שוב אנחנו נאלצים לגייס תרומות מהציבור

חברים ותומכים יקרים,
לצערנו, הבטחות משרדי הממשלה לתמיכה בפרויקט טרם הבשילו לידי מעשה ואנו נאלצים שוב לגייס כספים מהציבור. הכספים העומדים לרשותנו יאזלו לחלוטין בתוך ארבעה חודשים (בנובמבר 2018). אנו זקוקים לעזרתכם על מנת להמשיך ולפעול במשך השנה הקרובה ובתחילת השנה הבאה עד לקבלת המימון הממשלתי.

ביום ראשון נפתח קמפיין מימון המונים נוסף, ואנחנו פונים אליכם קודם לכן על מנת שנוכל לפתוח את הקמפיין כאשר ישנה כבר כמות של תרומות הראשוניות. אנו שמחים לבשר על כך שלאחרונה הצלחנו לקבל הבטחות מגורמים פילנתרופים בחו"ל לתרומות בסך כולל של 75,000$ בתנאי שנצליח לגייס סכום נוסף של 25,000$ מתורמים נוספים, כך שנוכל להגיע לסכום הרצוי של 100,000$. סכום זה יאפשר לנו להשלים את שנת הפעילות של מעבדת המחקר, ולהמשיך אל היעד של פרסום שלושת הכרכים הראשונים בשנת 2021.

לחצו כאן למעבר לאתר התרומות שלנו.

 

בזכות התרומות שלכם בשנה שעברה הצלחנו השנה לקדם את המחקר בתחומים רבים.
כך למשל:

  • סיימנו את המחקר והכתיבה על צלמיות טין מימי הבית הראשון ומתקופות מאוחרות יותר.
  • סיימנו לזהות ולקטלג את כל המטבעות.
  • 2000 ממצאים תועדו בציור מדעי.
    1200 תצלומים עברו עיבוד ועריכה גרפית.
  • פרקים רבים מצויים בשלבי כתיבה מתקדמים, כגון: מטבעות מהתקופות הקלאסיות, קרמיקה מתקופת הבית הראשון ועוד.
  • פרסמנו שני מאמרים מקדמיים בפרסומים מדעיים (מאמר על הצלמיות ומאמר על הרצפות המעוטרות מהתקופה הצלבנית).
  • שלחנו לפרסום שלושה מאמרים פופולארים בנושאים שונים שקשורים לפרויקט ולארכיאולוגיה של הר הבית.

כמו כן, ביצענו מחקר מעמיק בטביעת החותם של בן אִמֵּר. במהלך המחקר נתגלו תובנות וחידושים בנושא אוצרות המקדש, כולל בעניין בית האוצר המלכותי של ממלכת יהודה. מאמר בנושא ישלח בקרוב לכתב עת יוקרתי. עקבו אחרי הבלוג שלנו לפרטים נוספים בעניין זה ובעניין תגליות וממצאים רבים נוספים, תוצרי המחקר שלנו.
התרומה שלכם תסייע בידינו בשנה הקרובה להמשיך את המחקרים האלו, לקדם מחקרים בממצאים מקטגוריות נוספות שטרם נגענו בהן, ולהוציא פרסומים מקדמיים נוספים.
קידום המחקר של הממצאים יוכל לסייע בפתרון שאלות רבות בחקר הר הבית, כדוגמת:

  • אלו שרידים נותרו בידינו מבתי המקדש הראשון והשני?
  • מתי בדיוק נבנה המקדש הראשון?
  • כיצד עוטרו הרצפות בחצרות המקדש השני?
  • אלו קורבנות היו השכיחים ביותר במקדש?
  • האם הרומאים בנו מקדש אלילי בהר הבית לאחר החורבן?
  • האם השלטון הנוצרי בתקופה הביזנטית באמת נמנע מלהקים מבנים בהר הבית כדי שלא לסתור את נבואת ישו?
  • אלו עדויות יש בידינו ממסדר האבירים הטמפלרי האגדי ששכן במסגד אל-אקצה ובאורוות שלמה?

ללא מימון מובטח ויציב של מחקר הממצאים לא נוכל לחדש את עבודת הסינון.

עזרו לנו להמשיך ולחשוף את האמת ההיסטורית של הר הבית. הממצאים שאנו עתידים לפרסם הינם בעלי חשיבות עבור מיליארדי אנשים מכל רחבי העולם והם עשויים למגר את הבורות שמאפשרת התעלמות מעובדות היסטורית פשוטות.

