ממצא החודש: טובים השנים מן האחד

img-20160811-wa0010

עמיחי ואיתן שטריק שכל אחד מהם מצא חפץ מאם הפנינה (דר)

ממצא החודש הפעם הוא למעשה שני ממצאים מאותו החומר שנתגלו על ידי שני אחים. עמיחי ואיתן שטריק גילו כל אחד חפץ עשוי מאם הפנינה. עמיחי מצא חרוז ואחיו הצעיר יותר, איתן, גילה שיבוץ יפה. הפריטים עדיין אינם מתוארכים ויש להמתין להמשך המחקר בחרוזים ובשיבוצים עד שימצאו מקבילות לפריטים אלו מאתרים אחרים.

אם הפנינה הוא השם הנפוץ לחומר המיוצר מהחלק הפנימי של הצדף. בפרויקט הסינון מתגלים לעיתים פריטים העשוים מאם הפנינה, לעיתים חומרי הגלם לייצור החפצים ולעיתים מתגלות הצדפות עצמן. האחרונות מייצגות פסולת מזון של נזירים מהתקופה הביזנטית שחבבו סוג מזון זה.

חרוז ושיבוץ מעוטר חריתה עשוים מאם הפנינה.

חרוז ושיבוץ מעוטר חריתה עשוים מאם הפנינה.

שיבוצים מאם הפנינה ניתן למצוא כיום בעיטורי הקירות הפנימיים של כיפת הסלע ובמסגד אל-אקצה ובהתאם נראה כי חלק גדול מהשיבוצים שבידינו הם מהתקופה המוסלמית המוקדמת. עם זאת, השימוש בחומר גלם זה מתחיל בתקופות קדומות יותר ובארץ ישראל נתגלו שיבוצים מאם הפנינה באתרים מתקופת הבית השני. המילה העברית התקנית לאם הפנינה, היא דר, ומרצפות עשויות דר מוזכרות כבר במגילת אסתר כמעטרות את רצפות ארמונו של המלך אחשוורוש.

מבחר שיבוצים מאם הפנינה שנתגלו בסינון

מבחר שיבוצים מאם הפנינה שנתגלו בסינון

במקרא הפנינים נזכרות כחומר יקר כזהב. לא פעם משווים את הסינון הרטוב שאנו מבצעים למלאכת הסינון של חיפוש זהב, ויש אשר תוהים אם מצאנו זהב. אחרים מתקשים להבין מדוע אנו משקיעים כל כך הרבה מאמץ במלאכה זו אשר אין בה גמול חומרי, אבל כמאמר מחבר ספר משלי "יש זהב, ורב פנינים, וכלי יקר שפתי דעת" (משלי כ, 15). כלומר, הדעת – הידע, ובמקום אחר במשלי (ג, 15) מדובר על התורה, היא בעלת ערך רב יותר מהחומרים היקרים ביותר.

איתן ועמיחי, הערך האמיתי של הממצאים שלכם הוא התוספת לידע שאנחנו צוברים אודות המקום החשוב והקדוש ביותר בתולדות עמנו והעולם. שתזכו לגלות כלים יקרים רבים וששפתותיכם בכל עת יוסיפו דעת לעולם.

ממצא החודש – פלך טוויה שנתגלה על ידי ליליאנה גרובמן, בת ה-9, מברזיל

התחלנו במנהג חדש באתר הסינון  והוא לפרסם מידי חודש את הממצא המעניין, החשוב או היפה ביותר שנתגלה בחודש האחרון על ידי מבקר שהשתתף בסינון.

ישנם ממצאים רבים אחרים שמתגלים על ידי צוות העובדים, ובדרך כלל אלו הם הממצאים החשובים והקשים יותר לאיתור. לעיתים התגלית מתרחשת כבר בשלב הסינון היבש (החודש מצאנו כלי חרס תמים שעליו נדווח בהמשך), אבל הדבר שהכי מרגש אותנו הוא כשמבקר, שמגיע לפעילות של שעתיים בלבד ללא כל רקע מקדים בארכיאולוגיה, מוצא ממצא מעניין.

"ועדת השופטים" בחודש זה, שהוא הראשון לנוהג זה, בחרה בפלך טוויה עשוי עצם מהתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה) שנתגלה על ידי ליליאנה גרובמן, בת ה-9, מסאן פאולו, ברזיל.

