"הר הבית בידינו" – ממצאים ממלחמת ששת הימים נחשפו בעפר הר הבית

מחסניות נשק, קליעי רובה ומקלע כבד, מטבעות ירדניים וסיכות דש צבאיות – נתגלו בעפר שסונן מהר הבית. הממצאים מספרים את סיפור שיחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים

אין דבר המסמל יותר את איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ממילותיו של מוטה גור, מפקד חטיבת הצנחנים שכבשו את העיר, כפי שקרא ברשת הקשר: "הר הבית בידינו".

ואכן בסינון עפר הר הבית נתגלו פריטי תחמושת שונים מזמן מלחמת ששת הימים. בפרויקט מסונן עפר שמקורו בדרום מזרח ההר, מצפון למבנה התת קרקעי של אורוות שלמה. בשנת 1999 הוציא הוואקף המוסלמי מן המקום, בחפירה ברברית ובלתי מבוקרת, כמות של כ-400 משאיות עפר, שנשפך בנחל קדרון. בסינון עלו כחצי מיליון ממצאים שזמנם מהתקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו, ובעיקר למן ימי הבית הראשון ואילך.

בין הממצאים שעלו בסינון ישנם עשרות פריטים המעידים על הקרבות סביב חומות העיר העתיקה ועל כניסת צה"ל להר הבית. אלו פריטים מודרניים, אך כמו פריטים ארכיאולוגיים אחרים, הם מהווים ממצא מוחשי ומוסיפים נדבך חשוב של מידע על האירועים ההיסטוריים הכתובים. מקובל לומר כי במלחמת ששת הימים לא נערך קרב בהר הבית, אך הממצאים שגילינו הביאו אותנו "לחפור" עמוק יותר בפרטי הקרב ולהלן מה שלמדנו.

כוחות צה"ל נכנסו לעיר העתיקה ולהר הבית דרך שער האריות ביום ד', השביעי לחודש יוני 1967, כ"ח באייר תשכ"ז. בהר הבית ובעיר העתיקה נותרו מספר קיני התנגדות ועמדות צלפים ירדניים. ביום שלפני הכניסה, על גבי החומה המזרחית של העיר העתיקה, שבחלקה הגדול היא חומת הר הבית המזרחית, ישבו עמדות ירדניות שהקשו על כוחות צה"ל. חילופי יריות קשים התרחשו בלילה של ה-6 ליוני בין כוחות צה"ל שבמקום להתקדם לאוגוסטה ויקטוריה טעו בדרכם והגיעו לגשר הקדרון לכיוון גת שמנים. כוח טנקים וכוחות הסיירת נתקלו באש עזה שהומטרה עליהם מהחומה המזרחית ו-5 לוחמים נהרגו. בנסיונות החילוץ ניסו להשיב אש לעבר העמדות הירדניות. סיפור הקרב מתואר בפירוט בספרו של משה נתן "המלחמה על ירושלים".

קליעי 9 מ"מ ששימשו לתת מקלע עוזי (צילום: טל רוגובסקי)

בכדי להבין את הממצאים שוחחנו עם הרב יואל בן נון, שהיה מכוחות הצנחנים שנכנסו משער האריות ולהר הבית. הרב תיאר: "אחרי הקרב בלילה על גשר הקדרון, מפקד הגדוד הירדני בעיר העתיקה ביקש אישור לפנות את כוחותיו מהעיר העתיקה. הגנרל המצרי שמונה על החזית המזרחית לא הבין את המשמעות הסמלית של העיר העתיקה והמקומות הקדושים ואישר לו לסגת. הגדוד פינה את העיר העתיקה לפנות בוקר, אך צה"ל לא ידע זאת וב-7 בבוקר ירו תותחים על החומה כדי להבריח את הירדנים מהחומות. פגז אחד סטה והרג שלושה חיילים שלנו ברוקפלר. כאשר יצאנו לכיוון שער האריות, מפינת החומה ירה חייל ירדני צרורות אל תוך צומת רוקפלר. חייל לידי ירה פגז בזוקה ישר אל תוך החור [חרך הירי] והירי נפסק […] מצריח המסגד ליד שער השבטים ירה עלינו חייל ירדני אך גם בו פגעו לפני שהספיק לפגוע באנשינו. עם הכניסה בשער השבטים ירו הצנחנים צרורות עוזי באוויר כדי להרתיע, אך מוטה גור עצר זאת מיד בקריאתו המפורסמת "חדל אש! כל הכוחות חדל אש! מקום קדוש, לא יורים. הר הבית בידינו""".

