תופעה: חתנים מגיעים לגן לאומי עמק צורים ומבקשים לקבל "אפר ממקום המקדש" לחופה

היום התפרסמה כתבה בישראל היום על תופעת החתנים שמבקרים אותנו ומבקשים לקבל עפר עם אפר כדי לשים על ראשם בטקס החופה בזמן שמזכירים את חורבן ירושלים.
להלן הסיפור המלא:


 

בעוד מספר ימים נציין את יום חורבן בית המקדש, החל בתשעה באב.

האירוע הטראגי, המהווה את אחת ההתרחשויות המשמעותיות בהווייתו של העם היהודי, מוצא לו ביטוי לא רק פעם בשנה בצום תשעה באב, אלא לאורך כל ימות השנה במגוון אירועים מחיי היום יום: בתפילה, בברכת המזון, בבניית בית חדש ובמהלך טקס החופה.

העפר מהר הבית (לאחר סינון יבש). צבעו האפור נובע מהאפר המעורבב בו

העפר מהר הבית (לאחר סינון יבש). צבעו האפור נובע מהאפר המעורבב בו

על פי מנהג, שמקורו בעדת יוצאי תימן, מונח קורט אפר על ראש החתן במהלך החופה, בשלב שבו מזכירים את חורבן ירושלים. אפילו בשיא שמחתו של האדם, ברגע שבו הוא מתאחד עם זיווגו ומקים את ביתו, הוא זוכר שבניין ירושלים עדיין לא הושלם. מדובר באחד הטקסים המשמעותיים ביותר במסורת היהודית. הרעיון בא לבטא את העובדה שכל מטרה שאנו חותרים אליה, וכל הצלחה שאנו מגיעים אליה, הן תמיד אמצעי למטרה גבוהה יותר ולא פסגת השאיפות שלנו.

במהלך החודשים האחרונים הולכת וגוברת תופעה חדשה, במסגרתה מגיעים חתנים צעירים לגן הלאומי עמק צורים, ומבקשים לקבל מעט אפר שהוצא מהר הבית- מהמקום עליו עמד המקדש החרב. לא בכדי, העפר מהר הבית הוא בצבע אפור, מפני שהוא מכיל אפר מהשריפה האדירה שהתחוללה במקום במהלך חורבן הבית השני. למעשה תופעה זו מוכרת מכל חפירותיה של ירושלים הקדומה. כל השכבות שהתרבדו לאחר חורבן הבית השני הם במרקם האפור, וכאשר מגיעים לשכבת עפר במרקם טבעי כגון אדמת טרה רוסה אדומה, זהו סימן לזמן הקדום לחורבן ירושלים בימי הבית הראשון. במקרה של הר הבית שלאחר ההרחבה של הורדוס, האתר נותר כ'קופסא סגורה' שלא הוכנסו אליה יותר מילויי עפר מבחוץ. האפר המצוי בשכבות העפר העליונות בהר הבית הוא ככל הנראה האפר מחורבן הבית השני.

 

אוהד טל (35) תושב נחושה, מספר כי "כשהתחתנתי שמתי את האפר על הראש. זה ממש בער בי! כשעבדתי במנהרות הכותל נחשפתי להמון סוגי אנשים ואחד הדברים שגילתי שם שהנושא של הר הבית מהווה עצב פתוח אצל כולם. זו נקודה  מרגשת, משמחת ומעציבה. היה לי ברור שביום החתונה כשאגיד 'אם אשכחך ירושלים'- אני רוצה להיות הכי מחובר לנקודה הזו ולרגע הזה וזו הייתה הדרך שלי  באמצעות האפר על ראשי".

הנחת האפר על ראש החתן (מחתונה תמר ואוהד טל)

הנחת האפר על ראש החתן (מחתונה תמר ואוהד טל)

