הזדמנות היסטורית לחשיפה ותיעוד של חללים תת-קרקעיים בלתי מוכרים בהר הבית

 

שוטרים במהלך סריקות בהר הבית

 

החל משבת בבוקר כוחות הבטחון עורכים בהר הבית סריקות מקיפות על מנת לאתר מקומות שבהם מוחבאים אמצעי לחימה. על פי דיווחים מהשטח נראה שלכוחות הבטחון יש יד חופשית להכנס לכל מבנה או חלל תת-קרקעי, ואף לפרוץ דלתות ומנעולים. הכוחות הם גדולים, והבוקר אף נשלחו צוותי נקיון גדולים של העירייה לנקות אחר הלכלוך שהשאירו באתר. מבחינה המחקר של הר הבית מדובר באירוע חסר תקדים שמאפשר תיעוד מלא של חללים תת-קרקעיים רבים שמעולם לא תועדו. עד היום המחקר מתבסס בעיקר אך ורק על הסקרים והמדידות שנעשו במאה ה-19 על ידי חוקרים אירופאים שניתנה להם גישה על ידי הרשויות המוסלמיות, אך גם גישה זו לא היתה מלאה וחללים , כגון "בור הרוחות" המצוי מתחת למערה של כיפת הסלע, לא נבדקו ביסודיות.

תכנית כיפת הסלע, המערה ובור הרוחות המצוי תחתיה (פירוטי 1864).

מפת החללים התת-קרקעיים בהר הבית המעודכנת ביותר (Kuemmel 1904)

במחקר שערכנו במשך השנים ובמעקב אחר עבודות הוואקף בשני העשורים האחרונים, התוודענו לחללים נוספים שכלל לא תועדו ואינם מופיעים במפות. אם אכן מוחבאים בהר הבית אמצעי לחימה, סביר יהיה להחביא אותם בחללים אלו.

כך למשל, בשנת 2009 צחי דבירה פרסם סדרה של חללים תת-קרקעים שכלל לא היו מוכרים במחקר הארכיאולוגי של הר הבית, אך מידע אודותם ניתן היה למצוא בארכיון מחלקת העתיקות המנדטורית, ובמקורות נוספים. כך לדוגמא, ישנן עדויות לחלל עצום המצוי בין השער המשולש לשער הכפול, או מנהרת סתרים חצובה בסלע שהפתח אליה מצוי בבור בחדר 'אליהו' הסמוך לשער הכפול, ויורדת כלפי מזרח לאורך של עשרות מטרים ועוד פרטים נוספים. מידע רב נוסף הצטבר בידינו מאז הפרסום הזה ואנו מקווים שבעתיד יעלה בידינו לפרסם את הדברים במאמר נוסף.

 

מנהרת סתרים חצובה בסלע בסמוך לכותל הדרומי (תועד על ידי המילטון 1938-1942).

 

אפשר לשער בסבירות גדולה שבמהלך הסריקות שנערכו אתמול וממשיכות גם היום, כוחות הבטחון נחשפו לתגליות רבות שלא היו ידועות קודם לכן. אולי אפילו תגליות מרעישות. נקווה שהיה גם צוות שתיעד את הדברים ולארכיאולוגים בעתיד תינתן גישה לחקור את הממצאים. יתכן גם שחלק מהשוטרים והחיילים שלקחו חלק במלאכה תיעדו את מה שראו ויפרסמו אותם רשתות החברתיות.

אנחנו מאמינים שאסור שתגליות ארכיאולוגיות בהר הבית ישארו חסויות ויוגדרו כסוד מדינה. מדובר בידע מדעי ובמורשת של כולנו, ולכן אנחנו מזמינים את כל מי שלקח חלק בחיפושים וגילה או תיעד משהו, לפנות אלינו ואנחנו ננסה להעריך האם מדובר בתגלית או בממצא מוכר, והאם ראוי לפרסם זאת. כתובתינו במייל: contact@tmsifting.org

