עבודות חפירה להחלפת צינור מים בסמוך לכיפת הסלע

אתמול החלו עבודות חפירה בסמוך לכיפת הסלע ממערב, לצורך חשיפת צינור מים ישן והחלפתו. העבודות החלו ללא תיאום ואישור מתאים מהמשטרה, וזו עצרה את העבודות. לאחר מכן, הן נמשכו תחת פיקוח של רשות העתיקות ובאופן ידני.

חפירה סמוך לכיפת הסלע

בביקור שערכנו היום גילינו כי נחשפה תעלה באורך של כ-20 מ' ובעומק של כ-40 ס"מ, וממנה הוצא עפר במרקם אפור האופייני להר הבית יחד עם חומרי בנייה מהעת החדשה ששימשו כתשתית להנחת צינור המים. לא נראו שרידים ארכיטקטוניים בחתכי התעלה, אך בקצה הדרומי שלה נראו מספר אבני שדה וקצת עפר במרקם אדום. עם אכן מדובר באדמת טרה רוסה, יתכן שהחפירה הגיעה לשכבה הקדומה לחורבן הבית הראשון.החפירה הסתיימה, אך הצינור יוחלף רק ביום חמישי, כך שניתן יהיה לבחון את התעלה שוב בימים הקרובים.

 התעלה ממערב לכיפת הסלע

קטע משכבת אדמת טרה-רוסה מבצבץ בקצה הדרומי של התעלה

קטע משכבת אדמת טרה-רוסה מבצבץ בקצה הדרומי של התעלה

מהתעלה הוצאה כמות של כמ"ק אחד של שפכי עפר מעורבבים בחומרי מילוט מהעת החדשה. את העפר איתרנו בראש ערימת העפר במזרח הר הבית ובחנו אותו. איתרנו שני שברי אריחי קיר מזוגגים שככל הנראה הוסרו מכיפת הסלע במהלך המאה האחרונה (הריצוף סביב כיפת הסלע הוא משנות ה-80 או ה-90 של המאה הקודמת).

חבל שהעפר נזרק יחד עם שאר ערימות העפר במזרח ולא הופרד ונשמר במקום אחר. סינון של העפר הזה יכול להוות הזדמנות נדירה לדגום עפר המגיעה ממקום המקדש ממש.

פרט לאופן שבו טופל העפר שיצא מהתעלה, נראה שהפעם מגיע למשטרה ורשות העתיקות חיזוק חיובי על התעקשותם לאכוף את חוק העתיקות בהר הבית.

שפכי העפר מהתעלה מוטלים במזרח הר הבית על שפכי עפר מעבודות חפירה אחרות בהר

שפכי העפר מהתעלה (שתי התלוליות משמאל) מוטלים במזרח הר הבית על שפכי עפר מעבודות חפירה אחרות בהר

אזכור הפרויקט בנשיונל ג'אוגרפיק

בגליון האחרון של נשיונל ג'יאוגרפיק הופיע מדור שעסק בממצאים מתוך אתרים בלתי נגישים ושלא ניתן לחפור בהם. הבולה של בן אימר מפרויקט הסינון הופיעה במדור וקיבלה מקום מכובד בין אוסף ממצאים מאתרים שונים בעולם. זוהי הפעם הראשונה שהפרוייקט נזכר בגליון המודפס של המגזין. הופענו כבר בערוץ הטלוויזיה ובאתר האינטרנט, ואולי יום אחד נזכה גם שיכתבו עלינו כתבה מלאה.

