פרידה מגל זגדון

שלשום בערב קיימנו ערב פרידה מגל זגדון, שהיה הארכיאולוג הראשי של אתר הסינון בשבע השנים האחרונות. גל החליט לפרוש מעולם הארכיאולוגיה לטובת הוראה בבתי ספר תיכוניים, חלומו מזה שנים.

גל הצטרף אלינו בשנת 2008 ומייד גילה מסירות יוצאת דופן כלפי פרוייקט הסינון. בשנת 2009 כאשר עמותת אלע"ד נאלצה לפטר עובדים רבים לאור המשבר הכלכלי העולמי, ונאלצנו להשאר עם ארכיאולוג אחד בלבד, היה זה טבעי וברור שגל זגדון הוא המתאים ביותר לתפקיד. מאז ועד לפרישתו מהתפקיד לפני כחודש, שימש גל כמנהל העבודה הארכיאולוגית באתר, למעשה התפקיד החשוב ביותר בפרוייקט הסינון.

בתפקיד זה המשיך גל לגלות מסירות יוצאת דופן לכל אורך הדרך, בכך שהגיע בכל יום מוקדם בבוקר לעבודה לפני כולם, ובסוף היום עזב אחרון, וזאת על אף שהוא מתגורר בפתח תקווה (יותר משעה נסיעה מעמק צורים). מעבר לדאגתו התמידית שהעבודה באתר תהיה מסודרת, ושאף ממצא לא ילך לאיבוד באחת הנפות שמאות אלפי המבקרים באתר סיננו, גל גילה גם דאגה בלתי מתפשרת לתנאי העבודה של כל צוות העובדים, ותמיד דאג לאחרון שבהם לפני שדאג לעצמו.

כושר ההבחנה של גל ועינו החדה איתרה מפעם לפעם במיון סלי החרסים בולות וממצא מיוחד אחר שהתפספס בזמן בדיקת הנפות של המבקרים. גם ההכשרה הקפדנית שלו לעובדים חדשים, והסטנדרטים של בדיקה שהקפיד עליהם, הובילו לכך שלגל יש חלק לא קטן בבממצאים חשובים ביותר שנתגלו בירושלים בשבע השנים האחרונות בעפר מהר הבית ובעפר מחפירות אחרות.

בנוסף, גל עבד יום בשבוע במעבדת המחקר של הפרויקט, והיה, ועודנו אחראי על עיבוד ופרסום ממצאי המתכת. גל עשה עבודת מיון וחקר בלתי רגילים בעשרות ראשי החצים (בעיקר מהתקופה הצלבנית), ולמעשה אין כיום מישהו בארץ שמכיר את הטיפולוגיה של ראשי החצים לאורך הדורות טוב יותר ממנו. כמו כן, גל גילה שמסמרים רבים שנמצאו בסינון הם למעשה מסמרי פרסה של פרשי המסדר הטמפלרי ששכנו באורוות שלמה, המקום שממנו נלקח חלק מהעפר שאנו מסננים. גל ערך טיפולוגיה מלאה באלפי המסמרים העתיקים שנתגלו בסינון, וגם בהם השיג בקיאות מרשימה שאין שניה לה בקרב הקהילה הארכיאולוגית בארץ.

עם השנים גל הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף בעמק צורים, וחסרונו יורגש באתר תמיד. עם זאת, עבודת המחקר שלו בממצאי המתכת לא הסתיימה, והוא ימשיך בעתיד לעבוד איתנו במעבדה במטרה לסיים את הפרסום המלא של הממצאים.

תרומתו של גל לפרוייקט היא עצומה, אנו מודים לו עליה, ואנו מאחלים לו הצלחה מרובה בעבודתו החדשה.

גל זגדון גל זגדון גל זגדון גל זגדון

עדכון מהנעשה בפרוייקט הסינון בתקופה האחרונה.

מספר המבקרים בפרוייקט הסינון עמק צורים הולך וגובר משנה לשנה וכך גם קצב הסינון. עד עתה הספקנו לסנן כמחצית מהעפר שהגיע לרשותנו, כך שיש לנו עוד כעשר שנים נוספות לפחות עד לסיום סינון העפר מהר הבית. זאת מבלי לקחת בחשבון את ערימות העפר העצומות שעדיין לא פונו מהר הבית עקב פסיקת בג"ץ משנת 2004.

אתר הסינון בעמק צורים ממשיך להתפתח והותקנו שירותים חדשים קבועים, ומכולה נוספת שמשמשת כחדר צוות וציוד נוסף. לפני כשנה נוספה פעילות נוספת למבקרים באתר והיא משחק אתגרי של ניווט סלולארי ברחבי עמק צורים (מומלץ לנסות).