ממצא ומוצא החודש: משקולת אבן מימי הבית הראשון – ניקול פרץ

החודש בחרנו בניקול פרץ ממעלה אדומים שמצאה משקולת אבן מימי הבית הראשון. המשקולת בעלת צורה ייחודית עם סימון שאינו רגיל למשקולות מתקופה זו. בסינון נתגלו עד כה יותר מעשרים משקולות ושברי משקולות מתקופת הבית הראשון. בתקופה זו בארץ ישראל עדיין לא היה שימוש במטבעות. סחר החליפין נעשה בעיקר באמצעות מתכות יקרות, כגון בצעי זהב ובעיקר בצעי כסף, שערכם נמדד באמצעות משקולות אבן. באתרים מאזור ממלכת יהודה נתגלו מעל ל-500 משקולות אבן. המשקולות יוצרות סדרה המתבססת על תקן השקל המקראי שביחידות משקל מודרני שווה ל-11.33 גרם. סדרת המשקולות כוללת משקולות השוקלות שקל אחד, כמו גם כפולות של 2, 4, 8, 16, 24 ו-40 שקלים. על חלק מהמשקולות מופיע סימון באותיות בכתב עברי קדום או של ספרות היראטיות ("כתב היד" המצרי) המורה על מידת המשקל. בנוסף, מערכת המשקל כוללת משקולות נמוכות מיחידת השקל. אלו משקולות הבקע (חצי שקל), הפים (2/3 שקל) והנצף (5/6 שקל). מידות קטנות יותר הופיעו במשקולות הגרה.

השקל התחלק ל-24 גרה. עם זאת, במקרא מוזכר גם המונח 'שקל הקודש' שהיה מחולק ל-20 גרה, והיו חוקרים שהציעו שיתכן שהיה תקן נוסף של משקל המכונה 'שקל הקודש' בעל משקל שונה מ-11.33 גר' המוכר לנו ממרבית המשקולות מיהודה.

במקרא המשקולת נקראת פשוט "אבן". המקרא מיחס חשיבות רבה לשמירה על מידות ומשקולות תקינות. "לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ, אֶבֶן וָאָבֶן:  גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ, אֵיפָה וְאֵיפָה:  גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה.

אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ (דברים, כ"ה, י"ג-ט"ו). אכן, ניכר כי משקולות האבן בממלכת יהודה שמרו על תקן אחיד ורק מעט ממאות המשקולות המוכרות מראות משקל "מזויף" החורג משמעותית מהשקל היהודאי.

המשקולות מהר הבית מצויות כעת במחקר. על ידי נסיון לשחזר את המשקל המלא של המשקולות השבורות על ידי צילום בתלת מימד ובאמצעות משקולות נוספות שיתגלו בסינון נוכל לקבל מידע נוסף שיתכן וישפוך אור חדש על סוגיית שקל הקודש'.

כל הכבוד לך ניקול על הממצא היפה, ובזכותך נדע טוב יותר כיצד לא לעשות איפה ואיפה.

ממצא החודש: טובים השנים מן האחד

img-20160811-wa0010

עמיחי ואיתן שטריק שכל אחד מהם מצא חפץ מאם הפנינה (דר)

ממצא החודש הפעם הוא למעשה שני ממצאים מאותו החומר שנתגלו על ידי שני אחים. עמיחי ואיתן שטריק גילו כל אחד חפץ עשוי מאם הפנינה. עמיחי מצא חרוז ואחיו הצעיר יותר, איתן, גילה שיבוץ יפה. הפריטים עדיין אינם מתוארכים ויש להמתין להמשך המחקר בחרוזים ובשיבוצים עד שימצאו מקבילות לפריטים אלו מאתרים אחרים.

אם הפנינה הוא השם הנפוץ לחומר המיוצר מהחלק הפנימי של הצדף. בפרויקט הסינון מתגלים לעיתים פריטים העשוים מאם הפנינה, לעיתים חומרי הגלם לייצור החפצים ולעיתים מתגלות הצדפות עצמן. האחרונות מייצגות פסולת מזון של נזירים מהתקופה הביזנטית שחבבו סוג מזון זה.

