דו"ח מיוחד על מצב שימור ופיקוח העתיקות בהר הבית בשנים האחרונות

צר לי שהרשומה הראשונה ביומן רשת זה עוסקת דווקא בנושא כאוב זה, אך זו המציאות שאיתה יש להתמודד כל מי שחפץ להתעסק בחקר הר הבית. להלן דו"ח שמתאר את העבודות שהתרחשו אתמול בהר הבית ובשנים האחרונות:

הדרדרות משמעותית במצב שימור ופיקוח העתיקות בהר הבית
יצחק דבירה (צויג)

החלטתי לפרסם מסמך זה לאור העבודות שהחלו אתמול בהר הבית ובעקבות אוסף נתונים שהצטבר בידי המעידים כי בשנים האחרונות חלה הדרדרות משמעותית במידת פיקוח המדינה על עבודות הוואקף בהר הבית ושימור העתיקות במקום. מידע זה הועבר בעבר גם לרשות העתיקות, שאת חלקו היא כבר הכירה וחלקו האחר לא היה ידוע לה. תקוותי היתה שבעקבות העברת המידע יעשו צעדים ממששיים בנושא, אך ככל שהזמן עבר נראה היה שידיה של רשות העתיקות כבולות, והיא אינה מקבלת את הגיבוי המתאים ממשרד הראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה. מציאות זו עומדת בניגוד למצב שהיה בהר הבית מאז קיץ 2007 ועד 2009. בתקופה זו חל שיפור משמעותי ביותר בפיקוח המדינה על עבודות הוואקף בהר הבית ושימור העתיקות במקום. בשנת 2007 נדרש מבקר המדינה לחקור את התנהלות המדינה בנושא הפיקוח הארכיאולוגי ושימור העתיקות בהר הבית, ובסופו של דבר כתב דו"ח נוקב המאשים את רשויות המדינה בליקויים משמעותיים רבים, ובכך שבוצעו עבודות ללא היתר באמצעות כלים מכניים תוך פגיעה בממצאים ארכאולוגיים. הדו"ח אמנם לא פורסם, אך בשנת 2011 פורסמו מסקנות הדו"ח שבהם נאמר כי שמאז שנת 2007 נעשו פעולות לתיקון חלק מן הליקויים. האמנם? אכן, בשנים 2008 ו-2009 הוואקף נדרש אף לאפשר את קיומם של שתי חפירות הצלה, אך משנת 2010 ועד לזמן זה נראה שישנה הדרדרות נוספת במידת הפיקוח הארכיאולוגי של המדינה באתר. אסקור להלן את הפעולות השונות שנעשו בשנים האחרונות, בהן היה משום פגיעה משמעותית בעתיקות, והמדינה עד לרגע זה טרם הצליחה לאכוף את סמכותה ולמנוע את המשך הנזק.

עבודות בערימות העפר שבג"ץ אסר לפנותם ללא פיקוח ארכיאולוגי

בעקבות פסיקה של בג"ץ (בג"ץ 8172/04), מאז ספטמבר 2004 לא ניתן לפנות מהר הבית עפר מבלי ליידע את הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית 30 יום קודם לכן. זאת על מנת שיוכל לבחון האם הפינוי נעשה על-פי הסטנדרטים הארכיאולוגים המקובלים.

  לאור זאת הצטברו באזור החורשה המזרחית בהר הבית תלוליות עפר גדולות והמקום נראה כיום כמזבלה (איור  1). המשטרה עד עתה הקפידה מאד על איסור פינוי העפר, אך לא הקפידה כלל על מניעת עבודות עפר בתלוליות אלו. מידי פעם הגיע למקום טרקטור שחפר והזיז את העפר ממקום למקום. הדבר סותר באופן מובהק את מהות העתירה לבג"ץ, שמטרתה היתה להציל את הממצא הארכיאולוגי הטמון בעפר זה מפגיעה נוספת של כלים מכניים כבדים. יש לציין, שבשמונה השנים האחרונות כותב מסמך זה וד"ר גבריאל ברקאי עומדים בראש פרויקט לסינון עפר שפונה מהר הבית בשנים 1999-2000. מהסינון עולה שעפר זה עשיר בממצאים ארכיאולוגים שזמנם החל מימי הבית הראשון ועד לימינו. כך לדוגמא נתגלו טביעות חותם של כהנים מימי הבית הראשון, אריחי ריצוף צבעוניים מהרחבה שהקיפה את בית המקדש בימי הבית השני, מסמרי פרסות, פרסות וראשי חצים מהמסדר הטמפלרי שהשכין את סוסיו באורוות שלמה, שרידי כתובות ערביות מהתקופה הערבית הקדומה והממלוכית ועוד….