גל זגדון, הארכיאולוג שניהל את העבודה הארכיאולוגית באתר הסינון בשש השנים האחרונות! הודיע השבוע על פרישתו הקרובה, ולמרות החלל העצום שיותיר אחריו, אנחנו מאחלים לו הצלחה. בהמשך נפרסם פרטים נוספים על פרישתו של גל.

לאחרונה עלו כמה ממצאים מיוחדים מאד ומעניינים וקשה לפרטם כעת כי הם מצריכים לימוד ומחקר נוסף. , כעת אנחנו שקועים במיונים ובמחקר של הממצאים השכיחים. לקראת סיום של מיון טיפולוגי בסיסי של כמאה אלף שפיות כלי חרס! בקרוב נתחיל בעיבוד טיפולוגי מפורט יותר ובניתוחים סטטיסטיים, שיניבו ודאי מידע רב ומעניין.  כבר כעת מתבררות תופעות מעניינות מהנתונים הכללים. יש עדויות לנוכחות (בכמות דלה אך לא זניחה) בתקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, נוכחות משמעותית בתקופת הברזל IIא (ימי המלכים שלמה, אסא, יהושפט ויהואש), וכן עדויות לפעילות בתקופה שבין שתי המרידות (70 – 132 לסה"נ: בין המרד הגדול נגד הרומאים לבין מרד בר כוכבא), נוכחות משמעותית מאד בתקופה הביזנטית, עדויות לבית יוצר בתקופה הערבית הקדומה ועוד.

עיבוד המטבעות נמצא בשלבים אחרונים לקראת סיום ומסתבר שיש ברשותנו מטבעות נדירים ביותר כולל מטבע צלבני עשוי זהב שיש רק עוד אחד כמותו בעולם. כמו כן, עיבוד הנושאים של לוחות ריצוף מסוג אופוס סקטילה, ראשי חצים, מסמרי פרסות, מסמרים של בניה ונגרות, רעפים, כלי עצם, צמידים, חרוזים, כלי אבן, אריחי קיר מזוגגים עומדים לקראת סיום. בקיצור, מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה…

בין הממצאים המיוחדים שעלו לאחרונה ישנן בולות עם כתב יווני (אחת מהתקופה ההלניסטית והשניה כנראה מהתקופה הביזנטית), חרפושיות וטביעות חרפושית, בולות ייחודיות נוספות אנ-אפיגרפיות (רק עם עיטורים וללא כתב), ראש חץ נדיר עשוי ברונזה מתקופת הברזל I-IIא (תקופת ההתנחלות עד לזמן המלך שלמה), משקולות מעניינות (אולי מהן נלמד יותר על התקן של שקל הקודש), פריטים אדריכליים מעניינים מימי החשמונאים והשושלת ההרודיאנית, תליוני צלב רבים מעצם, מצדפות אם הפנינה וממתכת ועליהם דמותו של הצלוב (התקופות הביזנטית והצלבנית), עדויות לתעשיית כלי עצם מהתקופה הרומית המאוחרת, חותם של המופתי של ירושלים במאה ה-18 (אל-פתח אל-תמימי), תגים צבאים ממלחמת העולם הראשונה ומחיילים בריטים שהסתובבו בהר הבית, ועוד ועוד.

מה שמוזכר כאן זוהי רק טעימה קטנה על קצה המזלג משפע הממצא העצום שיש ברשותנו, ועבודת המחקר של הממצאים היא ארוכה ומייגעת. לכן עמכם הסליחה שאנחנו לא יוצאים בפרסומים יותר תכופים ומפורטים יותר על ממצאים הסינון. עם התקדמות המחקר, לוח הזמנים וכמות המטלות התרחבו באופן משמעותי, ולכן אנחנו עמלים גם על גיוס כספים נוסף עבור המחקר והפרסום.

בנוסף, אנחנו ממשיכים לתת שירות גם לחפירות אחרות, ולאחרונה נתגלו ממצאים מרגשים מאד בסינון העפר מחפירות רשות העתיקות בעיר דוד (הממצאים יפורסמו על ידם בעתיד). כמו כן, היום קיבלנו כמות גדולה של עפר מהחפירות החדשות של פרופ' יוסי גרפינקל בתל לכיש. מהסימנים הראשונים שעלו בחפירה עד כה נראה שהסינון של עפר זה הוא מבטיח במיוחד!

עד עתה הסינון הוכיח את עצמו כחשוב לשחזור לתולדות הר הבית ויש בידינו נתונים חדשים רבים שעשויים לשנות פרקי זמן שונים בתולדותיו של הר הבית.