מחסנית תת מקלע עוזי (צילום: טל רוגובסקי)

תרמיל לקליע 9 מ"מ משנת 1952 עם כיתוב מ.י.ת.- "מדינת ישראל תע"ש" (צילום: טל רוגובסקי)

 

 

 

 

 

 

 

 

בסינון נתגלתה מחסנית של תת-מקלע עוזי מתוצרת ישראל, ששימש באותה עת כנשקם האישי של הצנחנים ושל מפקדי צה"ל. נמצאו מספר קליעים בקוטר 9 מ"מ, אשר שימשו כתחמושת לעוזי וכן גם כמה תרמילי קליעים המתאימים לתחמושת זו. על אחד התרמילים, אשר יובא מחו"ל, מסומנת שנת הייצור "1956". על תרמיל 9 מ"מ נוסף, משנת ייצור 1952, מופיעות האותיות העבריות "מ.י.ת." – מדינת ישראל, תע"ש. קליעים ותרמילים אלה מעידים כי במלחמת ששת הימים נעשה שימוש גם בתחמושת מיושנת מתוך מחסני התחמושת ברחבי המדינה.

תחמיש בקוטר 7.62 משנת 1957. שימש לירי עם רומה רימונים (צילום: טל רוגובסקי).

שני קליעי 0.5 ממקלע כבד מסוג בראונינג, שחודם נפגע עקב פגיעה בקיר אבן לאחר שנורו (צילום: טל רוגובסקי).

כמו כן, נתגלה כדור חסר קליע, תחמיש בקוטר 7.62 מ"מ משנת ייצור 1957. תחמישים יכלו לשמש לצורך ירי רימונים נגד טנקים מרומה רימונים (ררנ"ט) שהיה מורכב על גבי קנה רובה FAL או FN”" מתוצרת בלגיה שהיה בשימוש נפוץ בצה"ל בתקופה זו. בין ממצאי התחמושת נמצאו גם שני קליעים בקוטר 0.5 אינץ' שנורו ממקלע כבד מתוצרת בראונינג. מצב הקליעים מעיד על כך שנורו במהלך הקרבות ופגעו בקירות של מבני אבן, דבר שגרם לעיוות חוד הקליע. לא מן הנמנע שקליעים אלו הגיעו מהאש שהשיבו כח הסיירת והשריון אל עמדות הלגיון בחומת הר הבית המזרחית בקרב בגשר הקדרון.

זכינו להסברים לממצא גם מיעקב גולדפיין, אשר בזמן המלחמה שירת במחלקת הצלפים של החטיבה הירושלמית ונכנס לעיר העתיקה משער האשפות לאחר טיהור הרובע: "השתמשנו ברובה אנגלי מסוג אנפילד ששודרג לרובה צלפים ולהגנה עצמית החזקנו את ה-FN הבלגי שהיה רובה החי"ר של צה"ל ושימש כרובה גיבוי […] נכנסתי בשער ועליתי מיד להר הבית. ראו בבירור כיצד הירדנים השתמשו בהר כמוצב צבאי לכל דבר וענין. למרות זאת, אנחנו נמנעו מלירות על העיר העתיקה בכלים כבדים או להפגיזה מהאויר. ניטרול עמדות הירדנים נעשה על ידי כוחות החי"ר וזה עלה לנו גם באבידות".

ממצא אחר שעלה בסינון כולל קרוב לארבעים מטבעות של הממלכה ההאשמית הירדנית. כמעט כל המטבעות נטבעו בשנים שלפני ששת הימים ושייכים לשנות הכיבוש הירדני בין 1948 – 1967. עם זאת, המטבע הירדני הראשון שעלה בסינון העפר נתגלה ב-6 ביוני 2005, יום השנה ה-38 לאיחוד הירושלים. זהו מטבע שנטבע בשנת 1991 ועליו דיוקנו של המלך חוסיין. המטבע כנראה הגיע להר הבית בכיסו של מתפלל שהגיע לתפילה במסגד אל אקצא או איש וואקף שעבד בהר הבית, שכן הדינר הירדני (וחלקיו – הפילס) הוא הֶֹלַך חוקי גם אחרי 1967.

