דו"ח הוואקף על החיפושים והבדיקות שרשויות המדינה ערכו בהר הבית

שלשום התפרסם דו"ח מדהים של הנהלת הוואקף על הבדיקות שערכו כוחות הבטחון בהר הבית. לפי מה שידוע לנו, התלווה אליהם גם נציג מרשות העתיקות.
נראה שלחלק מהחיפושים והבדיקות לא היו רק מטרות בטחוניות אלא גם מטרות מחקריות.
נלקחו דגימות טיח (ככל הנראה למטרות תיארוך) וגם דווח על פריטי אבן שהיו חסרים.
נראה שבפעם הראשונה בתקופה המודרנית נערכה בדיקה תחת הרצפה של המערה של כיפת הסלע שאליה נקשרו שמועות שונות על חלל תת קרקעי נוסף שמצוי תחתיה. זהו מקום שרבים מזהים עם המסורת של חז"ל כמקום גניזת ארון הברית.

נראה שנכנסו גם לחללים נוספים בלתי מתועדים באזור השער הכפול (אל אקצה אל-קדים) ואולי גם לחלל הגדול בין אזור מעבר השער הכפול למעבר השער המשולש.

להלן התרגום לדו"ח שנעשה מאת דף הפייסבוק "מבט מירושלים המזרחית 202"


"מזכר שהתפרסם על ידי מנהלת הווקף האסלאמי באל-קודס [ירושלים]:
הנזק וההרס שהסב הכיבוש הישראלי למסגד אל-אקצא במשך הזמן בו נעל את שעריו, מתאריך ה-14 עד ה-27/7/2017.

להלן העובדות הנמצאות בדוחות הוועדות המיוחדות של מנהלת הווקף באל-קודס. וועדות אלה מונו על ידי מנהלת הווקף הכללית של אל-קודס ומסגד אל-אקצא בכדי לבדוק ולהתחקות אחרי כל הפגיעות הישראליות שאירעו במהלך התקופה בה, בהחלטה ממשלתית-ישראלית אכזרית ביום שישי ה-14/7/2017, ננעלו שערי מסגד אל-אקצא המבורך. החלטה זו הביאה בעקבותיה את כל הצעדים הביטחוניים, הפרובוקטיביים והשרירותיים, שהובילו לאסור על כניסתם של שומרי ופקידי הווקף של אל-קודס למתחם מסגד אל-אקצא למשך תקופה של 14 ימים. במהלך תקופה זו גרמו המשטרה ורשויות הכיבוש להרס וכאוס במרבית מתחמי התפילה והמתקנים הציבוריים במסגד אל-אקצא המבורך.

ראשית, התוצאות הראשוניות:
התוצאות הראשוניות של הוודות המקצועיות, שאותן פרסם ווקף אל-קודס במזכר הראשון בתאריך ה-9/8/2017, הן תוצאות אמיתיות וודאיות. האימות נעשה באמצעות הדוח הסופי שאישר כי מרבית המנעולים של החדרים והארונות הנעולים במסגד אל-אקצא המבורך נמצאו שבורים וכי תכולתם ניזוקה. כמו כן, המחשבים שנמצאו בתוכם נפתחו ונעשה ניסיון להיכנס אל המערכות שלהם ולהשתמש במידע הנמצא בהם. למרות זאת, הוועדות הממונות הדגישו כי לא נעלם דבר מהנכסים, בכללם: כתבי יד, אוספים, תכתובות או תיקים. לא נרשם כי חסר מהם דבר מה, אל אף שנמצא כי הושלכו ונפגעו.

