ארן ירדני, ממייסדי הפרויקט, מספר כיצד הכל התחיל

 

ארן ירדני, שבשנת 1999 היה סטודנט לארכיאולוגיה, ויחד עם צחי דבירה (צויג) החלו לבדוק את שפכי העפר שפונו מהר הבית, מספר מהזווית שלו את האירועים ההזויים שבעקבותיהם החל פרויקט סינון העפר מהר הבית.

לאחר ששמעו על משאיות שיוצאות מהר הבית ומגיעות למזבלה, הם הצליחו לעקוב אחריהן ולהתחיל לזהות ממצאים ארכיאולוגיים חשובים, אך דרך החתחתים רק התחילה כשהוואקף וגם רשויות המדינה הציבו עוד ועוד מכשולים בפניהם בטרם יכלו לפתוח במלאכת הסינון…

נסע שריד בית המקדש וישב כאן

עפר עם אפר מחורבן המקדש בניו-יורק

אם יצא לכם לבקר בניו יורק, קפצו לבקר בבית הכנסת האמפטון. שם תוכלו לראות את שלט ההוקרה שתלוי על הקיר. לפני שנה, כשהקשיים הכספיים היו בעיצומם וסכנת סגירה ריחפה מעל הפרויקט, הוזמנו לבקר בבית הכנסת, שם התקבלנו בחום ובנעימות וחזרנו לארץ כשאמתחתנו די תרומות כדי להמשיך את פעילות המעבדה למשך שנה נוספת.

במשך השנים היו לפרויקט תורמים רבים, ואנו מוקירים את כולם – הן את אלו שהיו אתנו מההתחלה והן את המצטרפים החדשים, אבל התרגשנו לראות קהילה שלמה שתרמה תרומה משמעותית להמשך פעילותינו.

מעבר למילות ההוקרה, הלוח מכיל גם פך זכוכית ובו עפר מהר הבית.  כתבנו בעבר על העפר המיוחד אותו אנו מסננים, ואחוזי האפר הגדולים שהוא מכיל, שריד לחורבן הבית הראשון והשני.

רב שרירא גאון, שחי בבבל במאה העשירית, מספר שכאשר גלו ישראל לבבל, "בנו יכניה מלך יהודה וסיעתו בי כנישתא (בית כנסת) ויסדוה באבנים ובעפר שהביאו עמהם מבית המקדש, לקיים עליהם מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (וקראו לאותו בית כנסת) "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא", כלומר שנסע שריד בית המקדש וישב כאן.

ובכן, כעת נסע שריד מהמקדש וישב גם בבית הכנסת האמפטון – בית הכנסת המודרני הראשון המכיל עפר ואפר ממקום המקדש. אנו מקווים שכמו בבבל, עפר זה ישמש בתור תזכורת לקשר עם ציון ויחזק את חברותם של אנשי הקהילה עם פרויקט הסינון.

אין לנו עניין במסחור העפר הזה, איננו רואים עצמנו כבעליו, ואנחנו שמחים לחלק את העפר לכל דורש שמבקר אצלינו. עם זאת, בשל המאמץ הרב שנעשה כדי לסנן אותו ולוודא שלא נותרו בו פריטים ארכיאולוגים ועבור הטיפול במשלוח שלו, אנחנו מבקשים תרומה צנועה באתר התרומות של הפרויקט עבור משלוח של דגימה של העפר בשקית קטנה.

כמו כן, רכזי קהילות המעוניינים בהרצאה על סינון העפר מהר הבית וממצאיו ובשלט הקדשה דומה מוזמנים ליצור קשר במייל inbal@tmsifting.org.

עפר ואפר לששון ויגון

היהדות לדורותיה הטמיעה את זכרון החורבן במקומות רבים בחיי היום-יום ובמעגל החיים. ברכת המזון שלאחר כל סעודה, השארת אזור בלתי מטוייח בבניין בית חדש ומנהגי האבלות בשלושת השבועות שבין צום י"ז בתמוז לתשעה באב הם רק חלק מהדוגמאות לשימור הכאב על חורבנו והעדרו של בית המקדש.

קערית אפר לשימוש בחופה

מנהג אחד, המוזכר בתלמוד הבבלי, הוא נתינת אפר בראשו של החתן ביום חופתו. עם נתינת האפר, קוראים את הפסוקים "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי. אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי."