כמו כן, נמצאו שני סמלי מתכת קטנים, שיתכן שהוצמדו למדי צבא ירדניים או לאנשי הוואקף המנהלים את הר הבית ועליהם מופיע הדגל הירדני. הממצאים הירדנים שלאחר מלחמת ששת הימים משקפים את המציאות הפוליטית המורכבת בהר הבית, שבאופן רשמי מדינת ישראל היא הריבונית בו, אך באופן מעשי, מדינת ישראל במידה מסויימת הותירה סמכויות לממלכת ירדן באמצעות הוואקף המוסלמי.

בין המטבעות שנתגלו בסינון יש גם מספר מטבעות אלומיניום משוננים של אגורה אחת. אלה מטבעות ישראלים, שנטבעו בשנים תשכ"ז, תשכ"ח, וודאי נשרו מכיסיהם של חיילי צה"ל או המבקרים הישראלים הראשונים שהגיעו להר הבית לאחר מלחמת ששת הימים.

כשם שיש בידינו פריטים מוחשיים מתולדותיו הקדומים של הר הבית, מזמן חורבן הבית הראשון בידי הבבלים, ממלחמות החשמונאים, מן המרד הגדול שהביא לחורבן הבית השני ומן הקרבות שבין הצלבנים לבין המוסלמים, כך יש בידינו גם עדויות ישירות לנוכחות הירדנית בהר הבית ולקרבות מלחמת ששת הימים – כיום לפני 50 שנה.

מטבעות הממלכה ההאשמית הירדנית מהשנים 1948 – 1967 ומטבע משנת 1991 הנושא את דמותו של המלך חוסיין (צילום: טל רוגובסקי).

מפעל הסינון שנוסד בשנת 2004 מנוהל על ידי ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה (צויג), בחסותה של אוניברסיטת בר אילן. הסינון שפסק לפני כשישה שבועות התבצע בסיוע רשות הטבע והגנים ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד). מימון המחקר של הממצאים מתבצע כעת מכספי תורמים פרטיים באמצעות הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל.

כעת, לאחר 12 שנות סינון רצופות של עפר, עבודת הסינון של עפר הר הבית מושהית, זאת על מנת לרכז את המשאבים במחקר ופרסום הממצאים הרבים שנתגלו עד כה. העפר המסונן כיום בגן הלאומי עמק צורים בתפעולה של עמותת אל עיר דוד, מגיע מחפירות ארכיאולוגיות בעיר העתיקה כגון עיר דוד, ואינו קשור לפרויקט סינון העפר מהר הבית. מנהלי הפרויקט השיקו לפני כחודש וחצי קמפיין מימון המונים עבור המשך פעילות המחקר לשנה זו באתר giveback.co.il מקבוצת הד סטארט, ולפני כשבועיים מומש יעד זה. כעת מנהלי הפרויקט ממשיכים לפנות אל הציבור הרחב בבקשה להרחיב את הסיוע כך שיאפשר את הרחבת היקף תחומי המחקר, כגון כלי נשק עתיקים ופריטי תחומשת מודרניים שעליהם אנו מדווחים בהודעה זו. כמו כן, מגעים התקיימו עם משרדי ממשלה ועם רשות העתיקות, שמונתה על ידי ראש הממשלה לטפל בנושא, אך אלו טרם הבשילו לכדי מימוש הסיוע בעתיד הקרוב.

היום, ביום ירושלים, לכבוד שנת ה-50 לאיחוד ירושלים, נערוך עבור הקהל הרחב תצוגה של כלי הנשק והירי הקדומים והחדשים שנתגלו בסינון העפר מהר הבית, החל מימי הבית הראשון ועד לימינו. הקהל יוכל להתרשם במו עיניו מן הממצאים ולקבל הסברים על הקרבות והמאבקים שהתרחשו על הר הבית לאורך ההיסטוריה. התצוגה תתקיים בכיכר המרכזית ברובע היהודי בסמוך לחנות התכשיטים מוריה. נשמח לראותכם.

