הזדמנות היסטורית לחשיפה ותיעוד של חללים תת-קרקעיים בלתי מוכרים בהר הבית

 

שוטרים במהלך סריקות בהר הבית

 

החל משבת בבוקר כוחות הבטחון עורכים בהר הבית סריקות מקיפות על מנת לאתר מקומות שבהם מוחבאים אמצעי לחימה. על פי דיווחים מהשטח נראה שלכוחות הבטחון יש יד חופשית להכנס לכל מבנה או חלל תת-קרקעי, ואף לפרוץ דלתות ומנעולים. הכוחות הם גדולים, והבוקר אף נשלחו צוותי נקיון גדולים של העירייה לנקות אחר הלכלוך שהשאירו באתר. מבחינה המחקר של הר הבית מדובר באירוע חסר תקדים שמאפשר תיעוד מלא של חללים תת-קרקעיים רבים שמעולם לא תועדו. עד היום המחקר מתבסס בעיקר אך ורק על הסקרים והמדידות שנעשו במאה ה-19 על ידי חוקרים אירופאים שניתנה להם גישה על ידי הרשויות המוסלמיות, אך גם גישה זו לא היתה מלאה וחללים , כגון "בור הרוחות" המצוי מתחת למערה של כיפת הסלע, לא נבדקו ביסודיות.

תכנית כיפת הסלע, המערה ובור הרוחות המצוי תחתיה (פירוטי 1864).

מפת החללים התת-קרקעיים בהר הבית המעודכנת ביותר (Kuemmel 1904)

במחקר שערכנו במשך השנים ובמעקב אחר עבודות הוואקף בשני העשורים האחרונים, התוודענו לחללים נוספים שכלל לא תועדו ואינם מופיעים במפות. אם אכן מוחבאים בהר הבית אמצעי לחימה, סביר יהיה להחביא אותם בחללים אלו.

כך למשל, בשנת 2009 צחי דבירה פרסם סדרה של חללים תת-קרקעים שכלל לא היו מוכרים במחקר הארכיאולוגי של הר הבית, אך מידע אודותם ניתן היה למצוא בארכיון מחלקת העתיקות המנדטורית, ובמקורות נוספים. כך לדוגמא, ישנן עדויות לחלל עצום המצוי בין השער המשולש לשער הכפול, או מנהרת סתרים חצובה בסלע שהפתח אליה מצוי בבור בחדר 'אליהו' הסמוך לשער הכפול, ויורדת כלפי מזרח לאורך של עשרות מטרים ועוד פרטים נוספים. מידע רב נוסף הצטבר בידינו מאז הפרסום הזה ואנו מקווים שבעתיד יעלה בידינו לפרסם את הדברים במאמר נוסף.

 

מנהרת סתרים חצובה בסלע בסמוך לכותל הדרומי (תועד על ידי המילטון 1938-1942).

 

אפשר לשער בסבירות גדולה שבמהלך הסריקות שנערכו אתמול וממשיכות גם היום, כוחות הבטחון נחשפו לתגליות רבות שלא היו ידועות קודם לכן. אולי אפילו תגליות מרעישות. נקווה שהיה גם צוות שתיעד את הדברים ולארכיאולוגים בעתיד תינתן גישה לחקור את הממצאים. יתכן גם שחלק מהשוטרים והחיילים שלקחו חלק במלאכה תיעדו את מה שראו ויפרסמו אותם רשתות החברתיות.

אנחנו מאמינים שאסור שתגליות ארכיאולוגיות בהר הבית ישארו חסויות ויוגדרו כסוד מדינה. מדובר בידע מדעי ובמורשת של כולנו, ולכן אנחנו מזמינים את כל מי שלקח חלק בחיפושים וגילה או תיעד משהו, לפנות אלינו ואנחנו ננסה להעריך האם מדובר בתגלית או בממצא מוכר, והאם ראוי לפרסם זאת. כתובתינו במייל: contact@tmsifting.org

ממצא ומוצא החודש: משקולת אבן מימי הבית הראשון – ניקול פרץ

החודש בחרנו בניקול פרץ ממעלה אדומים שמצאה משקולת אבן מימי הבית הראשון. המשקולת בעלת צורה ייחודית עם סימון שאינו רגיל למשקולות מתקופה זו. בסינון נתגלו עד כה יותר מעשרים משקולות ושברי משקולות מתקופת הבית הראשון. בתקופה זו בארץ ישראל עדיין לא היה שימוש במטבעות. סחר החליפין נעשה בעיקר באמצעות מתכות יקרות, כגון בצעי זהב ובעיקר בצעי כסף, שערכם נמדד באמצעות משקולות אבן. באתרים מאזור ממלכת יהודה נתגלו מעל ל-500 משקולות אבן. המשקולות יוצרות סדרה המתבססת על תקן השקל המקראי שביחידות משקל מודרני שווה ל-11.33 גרם. סדרת המשקולות כוללת משקולות השוקלות שקל אחד, כמו גם כפולות של 2, 4, 8, 16, 24 ו-40 שקלים. על חלק מהמשקולות מופיע סימון באותיות בכתב עברי קדום או של ספרות היראטיות ("כתב היד" המצרי) המורה על מידת המשקל. בנוסף, מערכת המשקל כוללת משקולות נמוכות מיחידת השקל. אלו משקולות הבקע (חצי שקל), הפים (2/3 שקל) והנצף (5/6 שקל). מידות קטנות יותר הופיעו במשקולות הגרה.