כפי שסיפרנו בפוסט הקודם בנושא זה, בשנים האחרונות, אנו עדים ליותר ויותר חתנים הניגשים אלינו ומבקשים לקבל מעט עפר עם אפר מהר הבית לשימוש בחופתם.

אבל הבקשות לעפר ואפר מגיעות לא רק ממאורסים טריים, אלא גם מאבֵלים. אחד מהם היה מנהל הפרויקט, צחי דבירה שנהג בלוויית אמו על פי מנהג קדום של עצימת עיני הנפטר ופיזור מעט עפר תוך אמירת הפסוקים "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט) ו"וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (שם מו, ד). לאחרונה, לאחר מותו המצער של אחד התומכים הגדולים ביותר שלנו, שלחנו מעט עפר מהר הבית להיטמן בקברו, והדבר ריגש מאד את משפחתו שמצאה נחמה בכך שהוא טמון יחד עם עפר ממקום המקדש המכיל אפר מהחורבן.

היתה לנו מתנדבת בסינון שסיפרה שמכל הממצאים המרגשים ביותר כגון חותמות, מטבעות נדירים וכתובות, הממצא שהכי ריגש אותה היה פיסת עץ מפוחמת, שיתכן שמקורה בחורבן בית המקדש. החיבור המוחשי באמצעות ידיה עם האירוע הדרמטי ביותר בתולדות ישראל נגע בה בעומקי נפשה.

שנזכה לדעת להפיק משמעות מיום צום ט' באב, יום של התבוננות באירועים שהביאו לחורבן, להשפעתו על חיינו ומה  התיקון לאותה דרך שהביאה לחורבן ולפורענויות נוספות שחלו בעם ישראל ביום זה.

"נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד-ה'" (איכה ג מ)

עדכון בנוגע לנזק הארכיאולוגי שנעשה בערימות העפר במזרח הר הבית

בעקבות הסרטון שהופץ בשבוע שעבר, בו נראים עשרות מוסלמים מסקלים אבנים, ממיינים אבנים (כולל מרצפות עתיקות), חופרים, ובונים קירות טרסות, ערכנו היום סיור בהר הבית במטרה לבחון מקרוב את הנזק שנעשה לערימות העפר בחלק המזרחי.

אנחנו לא יודעים אם המשטרה עצרה את העבודות או לא, אבל מכל מקום, נראה שרק חלק קטן מערימות העפר ניזוק. אפשר לומר ש-97% מהם לא ניזוק. בארבעה מקומות נראה שחפרו והוצא עפר. האבנים מפני השטח סוקלו על מנת ליצור מהן גדרות אבן. על גבי הערימות (שכבר פולסו לפני מספר שנים) נבנו שולחנות וספסלי ישיבה מאולתרים מאבני בנייה מודרניות.

לסיכום, אמנם לא נעשה נזק משמעותי לערימות העפר במהלך העבודות שבוצעו בשבוע שעבר, אך ללא ספק מדובר בהפרה של הוראת בג"ץ, ויתכן מאד שנתגלו במהלכן ממצאים ארכיאולוגים שלא יגיעו לטיפול מקצועי של ארכיאולוגים. העבודות שבוצעו והקירות שנבנו נראים יותר כפעולה של קייטנה ולא של קבלן עפר שהועסק לסדר את הניראות בשטח. נראה שמטרת העבודות היתה להפגין שליטה וסמכות בטיפול בערימות העפר, וזאת כהתרסה נגד איסור הפינוי של ערימות העפר שנמשך מאז שנת 2004, מאז פסיקת בג"ץ בנושא.

דבר נוסף, מטריד לא פחות, הוא ערימת הפריטים הארכיטקטוניים שמצוייה באזור שער הרחמים. ערימה זו מקורה בפירוק של מבנים עתיקים בהר הבית שנעשה בעבר ובפריטים שנתגלו במהלך החפירות באזור אורוות שלמה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. נראה שפריטים רבים הוצאו ממחסן כלשהו והוטלו באזור זה. דיווחנו בפירוט על ממצאים בתוך ערימה זו בדו"ח שחיברנו בשנת 2013, ובו הודענו על כך שאיתרנו בין הפריטים כתובות עתיקות מהתקופה המוסלמית הקדומה, לוחות ריצוף מימי הבית השני ושברים של סורגי כנסייה מהתקופה הביזנטית. בביקור שערכנו היום וגם בביקור מלפני מספר חודשים נראה ש-3/4 מהפריטים מערימה זו נעלמו והועברו למקום אחר.

