שתי הודעות חשובות

חברים יש לנו שתי הודעות חשובות:

תחילה לחדשות הפחות טובות. הבטחות הממשלה לתמיכה בפרויקט סינון העפר מהר הבית לא מומשו. זאת למרות שראש הממשלה ביקש מגורמי הממשל לפעול בנושא. ראש הממשלה מינה את רשות העתיקות ללמוד את צרכי המימון של הפרויקט. רשות העתיקות בחנה את התכנית ותקציב המחקר, והעבירה אותם לוועדה של ארכיאולוגים בכירים מהאקדמיה שאישרה את התוכנית. תהליך זה נמשך שנה ובאפריל 2018 שלח מנכ"ל רשות העתיקות מכתב ללשכת ראש הממשלה עם התכנית והתקציב, והמליץ לממן את המחקר שיתפרס על פני חמש שנים ועלותו מסתכמת בכ-9 מיליון ש"ח.
הנושא התקדם מאד לאט, ובסופו של דבר, לפני כארבעה חדשים, שרי הממשלה (ראש הממשלה, שרת התרבות והשר לענייני ירושלים ומורשת), קיבלו החלטה שטרם אושרה באופן רשמי, לממן את הפרויקט בכ־5 מיליון ש"ח שיגיעו מתקציבי משרדיהם. כאשר ניגשו לביצוע תכנית העברת התמיכה, עצרה היועצת המשפטית של משרד התרבות את התהליך מסיבות שאינן ברורות ובין היתר ציינה כי בשל תקופת הבחירות לא ניתן לקדם את ההליך.
לצערנו הרב הטיפול בנושא נעשה בעצלתיים וככל הנראה לא נזכה לקבל תמיכה ממשלתית לפני הבחירות, וספק אם נצליח להניע את התהליך שוב לאחר הבחירות. זוהי מציאות עגומה, אך כפי שעד כה הצלחנו להסתדר ללא תמיכה ממשלתית, אנו מאמינים שנצליח בעזרת תומכינו בארץ ובחו"ל להמשיך לפעול עד להשלמת כל צרכי המחקר.

פגישת מנהלי הפרויקט עם ראש הממשלה. בתמונה משמאל לימין: צחי דבירה, ד"ר גבריאל ברקאי, אד באומשטיין (ועד מנהל), ראש הממשלה נתניהו ורן ברץ (מנהל מערך ההסברה לשעבר).

ועכשיו לחדשות המעודדות יותר:
למרות שלא זכינו לתמיכה ממשלתית ולמרות שטרם נמצא המימון לכך, אנחנו מחדשים את הסינון כבר בקיץ הקרוב באתר קבוע! אתר הסינון יוקם מחדש במתחם "מצפה המשואות", שבסמוך לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. המיקום נגיש יותר לתחבורה ציבורית, ללא בעיות ביטחוניות ועם שטחי חניה בשפע. אנו מתכוונים להשיק את הפעילות החל מיום ירושלים הקרוב, כ"ח באייר, ה-2.6.2019.

מבקרים במתחם מצפה המשואות שבהר הצופים

נותרו עוד כ-30% מן העפר שאוחסן בגן לאומי עמק צורים שטרם סוננו. בשל עומס העבודה במחקר של הממצאים לקראת פרסום מדעי חשבנו לערוך פסק זמן ארוך יותר אך מכיוון שראינו ששפכי העפר נתונים בסכנת סחף וערבוב עם שפיכה בלתי חוקית של עפר ופסולת במקום האחסון, החלטנו לחדש את הסינון של יתרת העפר כבר עכשיו. נותרה גם כמות גדולה של עפר שטרם פונה מהר הבית ולאור האירועים בחודש הרמאדן האחרון (יוני 2018) נכחנו לראות שגם הוא נתון בסכנה ויש לסנן גם אותו לאחר גיבוש מתווה לפינוי מבוקר ומוסדר שלו.

ערימות עפר המאוחסנות בגן לאומי עמק צורים ומצויות בסכנת סחף.