ליליאנה: פלך הטוויה הזה שווה יותר מדליית זהב שבקרוב יתחילו לחלק במדינה שלך. על אשת החייל נאמר "ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך", והנה הפלך הזה נמצא בידייך!

אין זה הפלך טוויה הראשון שמצאנו בסינון. פריטים אלו היו מחוברים לקצה מקל הטוויה והיו מסייעים לפעולת הסיבוב. האם בהר הבית היתה תעשיית אריגה בתקופה הביזנטית או שמא מדובר בפסולת שהושלכה להר הבית? את התשובה הזו נקבל בהמשך המחקר.

ליליאנה, בת ה-9, עם פלך הטוויה ביד לאחר מציאתו.

ליליאנה, בת ה-9, עם פלך הטוויה ביד לאחר מציאתו.

img-20160801-wa0008

פלך טוויה מהתקופה הביזנטית

 

 

"לא תעשה לך פסל וכל תמונה"- מחקר שברי הצלמיות שנמצאו בהר הבית

הכר את הצוות: יוני 2016
(לקוח מתוך פרסום באנגלית של ג'ניפר גרין)

האם פגשתם את אהרון?

האם פגשתם את אהרון?

ד"ר אהרון גרינר הצטרף לפרויקט הסינון מראשיתו, כאשר עוד למד לתואר הראשון. על אף שהחזיק תפקידים רבים לאורך השנים, יתכן שתזכרו אותו דווקא כארכיאולוג האחראי לפעילות היומית באתר או כמדריך וכמרצה המקבל את הקבוצות המגיעות לאתר. לאורך השנים עסק אהרון בתחומים רבים בארכיאולוגיה, השתתף במחקר של פרויקטים שונים בירושלים וגם כמובן בחפירות שונות כגון תל א-צאפי (גת פלשתים) בעבר וכחלק מצוות המחקר של חפירות תמנע ותל עיטון כיום.

כיום אהרון מחלק את זמנו בין מחקרים לטובת חפירות שונות, מחקר לטובת פרויקט סינון העפר מהר הבית, תפקידו כעמית מחקר ומתאם התוכנית האקדמית במכון אולברייט, ופוסט-דוקטורט על כלי האבן של תעשיית המתכת בתמנע שמתבצע באוניברסיטת תל אביב. מחקרו על כלי האבן שופך אור לראשונה על טיפוסי כלי האבן השונים ששימשו בתעשיית הפקת הנחושת וחלקם החשוב בתהליך זה. את עבודת הדוקטורט שלו הגיש אהרון באוניברסיטת בר אילן בנושא "כלי חרס מיובאים בתקופת הברונזה המאוחרת בישראל: בין כלכלה, חברה וסמליות".

 

פארק תמנע, אחד מאתרי הפקת הנחושת הקדומים בעולם, כולל פירים רבים של כריית נחושת בכל רחבי הפארק, כמו גם שרידים של תנורי התכה, עופרות, סיגים ופסולות נוספות המעידות על תהליך הפקת הנחושת בתקופות השונות.

פארק תמנע, אחד מאתרי הפקת הנחושת הקדומים בעולם, כולל פירים רבים של כריית נחושת בכל רחבי הפארק, כמו גם שרידים של תנורי התכה, עופרות, סיגים ופסולות נוספות המעידות על תהליך הפקת הנחושת בתקופות השונות.

בנוסף, אהרון מנהל את הפרוייקט "חפור את העבר- הרפתקה ארכיאולוגית ישראלית" (“Dig the Past – an Israeli Archaeological Adventure") אשר משחזרת חפירות ארכיאולוגיות ישראליות במחנות קיץ וכפעילות קהילתית בצפון אמריקה.