אתמול, ביום י' בטבת תשע"ג 23/12/12, נראו כלים מכנים כבדים מבצעים עבודות בערימות העפר (איורים 2-3; ראה גם סרטון וידאו). עד לצהרי היום נראו לפחות שתי משאיות מלאות מפנות עפר המכיל ממצאים קדומים יחד עם פסולת מודרנית. בנוסף לכך, על גבי הערימות נראתה משאית שופכת עשרות אבנים שחלקן ללא ספק מתקופות קדומות (איורים 4-5). אחד מקציני המשטרה במקום טען בתגובה לשאלתי שהאבנים יובאו מבחוץ לצורך עבודות, אך אין כל סיבה לייבא עשרות אבני שדה, וביניהם אבנים עתיקות ששימשו במבנים קדומים, כאשר ישנם רבים כאלו בהר הבית.

גורמים ברשות העתיקות בתגובה לשאלותי הטילו ספק שהתכולה שפונתה במשאיות כללה עפר, אך בזמן העבודות כלל לא נכח במקום פקח מטעם רשות העתיקות. יש לציין שלפני כשנה וחצי הודענו לרשות העתיקות ולמשטרה שאין כל מניעה לפנות את הפסולת שבין תלוליות העפר, בתנאי שמלאכה זו תעשה באופן ידני. נראה שעובדי הוואקף ניצלו היתר שניתן להם לפינוי פסולת וגזם, ועשו שימוש בטרקטור על מנת לפנות גם את העפר שנאסר לפנותו ללא בדיקה ארכיאולוגית. יש לציין שהוואקף והמשטרה דאגו שהעבודות יעשו בזמן שהר הבית סגור למבקרים שאינם מוסלמים, ולכן היה קשה לצלם מקרוב את העמסת העפר.

לפני כשנה וחצי התנהל דיון בין רשות העתיקות, משטרת ירושלים, הועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית ומנהלי פרוייקט סינון העפר מהר הבית על כך שעפר זה יסונן אף הוא במסגרת פרויקט סינון העפר מהר הבית, אך לא הגענו להבנות על האופן בו יש לפנותו. ארוע זה וסימנים נוספים מראים שישנה כוונה לפנות בקרוב את כל ערימות העפר מהר הבית.

עשרות שקי ניילון מלאים בכלי חרס ואריחי קיר קדומים

בקיר הצפוני של הר הבית מצוי מחסן שבו מאוחסן גם הטרקטור הקבוע שעובד במקום. החל מלפני שלוש שנים ועד ליום זה, נראים מאחורי הטרקטור עשרות שקיות מלאות. בתצלום למטה ניתן לראות קנקן כמעט שלם מבצבץ מתוך אחד השקים. את הקנקן, על-פי צורתו, יש לתארך, ככל הנראה, לשלהי ימי הבית השני (איור 6).

  לא ברור מהיכן הגיעה התכולה של השקים הללו. קיומם של אריחי קיר מזוגגים מהתקופה העות'מאנית מוכרת לנו, וככל הנראה הם הגיעו מאזור חצר מוזיאון האיסלאם בדרום-מערב הר הבית שם הם אוחסנו, אבל הקירמיקה הקדומה שנראית בתצלומים מפתיעה ומדגיאה ביותר. חרסים כאלו מוצאים רק בחפירות ארכיאולוגיות מהקשרים מאד ספציפים עשירים בממצא של כלים שלמים.