ישי רוזנבאום (35) חילוני מהיישוב אורנית, שלקח אף הוא אפר מהר הבית מספר כי "אחד הדברים שהיו לי ממש חשובים  ביום החתונה זה המנהג של לשים אפר על הראש. כל החופה הדהד לי בראש  הפסוק האלמותי 'אם אשכחך ירושלים- תשכח ימיני'. אני חושב שאם ביום החתונה שלי התעסקתי דווקא בעניין הזה, זה מראה עד כמה אני זוכר את חורבן הבית דווקא ביום הזה שאמור להיות היום השמח והמשמעותי בחיי. נסעתי להר הבית כדי לשים אפר על ראשי  ולהראות שעל אף החורבן יש שמחות, יש תקומה, יש דברים טובים". לדבריו, "יש כאלו שמתנגדים לאמירת 'מזל טוב' מיד לאחר שבירת הכוס כי זה זכר לחורבן הבית, אבל אני דווקא אומר שצריך להגיד מזל טוב מיד אחרי שבירת הכוס, כי דווקא במעמד כזה אתה זוכר את החורבן ומצפה לבניין מחודש ביום הכי קדוש שלך בחיים".

 

מסתבר כי המנהג המיוחד מצא לו מקום גם בקרב קהילת הקראים.

"בעברי עבדתי בפרויקט הסינון בעמק צורים וכשהתחתנתי החלטתי לקחת משם אפר". מספר נריה הראה (33), תושב המושב מצליח, אשר משתייך לקהילת הקראים. "יש אצלנו מנהג ארוך ועתיק שנים של שימוש באפר במהלך טקס הנישואים. אצל הקראים יש אלמנט מאוד חזק של אבלות על חורבן הבית. אנחנו לדוגמא צמים לא רק בתשעה באב אלא גם בשבעה באב וגם בעשרה באב- כי אלו הימים שבהם התחיל החורבן והסתיים החורבן". עוד הוא מספר כי "אצלנו יש מנהג שלא שוברים כוס בחופה אלא שמים במקום זה אפר על הראש של החתן והכלה. מה מסמל יותר את החורבן מאשר האפר שבאמת נשרף? זו היתה  בשבילי הדרך הכי חזקה להתחבר לחורבן בית המקדש. למרות שכרגע אנחנו בונים בית בעם ישראל אנחנו יודעים שהמצב הוא לא תקין ולא שלם".

הראל אברהמי, מנהל האתר מטעם עמותת אל עיר דוד, המפעילה ומממנת את פרויקט הסינון בניהול רט"ג, מספר כי "במהלך השנה האחרונה הגיעו למטרה זו לגן הלאומי עמק צורים למעלה מ-50 חתנים.

"למעשה, כשניגשנו לראשונה אל שפכי העפר בנחל קדרון יום לאחר שהוטלו שם, כמעט ולא מצאנו חרסים או ממצאים אחרים", מספר דבירה, "אך כאשר חזרנו אליהם יומיים לאחר מכן, ולאחר שירד גשם שוטף פתאום נראו הממצאים. גם בימיו הראשונים של פרויקט הסינון היה קשה מאד למצוא ממצאים כאשר ביצענו אך ורק סינון יבש. שלא נדבר על מטבעות. אבל לאחר כשבועיים כאשר מצאנו פתרון לביצוע סינון רטוב באופן חסכוני שלא מצריך שימוש במים רבים, פתאום הופיעו המטבעות הראשונים שחיכינו להם במשך שבועיים (עד כה נתגלו קרוב ל-6000 מטבעות).

בעדה הקראית מנהג זה הוא עתיק יומין (חתונתם של נריה ונילית הראה )

בעדה הקראית מנהג זה הוא עתיק יומין (חתונתם של נריה ונילית הראה )

בפרויקט סינון העפר מהר הבית השתתפו עד כה קרוב ל-200 אלף איש, אשר סיננו ושטפו את שאריות האבק האפור מהחומר שממנו בוררים את הממצא הארכיאולוגי, אך רק בודדים מהם מודעים למשמעות הרבה של האבק הזה. מלאכת הסינון כוללת סינון יבש מקדים שנעשה על ידי צוות העובדים באתר ומתנדבים לטווח ארוך. עבודה זו הינה מאובקת ביותר, והעובדים המסורים נאלצים לנשום את האבק הזה ומסיימים את יום העבודה כאשר כל בגדיהם וגופם מקבל את הצבע האפור של אפר החורבן. לעיתים אין ברירה והעבודה נעשית עם מסכות נשימה. לאחר מכן החומר מהסינון היבש מוכנס בדליים לאוהל הסינון הרטוב ומושרה במים. המבקרים באתר, הם אלו שמבצעים את השלב החשוב ביותר של איתור הממצאים, והוא הסינון הרטוב שבו שוטפים את שאריות העפר המוצמד לאבנים ולממצאים.