חרוז ושיבוץ מעוטר חריתה עשוים מאם הפנינה.

חרוז ושיבוץ מעוטר חריתה עשוים מאם הפנינה.

שיבוצים מאם הפנינה ניתן למצוא כיום בעיטורי הקירות הפנימיים של כיפת הסלע ובמסגד אל-אקצה ובהתאם נראה כי חלק גדול מהשיבוצים שבידינו הם מהתקופה המוסלמית המוקדמת. עם זאת, השימוש בחומר גלם זה מתחיל בתקופות קדומות יותר ובארץ ישראל נתגלו שיבוצים מאם הפנינה באתרים מתקופת הבית השני. המילה העברית התקנית לאם הפנינה, היא דר, ומרצפות עשויות דר מוזכרות כבר במגילת אסתר כמעטרות את רצפות ארמונו של המלך אחשוורוש.

מבחר שיבוצים מאם הפנינה שנתגלו בסינון

מבחר שיבוצים מאם הפנינה שנתגלו בסינון

במקרא הפנינים נזכרות כחומר יקר כזהב. לא פעם משווים את הסינון הרטוב שאנו מבצעים למלאכת הסינון של חיפוש זהב, ויש אשר תוהים אם מצאנו זהב. אחרים מתקשים להבין מדוע אנו משקיעים כל כך הרבה מאמץ במלאכה זו אשר אין בה גמול חומרי, אבל כמאמר מחבר ספר משלי "יש זהב, ורב פנינים, וכלי יקר שפתי דעת" (משלי כ, 15). כלומר, הדעת – הידע, ובמקום אחר במשלי (ג, 15) מדובר על התורה, היא בעלת ערך רב יותר מהחומרים היקרים ביותר.

איתן ועמיחי, הערך האמיתי של הממצאים שלכם הוא התוספת לידע שאנחנו צוברים אודות המקום החשוב והקדוש ביותר בתולדות עמנו והעולם. שתזכו לגלות כלים יקרים רבים וששפתותיכם בכל עת יוסיפו דעת לעולם.

ממצא החודש – פלך טוויה שנתגלה על ידי ליליאנה גרובמן, בת ה-9, מברזיל

התחלנו במנהג חדש באתר הסינון  והוא לפרסם מידי חודש את הממצא המעניין, החשוב או היפה ביותר שנתגלה בחודש האחרון על ידי מבקר שהשתתף בסינון.

ישנם ממצאים רבים אחרים שמתגלים על ידי צוות העובדים, ובדרך כלל אלו הם הממצאים החשובים והקשים יותר לאיתור. לעיתים התגלית מתרחשת כבר בשלב הסינון היבש (החודש מצאנו כלי חרס תמים שעליו נדווח בהמשך), אבל הדבר שהכי מרגש אותנו הוא כשמבקר, שמגיע לפעילות של שעתיים בלבד ללא כל רקע מקדים בארכיאולוגיה, מוצא ממצא מעניין.

"ועדת השופטים" בחודש זה, שהוא הראשון לנוהג זה, בחרה בפלך טוויה עשוי עצם מהתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה) שנתגלה על ידי ליליאנה גרובמן, בת ה-9, מסאן פאולו, ברזיל.

ליליאנה: פלך הטוויה הזה שווה יותר מדליית זהב שבקרוב יתחילו לחלק במדינה שלך. על אשת החייל נאמר "ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך", והנה הפלך הזה נמצא בידייך!

אין זה הפלך טוויה הראשון שמצאנו בסינון. פריטים אלו היו מחוברים לקצה מקל הטוויה והיו מסייעים לפעולת הסיבוב. האם בהר הבית היתה תעשיית אריגה בתקופה הביזנטית או שמא מדובר בפסולת שהושלכה להר הבית? את התשובה הזו נקבל בהמשך המחקר.

ליליאנה, בת ה-9, עם פלך הטוויה ביד לאחר מציאתו.