משקולות מימי הבית הראשון (בניהם מחצית השקל, עשרה גרה, חמש שקל, ארבעה גרה ועוד)

משקולות מימי הבית הראשון (בניהם מחצית השקל, עשרה גרה, חמש שקל, ארבעה גרה ועוד)

מבחר לוחות ריצוף מרחבת הר הבית בשלהי ימי הבית השני שהיתה מרוצפת בטכניקת האופוס סקטילה

מבחר לוחות ריצוף מרחבת הר הבית בשלהי ימי הבית השני שהיתה מרוצפת בטכניקת האופוס סקטילה

ראשי חץ רומים מתקופת הבית השני

ראשי חץ רומים מתקופת הבית השני

אוסף תכשיטים מתקופות שונות

אוסף תכשיטים מתקופות שונות

 

 

תגובה למאמרו של אילן בן ציון שהופיע ב-Times of Israel ביום שישי האחרון

ביום שישי האחרון התפרסמה כתבה על פרויקט הסינון ב-Times of Israel, אתר חדשות בעל תפוצה רחבה בקרב יהודי ארה"ב. למרות שהשקענו זמן רב בלהסביר לכתב, אילן בן ציון, את ממצאי הפרויקט הוא בחר להציג את ממצאי המחקר של הפרוייקט בצורה שטחית ולהתמקד בעיקר בשאלת ערכו המדעי של הפרוייקט. הכתבה יוצרת מצג שווא כאילו קיימת מחלוקת בין החוקרים בנושא, וזאת למרות שמאז פרסום הדו"ח המקדמי הראשון על ממצאי הפרויקט בשנת 2006 לא פורסם (בכתב עת כלשהו) אף מאמר המבקר את שיטות המחקר של הפרוייקט.

 בדו"ח המקדמי השלישי עסקנו בהרחבה בבעיית ההקשר של הממצאים והסברנו כיצד אנחנו יודעים שמקורו של העפר מהר הבית, מהיכן בהר הבית מגיע העפר ומה ניתן ללמוד מממצא שהוצא מהקשרו הסטרטיגרפי. ניכר כי המגיבים בכתבה כלל לא טרחו לקרוא את המאמר, ומיותר לציין שהם כלל לא ביקרו באופן מסודר באתר הסינון או ניסו לדון איתנו בשיטות המחקר של הפרוייקט.

 פרופ' ישראל פינקלשטיין ויונתן מזרחי הם האנשים האחרונים שעיתונאי רציני היה צריך לפנות אליהם על מנת לקבל חוות דעת אובייקטיבית בנושא. הרושם שמתירה הכתבה הוא שהם מייצגים דעה רווחת בקרב החוקרים, אך לא כן היא.

 בכתבה ישנן שגיאות רבות. אם הציטוטים מפיו של פינקלשטיין בהם הוא טוען שישנו ספק שהממצאים מקורם בירושלים נכונים, אזי אין טעם להגיב לטענה חסרת השחר הזו. כמו כן, הוא מתייחס לממצאים שכביכול לא נמצאו בפרוייקט מבלי לדעת האם ישנם כאלו, וזאת למרות שאנחנו עדיין עמלים על עבודת הפרסום המדעי של כלל ממצאי הפרויקט. מה שפורסם עד כה היה רק מבחר זעום מכמות הממצאים הרבה שנמצאת בידינו.

 יש לציין שיונתן מזרחי הוא ארכיאולוג שפוטר מרשות העתיקות לפני כתשע שנים. הוא ניסה להתקבל לעבודה בעיר דוד בחפירתה של אילת מזר, ולאחר מכן הגיע לראיון עבודה אצלנו בפרוייקט!!! בראיון היה ניכר שאינו בקיא מספיק בממצא הארכיאולוגי מירושלים, ולכן דחינו את מועמדותו מסיבות מקצועיות. לאחר כשנה הוא נענה ליוזמה של עמותת עיר עמים שממומנת על ידי ממשלת נורבגיה, להקים את ארגון עמק שווה ובאמצעותו לפעול נגד עמותת אלע"ד ולמעשה נגד כל חפירה ארכיאולוגית שמצויה מעבר לגבולות 67, בטענה הטיפשית, שזו מייהדת את האתר. לצערינו הכתבה מותירה רושם כאילו הוא ארכיאולוג שדעתו נחשבת, כאשר בעצם הוא אדם המייצג ארגון פוליטי.

 התגובה היחידה העניינית שראויה להתייחסות היא של פרופ' מרואן אבו-חאלף, אשר טען שהשטח שממנו נלקח העפר שימש כמזבלה בתקופה העות'מאנית, והטיל ספק ביכולת ללמוד על ממצא שאינו מגיע משיכוב ברור. ניכר שגם הוא כלל לא קרא את המאמרים שפרסמנו, ששם התייחסנו לכך שהממצאים העות'מאנים מגיעים ממזבלה שהיתה באזור, ודווקא מזבלות מספקות לנו את המידע הארכיאולוגי העשיר מתקופות שבהם לא חל חורבן.