שבר פסלון של ראש כבשה מהתקופה הרומית

שבר פסלון של ראש כבשה מהתקופה הרומית

אהרון חוקר את מאות שברי צלמיות הטין והפסלונים שנמצאו בפרויקט הסינון. את מרבית הצלמיות ניתן לתארך לשלב מתקדם בתקופת בית המקדש הראשון, למאות ה-8 וה-7 לפני הספירה. הצלמיות מפרויקט הסינון מצטרפות לצלמיות רבות נוספות מתקופה זו שנמצאו בירושלים ובאתרים רבים ברחבי יהודה. מרבית הצלמיות הן צלמיות בעלי חיים מהן מוכרות היטב ביהודה צלמיות סוסים וצלמיות רוכב על סוס. רבות אחרות הן "צלמיות עמוד" של נשים. צלמיות אלו ריתקו את חוקרי התקופה, שכן כמעט תמיד אלו נמצאות שבורות ובריבוד משני (אשפה ומילויים) ויש חוקרים שייחסו זאת לרפורמות הדתיות של חזקיהו ויאשיהו, בהן הושמדו בשיטתיות סממנים של פולחן זר. האם צלמיות העמוד מייצגות את פולחן העשתורת או אולי ייצגו דמות אישה בשר ודם? האם שימשו לפולחן ביתי לא-רשמי או אולי כקמעות רפואה או פריון? אהרון, יחד עם חוקרים מרכזיים נוספים בצוות, מנסים לענות על שאלות אלו מנקודת המבט של הר הבית ולהבין מדוע צלמיות אלו מופיעות במרכז הרוחני והפוליטי של ירושלים ויהודה.

בימים אלו אנו מגייסים תרומות לצורך הוצאת כרכי הפרסום הראשונים של פרויקט הסינון. אם הנכם מעוניינים לתרום לפרסום הממצאים מהר הבית נא בדקו את אתר גיוס ההמונים שלנו, אשר מפרט רבות על הפרויקט, על ממצאים שכבר נחשפו ועל חשיבותם להבנת ההיסטריה הלא כתובה של הר הבית.

אם מענין אתכם לדעת עוד על המחקר של אהרון ועל הצלמיות הישארו מעודכנים. המחקר בעיצומו ובקרוב נפרסם מידע נוסף על אחת הצלמיות.

שירות לאומי בשירות המורשת העולמית

הכר את הצוות: מאי 2016
(לקוח מתוך פרסום באנגלית של ג'ניפר גרין)

האם פגשתם את נעה?

האם פגשתם את נעה?

נעה משרתת השנה כבת שירות בפרויקט סינון העפר מהר הבית בגן הלאומי בעמק צורים. נעה קפדנית מאוד בסינון והיא אשפית במציאת פריטים קטנים. אחד הממצאים האהובים עליה היא פיסה קטנה של מסרק שיער עשוי עצם המתוארך לתקופת בית שני. "זה ממצא קטן", אומרת נעה, "אך בעל ערך רב". יכולתה לזהות ולהסביר על סוגי ממצאים וטיפוסי אבנים מיוחדות, כמו גם יכולתה להדריך קבוצות בעברית ובאנגלית, הופכות את נעה לנכס חשוב לפרויקט הסינון.

מבחר מסרקי שיער עשויים עצם שנמצאו בפרויקט סינון העפר מהר הבית

מבחר מסרקי שיער עשויים עצם שנמצאו בפרויקט סינון העפר מהר הבית

נעה גרה בנעלה, מצפון למודיעין עילית בחבל בנימין. נעה, אשר תמיד התעניינה בחקר העבר, ובמיוחד בהיסטוריה של ישראל ובהיסטוריה היהודית, שמחה לגלות שניתן לבצע שירות לאומי כחלק מפרויקט סינון העפר מהר הבית. לדבריה, בזכות שירותה למדה רבות על ההיסטוריה של הר הבית. בפרויקט הסינון ראתה לראשונה את כלי האבן השונים אשר שימשו בהר הבית. כלים אלו, אשר אינם מקבלים טומאה, היו נפוצים בימי בית שני ומוכרים באתרים יהודיים רבים מתקופה זו ובמיוחד בירושלים.

שבר כלי אבן שנמצא בפרויקט סינון העפר מהר הבית

שבר כלי אבן שנמצא בפרויקט סינון העפר מהר הבית

נעה אוהבת במיוחד לעבוד עם קבוצות המתנדבים. במיוחד זכורה לה החוויה לעבוד עם תלמידי מכינות של עולים חדשים, אשר מגיעים לעמק צורים מדי שנה. בשנה הבאה נעה מתכננת לעבוד בחקלאות ולטייל בעולם. כשתחזור, מתכננת נעה לעשות תואר בהיסטוריה של עם ישראל.

המשיכו לעקוב אחרינו! מדי חודש נציג איש צוות נוסף מפרויקט הסינון. שתפו או השאירו לנו תגובה אם נהניתם להתנדב בפרויקט הסינון עם הצוות שלנו.

1 2 3 4