סיור עיתונאים בהר הבית

היום בצהרים קיימנו סיור נוסף בהר הבית שאליו התלוו גם עיתונאים מהעיתונים המרכזיים בארץ. מכיוון שהמשטרה לרוב אינה מאפשרת לעיתונאים לסקר את המתרחש בהר הבית, העיתונאים נאלצו להתחזות לתיירים. פרנקי שניידר ויצחק דבירה הדריכו את הסיור שהתמקד בהרס העתיקות המתרחש במתחם בשלוש השנים האחרונות. בחנו את האזור בערימות העפר שממנו פונתה ה"פסולת" ונוכחנו לראות בו כמות גדולה של עפר אפור ובו נראו חרסים קדומים ואריחי קיר משיש מהתקופה הביזנטית.

מלבד זאת שמנו לב לכך שקורות העץ העתיקות ממסגד אל-אקצה המונחות בחצר שער הרחמים כוסו ביריעת פלסטיק. בדו"ח שפרסמנו בשבוע שעבר העלנו הצעה זו כפעולה מינימלית העשויה להטיב עם השתמרות הקורות, ונראה שהדברים הגיעו לאזניים קשובות. הבעיה כעת היא שהפלסטיק אינו מאפשר לעצים להתייבש. לכן יש צורך להניח אותם על משטחים מוגבהים תחילה, ואז לכסותם (איור 1).

בסיור בחנו גם את ערימת פרטי השיש ליד שער הרחמים ואת החדר הצפוני שעדיין לא פונו ממנו השקים עם הממצאים הארכיאולוגים (איור 2). לאחר מכן, ערכנו סיור לאורך הכותל המזרחי ובחנו שוב את המצב הרעוע של הנדבכים המרכזיים של הכותל המזרחי ואת עבודות השיקום והשחזור שנעשו במקום במשך השנים האחרונות שכלל לא התחשבו בשיקולי שחזור ושימור המראה הקדום של קירות הר-הבית (איור 3).

איור 1: קורות העצים הקדומות מכוסות ביריעת פלסטיק.
איור 1: קורות העצים הקדומות מכוסות ביריעת פלסטיק.
איור 2: עשרות שקים מלאים בממצא ארכיאולוגי מאוחסנים בחדר צדדי בחומה הצפונית של הר הבית.

איור 2: עשרות שקים מלאים בממצא ארכיאולוגי מאוחסנים בחדר צדדי בחומה הצפונית של הר הבית.

איור 3: הקטע הרעוע של הכותל המזרחי ולידו האזור המחודש.

איור 3: הקטע הרעוע של הכותל המזרחי ולידו האזור המחודש.

 

לעת עתה הצלחנו לעצור את המשך פינוי העפר מהר הבית

מאז יום רביעי בשבוע שעבר לא נמשכו העבודות. כמו כן, המשטרה הודיע כי העבודות הסתיימו, למרות שנותרה עוד פסולת רבה לפינוי מתוך ערימות העפר.

ביום שני בשבוע שעבר עקבנו אחר אחת המשאיות (איור 1). המשאית נסעה לאל-עזריה, אך לא המשכנו לעקוב אחריה לתוך הכפר. לאחר מכן, נכנסנו לכפר והגענו עד למזבלה העירונית במקום, ושם לאחר בדיקות של מספר הרישוי של המשאית נאמר לנו שהיא כלל לא הגיע למקום וככל הנראה שפכה את תכולתה באתר שפיכה בלתי מוסדר בקרבת מקום. הפועלים במזבלה גילו עניין רב בביקורנו במקום וגם הכירו את נהג המשאית. נסענו לאתר השפיכה אך לא הצלחנו לאתר את השפך מהר הבית מבין כל שאר השפכים הרבים שהיו שם. למחרת התקשר למנהל המזבלה העירונית אדם שהזדהה כמנהלו של נהג המשאית שעקבנו אחריה, וטען שהמשאית בסך הכל הובילה שפכי עפר מעבודות לבניית גשר באזור מעלה אדומים (אגב, הוא כלל לא נשאל מהיכן הגיע המשאית). מכל מקום, למחרת לא נמשכו העבודות.