למרות שהפרויקט טרם זכה לתמיכה ממלכתית, איננו עוצרים את תהליך ההצלה, החשיפה והמחקר של שרידי המורשת של הר הבית. תהליך זה עד כה התקיים בזכות תמיכתו של הציבור הרחב, ואנו קוראים לכם להמשיך לקחת חלק בדבר עד להשלמת המחקר כולו. גבי נוהג תמיד לומר שהממצא החשוב ביותר של הפרויקט הוא האנשים, ואכן רק בשבילכם אנו משקיעים כל כך הרבה מאמצים להמשיך את העבודה החשובה הזו.
כבר בשבועות הקרובים נתחיל בשיווק הפעילות והקמת התשתיות באתר. עם זאת, על מנת להפוך את הפעילות ליציבה וקבועה עלינו לגייס כספים רבים עבור התשתיות והפעילות בשנה הראשונה, שלאחריה אנו מקווים שהאתר יוכל להחזיק את עצמו באופן כלכלי. לשם כך אנו זקוקים לעזרתכם ב: א) תרומות להקמת התשתיות של הסינון והפעלתו בשנה הראשונה. ב) עזרה בשיווק הפעילות. ככל שירשמו יותר קבוצות כך נזדקק לפחות תרומות.

לפרטים נוספים כנסו לדף 'מידע למבקרים ומתנדבים'

ארן ירדני, ממייסדי הפרויקט, מספר כיצד הכל התחיל

 

ארן ירדני, שבשנת 1999 היה סטודנט לארכיאולוגיה, ויחד עם צחי דבירה (צויג) החלו לבדוק את שפכי העפר שפונו מהר הבית, מספר מהזווית שלו את האירועים ההזויים שבעקבותיהם החל פרויקט סינון העפר מהר הבית.

לאחר ששמעו על משאיות שיוצאות מהר הבית ומגיעות למזבלה, הם הצליחו לעקוב אחריהן ולהתחיל לזהות ממצאים ארכיאולוגיים חשובים, אך דרך החתחתים רק התחילה כשהוואקף וגם רשויות המדינה הציבו עוד ועוד מכשולים בפניהם בטרם יכלו לפתוח במלאכת הסינון…

נסע שריד בית המקדש וישב כאן

עפר עם אפר מחורבן המקדש בניו-יורק

אם יצא לכם לבקר בניו יורק, קפצו לבקר בבית הכנסת האמפטון. שם תוכלו לראות את שלט ההוקרה שתלוי על הקיר. לפני שנה, כשהקשיים הכספיים היו בעיצומם וסכנת סגירה ריחפה מעל הפרויקט, הוזמנו לבקר בבית הכנסת, שם התקבלנו בחום ובנעימות וחזרנו לארץ כשאמתחתנו די תרומות כדי להמשיך את פעילות המעבדה למשך שנה נוספת.

במשך השנים היו לפרויקט תורמים רבים, ואנו מוקירים את כולם – הן את אלו שהיו אתנו מההתחלה והן את המצטרפים החדשים, אבל התרגשנו לראות קהילה שלמה שתרמה תרומה משמעותית להמשך פעילותינו.

מעבר למילות ההוקרה, הלוח מכיל גם פך זכוכית ובו עפר מהר הבית.  כתבנו בעבר על העפר המיוחד אותו אנו מסננים, ואחוזי האפר הגדולים שהוא מכיל, שריד לחורבן הבית הראשון והשני.

רב שרירא גאון, שחי בבבל במאה העשירית, מספר שכאשר גלו ישראל לבבל, "בנו יכניה מלך יהודה וסיעתו בי כנישתא (בית כנסת) ויסדוה באבנים ובעפר שהביאו עמהם מבית המקדש, לקיים עליהם מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (וקראו לאותו בית כנסת) "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא", כלומר שנסע שריד בית המקדש וישב כאן.

ובכן, כעת נסע שריד מהמקדש וישב גם בבית הכנסת האמפטון – בית הכנסת המודרני הראשון המכיל עפר ואפר ממקום המקדש. אנו מקווים שכמו בבבל, עפר זה ישמש בתור תזכורת לקשר עם ציון ויחזק את חברותם של אנשי הקהילה עם פרויקט הסינון.

אין לנו עניין במסחור העפר הזה, איננו רואים עצמנו כבעליו, ואנחנו שמחים לחלק את העפר לכל דורש שמבקר אצלינו. עם זאת, בשל המאמץ הרב שנעשה כדי לסנן אותו ולוודא שלא נותרו בו פריטים ארכיאולוגים ועבור הטיפול במשלוח שלו, אנחנו מבקשים תרומה צנועה באתר התרומות של הפרויקט עבור משלוח של דגימה של העפר בשקית קטנה.

כמו כן, רכזי קהילות המעוניינים בהרצאה על סינון העפר מהר הבית וממצאיו ובשלט הקדשה דומה מוזמנים ליצור קשר במייל inbal@tmsifting.org.