מהפכת הסינון הרטוב

אתר הסינון בעמק צורים הוביל לעליה משמעותית בכמות הממצא הקטן המיוחד המתגלה בחפירות הארכיאולוגיות בארץ ישראל בשנים אחרונות. מגמה זו נובעת לא רק בגלל הממצא שנתגלה באתר הסינון, אלא גם בגלל שחפירות רבות אחרות החלו גם  לבצע סינון רטוב של העפר המגיע מהקשרים מסויימים בחפירתם. כמו כן, לפני מספר שנים התחלנו לספק שירותי סינון עבור חפירות אחרות. שירות זה עוזר לנו בהחזקת כח האדם קבוע. בנוסף לכך, צוות המסננים נחשף לממצא מגוון יותר, וכך גם רמת הסינוי וזיהוי ממצאים עולה. העפר המועבר אלינו מגיע בשקים גדולים או קטנים, כאשר כל שק מייצג לוקוס אחר (יחידת שטח ארכיאולוגית) וכך גם הסינון ואחסון הממצא מתבצע בנפרד לגבי כל לוקוס. עד לאחרונה היה מדובר בחפירות שהיו בקרבת מקום,  בתחום ירושלים הקדומה, ובדרך כלל סיפקנו שירות זה רק לאתר אחד בו זמנית. לאחרונה עלה הביקוש לשירות הסינון שלנו וכעת אנחנו מסננים עפר מארבעה חפירות שונות! יתרה מכך, אחת מהן היא חפירתו של יובל גדות בתל עזקה שבשפלת יהודה. זו הפעם הראשונה שמועבר אלינו עפר מחוץ לירושלים ומתל ארכיאולוגי שאינו בתחום ישוב. בנוסף לכך, קיבלנו פניה גם מחפירה נוספת מחוץ לירושלים ואת העפר משם נקבל בעתיד.
הארכיאולוגים שפנו אלינו הגיעו בחרו שלא לבצע את הסינון הרטוב במסגרת החפירה ולהעביר אלינו את החומר, בשל הנסיון הרב שיש לצוות העובדים בעמק צורים במלאכה זו. נסיון זה כולל רמה גבוהה של צוות הסינון בזיהוי ממצאים,  וגם יעילות רבה בתהליך הכולל שמתחיל משלב הסינון היבש, דרך מיון ראשוני של הממצא ועד לאחסונו בכלי אחסון מתאימים. איננו יכולים לדבר על הממצא שעולה בעפר מחפירות אלו מפני שאחריות הפרסום היא של בעלי רשיון החפירה שמסרו לנו את העפר, אך נוכל לספר שמידי יום מתגלים ממצאים מיוחדים ומרגשים ביותר.
שקי עפר מחפירות שונות הממתינות לסינון יבש

קמפיין רחב בתקשורת לפרוייקט הסינון

בימים האחרונים מופיעים בתקשורת פרסומות וכתבות שונות על פרויקט הסינון. פרסומים אלו הם חלק מקמפיין לרגל שלושת השבועות שמטרתו לחשוף את אתר הסינון ולהביא אליו כמה שיותר מבקרים. לצערי, יש הרבה אי דיוקים בפרסומים, אבל החשיפה שאנו מקבלים היא יפה, וחושפת את קיומו של האתר לציבור הרחב. כבר לפני תחילת הקמפיין זכינו בשבועות האחרונים לממוצע של כ-500 מבקרים בשבוע וככל הנראה צפויים לנו כמות משתתפים גדולה עוד יותר בשבועות הבאים. מצ"ב קישורים למאמרים שהופיעו באתר וואלה ו-YNET. בקרוב יופיעו פרסומים נוספים גם בכלי תקשורת אחרים.

http://news.walla.co.il/?w=/90/2654800

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4396759,00.html

אגב, בוויינט הם התמקדו במשפט אחד של צחי דבירה שעסק בכך שתושבי השכונה הסמוכה לאתר הסינון חשבו תחילה שאנחנו מחפשים זהב, ואכן בדיוק אתמול נתגלה שרשרת זהב מודרנית ועליה מוטבע השם 'ORIT'. אם כך, מצאנו ראיה לכך שיהודים עלו להר הבית בתקופה בעת החדשה! 🙂

גילינו שיטה לשחזר את ההֶקשר של הממצאים השכיחים משפכי העפר מהר הבית

כשהעברנו את העפר מהר הבית שהיה מוטל בנחל קדרון, החלטנו לא להעביר את כולו כמקשה אחת, אלא לחלק אותו לשטחים שונים, תוך כדי הפרדה של אזורי השוליים וחלוקה לשטחים פנימיים. למרות שהשפך כולו היה בעל מרקם אחיד, חשבנו שאולי היה סדר מסויים שבו העפר פונה מהר הבית, ושהדבר יבוא לידי ביטוי בהבדלים בסוג הממצאים שנגלה בכל אחד מהשטחים. סך הכל הוגדרו כ-11 שטחים שסומנו בתחילית KI.