השקל התחלק ל-24 גרה. עם זאת, במקרא מוזכר גם המונח 'שקל הקודש' שהיה מחולק ל-20 גרה, והיו חוקרים שהציעו שיתכן שהיה תקן נוסף של משקל המכונה 'שקל הקודש' בעל משקל שונה מ-11.33 גר' המוכר לנו ממרבית המשקולות מיהודה.

במקרא המשקולת נקראת פשוט "אבן". המקרא מיחס חשיבות רבה לשמירה על מידות ומשקולות תקינות. "לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ, אֶבֶן וָאָבֶן:  גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ, אֵיפָה וְאֵיפָה:  גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה.

אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ (דברים, כ"ה, י"ג-ט"ו). אכן, ניכר כי משקולות האבן בממלכת יהודה שמרו על תקן אחיד ורק מעט ממאות המשקולות המוכרות מראות משקל "מזויף" החורג משמעותית מהשקל היהודאי.

המשקולות מהר הבית מצויות כעת במחקר. על ידי נסיון לשחזר את המשקל המלא של המשקולות השבורות על ידי צילום בתלת מימד ובאמצעות משקולות נוספות שיתגלו בסינון נוכל לקבל מידע נוסף שיתכן וישפוך אור חדש על סוגיית שקל הקודש'.

כל הכבוד לך ניקול על הממצא היפה, ובזכותך נדע טוב יותר כיצד לא לעשות איפה ואיפה.

ממצא החודש: טובים השנים מן האחד

img-20160811-wa0010

עמיחי ואיתן שטריק שכל אחד מהם מצא חפץ מאם הפנינה (דר)

ממצא החודש הפעם הוא למעשה שני ממצאים מאותו החומר שנתגלו על ידי שני אחים. עמיחי ואיתן שטריק גילו כל אחד חפץ עשוי מאם הפנינה. עמיחי מצא חרוז ואחיו הצעיר יותר, איתן, גילה שיבוץ יפה. הפריטים עדיין אינם מתוארכים ויש להמתין להמשך המחקר בחרוזים ובשיבוצים עד שימצאו מקבילות לפריטים אלו מאתרים אחרים.

אם הפנינה הוא השם הנפוץ לחומר המיוצר מהחלק הפנימי של הצדף. בפרויקט הסינון מתגלים לעיתים פריטים העשוים מאם הפנינה, לעיתים חומרי הגלם לייצור החפצים ולעיתים מתגלות הצדפות עצמן. האחרונות מייצגות פסולת מזון של נזירים מהתקופה הביזנטית שחבבו סוג מזון זה.

חרוז ושיבוץ מעוטר חריתה עשוים מאם הפנינה.

חרוז ושיבוץ מעוטר חריתה עשוים מאם הפנינה.

שיבוצים מאם הפנינה ניתן למצוא כיום בעיטורי הקירות הפנימיים של כיפת הסלע ובמסגד אל-אקצה ובהתאם נראה כי חלק גדול מהשיבוצים שבידינו הם מהתקופה המוסלמית המוקדמת. עם זאת, השימוש בחומר גלם זה מתחיל בתקופות קדומות יותר ובארץ ישראל נתגלו שיבוצים מאם הפנינה באתרים מתקופת הבית השני. המילה העברית התקנית לאם הפנינה, היא דר, ומרצפות עשויות דר מוזכרות כבר במגילת אסתר כמעטרות את רצפות ארמונו של המלך אחשוורוש.

מבחר שיבוצים מאם הפנינה שנתגלו בסינון

מבחר שיבוצים מאם הפנינה שנתגלו בסינון

במקרא הפנינים נזכרות כחומר יקר כזהב. לא פעם משווים את הסינון הרטוב שאנו מבצעים למלאכת הסינון של חיפוש זהב, ויש אשר תוהים אם מצאנו זהב. אחרים מתקשים להבין מדוע אנו משקיעים כל כך הרבה מאמץ במלאכה זו אשר אין בה גמול חומרי, אבל כמאמר מחבר ספר משלי "יש זהב, ורב פנינים, וכלי יקר שפתי דעת" (משלי כ, 15). כלומר, הדעת – הידע, ובמקום אחר במשלי (ג, 15) מדובר על התורה, היא בעלת ערך רב יותר מהחומרים היקרים ביותר.

איתן ועמיחי, הערך האמיתי של הממצאים שלכם הוא התוספת לידע שאנחנו צוברים אודות המקום החשוב והקדוש ביותר בתולדות עמנו והעולם. שתזכו לגלות כלים יקרים רבים וששפתותיכם בכל עת יוסיפו דעת לעולם.

1 2