עפר ואפר לששון ויגון

היהדות לדורותיה הטמיעה את זכרון החורבן במקומות רבים בחיי היום-יום ובמעגל החיים. ברכת המזון שלאחר כל סעודה, השארת אזור בלתי מטוייח בבניין בית חדש ומנהגי האבלות בשלושת השבועות שבין צום י"ז בתמוז לתשעה באב הם רק חלק מהדוגמאות לשימור הכאב על חורבנו והעדרו של בית המקדש.

קערית אפר לשימוש בחופה

מנהג אחד, המוזכר בתלמוד הבבלי, הוא נתינת אפר בראשו של החתן ביום חופתו. עם נתינת האפר, קוראים את הפסוקים "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי. אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי."

כפי שסיפרנו בפוסט הקודם בנושא זה, בשנים האחרונות, אנו עדים ליותר ויותר חתנים הניגשים אלינו ומבקשים לקבל מעט עפר עם אפר מהר הבית לשימוש בחופתם.

אבל הבקשות לעפר ואפר מגיעות לא רק ממאורסים טריים, אלא גם מאבֵלים. אחד מהם היה מנהל הפרויקט, צחי דבירה שנהג בלוויית אמו על פי מנהג קדום של עצימת עיני הנפטר ופיזור מעט עפר תוך אמירת הפסוקים "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט) ו"וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (שם מו, ד). לאחרונה, לאחר מותו המצער של אחד התומכים הגדולים ביותר שלנו, שלחנו מעט עפר מהר הבית להיטמן בקברו, והדבר ריגש מאד את משפחתו שמצאה נחמה בכך שהוא טמון יחד עם עפר ממקום המקדש המכיל אפר מהחורבן.

היתה לנו מתנדבת בסינון שסיפרה שמכל הממצאים המרגשים ביותר כגון חותמות, מטבעות נדירים וכתובות, הממצא שהכי ריגש אותה היה פיסת עץ מפוחמת, שיתכן שמקורה בחורבן בית המקדש. החיבור המוחשי באמצעות ידיה עם האירוע הדרמטי ביותר בתולדות ישראל נגע בה בעומקי נפשה.

שנזכה לדעת להפיק משמעות מיום צום ט' באב, יום של התבוננות באירועים שהביאו לחורבן, להשפעתו על חיינו ומה  התיקון לאותה דרך שהביאה לחורבן ולפורענויות נוספות שחלו בעם ישראל ביום זה.

"נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד-ה'" (איכה ג מ)

עדכון בנוגע לנזק הארכיאולוגי שנעשה בערימות העפר במזרח הר הבית

בעקבות הסרטון שהופץ בשבוע שעבר, בו נראים עשרות מוסלמים מסקלים אבנים, ממיינים אבנים (כולל מרצפות עתיקות), חופרים, ובונים קירות טרסות, ערכנו היום סיור בהר הבית במטרה לבחון מקרוב את הנזק שנעשה לערימות העפר בחלק המזרחי.

אנחנו לא יודעים אם המשטרה עצרה את העבודות או לא, אבל מכל מקום, נראה שרק חלק קטן מערימות העפר ניזוק. אפשר לומר ש-97% מהם לא ניזוק. בארבעה מקומות נראה שחפרו והוצא עפר. האבנים מפני השטח סוקלו על מנת ליצור מהן גדרות אבן. על גבי הערימות (שכבר פולסו לפני מספר שנים) נבנו שולחנות וספסלי ישיבה מאולתרים מאבני בנייה מודרניות.

לסיכום, אמנם לא נעשה נזק משמעותי לערימות העפר במהלך העבודות שבוצעו בשבוע שעבר, אך ללא ספק מדובר בהפרה של הוראת בג"ץ, ויתכן מאד שנתגלו במהלכן ממצאים ארכיאולוגים שלא יגיעו לטיפול מקצועי של ארכיאולוגים. העבודות שבוצעו והקירות שנבנו נראים יותר כפעולה של קייטנה ולא של קבלן עפר שהועסק לסדר את הניראות בשטח. נראה שמטרת העבודות היתה להפגין שליטה וסמכות בטיפול בערימות העפר, וזאת כהתרסה נגד איסור הפינוי של ערימות העפר שנמשך מאז שנת 2004, מאז פסיקת בג"ץ בנושא.