בעקבות ההבנה שהעפר שבידינו מכיל בתוכו כמויות גדולות של אפר מחורבן הבית ממש, החלו להגיע אל אתר הסינון מידי פעם חתנים ביום חתונתם במטרה לקחת דגימת עפר ולהשתמש בה בטקס החופה לפני אמירת 'אם אשכך ירושלים'. במהלך העשור האחרון, הפך המנהג לנפוץ בכל העדות. לדבריו ויש שמשתמשים אף באפר ממחנות ההשמדה באירופה.

להבדיל ממנהג הזכרת ירושלים באמצעות אפר במהלך החופה, ישנו מנהג אחר הקשור בהלוויות. בסיום טהרת גופת המת כהכנה לקבורתה נהוג שהבנים מניחים קצת אפר על עיניו העצומות של הנפטר תוך כדי אמירת הפסוקים "מעפר באת ואל עפר תשוב  / ויוסף ישית ידיו על עיניך". צחי דבירה (צויג) מספר כי הוא עצמו בחר לעשות זאת עם אפר מהר הבית כאשר אמו, הילה צויג ז"ל, נפטרה לפני שלוש שנים, מספר ימים לפני ט' באב. יתכן שגם מבקרים אחרים שלקחו דגימות אפר השתמשו בו לצורך מטרה זו.

קיבלו במשך השנים פניות רבות מיזמים שונים אשר ביקשו לשווק את העפר המיוחד הזה, ואלו נענו תמיד בשלילה מוחלטת. אין אנו רואים עצמנו בעלים של העפר הזה, כפי שבמידה מסוימת איננו רואים את האחריות של חשיפת השרידים הארכיאולוגים ממנו כאחריות בלעדית שלנו. זהו נכס של עם ישראל ולמעשה גם של העולם כולו, ואנו מאפשרים לכל מי שחפץ בכך לבקר באתר הסינון לקבל דגימות מהעפר.

ספר הכוזרי מסתיים במילים הללו:

גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו כמה שנאמר 'אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה, כי בא מועד. כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו' (תהילים ק"ב, יד-טו). זאת אומרת: ירושלם לא תיבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה.

 

 

 

דיון בועדת הפנים של הכנסת בנושא הרס העתיקות בהר הבית והטיפול בערימות העפר שעדיין לא פונו ממנו

ביום שלישי השבוע (24/12/13), התקיים בועדת הפנים של הכנסת דיון מעניין בנושא הרס העתיקות בהר הבית. חברי הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית ופרוייקט הסינון השתתפו בדיון.

בניגוד לדיונים הקודמים בנושא זה בכנסת הפעם זכינו לדיון ענייני (אולי בזכות ח"כ דוד צור ממלא מקום יו"ר הועדה). שמענו סקירה מעניינת מפיו של ארכיאולוג מרחב ירושלים של רשות העתיקות. לפיו מאז שנת 2009 לא ניתנים יותר היתרים לבצע עבודות חפירה עם כלים כבדים בהר הבית. מכאן משתמע שבשנתיים שלאחר החפירה של תעלת החשמל בשנת 2007, שנעשתה באמצעות טרקטור, התבצעו עבודות חפירה נוספות שנעשו בעזרת כלים כבדים. עם זאת, ולמרות טענת רשות העתיקות, גם בשנת 2012 נעשה נסיון לפנות עפר יחד עם גזם באמצעות כלים כבדים, אך לאחר מחאה תקשורתית כנגד העבודות הם נעצרו מייד. נשאלת גם השאלה האם המדיניות של מדינת ישראל אכן השתנתה מאז שנת 2009 או שפשוט לוואקף לא היה צורך ממשי לבצע עבודות חפירה באמצעות כלים כבדים בארבעת השנים האחרונות. אם אכן מדובר בשינוי מדיניות האם זה קשור לראש הממשלה שנבחר בשנת 2009?