ממצא ומוצא החודש: משקולת אבן מימי הבית הראשון – ניקול פרץ

החודש בחרנו בניקול פרץ ממעלה אדומים שמצאה משקולת אבן מימי הבית הראשון. המשקולת בעלת צורה ייחודית עם סימון שאינו רגיל למשקולות מתקופה זו. בסינון נתגלו עד כה יותר מעשרים משקולות ושברי משקולות מתקופת הבית הראשון. בתקופה זו בארץ ישראל עדיין לא היה שימוש במטבעות. סחר החליפין נעשה בעיקר באמצעות מתכות יקרות, כגון בצעי זהב ובעיקר בצעי כסף, שערכם נמדד באמצעות משקולות אבן. באתרים מאזור ממלכת יהודה נתגלו מעל ל-500 משקולות אבן. המשקולות יוצרות סדרה המתבססת על תקן השקל המקראי שביחידות משקל מודרני שווה ל-11.33 גרם. סדרת המשקולות כוללת משקולות השוקלות שקל אחד, כמו גם כפולות של 2, 4, 8, 16, 24 ו-40 שקלים. על חלק מהמשקולות מופיע סימון באותיות בכתב עברי קדום או של ספרות היראטיות ("כתב היד" המצרי) המורה על מידת המשקל. בנוסף, מערכת המשקל כוללת משקולות נמוכות מיחידת השקל. אלו משקולות הבקע (חצי שקל), הפים (2/3 שקל) והנצף (5/6 שקל). מידות קטנות יותר הופיעו במשקולות הגרה.

השקל התחלק ל-24 גרה. עם זאת, במקרא מוזכר גם המונח 'שקל הקודש' שהיה מחולק ל-20 גרה, והיו חוקרים שהציעו שיתכן שהיה תקן נוסף של משקל המכונה 'שקל הקודש' בעל משקל שונה מ-11.33 גר' המוכר לנו ממרבית המשקולות מיהודה.

במקרא המשקולת נקראת פשוט "אבן". המקרא מיחס חשיבות רבה לשמירה על מידות ומשקולות תקינות. "לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ, אֶבֶן וָאָבֶן:  גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ, אֵיפָה וְאֵיפָה:  גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה.

אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ (דברים, כ"ה, י"ג-ט"ו). אכן, ניכר כי משקולות האבן בממלכת יהודה שמרו על תקן אחיד ורק מעט ממאות המשקולות המוכרות מראות משקל "מזויף" החורג משמעותית מהשקל היהודאי.

המשקולות מהר הבית מצויות כעת במחקר. על ידי נסיון לשחזר את המשקל המלא של המשקולות השבורות על ידי צילום בתלת מימד ובאמצעות משקולות נוספות שיתגלו בסינון נוכל לקבל מידע נוסף שיתכן וישפוך אור חדש על סוגיית שקל הקודש'.

כל הכבוד לך ניקול על הממצא היפה, ובזכותך נדע טוב יותר כיצד לא לעשות איפה ואיפה.

ממצא ומוצא החודש: קונכיית חילזון ארגמון קהה קוצים

אנחנו חוזרים למנהגינו להכריז על ממצא החודש שנתגלה בחודש האחרון על ידי מבקרים בסינון. כזכור, הבחירה בממצא היא על-פי עניין, חידוש, יופי וחדוות המבקר שמצא אותו.

החודש בחרנו במשפחת סינגר מירושלים שמצאה קונכייה של החלזון הימי המוכר בשם ארגמון קהה קוצים (בלעז: Murex Trunculus).

משפחת סינגר עם קונכית ארגמון קהה קוצים

ממצא זה מעורר תמיהה מכיוון שממצאים כאלו מוצאים בעיקר באתרים חופיים ולא באתרי ההר. עד כה מצאנו יותר מעשרים קונכיות כאלו עם סימני ניקוב. חלזונות אלו שימשו לתעשיית צבע יוקרתי בעת העתיקה, והופק מהן צבע הארגמן וצבע התכלת. מתקני תעשייה עם שברי קונכיות כאלו נתגלו באתרים פניקים לאורך החוף של הים התיכון, ובארץ מוכר מתקן כזה בעיקר מתל דור. חז"ל הגדירו חלזון ימי מסויים שרק ממנו ניתן להפיק את צבע התכלת שיהיה כשר הלכתית עבור צביעת חוטי הצמר של הציצית ואריגים ששימשו במקדש ובגדי הכהונים. כיום מקובל במחקר לזהות את הארגמון קהה קוצים עם חלזון התכלת של חז"ל.