קיר טרסה שנבנה כדי לתמוך בערימת העפר (מצד ימין) וערימת עפר (מצד שמאל) ש"ננגסה" על ידי חפירה ידנית.

חלק נוסף של הערימה שנחפר.

שביל נוסף שהוכן בין שתי ערימות עפר וקירות טרסה שנבנו מאבנים שסוקלו.

שולחנות וספסלים מאולתרים על גבי אחת מערימות העפר

מבט מראש אחת הערימות. ניתן לראות על פי העשבייה שנותרה שמרבית השטח לא ניזוק ואף לא נחפר.

קירות טרסות מאולתרים ושביל חדש שסוקל ביניהן

חלק אחר של ערימת העפר שגם הוא נחפר

ערימת עפר ש"ננגסה"

 

חלק ממערום גדול של פריטים ארכיטקטונים משיש שמקורם במבנים מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה (צילום משנת 2013).

שאריות מערום פריטי השיש (צולם היום)

הרס עתיקות נוסף בהר הבית והפרה של הוראת בג"ץ

אירוע חמור התרחש בימים האחרונים בהר הבית. ערימות עפר עשיר בממצאים ארכיאולוגים נחפרו בניגוד להוראת בג"ץ, ושפכי עפר שאמורים להיות מסוננים בעתיד בפרויקט סינון העפר בהר הבית ניזוקו.
———————————————————————————————–
באזור המזרחי בהר הבית ישנן ערימות עפר מחפירות שונות שביצע הוואקף בהר הבית בתחילת שנות ה-2000. בשנת 2004 הייתה כוונה לפנות את העפר מהר הבית והדבר תואם עם המשטרה ורשות העתיקות, אך עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית מנעה את הפינוי וסוכם שפינוי של העפר יעשה רק בבקרה ארכיאולוגית ובתיאום מוקדם עם הוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית.
 
כמו כן, יש לציין שעל פי דו"ח פנימי שנכתב ברשות העתיקות בשנת 2016 רשיון החפירה שבמסגרתו אנו מסננים את ערימות העפר שפונו מהר הבית בסוף שנת 1999 ובתחילת שנת 2004, תקף גם לערימות אלו.
 
פינוי מבוקר של העפר זה יאפשר הפרדה של מקורות שפכי העפר שמהם מורכבות הערימות הללו. בקרה כזו תספק לנו מידע רב ומדוייק יותר מזה הקיים לנו כיום בחקר הממצאים מסינון של העפר שנזרק לנחל קדרון בשנת 1999. כמו כן, המידע שיעלה מסינון עפר זה ישלים את התמונה של המידע שקיים ברשותנו כעת.
 
במשך שנים משטרת ישראל הצליחה במידה זו או אחרת למנוע עבודות בערימות עפר אלו. בשנת 2013 היה נסיון לפנות אותם באמצעות משאיות וטרקטור בטענה שקרית שרק פסולת גזם פונתה, והצלחנו לעצור את העבודות בזכות התקשורת.
 
כעת, בחסות ימיו האחרונים של חודש הרמדאן שבהם הר הבית סגור למבקרים וגם הנוכחות המשטרתית במקום מצומצמת, לפי מקורות מדפי פייסבוק מוסלמיים, יותר מאלף איש לקחו חלק עבודות חפירה וסיקול אבנים בערימות עפר אלו!
 
מדובר על הפרה של הוראת בג"ץ. זוהי נסיגה של יותר מעשור ברמת אכיפת חוק העתיקות במקום. יש להגביר את הנוכחות המשטרתית במקום בייחוד בתקופה זו.
 
השינויים שנערכו בערימות העפר ישבשו מאד את היכולת לבצע הפרדות של מקורות השפכים במהלך הפינוי שלהן, וכמו כן, במהלך חפירה ידנית מעין זו, מתגלים פריטים ארכיאולוגים רבים, ומן הסתם הם לא יגיעו לידיים של ארכיאולוגים.
 