ליליאנה, בת ה-9, עם פלך הטוויה ביד לאחר מציאתו.

img-20160801-wa0008

פלך טוויה מהתקופה הביזנטית

 

 

עדכונים מהשטח – נמצא ראש חץ צלבני

נמצא ראש חץ צלבני
בשבוע שעבר מצא ג'ייקוב אוקון בן ה-14 ראש חץ צלבני. ג'ייקוב הגיע לפרויקט הסינון יחד עם בני כיתתו מבית הספר הרב-תרבותי בסטמפורד, קונטיקט.

ראש החץ מהתקופה הצלבנית

ראש החץ מהתקופה הצלבנית

ראש החץ הצלבני שנמצא בפרויקט סינון העפר מהר הבית

ראש החץ הצלבני שנמצא בפרויקט סינון העפר מהר הבית

האם חץ זה שימש את האבירים הטמפלרים?
במחקר התקופה הצלבנית נהוג לקשר את הפעילות בהר הבית עם האבירים הטמפלרים (1099-1187 לספירה הנוצרית). הטמפלרים השתמשו במסגד אל-אקצה כמפקדתם הראשית והפכו את הקמרונות בפינה הדרום מזרחית של הר הבית לארוות, אשר זכו לכינוי "ארוות שלמה". מרבית האדמה אשר נחקרת ומסוננת כחלק מפרויקט סינון עפר הר הבית מקורה באורוות שלמה וממצאים רבים מהתקופה הצלבנית נתגלו בה. הממצאים כוללים ראשי חץ כמו זה שחשף ג'יקוב, כמו גם מסמרי פרסות סוסים וקשקשים של שריונות בני התקופה. זוהי העדות הארכיאולוגית הראשונה לאבירים הטמפלרים בארוות שלמה

מסמרי פרסה עשויים ברזל מהתקופה הצלבנית שנמצאו בפרויקט סינון העפר מהר הבית. אלו שימשו לפרסות סוסי האבירים הטמפלרים, אשר שוכנו בארוות שלמה, תחת מסגד אל אקצה.

מסמרי פרסה עשויים ברזל מהתקופה הצלבנית שנמצאו בפרויקט סינון העפר מהר הבית. אלו שימשו לפרסות סוסי האבירים הטמפלרים, אשר שוכנו בארוות שלמה, תחת מסגד אל אקצה.

הממצאים הארכיאולוגיים מפרויקט סינון העפר בהר הבית תרמו רבות להבנת ההיסטוריה של ההר בתקופה הצלבנית. בסינון נמצא אוסף מטבעות הכסף הגדול והמגוון ביותר מתקופה זו בירושלים, כמו גם מדליון ייחודי של האבירים הטמפלרים. מגוון רחב של תליוני צלב ושברי כלי חרס מחד ואבני ריצוף צבעוניות ופריטים ארכיטקטוניים מאידך מעידים על הפעילות בתקופה זו בהר הבית. אבני הריצוף יצרו תשליב רצפה מורכב אשר הותקן בכיפת הסלע ומרביתו פורק בתקופה המוסלמית המאוחרת. בעזרת אריחי הרצפה שנמצאו והשוואה לתשליבי רצפה דומים במבנים אחרים בירושלים, אנו יכולים לשחזר את הדגם המורכב אשר עיטר את רצפות כיפת הסלע בתקופה הצלבנית.

שחזור תשליב אריחי רצפה מהתקופה הצלבנית שנמצאו בפרויקט סינון העפר בהר הבית

שחזור תשליב אריחי רצפה מהתקופה הצלבנית שנמצאו בפרויקט סינון העפר בהר הבית

הרצאה בנושא זה ניתנה לאחרונה על ידי פרנקי שניידר בכנס לרגל 150 שנה לייסודה של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (ה-PEF) שהתקיים באוניברסיטת חיפה. מאמר צפוי לצאת בכרך הפרסומים של הכנס. פרנקי חוקרת את אריחי הרצפה מהר הבית ובאתרים רבים אחרים בארץ ומתוך כך זיהתה מאפיינים ייחודיים באריחים של תקופות שונות, כגון אריחי הרצפה ההרודיאניים והצלבניים, אך על כך נרחיב בעתיד.