

פרנקי שניידר מסבירה על שחזור דגמי הריצוף במסיבת עיתונאים באתר הסינון בעמק צורים

פרנקי שניידר מסבירה על שחזור דגמי הריצוף במסיבת עיתונאים באתר הסינון בעמק צורים

הדגמים שפרסמנו והרצפות שבתוכם שימשו ככל הנראה לריצוף של אזורים מקורים בהר הבית ולא לריצוף הרחבה הפתוחה אותה מתאר יוסף בן מתתיהו, שהשתרעה בין התחום המקודש הראשון של הר הבית לתחום המקודש השני שבו עמד בית המקדש. בין הממצאים נתגלו אריחי ריצוף גדולים שמתאימים יותר לריצוף רחבה היושבת תחת כיפת השמיים. רק במעטים מהאריחים הגדולים ניתן לשחזר את צורת האריח השלמה והדבר מקשה אף יותר לשחזר את דגם הריצוף או את שיוכו לתקופה. עם זאת, יש לנו מספר נתונים והצעות המאפשרים כיווני מחשבה שונים ועם התקדמות הסינון והמחקר מתגלים נתונים נוספים שיתכן ויעזרו לנו לשחזר גם את הדגמים של הרחבות הפתוחות.

ישראל היום

YNET

וואלה

הארץ

כתבה במבט לחדשות בערוץ הראשון

כתבת מגזין במקור ראשון

לפני כחודש יצאו לאור שני מאמרים שפרסמנו ב-Biblical Archaeology Review, המגזין הפופולרי הנפוץ בעולם לארכיאולוגיה. מאמר אחד כלל סקירה של הפרויקט וממצאיו והשני עסק ברצפות האופוס סקטילה ההרודיאניות. בעקבות המאמר יצרה אחת מקוראות המגזין שמיכות טלאים עם דגמים זהים (Quilt Work).

Relics in Rubble: The Temple Mount Sifting Project

What the Temple Mount Floor Looked Like

הרצאה של צחי דבירה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה על העדויות הארכיאולוגיות כנגד מגמת הכחשת המקדש.

הרצאה של צחי דבירה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה על העדויות הארכיאולוגיות כנגד מגמת הכחשת המקדש.

עוד אנו עוסקים בהד שנוצר מפרסומים אלו והנה הפתיעה אותנו ההחלטה חסרת ההגיון וחסרת היושר שהתקבלה באונסק"ו בנושא הר הבית. החלטה זו התעלמה במופגן מהזיקה היהודית למקום והעלתה שוב את פרויקט הסינון לכותרות. כחודש קודם לכן, נתנו הרצאה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה בנושא מגמת הכחשת המקדש והעדויות הארכיאולוגיות שכנגד, שזכתה כבר אז לעניין רב. לאחר הצהרת אונסק"ו סיכמנו את הדברים במאמר אינטרנטי פופולרי שהפצנו בבלוגים שלנו. המאמר באנגלית זכה לכ-100 אלף קוראים ולשיתופים ושכפולים באתרים אחרים!

Archaeology 101: An Archaeology Lesson to UNESCO

UNESCO’s Jerusalem resolution ignores Christian roots, too

כתבה של דני קושמרו באולפן שישי בערוץ 2

כתבה של דני קושמרו באולפן שישי בערוץ 2

כלי תקשורת שונים שעסקו בהצהרת אונסק"ו דיווחו שוב על ממצאי פרויקט הסינון כאשר המרכזי שבהם היה דני קושמרו מערוץ 2 אשר עשה כתבת מגזין לאולפן שישי. במוקד הכתבה עמדו ממצאי פרויקט הסינון והעובדה שהמדינה אינה תומכת בפרויקט בעל חשיבות לאומית שכזו. בסיום הכתבה ניתנה תגובה של שרת התרבות והספורט. השרה אמרה שתבחן את נושא מימון פרויקט הסינון שוב, אך חשוב מכך, גם ראש הממשלה שצפה בכתבה הגיב והזמין אותנו להפגש עמו. לאחר מספר ימים, באירוע בו נאם לרגל הקמת הקרייה הארכיאולוגית החדשה של רשות העתיקות, הוא הצהיר בשנית שישמח להפגש עמנו וגם לסייע. הכתבה באולפן שישי זכתה לחשיפה רבה, אך שבועיים לאחר מכן, שודרה כתבה נוספת בנושא וראיון עם ד"ר מרדכי קידר. בכתבה זו שודרו שוב קטעים מהכתבה הקודמת, אך הפעם הכתבה זכתה גם לחשיפה עצומה באינטרנט כאשר בפייסבוק לבדה היא זכתה לכ-900 אלף צפיות!