אנחנו מוצאים בסינון צדפים וקונכיות רבים וחלקם ככל הנראה שימשו כמאכל שהיה חביב על נזירים ביזנטים. צדפים מסויימים שימשו כחרוזים או תליונים, וישנם צדפים ששימשו לחיפוי קירות או רצפות בתקופת הבית הראשון. במקרה של ארגמון קהה הקוצים עוד לא ערכנו מחקר מקיף על הנושא ובדיקה מקיפה של תפוצתו של ממצא מסוג זה באזור ההר, אך נראה שמתקני צביעה וקונכיות ממין זה נתגלו גם באתרים בפנים הארץ כגון יריחו, תל בית מירסים, תל מור ואף בחפירות של בנימין מזר מדרום-מערב להר הבית.

האם היה מתקן תעשיית צבע בהר הבית? באיזו תקופה פעל?אולי לאחר שנערוך בדיקות פחמן 14 בחלק מן הקונכיות נוכל לקבל תשובות לשאלות אלו, אך בדיקות אלו יקרות מאד ובשלב זה אין לנו תקציב לכך. נקווה שהדבר יתאפשר בעתיד ובמחקר עתידי התשובות לשאלות אלו יתבהרו יותר.

ארגמון קהה קוצים (חלזון התכלת)

 

 

פרסום שברי צלמיות החרס מהר הבית בכנס חידושים בחקר ירושלים באונ' בר-אילן

ביום חמישי בשבוע שעבר יצאנו בפרסום ראשוני של תוצאות עיבוד נתוני שברי צלמיות החרס מימי הבית הראשון שנתגלו בסינון העפר מהר הבית (ראו קישור למאמר ברשימת פרסומי הפרויקט בצד שמאל). הכנס גם צולם בוידאו ואנחנו מקווים שבקרוב ניתן יהיה לספק גם קישור להרצאה המצולמת. אהרן גרינר שחקר את שברי הצלמיות הראה שהמכלול בכללותו דומה למכלולים אחרים של צלמיות שנתגלו בירושלים אך במספר הבדלים נקדותיים, כגון העדר הופעתן של צלמיות זרות מסגנון שהיה נפוץ מחוץ ליהודה או ריבוי השימוש בראשים מטיפוס אף צבוט בניגוד לראשים עשויים בתבנית.

מבחר שברי צלמיות מהר הבית

מבחר שברי צלמיות מהר הבית

מלבד מאמר זה הכנס היה עשיר בהרצאות מעניינות וחידושים מחקרים. הרצאה נוספת ניתנה על ידי גבי ברקאי ורוברט דויטש בנוגע לבולה שנתגלתה בחפירתו של יובל גדות בעיר דוד. הם קראו את הבולה מחדש וזיהו אותה כבולה פיסקלית, שהיא הבולה השלישית מסוג זה שנתגלתה בעבודה ארכיאולוגית (בניגוד לכל השאר שהופיעו בשוק העתיקות). בולה זו שניתן לקרוא אותה כ'אלתקן למלך' מצטרפת לבולה הראשונה שגילינו בסינון בור האשפה ממורדות הר הבית ('גבעון למלך') והבולה השניה שגילינו בסינון עפר עבור חפירות בית המעיין בעיר דוד ('בית לחם למלך').

מאמר מעניין נוסף היה של פרופ' זאב ספראי שביקר את מאמרו של פרופ' שלמה נאה בנוגע לטביעת החותם 'דכא ליה' שמקורה בשפכי העפר בתעלת הניקוז בתחתית הכותל המערבי. טביעה זו גם היא נמצאה בסינון בעמק צורים שנעשה כשירות עבור חפירתו של אלי שוקרון. ספראי הראה טביעה זהה שנתגלתה בשוק העתיקות. טביעה זו זוהתה כקופון שניתן לעולי הרגל שרכשו נסכים עבור הקורבנות בלשכת החותמות בבית המקדש, ואותו החליפו לאחר מכן בנסך המתאים לקורבן שניתן להם בלשכת הקורבנות. פרופ' נאה טען שהכיתוב על הטביעה כולל את שם הקורבן, שם היום ושם משמר הכהנים. ספראי חלק בעיקר על השימוש בשם משמר הכהנים עבור ציון תאריך הטביעה, אך לא חלק על שם הקורבן או על הקריאה הראשונית שלו על ידי רייך ושוקרון כדכא ליה שפירושו בארמית טהור לה'. עבור קוראי הבלוג נגלה שגם בסינון העפר מהר הבית נתגלתה טביעת חותם עשויה בסגנון דומה, אלא שהכיתוב בה הוא ביוונית. טביעה זו כמו הטביעה מתחתית הכותל המערבי ניתנה ביד כקופון עבור תשלום ולא כטביעת חותם שחתמה אגרת או חבילה כלשהי. אנו עדיין מצפים להתפנות לחקור לעומק את הממצא הזה אשר ישפוך אור נוסף על ממצאים מסוג זה משלהי ימי הבית השני.