* אנא שתפו מידע זה והעבירו לתקשורת ולגורמי ממשל.

ההר בא אליכם

לראשונה בתולדות החפירות הארכיאולוגיות בישראל – כל אחד ואחת יכולים לקחת חלק בפעילות ארכאולוגית חינוכית ממש ליד ביתו. פרויקט סינון העפר מהר הבית מחדש את פעילותו, אך הפעם עבודת הסינון יוצאת מירושלים ומגיעה לקהילות ומוסדות ברחבי הארץ. אתמול התקיימה פעילות הסינון בתיכון ישורון בפתח תקווה.

פעילות הסינון התקיימה עד לפני זמן לא רב בגן הלאומי עמק צורים, וכעת היא הפכה לפעילות ניידת המתוכננת לעבור ברחבי הארץ ולעבוד מול קהלים מגוונים כולל בתי ספר, מוסדות ציבור, יישובים וקהילות מכל סוג.

הרעיון הוא להנגיש את המורשת של הר הבית לכלל הציבור בישראל באמצעות הזכות והחוויה של גילוי עתיקות מעפר שנחפר והוצא ממנו באופן גס וללא כל פיקוח ארכיאולוגי. המטרה במיזם זה היא להגיע אל הציבור שהתקשה עד כה להגיע לפעילות הסינון שקיימנו בגן לאומי עמק צורים במשך השנים.

אופן הפעולה של ניידת הסינון הוא באמצעות העברת העפר בתוך שקים גדולים (באלות) על גבי משאית אל אתר הקהילה. שם מותקנת ערכה הכוללת עמדות סינון וצנרת מים. עשרות משתתפים, ילדים ובוגרים, מסננים בכל סבב פעילות הנמשך כשעה וחצי עד שעתיים וכולל מצגת חינוכית על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של הר הבית.

לפני מספר חודשים התקיים סינון נסיוני (פיילוט) ראשוני של המיזם בבית הספר אח"י בישוב תקוע. התגובות היו מאד חיוביות ולכן הוחלט ליישם את הרעיון באופן קבוע ובשבוע זה נערכה הפעילות הראשונה באולפנית בני עקיבא "ישורון" בפתח תקווה. ראש האולפנית, הרב יניב כהן, הסביר את חשיבות קיום הפעילות אצלם בפתח תקווה בכך ש"פעילות הסינון נוגעת בעבר ומאפשרת לנו לפגוש את עצמנו בהווה, מתוך מחויבות לעתיד. פעילות הסינון היא לכאורה פעולה של הפרדה, אבל היא זו שיוצרת חיבורים בשרשרת הנצח של עם ישראל, בוודאי בפתח תקווה שהמחויבות שלה לירושלים כפולה ומכופלת".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

יש לנו כוונה להגיע לכל המגזרים בארץ, יהודים, נוצרים מוסלמיים. ההיסטוריה של הר הבית מראה כי ההר היה מרכז פעילות חשוב לכל הדתות המונותאיסטיות לאורך שלושת אלפים שנה. בהקשר זה עשינו הפוך מהאמירה בה "אם ההר לא יבוא אל מוחמד, מוחמד יבא אל ההר", אנחנו דווקא מביאים את הר הבית אל התלמידים.

רשות העתיקות כבר הביעה עניין ותמיכה בפרויקט ורצון לשתף פעולה במסגרת פעילותה החינוכית עם בתי הספר. כמו כן, לאחרונה גיבשה רשות העתיקות עם מנהלי הפרויקט תכנית למחקר ופרסום מדעי של מאות אלפי הממצאים שנתגלו עד כה והגישה המלצה למשרד ראש הממשלה לתקצב את המחקר.

עד כה קיבל הפרויקט הבטחות רבות לסיוע מהמדינה ומנהלי הפרויקט מקווים שמשרד החינוך או משרד ממשלתי אחר יסייעו בסבסוד הפעילות על מנת לאפשר את קיומה בבתי ספר בכל רחבי הארץ, דבר שיאפשר לכל שכבות הציבור להנות מן המיזם.

קהילות ובתי ספר המעוניינים להזמין את הפעילות מוזמנים ליצור איתנו קשר לקבלת הצעת מחיר ב: contact@tmsifting.org

 

1 2 3