כבר בתחילת הפרויקט ההבדלים באופי הממצא בין השטחים היו ניכרים לעין. יתרה מזאת, היו ממצאים דומים או שברים מאותו פריט שנשברו בעת העתיקה, שנתגלו בהפרשי זמנים קצרים. דבר זה רמז על כך שהם היו סמוכים זה לזה בשפך. אך את מלוא המשמעות ואת הערך הרב שהיה בחלוקת השפך בקדרון לאזורים שונים, גילינו בקיץ האחרון, במהלך עיבוד נתונים כמותי לקראת הדו"ח המקדמי השלישי שפרסמנו. גילינו שהממצאים שנראה שמקורם מאותו ההקשר מתפלגים בצורה דומה. כך לדוגמא, ממצאים שניתן לקשור אותם לפרשים הצלבניים שהיו באורוות שלמה הופיעו באחוזים דומים בשטחים השונים.

פירושו של דבר הוא שיש ביכולתנו במקרים מסויימים לזהות סוג של "טביעת אצבע" סטטיסטית לטיפוסי ממצא מסויימים, שעשויה להצביע על כך שממצאים אחרים בעלי "טביעת אצבע" דומה הגיעו מאותו הֶקשר. הדרך הסטטיסטית לאתר קשרים כאלו ולאשש אותם קרויה ניתוח אשכולות (Cluster Analysis). לא ניכנס כאן להסבר מפורט אודות טכניקת ניתוח זו, רק נאמר שבסופו של תהליך המיון והקטלוג של הממצאים, נוכל לבצע את הניתוח הזה על כלל הנתונים. התוצאה בניתוח בטכניקה זו, תציג אשכולות-מקבצים של טיפוסי ממצאים מסוגים שונים, כאשר כל אשכול ייצג טיפוסים בעלי התפלגות דומה, וכנראה גם הֶקשר דומה. למעשה, מדובר פה בפריצת דרך של ממש בחקר הממצאים שברשותינו, ואולי אף חידוש בשיטות המחקר הארכיאולוגי שיוכל לשמש גם חוקרים אחרים שעוסקים בחפירות של מילויים או סקרים.

אפשר להמחיש את הרעיון באמצעות המשל הבא:

נניח שאנו מכינים סלט באמצעות ארבעה ירקות ושני קרשי חיתוך. על הקרש האחד נחתוך מלפפונים ועגבניות, ועל השני גזרים ובצלים. את הירקות בכל קרש נערבב היטב, ולאחר מכן נשפוך לתוך קערה גדולה. את כלל הירקות משני הקרשים בקערה נערבב קצת, אך לא באופן מלא. התוצאה של ערבוב שאינו יסודי תהיה בכך שהירקות לא יהיו מפוזרים בכל חלקי הסלט באופן שווה. ניתן להניח שההתפלגות של הירקות שנחתחו באותו קרש תהיה דומה בחלקי הסלט. נמחיש זאת באמצעות הדוגמא בטבלאות הבאות:

קרש 1                               קרש 2

21 מלפפונים                       12 גזרים

11 עגבניות                         6 בצלים

      ||                                    ||

32 מלפ/עגב                       18 גזר/בצל

                              ||

                    סלט שלא עורבב היטב

                    50 חתיכות של ירקות מארבעה סוגים                  

חלוקת הסלט לארבעה אזורים שווים תניב נתונים בסגנון הבא:

salad table2

ניתן לראות בטבלה שההתפלגויות של הגזר והבצל בין חלקי הסלט הן דומות, וכך גם ההתפלגויות של המלפפון והעגבניה דומות, אך שונות מזו של הגזר והבצל.

1 21 22 23 24 25