דבר נוסף, מטריד לא פחות, הוא ערימת הפריטים הארכיטקטוניים שמצוייה באזור שער הרחמים. ערימה זו מקורה בפירוק של מבנים עתיקים בהר הבית שנעשה בעבר ובפריטים שנתגלו במהלך החפירות באזור אורוות שלמה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. נראה שפריטים רבים הוצאו ממחסן כלשהו והוטלו באזור זה. דיווחנו בפירוט על ממצאים בתוך ערימה זו בדו"ח שחיברנו בשנת 2013, ובו הודענו על כך שאיתרנו בין הפריטים כתובות עתיקות מהתקופה המוסלמית הקדומה, לוחות ריצוף מימי הבית השני ושברים של סורגי כנסייה מהתקופה הביזנטית. בביקור שערכנו היום וגם בביקור מלפני מספר חודשים נראה ש-3/4 מהפריטים מערימה זו נעלמו והועברו למקום אחר.

קיר טרסה שנבנה כדי לתמוך בערימת העפר (מצד ימין) וערימת עפר (מצד שמאל) ש"ננגסה" על ידי חפירה ידנית.

חלק נוסף של הערימה שנחפר.

שביל נוסף שהוכן בין שתי ערימות עפר וקירות טרסה שנבנו מאבנים שסוקלו.

שולחנות וספסלים מאולתרים על גבי אחת מערימות העפר

מבט מראש אחת הערימות. ניתן לראות על פי העשבייה שנותרה שמרבית השטח לא ניזוק ואף לא נחפר.

קירות טרסות מאולתרים ושביל חדש שסוקל ביניהן

חלק אחר של ערימת העפר שגם הוא נחפר

ערימת עפר ש"ננגסה"

 

חלק ממערום גדול של פריטים ארכיטקטונים משיש שמקורם במבנים מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה (צילום משנת 2013).

שאריות מערום פריטי השיש (צולם היום)

הרס עתיקות נוסף בהר הבית והפרה של הוראת בג"ץ

אירוע חמור התרחש בימים האחרונים בהר הבית. ערימות עפר עשיר בממצאים ארכיאולוגים נחפרו בניגוד להוראת בג"ץ, ושפכי עפר שאמורים להיות מסוננים בעתיד בפרויקט סינון העפר בהר הבית ניזוקו.
———————————————————————————————–
באזור המזרחי בהר הבית ישנן ערימות עפר מחפירות שונות שביצע הוואקף בהר הבית בתחילת שנות ה-2000. בשנת 2004 הייתה כוונה לפנות את העפר מהר הבית והדבר תואם עם המשטרה ורשות העתיקות, אך עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית מנעה את הפינוי וסוכם שפינוי של העפר יעשה רק בבקרה ארכיאולוגית ובתיאום מוקדם עם הוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית.
 
כמו כן, יש לציין שעל פי דו"ח פנימי שנכתב ברשות העתיקות בשנת 2016 רשיון החפירה שבמסגרתו אנו מסננים את ערימות העפר שפונו מהר הבית בסוף שנת 1999 ובתחילת שנת 2004, תקף גם לערימות אלו.
 
פינוי מבוקר של העפר זה יאפשר הפרדה של מקורות שפכי העפר שמהם מורכבות הערימות הללו. בקרה כזו תספק לנו מידע רב ומדוייק יותר מזה הקיים לנו כיום בחקר הממצאים מסינון של העפר שנזרק לנחל קדרון בשנת 1999. כמו כן, המידע שיעלה מסינון עפר זה ישלים את התמונה של המידע שקיים ברשותנו כעת.
 
במשך שנים משטרת ישראל הצליחה במידה זו או אחרת למנוע עבודות בערימות עפר אלו. בשנת 2013 היה נסיון לפנות אותם באמצעות משאיות וטרקטור בטענה שקרית שרק פסולת גזם פונתה, והצלחנו לעצור את העבודות בזכות התקשורת.
 
כעת, בחסות ימיו האחרונים של חודש הרמדאן שבהם הר הבית סגור למבקרים וגם הנוכחות המשטרתית במקום מצומצמת, לפי מקורות מדפי פייסבוק מוסלמיים, יותר מאלף איש לקחו חלק עבודות חפירה וסיקול אבנים בערימות עפר אלו!
 
מדובר על הפרה של הוראת בג"ץ. זוהי נסיגה של יותר מעשור ברמת אכיפת חוק העתיקות במקום. יש להגביר את הנוכחות המשטרתית במקום בייחוד בתקופה זו.
 
השינויים שנערכו בערימות העפר ישבשו מאד את היכולת לבצע הפרדות של מקורות השפכים במהלך הפינוי שלהן, וכמו כן, במהלך חפירה ידנית מעין זו, מתגלים פריטים ארכיאולוגים רבים, ומן הסתם הם לא יגיעו לידיים של ארכיאולוגים.
 
* אנא שתפו מידע זה והעבירו לתקשורת ולגורמי ממשל.

1 2 3