  את המידע העברתי לגורמים ברשות העתיקות בתחילת חודש אוגוסט, והדברים הובאו לידיעת המשטרה. ככל הידוע לי, עדיין לא נעשתה כל פעולה ממשית להוציא את הפריטים מחדר זה ולשמר אותם. עד ליום זה השקים עדיין נראים במקום.

מִחזור קורות עץ קדומים

הסיפור של קורות העץ העתיקות שהוצאו ממסגד אל-אקצה בשלבים שונים במאה הקודמת זכה לאחרונה לפרסום מקיף על-ידי נדב שרגאי במוסף החג של ראש השנה  בישראל היום (ראה כתבה בקישור זה). חלק מהקורות הוצא מהר הבית ומקבץ מתוכם נבדק במכון ויצמן בשנות ה-80. מרביתם תוארכו למאה ה-6 לספירה, ומספר קטן תוארכו אף לימי הבית השני והראשון, ונעשה בהם שימוש חוזר במסגד אל-אקצה הקדום.

חלק אחר של הקורות שנותר בהר הבית היה מאוחסן במוזיאון האסלאם בהר הבית ובשנים האחרונות הוצאו ממנו ורוכזו במקומות שונים בהר הבית (איור 7).

מזה לפחות כ-7 שנים אנו מתריעים בפני רשות העתיקות על הצורך לדאוג שהקורות יאוחסנו במקום סגור ומוגן מפני גשמים ולחות. השתמרותם עד היום נבעה רק מהעובדה ששכנו במבנה סגור. בשנת 2007 הצלחנו אף להבחין בשרידי דגמים בסגנון רומי מגולפים על אחת מהקורות החשופות, שהיתה במצב בליה מתקדם. העניין הגיע גם לידיעתם על הממונים על המקומות הקדושים בממשלת ירדן, ואלו דרשו מהוואקף לטפל בנושא.

בינתיים כמות הקורות עם השנים החלה ופחתה ואלו שנותרו עדיין נותרו חשופים לכיפת השמים ולגשמים. לפני כחודש הקורות הועברו למיקום חדש מצפון לשער הרחמים והם מכוסים בשטיחים ורשתות צל, כך שמיום ליום תהליך הבליה בהם מתגבר (איור 8).  עולה תמיהה מכך שעניין כה פשוט אינו נפתר במשך כל כך הרבה שנים. אפילו כיסוי פלסטיק פשוט היה מפחית באופן ניכר את כמות הגשמים שהקורות חשופות אליהם.

לאחרונה גילינו כי מרבית הקורות שנראו פזורים בשטח הר הבית בעשור הקודם מוחזרו לקורות עץ חדשות, ואוחסנו על גג מכולה בקרבת שער הרחמים (איור 9). במקום נראתה קבוצה של כ-40 קורות עם מרקם זהה לקורות הארזים הקדומות, כאשר החתך שלהם נראה יבש וסדוק (דבר המעיד על קדמותם של העצים). קורות אלו נוסרו מחדש ודפנותיהם יושרו והוחלקו.

מערום ענק של פריטים ארכיטקטוניים קדומים וביניהם כתובות מונומנטליות מהתקופה האיסלמית הקדומה

מאז החפירות שנעשו בסוף שנת 1999 החלו להצטבר באזור החורשה המזרחית בהר הבית מערומים של פריטים ארכיטקטוניים. ביניהם הופיע מערום גדול של פריטים שרובם עשויים מאבן שיש (איור 10). פריטים אלה מקורם במבנים עתיקים מהתקופה הערבית הקדומה, שככל הנראה פורקו בשלב כלשהו בסוף המאה ה-19 או באמצע המאה ה-20. פריטים אלו אוחסנו במבנה כלשהו בהר הבית (ככל הנראה אורוות שלמה או בחלל השער הכפול) והוצאו ממנו במהלך השנים אל החורשה המזרחית.

 מערום זה הלך וגדל עם השנים, ונראו בו גם פריטים ארכיטקטוניים מכנסיות ביזנטיות וגם אריחי ריצוף מאבן גיר שחורה (ביטומנית) שמקורה מהרחבה שהקיפה את בית המקדש בימי הבית השני (איור 11).