הכתבה הראשונה של דני קושמרו ופוסט שלנו בנושא

הכתבה השניה של דני קושמרו בנושא הכחשת המקדש

גבריאל ברקאי והפובליציסט הפלשתינאי וואלד אל-חוסיני בכנס של ברומא.

גבריאל ברקאי והפובליציסט הפלשתינאי וואלד אל-חוסיני בכנס של ברומא.

כמה ימים לאחר מכן הוזמן ד"ר גבי ברקאי על ידי העיתון האיטלקי IL-FOGLIO לדבר בכנס שהתקיים ברומא בעקבות הצהרת אונסק"ו, שאליו הוזמנו גם דיפלומטים איטלקיים ונשיא איטליה.

בנוסף לאירועים האלו, בסוף אוקטובר התקיים הכנס השנתי של רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב בנושא חידושים בחפירות ירושלים וסביבותיה. פרוייקט הסינון זכה בכנס בלא מעט ציטוטים ואזכורים. חלק מהחוקרים אמנם התייחסו לנתונים שפרסמנו בדו"חות המקדמיים בשנים הראשונות של הפרוייקט, אך הראו חוסר הבנה של משמעות הנתונים והעפר שאותו אנו מסננים. הדבר רק מאיץ בנו יותר לקדם את פרסומם של מאמרים מקדמיים נוספים אשר יספקו נתונים ותובנות מעודכנות יותר.

מאמר נוסף עתיד להתפרסם בכנס חידושים בחקר ירושלים הקרוב שיתקיים באוניברסיטת בר-אילן. המאמר שנכתב על ידי ד"ר אהרן גרינר, יעסוק באוסף שברי הצלמיות מתקופת הבית הראשון וההבדלים בינו לבין מכלולים אחרים שנתגלו בירושלים ומחוצה לה. מלבד זאת צפויים פרסומים של עוד כשלושה מאמרים מדעיים עד סוף שנת 2017.

איננו יודעים אם נזכה לתמיכה ממשלתית בפרויקט הסינון. אם אכן יקרה, יהיה זה מן הסתם תהליך בירוקרטי ארוך. בשלב זה תקציב המחקר שלנו מאפשר לנו פעילות לעוד כחמישה חודשים ולכן בימים הקרובים נתחיל בקמפיין מימון המונים שיפנה לקהל דוברי האנגלית. קמפיין נוסף שיפנה לקהל הישראלי יתקיים בחודש אדר. בינתיים מי שמעוניין מוזמן כבר עכשיו לתת כתף ולקחת חלק בקמפיין באנגלית.

"לא תעשה לך פסל וכל תמונה"- מחקר שברי הצלמיות שנמצאו בהר הבית

הכר את הצוות: יוני 2016
(לקוח מתוך פרסום באנגלית של ג'ניפר גרין)

האם פגשתם את אהרון?

האם פגשתם את אהרון?

ד"ר אהרון גרינר הצטרף לפרויקט הסינון מראשיתו, כאשר עוד למד לתואר הראשון. על אף שהחזיק תפקידים רבים לאורך השנים, יתכן שתזכרו אותו דווקא כארכיאולוג האחראי לפעילות היומית באתר או כמדריך וכמרצה המקבל את הקבוצות המגיעות לאתר. לאורך השנים עסק אהרון בתחומים רבים בארכיאולוגיה, השתתף במחקר של פרויקטים שונים בירושלים וגם כמובן בחפירות שונות כגון תל א-צאפי (גת פלשתים) בעבר וכחלק מצוות המחקר של חפירות תמנע ותל עיטון כיום.