 אם לכתב היה ספק במדעיותו של הפרויקט, ראוי היה לפנות לארכיאולוגים שאין להם קשר אישי או אינטרס פוליטי זר, ולבקש מהם להגיב על הנושא. חבל שזו רמתו העיתונאית של אתר חדשות בעל תפוצה כה רחבה. אנחנו מקווים שקוראיו של האתר ידעו להיות ביקורתיים מספיק כדי לא לתת אמון רב בכתבה זו.

 צחי דבירה

עוד פרטים על נדבך אבני הגזית החדש שנתגלה בקיר הצפוני של הרמה המוגבהת

בעקבות הדו"ח שפורסם כאן לפני כשבועיים בנוגע לעבודות שנעשו לאחרונה בהר הבית, הארכיאולוג-ארכיטקט, לין ריטמאייר, אחד המומחים לארכיאולוגיה של הר הבית, כתב בבלוג שלו רשימה שמתייחסת לנדבך אבני הגזית החדש שנתגלה בתחתית קיר התמך הצפוני של הרמה המוגבהת. ריטמאייר התרגש מהממצא החדש שתואם לתוואי המשוער שבו עברה החומה של מתחם הר הבית הקדם הרודיאני. ריטמאייר שולל את התיארוך האפשרי הנוסף שהצעתי, לתקופה האומאית (זמן בניית כיפת הסלע והרמה המוגבהת, תחילת המאה ה-8 לסה"נ), וכמו כן גם את התקופה הביזנטית, ולטענתו את ניתן לתארך את הקיר רק לתקופת הבית השני או התקופה הרומית המאוחרת.

ריטמאייר שולל את תיארוכו של הקיר לתקופה האומאית מכיוון שלטענתו אין מקבילות לשימוש באבני גזית מסוג זה במקומות אחרים. קשה לקבל טענה זו מכיוון שיש מקבילות רבות לבניה דומה אף בארמונות האומאים מדרום להר הבית ובכתלי הר הבית. כמו כן, הבניה האומאית עשתה שימוש נרחב בחומרי בניה קודמים. ניתן לראות זאת היטב במבנים אחרים בהר הבית, ולכן גם אם נגלה קיר הבנוי מהאבנים קדומות יותר, לא ניתן יהיה לשלול את תיארוכו לתקופות מאוחרות יותר.

בסיור שקיימנו היום בהר הבית בדקנו לעומק את קירות הרמה המוגבהת ומתוך שיקולים שונים הגענו למסקנה שהנדבך החדש שנתגלה באזור חדר הגנרטור אינו קדום לתקופה האומאית. כמו כן, סימני סיתות האזמל על האבנים תואם לאבנים ממבנים מהתקופה הערבית הקדומה ואולי אפילו התקופה הממלוכית.

chisel marks new course

בדיון שהתקיים בועדת הפנים של הכנסת ביום שלישי בשבוע שעבר בנושא הרס העתיקות בהר הבית, נדון גם ממצא זה. נציג רשות העתיקות, ארכיאולוג מרחב ירושלים, טען שמתחם הגנרטור אושר על ידי ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים, והעבודות הסתיימו בו לפני כשנה וחצי. לצערינו, אופן הדיון בועדה לא אפשר לארכיאולוג המחוז לענות על כל השאלות באופן מלא, ולכן איננו יודעים האם העבודות נעשו בפיקוח הרשות. בדיון אחר שנערך שבועיים קודם לכן בועדת הפנים של הכנסת, ארכיאולוג המרחב טען שמאז שנת 2009 אין יותר עבודות עם כלים כבדים בהר הבית.

טענות אלו סותרות את הנתונים הידועים לנו. ראשית, העבודות במתחם לא הסתיימו לפני כשנה וחצי, ולפני כחודשיים עוד היו במקום עבודות והם עדיין לא הסתיימו. שנית, נעשה שימוש גם בכלים כבדים. על-פי עדות הנראית בסרטון שהופץ ברשת בזמן העבודות, נראה בבירור טרקטורון מסוג בובקאט חופר ומפנה עפר ממקום זה. בנוסף לכך, עולה השאלה למה הריצוף במקום לא הסתיים? אם עבודות הריצוף נעצרו בהנחיית רשות העתיקות עולה השאלה למה הדבר קרה בשלב מאוחר כל כך? האם יתכן שרשות העתיקות כלל לא פיקחה על עבודות העפר במקום וגילתה את הנדבך החדש רק לאחר סיום החפירה?

1 14 15 16 17 18 21