איור 1: מעקב אחר אחת המשאיות שיצאה מהר הבית

 ביום רביעי חודשו עבודות העפר ואף הגיעה משאית להר הבית, ואז קיבלה הוראה לשוב על עקבותיה בעקבות משמרת מחאה שעמדה בשער השבטים (השער ממנו נכנסות המשאיות להר הבית). מאז יום רביעי ועד ליום זה העבודות לא חודשו. נראה שהמחאה התקשורתית שקיימנו הצליחה להפסיק את העבודות לעת עתה. השאלה שנותרה עכשיו היא האם מדובר רק בהפסקה זמנית עד לאחר הבחירות? או שבאמת הכוונה היתה רק להוציא פסולת, וכתוצאה מהמחאה שלנו מישהו מבין מקבלי ההחלטות הבין שבמסגרת פינוי "הפסולת" מפונה גם עפר עם ממצאים ארכיאולוגים רבים.

יש לציין שאין לנו כל התנגדות לפינוי ערימות העפר מהר הבית, ואף רצוי שהדבר יעשה בקרוב, שכן אין זה ראוי שהחלקה המזרחית של הר הבית תראה כמו אתר לפינוי פסולת. ברור שאת הממצאים הארכיאולוגים בעפר יש לחשוף באמצעות סינון רטוב, ואנחנו נשמח לקחת אחריות על הדבר במסגרת פרויקט הסינון בעמק צורים (איור 2). העניין הוא שאם מפנים את ערימות העפר רצוי לעשות זאת באופן מסודר ומבלי להזיק לממצאים, כפי שנעשה בפינוי העפר בסוף שנת 1999. את ערימות העפר צריך לפנות באופן ידני, תוך כדי הפרדה בין סוגי השפכים שמהם מורכבים ערימות העפר ורק לאחר מכן להוציאו באופן מבוקר מהר הבית לצורך סינון רטוב.

איור 2: סינון רטוב של העפר מהר הבית במפעל הסינון הגן לאומי עמק צורים

איור 2: סינון רטוב של העפר מהר הבית במפעל הסינון הגן לאומי עמק צורים

עדכון על הנעשה בכותל המזרחי

הקטע בכותל המזרחי שממנו הוסרו האבנים

אתמול הלכנו לבדוק את פשר החלל שנוצר באבני הכותל המזרחי, וגילינו אזור בקוטר של כ-2 עד 3 מ' שבו חסרים אבנים ונותרה רק תשתית הטיח והמילואים שהיו מאחורי האבנים. למקום הגיעו גם פקחי רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות. נראה שמדובר בפירוק מכוון במסגרת עבודות השיקום של הכותל המזרחי.
בשנים האחרונות מתבצעות עבודות שיקום בכותל הדרומי והמזרחי של הר הבית בעקבות בליטות וסדקים שנוצרו בהם. העבודות שחלו בהר הבית משנת 1996 שינו באופן ניכר את מאזן הלחצים על כתלי המתחם, והדבר ערער את יציבותם. מדובר בעיקר בנדבכים העליונים שנבנו לאחר התקופה ההרודיאנית.
בפשרה שהושגה בין מדינת ישראל לוואקף סוכם שעבודות השיקום יעשו על ידי משלחות מירדן וממצרים.
הבעיה היא שהעבודות נעשות שלא על פי סטנדרטים מקובלים של שימור ופיקוח ארכיאולוגי. בקטעים שהוחלפו נעשה שימוש באבנים מודרניות, דבר אשר יוצר כיעור רב. בנוסף לכך, העבודות נעשו בלא ליווי ארכיאולוגי אשר מתבקש כאשר מפרקים קיר קדום, בייחוד כשאין ודאות לגבי תיארוכו. על ידי בדיקה של הממצא הארכיאולוגי היושב בין האבנים ומאחוריהם ניתן ללמוד רבות על זמן בנייתו של הקיר והשיטות הטכנולוגיות שבאמצעותם נבנה. לכן ראוי יהיה שאת המשך העבודות ילוו ארכיאולוגים ומומחי שימור מטעם רשות העתיקות.

חלק ממפולת האבנים ובוכה אבן שזמן מהתקופה הקדם-הרודיאנית

1 2