לפני מספר חודשים הבחנו במספר אבנים ועליהם כתובות בכתב ערבי קדום, כאשר על אחת מהן היתה כתובת מונומנטלית מהתקופה הפאטימית (מאה 10 לסה"נ) (איור 12).[1] בביקור נוסף זמן קצר לאחר מכן, נוכחנו לראות שטרקטור דחף את כל המערום הצידה והכתובות כבר לא נראו בשטח ועל אבנים רבות הופיעו סימני שחיקה כתוצאה מהתזוזה הגסה שעשה להם הטרקטור. העניין דווח לרשות העתיקות, ותגובתם היתה שהעניין מוכר להם.

כתובות גרפיטי של נוער על-פני קירות קדומים במקומות שונים בהר הבית

בשנה האחרונה נראים מעת לעת כתובות גרפיטי מרוססים על קירות במקומות שונים בהר הבית (איור 13). הכתובות בסופו של דבר מוסרות על ידי הנהלת הוואקף, אך מתמיהה הדבר כיצד ניתן לכתכילה לרסס כתובות על קירות קדומים במקומות מרכזיים חשופים לכל רואה באתר שנחשב לאחד האתרים המאובטחים ביותר בעולם.

סיכום

לאור נתונים אלו נשאלת השאלה מה בדיוק עושה מדינת ישראל כדי למנוע את המשך הנזקים לעתיקות בהר הבית? נראה שהוואקף המוסלמי כלל אינו מעוניין לשמר אף את המורשת התרבותית שלו. ללא ספק רשות העתיקות והגורמים במשרד ראש הממשלה העוסקים בהיבט המדיני של הדבר מודעים לכך, וככל הנראה גם פועלים בנושא, אך עצם העובדה שאף אחד אינו מצליח לעצור את פעולות הוואקף ההרסניות, ואף פעולה פשוטה כגון העברת קורות העצים הקדומים למחסה מוגן מגשמים, הפכה להיות משימה בלתי אפשרית, מעוררת תמיהות רבות על תפקודה של ממשלת ישראל הנוכחית בנושא.

 


[1] הכתובת זוהתה ופוענחה על ידי פרופ' משה שרון, מומחה לכתובות ערביות קדומות.

איורים

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים ליומן הרשת (בלוג) החדש של פרויקט סינון העפר מהר הבית. זוהי הרשומה (פוסט) הראשונה באתר.
לא פשוט להתחיל יומן רשת חדש לפרויקט שכבר מתקיים מזה כשמונה שנים. הרבה מאד דברים עברו בתקופה ארוכה זו, ויש הרבה מה לספר מעבר למה שכבר פורסם ביומן הרשת באנגלית, בעיתונות, ובפרסומים המדעיים שלנו. גם הדו"חות המקדמיים שפרסמנו הם רק קצה קצהו של כמות המידע הארכיאולוגי העצומה שיש ברשותינו, ושעל עיבודה המדעי אנו עמלים בימים אלו.
מי שמעוניין לקרוא מידע נוסף שפורסם בעבר ושאינו קשור לפרסומים המדעיים שלנו, מוזמן לעשות זאת ביומן הרשת באנגלית (קישור בצד שמאל למעלה). מצד אחד פרסמנו עד כה מאמרים מדעיים רק בעברית, וקהל דוברי האנגלית היה צריך להסתפק במידע כללי שהופיע בעיתונות. לעומת זאת, לפרויקט היה אתר אינטרנט רק באנגלית, וקהל דוברי העברית שלנו היה צריך להסתפק בדו"חות המקדמיים שנכתבו רק בעברית.
אנו תקווה שיומן רשת זה יהווה סימן דרך נוסף בהצגת הממצאים והסיפור של פרוייקט הסינון לקהל הרחב, שנמצא את הזמן לכתוב ולשתף בכל ההתפחויות בנושאים השונים שאתר זה מתעתד לעסוק בהם, ובמקביל נפרסם כבר בעתיד הקרוב דו"חות מדעיים באנגלית לקהל הקוראים שלנו שכבר משווע לכך זמן רב.

מוזמנים להרשם למטה לקבלת עדכונים בדוא"ל על רשומות חדשות.

1 31 32 33