צפו בקריאתנו הנרגשת של מר אד באומשטיין, תורם ותיק וחבר ועד מנהל של העמותה שלנו, לתמיכה בפרויקט:

מדובר במורשת של כולנו!!

בעולם הארכיאולוגי, ממצאים שלא זכו לפרסום מדעי, נחשבים כממצאים שמעולם לא נתגלו.

המורשת של הר הבית בידיכם!

לחצו כאן למעבר לאתר התרומות שלנו.

עדכון בנוגע לנזק הארכיאולוגי שנעשה בערימות העפר במזרח הר הבית

בעקבות הסרטון שהופץ בשבוע שעבר, בו נראים עשרות מוסלמים מסקלים אבנים, ממיינים אבנים (כולל מרצפות עתיקות), חופרים, ובונים קירות טרסות, ערכנו היום סיור בהר הבית במטרה לבחון מקרוב את הנזק שנעשה לערימות העפר בחלק המזרחי.

אנחנו לא יודעים אם המשטרה עצרה את העבודות או לא, אבל מכל מקום, נראה שרק חלק קטן מערימות העפר ניזוק. אפשר לומר ש-97% מהם לא ניזוק. בארבעה מקומות נראה שחפרו והוצא עפר. האבנים מפני השטח סוקלו על מנת ליצור מהן גדרות אבן. על גבי הערימות (שכבר פולסו לפני מספר שנים) נבנו שולחנות וספסלי ישיבה מאולתרים מאבני בנייה מודרניות.

לסיכום, אמנם לא נעשה נזק משמעותי לערימות העפר במהלך העבודות שבוצעו בשבוע שעבר, אך ללא ספק מדובר בהפרה של הוראת בג"ץ, ויתכן מאד שנתגלו במהלכן ממצאים ארכיאולוגים שלא יגיעו לטיפול מקצועי של ארכיאולוגים. העבודות שבוצעו והקירות שנבנו נראים יותר כפעולה של קייטנה ולא של קבלן עפר שהועסק לסדר את הניראות בשטח. נראה שמטרת העבודות היתה להפגין שליטה וסמכות בטיפול בערימות העפר, וזאת כהתרסה נגד איסור הפינוי של ערימות העפר שנמשך מאז שנת 2004, מאז פסיקת בג"ץ בנושא.

דבר נוסף, מטריד לא פחות, הוא ערימת הפריטים הארכיטקטוניים שמצוייה באזור שער הרחמים. ערימה זו מקורה בפירוק של מבנים עתיקים בהר הבית שנעשה בעבר ובפריטים שנתגלו במהלך החפירות באזור אורוות שלמה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. נראה שפריטים רבים הוצאו ממחסן כלשהו והוטלו באזור זה. דיווחנו בפירוט על ממצאים בתוך ערימה זו בדו"ח שחיברנו בשנת 2013, ובו הודענו על כך שאיתרנו בין הפריטים כתובות עתיקות מהתקופה המוסלמית הקדומה, לוחות ריצוף מימי הבית השני ושברים של סורגי כנסייה מהתקופה הביזנטית. בביקור שערכנו היום וגם בביקור מלפני מספר חודשים נראה ש-3/4 מהפריטים מערימה זו נעלמו והועברו למקום אחר.

קיר טרסה שנבנה כדי לתמוך בערימת העפר (מצד ימין) וערימת עפר (מצד שמאל) ש"ננגסה" על ידי חפירה ידנית.

חלק נוסף של הערימה שנחפר.

שביל נוסף שהוכן בין שתי ערימות עפר וקירות טרסה שנבנו מאבנים שסוקלו.

שולחנות וספסלים מאולתרים על גבי אחת מערימות העפר

מבט מראש אחת הערימות. ניתן לראות על פי העשבייה שנותרה שמרבית השטח לא ניזוק ואף לא נחפר.

קירות טרסות מאולתרים ושביל חדש שסוקל ביניהן

חלק אחר של ערימת העפר שגם הוא נחפר

ערימת עפר ש"ננגסה"

 

חלק ממערום גדול של פריטים ארכיטקטונים משיש שמקורם במבנים מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה (צילום משנת 2013).