כיום אהרון מחלק את זמנו בין מחקרים לטובת חפירות שונות, מחקר לטובת פרויקט סינון העפר מהר הבית, תפקידו כעמית מחקר ומתאם התוכנית האקדמית במכון אולברייט, ופוסט-דוקטורט על כלי האבן של תעשיית המתכת בתמנע שמתבצע באוניברסיטת תל אביב. מחקרו על כלי האבן שופך אור לראשונה על טיפוסי כלי האבן השונים ששימשו בתעשיית הפקת הנחושת וחלקם החשוב בתהליך זה. את עבודת הדוקטורט שלו הגיש אהרון באוניברסיטת בר אילן בנושא "כלי חרס מיובאים בתקופת הברונזה המאוחרת בישראל: בין כלכלה, חברה וסמליות".

 

פארק תמנע, אחד מאתרי הפקת הנחושת הקדומים בעולם, כולל פירים רבים של כריית נחושת בכל רחבי הפארק, כמו גם שרידים של תנורי התכה, עופרות, סיגים ופסולות נוספות המעידות על תהליך הפקת הנחושת בתקופות השונות.

פארק תמנע, אחד מאתרי הפקת הנחושת הקדומים בעולם, כולל פירים רבים של כריית נחושת בכל רחבי הפארק, כמו גם שרידים של תנורי התכה, עופרות, סיגים ופסולות נוספות המעידות על תהליך הפקת הנחושת בתקופות השונות.

בנוסף, אהרון מנהל את הפרוייקט "חפור את העבר- הרפתקה ארכיאולוגית ישראלית" (“Dig the Past – an Israeli Archaeological Adventure") אשר משחזרת חפירות ארכיאולוגיות ישראליות במחנות קיץ וכפעילות קהילתית בצפון אמריקה.

שבר פסלון של ראש כבשה מהתקופה הרומית

שבר פסלון של ראש כבשה מהתקופה הרומית

אהרון חוקר את מאות שברי צלמיות הטין והפסלונים שנמצאו בפרויקט הסינון. את מרבית הצלמיות ניתן לתארך לשלב מתקדם בתקופת בית המקדש הראשון, למאות ה-8 וה-7 לפני הספירה. הצלמיות מפרויקט הסינון מצטרפות לצלמיות רבות נוספות מתקופה זו שנמצאו בירושלים ובאתרים רבים ברחבי יהודה. מרבית הצלמיות הן צלמיות בעלי חיים מהן מוכרות היטב ביהודה צלמיות סוסים וצלמיות רוכב על סוס. רבות אחרות הן "צלמיות עמוד" של נשים. צלמיות אלו ריתקו את חוקרי התקופה, שכן כמעט תמיד אלו נמצאות שבורות ובריבוד משני (אשפה ומילויים) ויש חוקרים שייחסו זאת לרפורמות הדתיות של חזקיהו ויאשיהו, בהן הושמדו בשיטתיות סממנים של פולחן זר. האם צלמיות העמוד מייצגות את פולחן העשתורת או אולי ייצגו דמות אישה בשר ודם? האם שימשו לפולחן ביתי לא-רשמי או אולי כקמעות רפואה או פריון? אהרון, יחד עם חוקרים מרכזיים נוספים בצוות, מנסים לענות על שאלות אלו מנקודת המבט של הר הבית ולהבין מדוע צלמיות אלו מופיעות במרכז הרוחני והפוליטי של ירושלים ויהודה.

בימים אלו אנו מגייסים תרומות לצורך הוצאת כרכי הפרסום הראשונים של פרויקט הסינון. אם הנכם מעוניינים לתרום לפרסום הממצאים מהר הבית נא בדקו את אתר גיוס ההמונים שלנו, אשר מפרט רבות על הפרויקט, על ממצאים שכבר נחשפו ועל חשיבותם להבנת ההיסטריה הלא כתובה של הר הבית.

אם מענין אתכם לדעת עוד על המחקר של אהרון ועל הצלמיות הישארו מעודכנים. המחקר בעיצומו ובקרוב נפרסם מידע נוסף על אחת הצלמיות.