ארכיאולוג מחוז ירושלים ומפקד המשטרה של מרחב העיר העתיקה, ניצב משנה אבי ביטון, נשאלו האם במקרה שיעלה צורך לבצע חפירה נוספת בהר הבית בתוואי חדש (לא במקום שכבר קיימות תשתיות) האם ימליצו לועדת השרים למקומות הקדושים להתנות את קיום העבודות בחפירת הצלה מקדימה, כנהוג בכל אתר ארכיאולוגי אחר. תשובתו של קצין המשטרה היתה שהם כלל לא מאשרים עבודות מסוג זה. ארכיאולוג מרחב ירושלים התחמק מלענות על השאלה. מכל מקום, נקווה שהמדינה תמשיך לדבוק במדיניות של מניעת שימוש בכלים כבדים בחפירות בהר הבית.

הועדה דנה רבות בעניין קורות העצים שעדיין שוכבות סמוך לשער הרחמים וחשופות לפגעי רטיבות ולחות. מסתבר שרשות העתיקות המליצה להוציא אותם מהר הבית או להעבירם לחלל סגור, אך המשטרה בחרה להסתפק בכיסוי הקורות באמצעות ברזנט. הועדה בחרה לשלוח פניה לראש הממשלה וועדת השרים ובו דרישה להוציא את קורות העצים מהר הבית.

נושא נוסף שנדון היה ערימות העפר במזרח ההר שלא ניתן לפנותם מאז שנת 2004 עקב פסיקה של בג"ץ. על פי הפסיקה על המדינה ליידע את הועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית 30 יום קודם לפינוי הערימות, וזאת על מנת שהועד יוכל לבחון את תכנית הפינוי ולהגיש את התנגדותו במידת הצורך. פרוייקט הסינון הביע נכונות לקלוט את העפר ולסנן אותו, ועקב כך בשנים האחרונות התקיימו מספר פגישות בנושא זה בין הועד הציבורי לרשות העתיקות והמשטרה, אך עקב דרישתם של חלק מחברי הועד לקיים סינון מלא של העפר כבר בהר הבית, לא היתה הסכמה בין הצדדים. ועדת הפנים החליטה לאתגר את החלטת הבג"ץ מ-2004 ולהוציא את העפר מהר הבית באופן מבוקר. הועדה גם החליטה לקיים סיור בהר הבית.

לחץ כאן כדי לצפות בדיון בארכיון שידורי ערוץ הכנסת  (יש לבצע חיפוש של הדיונים של ועדת הפנים מיום ה-24/12/13).

עבודות חפירה להחלפת צינור מים בסמוך לכיפת הסלע

אתמול החלו עבודות חפירה בסמוך לכיפת הסלע ממערב, לצורך חשיפת צינור מים ישן והחלפתו. העבודות החלו ללא תיאום ואישור מתאים מהמשטרה, וזו עצרה את העבודות. לאחר מכן, הן נמשכו תחת פיקוח של רשות העתיקות ובאופן ידני.

חפירה סמוך לכיפת הסלע

בביקור שערכנו היום גילינו כי נחשפה תעלה באורך של כ-20 מ' ובעומק של כ-40 ס"מ, וממנה הוצא עפר במרקם אפור האופייני להר הבית יחד עם חומרי בנייה מהעת החדשה ששימשו כתשתית להנחת צינור המים. לא נראו שרידים ארכיטקטוניים בחתכי התעלה, אך בקצה הדרומי שלה נראו מספר אבני שדה וקצת עפר במרקם אדום. עם אכן מדובר באדמת טרה רוסה, יתכן שהחפירה הגיעה לשכבה הקדומה לחורבן הבית הראשון.החפירה הסתיימה, אך הצינור יוחלף רק ביום חמישי, כך שניתן יהיה לבחון את התעלה שוב בימים הקרובים.

 התעלה ממערב לכיפת הסלע

קטע משכבת אדמת טרה-רוסה מבצבץ בקצה הדרומי של התעלה

קטע משכבת אדמת טרה-רוסה מבצבץ בקצה הדרומי של התעלה

מהתעלה הוצאה כמות של כמ"ק אחד של שפכי עפר מעורבבים בחומרי מילוט מהעת החדשה. את העפר איתרנו בראש ערימת העפר במזרח הר הבית ובחנו אותו. איתרנו שני שברי אריחי קיר מזוגגים שככל הנראה הוסרו מכיפת הסלע במהלך המאה האחרונה (הריצוף סביב כיפת הסלע הוא משנות ה-80 או ה-90 של המאה הקודמת).