שאריות מערום פריטי השיש (צולם היום)

הרס עתיקות נוסף בהר הבית והפרה של הוראת בג"ץ

אירוע חמור התרחש בימים האחרונים בהר הבית. ערימות עפר עשיר בממצאים ארכיאולוגים נחפרו בניגוד להוראת בג"ץ, ושפכי עפר שאמורים להיות מסוננים בעתיד בפרויקט סינון העפר בהר הבית ניזוקו.
———————————————————————————————–
באזור המזרחי בהר הבית ישנן ערימות עפר מחפירות שונות שביצע הוואקף בהר הבית בתחילת שנות ה-2000. בשנת 2004 הייתה כוונה לפנות את העפר מהר הבית והדבר תואם עם המשטרה ורשות העתיקות, אך עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית מנעה את הפינוי וסוכם שפינוי של העפר יעשה רק בבקרה ארכיאולוגית ובתיאום מוקדם עם הוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית.
 
כמו כן, יש לציין שעל פי דו"ח פנימי שנכתב ברשות העתיקות בשנת 2016 רשיון החפירה שבמסגרתו אנו מסננים את ערימות העפר שפונו מהר הבית בסוף שנת 1999 ובתחילת שנת 2004, תקף גם לערימות אלו.
 
פינוי מבוקר של העפר זה יאפשר הפרדה של מקורות שפכי העפר שמהם מורכבות הערימות הללו. בקרה כזו תספק לנו מידע רב ומדוייק יותר מזה הקיים לנו כיום בחקר הממצאים מסינון של העפר שנזרק לנחל קדרון בשנת 1999. כמו כן, המידע שיעלה מסינון עפר זה ישלים את התמונה של המידע שקיים ברשותנו כעת.
 
במשך שנים משטרת ישראל הצליחה במידה זו או אחרת למנוע עבודות בערימות עפר אלו. בשנת 2013 היה נסיון לפנות אותם באמצעות משאיות וטרקטור בטענה שקרית שרק פסולת גזם פונתה, והצלחנו לעצור את העבודות בזכות התקשורת.
 
כעת, בחסות ימיו האחרונים של חודש הרמדאן שבהם הר הבית סגור למבקרים וגם הנוכחות המשטרתית במקום מצומצמת, לפי מקורות מדפי פייסבוק מוסלמיים, יותר מאלף איש לקחו חלק עבודות חפירה וסיקול אבנים בערימות עפר אלו!
 
מדובר על הפרה של הוראת בג"ץ. זוהי נסיגה של יותר מעשור ברמת אכיפת חוק העתיקות במקום. יש להגביר את הנוכחות המשטרתית במקום בייחוד בתקופה זו.
 
השינויים שנערכו בערימות העפר ישבשו מאד את היכולת לבצע הפרדות של מקורות השפכים במהלך הפינוי שלהן, וכמו כן, במהלך חפירה ידנית מעין זו, מתגלים פריטים ארכיאולוגים רבים, ומן הסתם הם לא יגיעו לידיים של ארכיאולוגים.
 
* אנא שתפו מידע זה והעבירו לתקשורת ולגורמי ממשל.

מספר כתבות בתקשורת על הסינון הנייד ומטבעות מהתקופה הפרסית

היום בבוקר זכינו לחשיפה יפה בYNET בנושא הריכוז היחסי הגבוה של מטבעות יהד בעפר מהר הבית. המוקד של ההודעה שלנו היה הסינון הנייד, ובYNET ביקשו ממצאים שקשורים ליום ירושלים אז בחרו לשתף את הציבור בהצצה למחקר של המטבעות הראשונים שהוטבעו בירושלים ועל ידי יהודים בכלל.

המשמעות והמובהקות הסטטיסטית של הריכוז הגבוה שלהם בהר הבית צריכות עוד להבדק. מכל מקום חשוב לציין שבעמק צורים מסונן בשנה האחרונה רק עפר מאתרים אחרים בירושלים וגם בשנים שלפני כן האתר היה נותן שירות של סינון עפר גם לחפירות אחרות (בעיקר מירושלים). מטבעות יהד ניתנים לזיהוי גם לפני ניקוי בשל היותם עשויים מכסף, מכל המטבעות שנתגלו בסינון העפר זכור לנו רק מטבע יהד אחד שעלה משפכי העפר שהצטברו מתחת לקשת רובינסון, הסמוך להר הבית.

בכתבה יש קצת טעויות או אי דיוקים בענין הסינון והתמיכה הממשלתית.

YNET: מטבעות בהר הבית: עשו עסקים בבית המקדש

ביום חמישי התפרסמה כתבה יפה ומקיפה על מיזם הסינון הנייד בTimes of Israel ובאתרי חדשות יהודים נוספים בארה"ב.

Archaeologist for a day: Find Temple Mount treasures — at a school near you

 

ביום שישי הופענו בתכנית העולם הבוקר ברשת שבה ביצענו דוגמא של הסינון בשידור חי. היה קצת בלאגן כי בהפקה לא התארגנו כמו שצריך והיה גם לחץ להסביר את הכל בזמן מאד קצר.