מספר עדכונים על הנעשה בפרויקט הסינון בחודשים האחרונים

החודשים האחרונים היו עמוסי אירועים, ולצערנו היינו עסוקים מידי מכדי לספק עדכונים שוטפים בבלוג זה. עם זאת, הבלוג באנגלית פעיל מאד ומי שמעוניין יכול להתעדכן בו באופן שוטף בקישור המופיע בצד שמאל למעלה. על העדכונים באנגלית שוקדת בכשרון רב ג'ניפר פליישר-גרין שהצטרפה אלינו השנה כאחראית על תחום יחסי הציבור בשפה האנגלית. כרגע אין לנו תקציב מספק בכדי למנות אחראי יחסי ציבור לקהל הישראלי, אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לפרסם כאן באופן מרוכז את העדכונים החשובים ביותר.

כפי שכבר פרסמנו כאן בבלוג האירועים של החודשים האחרונים החלו בפרסום נושא רצפות האופוס סקטילה – שחזורי דגמי הרצפות המעוטרות מימי הבית השני אותם חקרה פרנקי שניידר. הנושא זכה לחשיפה תקשורתית רחבה ביותר ולתהודה שנמשכת עד לזמן זה. חשוב לציין שהמחקר בנושא עדיין בעיצומו.

פרנקי שניידר מסבירה על שחזור דגמי הריצוף במסיבת עיתונאים באתר הסינון בעמק צורים

פרנקי שניידר מסבירה על שחזור דגמי הריצוף במסיבת עיתונאים באתר הסינון בעמק צורים

הדגמים שפרסמנו והרצפות שבתוכם שימשו ככל הנראה לריצוף של אזורים מקורים בהר הבית ולא לריצוף הרחבה הפתוחה אותה מתאר יוסף בן מתתיהו, שהשתרעה בין התחום המקודש הראשון של הר הבית לתחום המקודש השני שבו עמד בית המקדש. בין הממצאים נתגלו אריחי ריצוף גדולים שמתאימים יותר לריצוף רחבה היושבת תחת כיפת השמיים. רק במעטים מהאריחים הגדולים ניתן לשחזר את צורת האריח השלמה והדבר מקשה אף יותר לשחזר את דגם הריצוף או את שיוכו לתקופה. עם זאת, יש לנו מספר נתונים והצעות המאפשרים כיווני מחשבה שונים ועם התקדמות הסינון והמחקר מתגלים נתונים נוספים שיתכן ויעזרו לנו לשחזר גם את הדגמים של הרחבות הפתוחות.

ישראל היום

YNET

וואלה

הארץ

כתבה במבט לחדשות בערוץ הראשון

כתבת מגזין במקור ראשון

לפני כחודש יצאו לאור שני מאמרים שפרסמנו ב-Biblical Archaeology Review, המגזין הפופולרי הנפוץ בעולם לארכיאולוגיה. מאמר אחד כלל סקירה של הפרויקט וממצאיו והשני עסק ברצפות האופוס סקטילה ההרודיאניות. בעקבות המאמר יצרה אחת מקוראות המגזין שמיכות טלאים עם דגמים זהים (Quilt Work).

Relics in Rubble: The Temple Mount Sifting Project

What the Temple Mount Floor Looked Like

הרצאה של צחי דבירה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה על העדויות הארכיאולוגיות כנגד מגמת הכחשת המקדש.

הרצאה של צחי דבירה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה על העדויות הארכיאולוגיות כנגד מגמת הכחשת המקדש.

עוד אנו עוסקים בהד שנוצר מפרסומים אלו והנה הפתיעה אותנו ההחלטה חסרת ההגיון וחסרת היושר שהתקבלה באונסק"ו בנושא הר הבית. החלטה זו התעלמה במופגן מהזיקה היהודית למקום והעלתה שוב את פרויקט הסינון לכותרות. כחודש קודם לכן, נתנו הרצאה בכנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה בנושא מגמת הכחשת המקדש והעדויות הארכיאולוגיות שכנגד, שזכתה כבר אז לעניין רב. לאחר הצהרת אונסק"ו סיכמנו את הדברים במאמר אינטרנטי פופולרי שהפצנו בבלוגים שלנו. המאמר באנגלית זכה לכ-100 אלף קוראים ולשיתופים ושכפולים באתרים אחרים!