חבל שהעפר נזרק יחד עם שאר ערימות העפר במזרח ולא הופרד ונשמר במקום אחר. סינון של העפר הזה יכול להוות הזדמנות נדירה לדגום עפר המגיעה ממקום המקדש ממש.

פרט לאופן שבו טופל העפר שיצא מהתעלה, נראה שהפעם מגיע למשטרה ורשות העתיקות חיזוק חיובי על התעקשותם לאכוף את חוק העתיקות בהר הבית.

שפכי העפר מהתעלה מוטלים במזרח הר הבית על שפכי עפר מעבודות חפירה אחרות בהר

שפכי העפר מהתעלה (שתי התלוליות משמאל) מוטלים במזרח הר הבית על שפכי עפר מעבודות חפירה אחרות בהר

אנחנו מתחילים לסנן עפר חדש משטחים שעוד לא סיננו

בשנת 2007 העברנו כמות גדולה מאד של עפר מהשפך המרכזי מהר הבית בנחל קדרון, ומכיוון שלא יכולנו לאחסן את כל הכמות במתחם מפעל הסינון, קיבלנו אישור לאחסן אותו במספר אזורים בגן הלאומי לצורך סינון עתידי. בשל הרצון לסיים את העיבוד והפרסום של הממצאים השכיחים בעפר מהר הבית (ראו פרטים נוספים על כך ברשומה הבאה) החלטנו להפסיק לסנן את העפר שנמצא כעת אצלנו במתחם מפעל הסינון, ולסנן באופן מדגמי עפר מארבעה שטחים שכלל לא סוננו עד כה (KI4, KI9, KI10 ו-KI11). משום כך, יבאנו השבוע אל מתחם מפעל הסינון 11 משאיות עפר מהמאגר שרכזנו בתחתית עמק צורים והתוכנית היא לסיים לסנן אותם תוך שנה. למרות שמרקם העפר משטחים אלו נראה זהה לשאר ערימות העפר מהר הבית, תמיד עשויות להיות הפתעות. בינתיים תוך כדי העברה נתקלנו בשבר גדול של אבן בניה ועליה פרסקו בצבעי אדום וכתום. מה זה אומר לגבי ההמשך? נחכה ונראה….

העברת עפר חדש למתחם הסינון

קישורים לכתבות עיתונות שהופיעו בשבועות האחרונים בנושא הרס העתיקות בהר הבית

הדו"ח שהתפרסם כאן לפני כשלושה שבועות אודות הרס העתיקות בהר הבית והאירועים שהופיעו בעדכונים הנוספים שלאחר מכן, קיבלו כיסוי תקשורתי נרחב. להלן רשימת קישורים למבחר כתבות:

הכתבה המקיפה והטובה ביותר נכתבה על-ידי נדב שרגאי והופיע מוסף השבוע של ישראל היום:

4/1/13 נדב שרגאי, זורקים את ההיסטוריה

דליה מזורי ממעריב פרסמה על הנושא חמש כתבות. שתים מהן הופיעו בעמוד השער.

24/12/13 חשיפה: אוצרות הר הבית מוטלים בתלי אשפה

25/12/13 ביקורת על התעלמות הממשלה מהשלכת אוצרות הר הבית

2/1/13 תיעוד מיוחד: מסע בין אוצרות חרבים בהר הבית

מלאני לידמן מהג'רוסלם פוסט שהשתתפה בסיור שערכנו לעיתונאים בהר הבית, כתבה אף היא מאמר נרחב בנושא וגם הצליחה לקבל את תגובת הוואקף:

1/1/13  Debris Removed from the Temple Mount Sparks Contreversy

עלון בתי הכנסת, "מעייני הישועה" פרסם מאמר נרחב על הנושא.

ארנון סגל במדור 'דף הבית' בעיתון מקור ראשון כתב על הנושא פעמיים:

28/12/13 העבר בזבל

4/1/13  הר הבור

ראיונות במדיה האלקטרונית:

30/12/12 קול ישראל (כותרת ראשית בראש החדשות)

27/12/12 ערוץ 2, העולם הבוקר

24/12/12 ערוץ 1 וערץ 23, ערב חדש (החל מדקה 40).

24/12/12 ערוץ 7, שמעון כהן, הוואקף ממשיך בהרס עתיקות בהר הבית

24/12/12 רדיו מורשת

1 2 3