כמו כן, בשבוע שעבר התפרסם במקור ראשון ראיון ארוך עם גבי ברקאי לרגל זכייתו באות יקיר ירושלים. בכתבה ישנו גם מידע רב על פרויקט הסינון.

 

ההר בא אליכם

לראשונה בתולדות החפירות הארכיאולוגיות בישראל – כל אחד ואחת יכולים לקחת חלק בפעילות ארכאולוגית חינוכית ממש ליד ביתו. פרויקט סינון העפר מהר הבית מחדש את פעילותו, אך הפעם עבודת הסינון יוצאת מירושלים ומגיעה לקהילות ומוסדות ברחבי הארץ. אתמול התקיימה פעילות הסינון בתיכון ישורון בפתח תקווה.

פעילות הסינון התקיימה עד לפני זמן לא רב בגן הלאומי עמק צורים, וכעת היא הפכה לפעילות ניידת המתוכננת לעבור ברחבי הארץ ולעבוד מול קהלים מגוונים כולל בתי ספר, מוסדות ציבור, יישובים וקהילות מכל סוג.

הרעיון הוא להנגיש את המורשת של הר הבית לכלל הציבור בישראל באמצעות הזכות והחוויה של גילוי עתיקות מעפר שנחפר והוצא ממנו באופן גס וללא כל פיקוח ארכיאולוגי. המטרה במיזם זה היא להגיע אל הציבור שהתקשה עד כה להגיע לפעילות הסינון שקיימנו בגן לאומי עמק צורים במשך השנים.

אופן הפעולה של ניידת הסינון הוא באמצעות העברת העפר בתוך שקים גדולים (באלות) על גבי משאית אל אתר הקהילה. שם מותקנת ערכה הכוללת עמדות סינון וצנרת מים. עשרות משתתפים, ילדים ובוגרים, מסננים בכל סבב פעילות הנמשך כשעה וחצי עד שעתיים וכולל מצגת חינוכית על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של הר הבית.

לפני מספר חודשים התקיים סינון נסיוני (פיילוט) ראשוני של המיזם בבית הספר אח"י בישוב תקוע. התגובות היו מאד חיוביות ולכן הוחלט ליישם את הרעיון באופן קבוע ובשבוע זה נערכה הפעילות הראשונה באולפנית בני עקיבא "ישורון" בפתח תקווה. ראש האולפנית, הרב יניב כהן, הסביר את חשיבות קיום הפעילות אצלם בפתח תקווה בכך ש"פעילות הסינון נוגעת בעבר ומאפשרת לנו לפגוש את עצמנו בהווה, מתוך מחויבות לעתיד. פעילות הסינון היא לכאורה פעולה של הפרדה, אבל היא זו שיוצרת חיבורים בשרשרת הנצח של עם ישראל, בוודאי בפתח תקווה שהמחויבות שלה לירושלים כפולה ומכופלת".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

יש לנו כוונה להגיע לכל המגזרים בארץ, יהודים, נוצרים מוסלמיים. ההיסטוריה של הר הבית מראה כי ההר היה מרכז פעילות חשוב לכל הדתות המונותאיסטיות לאורך שלושת אלפים שנה. בהקשר זה עשינו הפוך מהאמירה בה "אם ההר לא יבוא אל מוחמד, מוחמד יבא אל ההר", אנחנו דווקא מביאים את הר הבית אל התלמידים.

רשות העתיקות כבר הביעה עניין ותמיכה בפרויקט ורצון לשתף פעולה במסגרת פעילותה החינוכית עם בתי הספר. כמו כן, לאחרונה גיבשה רשות העתיקות עם מנהלי הפרויקט תכנית למחקר ופרסום מדעי של מאות אלפי הממצאים שנתגלו עד כה והגישה המלצה למשרד ראש הממשלה לתקצב את המחקר.

עד כה קיבל הפרויקט הבטחות רבות לסיוע מהמדינה ומנהלי הפרויקט מקווים שמשרד החינוך או משרד ממשלתי אחר יסייעו בסבסוד הפעילות על מנת לאפשר את קיומה בבתי ספר בכל רחבי הארץ, דבר שיאפשר לכל שכבות הציבור להנות מן המיזם.

קהילות ובתי ספר המעוניינים להזמין את הפעילות מוזמנים ליצור איתנו קשר לקבלת הצעת מחיר ב: contact@tmsifting.org

 

1 2 3 4 24