Archaeology 101: An Archaeology Lesson to UNESCO

UNESCO’s Jerusalem resolution ignores Christian roots, too

כתבה של דני קושמרו באולפן שישי בערוץ 2

כתבה של דני קושמרו באולפן שישי בערוץ 2

כלי תקשורת שונים שעסקו בהצהרת אונסק"ו דיווחו שוב על ממצאי פרויקט הסינון כאשר המרכזי שבהם היה דני קושמרו מערוץ 2 אשר עשה כתבת מגזין לאולפן שישי. במוקד הכתבה עמדו ממצאי פרויקט הסינון והעובדה שהמדינה אינה תומכת בפרויקט בעל חשיבות לאומית שכזו. בסיום הכתבה ניתנה תגובה של שרת התרבות והספורט. השרה אמרה שתבחן את נושא מימון פרויקט הסינון שוב, אך חשוב מכך, גם ראש הממשלה שצפה בכתבה הגיב והזמין אותנו להפגש עמו. לאחר מספר ימים, באירוע בו נאם לרגל הקמת הקרייה הארכיאולוגית החדשה של רשות העתיקות, הוא הצהיר בשנית שישמח להפגש עמנו וגם לסייע. הכתבה באולפן שישי זכתה לחשיפה רבה, אך שבועיים לאחר מכן, שודרה כתבה נוספת בנושא וראיון עם ד"ר מרדכי קידר. בכתבה זו שודרו שוב קטעים מהכתבה הקודמת, אך הפעם הכתבה זכתה גם לחשיפה עצומה באינטרנט כאשר בפייסבוק לבדה היא זכתה לכ-900 אלף צפיות!

הכתבה הראשונה של דני קושמרו ופוסט שלנו בנושא

הכתבה השניה של דני קושמרו בנושא הכחשת המקדש

גבריאל ברקאי והפובליציסט הפלשתינאי וואלד אל-חוסיני בכנס של ברומא.

גבריאל ברקאי והפובליציסט הפלשתינאי וואלד אל-חוסיני בכנס של ברומא.

כמה ימים לאחר מכן הוזמן ד"ר גבי ברקאי על ידי העיתון האיטלקי IL-FOGLIO לדבר בכנס שהתקיים ברומא בעקבות הצהרת אונסק"ו, שאליו הוזמנו גם דיפלומטים איטלקיים ונשיא איטליה.

בנוסף לאירועים האלו, בסוף אוקטובר התקיים הכנס השנתי של רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב בנושא חידושים בחפירות ירושלים וסביבותיה. פרוייקט הסינון זכה בכנס בלא מעט ציטוטים ואזכורים. חלק מהחוקרים אמנם התייחסו לנתונים שפרסמנו בדו"חות המקדמיים בשנים הראשונות של הפרוייקט, אך הראו חוסר הבנה של משמעות הנתונים והעפר שאותו אנו מסננים. הדבר רק מאיץ בנו יותר לקדם את פרסומם של מאמרים מקדמיים נוספים אשר יספקו נתונים ותובנות מעודכנות יותר.

מאמר נוסף עתיד להתפרסם בכנס חידושים בחקר ירושלים הקרוב שיתקיים באוניברסיטת בר-אילן. המאמר שנכתב על ידי ד"ר אהרן גרינר, יעסוק באוסף שברי הצלמיות מתקופת הבית הראשון וההבדלים בינו לבין מכלולים אחרים שנתגלו בירושלים ומחוצה לה. מלבד זאת צפויים פרסומים של עוד כשלושה מאמרים מדעיים עד סוף שנת 2017.

איננו יודעים אם נזכה לתמיכה ממשלתית בפרויקט הסינון. אם אכן יקרה, יהיה זה מן הסתם תהליך בירוקרטי ארוך. בשלב זה תקציב המחקר שלנו מאפשר לנו פעילות לעוד כחמישה חודשים ולכן בימים הקרובים נתחיל בקמפיין מימון המונים שיפנה לקהל דוברי האנגלית. קמפיין נוסף שיפנה לקהל הישראלי יתקיים בחודש אדר. בינתיים מי שמעוניין מוזמן כבר עכשיו לתת כתף ולקחת חלק בקמפיין באנגלית.

1 2 3 4