שנית, החיפושים שנעשו בתוך מתחמי התפילה על ידי הכיבוש הישראלי:
א. מסגד כיפת הסלע המכובדת –
"שלטונות הכיבוש ומנגנוניה הצבאיים והטכניים התקינו ברגים מברזל במספר חלקים בחומות כיפת הסלע המכובדת. הסברה היא כי ברגים אלה הם מעין מכשירי מעקב וצילום. כמו כן, בוצעו עבודות חישוף קרקע באזורים שונים בכיפת הסלע, כשהמשמעותיים שבהם היו עקירת בלטה בתוך המערה והניסיון להשיבה למקומה לאחר מכן. בנוסף, נלקחו דוגמיות מהסלע בשני מקומות רוסס חומר לבן על חלקים מסוימים מן הסלע – דבר המצביע על כך שעניין הנעילה לא נבע ממניעים ביטחוניים, אלא נועד עבור מה שמתכנן הכיבוש בעתיד למבנה הזה ולתכולתו. נוסף לכך, נעשה נזק לשטיח התפילה, ונפתחו גומחות החשמל שגם להם נעשה נזק.
ב. המסגד הקיבלי [1]
שלטונות הכיבוש התקינו ברגים בלוחות העץ הכתובות במקאם אל-ארבעין [2]. כמו כן, ניתן היה להבחין בשבר בצדה של פיסת שיש בראש השער ובפינה הנמוכה של לוח העץ. מעשה זה חזר שנית במחראב זכריא [3] בקורות העליונות שבין העמודים, בגשר שנמצא סביב לכיפה ובמספר לוחות שיש שמצויות בחזית הקיבלית. השטיח נעקר, השער נותץ וכיסוי האבן לתעלות נשבר אף הוא. כל ארונות החשמל המצויים במסגד אל-אקצא ובמסגד עמר נפתחו ונעשה להם נזק.
ג. אל-אקצא אל-קדים [4] ואל-מכתבה אל-ח'תניה [5]:
שלטונות הכיבוש שברו את מנעולי הבארות המצויות באל-אקצא אל-קדים. עוד התברר כי הללו גם קיימו עבודות חישוף בטיח העתיק במספר אזורים בבאר וניתן היה להבחין בניתוצם של מספר אבנים בחומה. הדבר חזר על עצמו באזור העליון שנמצא בצדו המזרחי ובחלקו התחתון של מסגד עֹמר. נעקרה אבן מהחזית הדרומית שלאחר מכן נבנתה מחדש וניתן היה להבחין בקיומו של שבר בחלק גדול מעמוד האבן המעגלי שנמצא מתחת לכניסה של אל-ח'תניה כשהחלק השבור לא נמצא.
ד. המסגד המרוואני [6 ] ומהד עיסא [7]:
שלטונות הכיבוש ניתצו ופתחו את כלל ארונות החשמל, גרמו לנזק בציוד של ועדת הבנייה ופתחו מרצפות אבן השייכות לתעלות המים בשטח המרוואני. במהד עיסא נעקר חלק מהשיש של הספסל הסמוך למבנה וניתן היה להבחין בעקבות של חפירות בצדו כמו גם בעקבות של עקירת מרצפת במישורת הראשונה במדרגות העליונות למהד.
ה. באב א-רחמה ובאב א-תובה (שער הזהב):
שלטונות הכיבוש ביצעו עבודות קידוח בחלונות העליונים של השער מצדו המזרחי – המהווה מעבר אל צדה החיצוני של החומה. כמו כן, ניתן היה להבחין בעקבות של חפירות באזור: בשבר בצד פינת טיילת האבן והימצאותו של קליע בודד שתול בתוכה. כמו בשבר בחלקים מחלון האבן השני.
ו. דאר אל-חדית' (כיסא סולימאן):
'שלטונות הכיבוש גרמו לפגיעה באבני הצד המזרחי, במיוחד ביסודות שלו, והתברר כי נעקרו מספר אבנים מתוכו.'
ז. מסגד אל-בוראק [8] :
'השטיח נעקר ממקומו ונזרק. לא היו שם הערות נוספות.'

שלישית, המתחמים והמשרדים:
שלטונות הכיבוש עקרו אריח עתיק בעל ערך ארכיאולוגי משטח כיפת הסלע, מצדה הדרומי, וניסו להשיבה בנוסף למספר עבודות חישוף שנעשו ביסודות אל-בוואא'יק [9]. כמו כן, הוחרמו מספר חומרים כימיים שנעשו בהם שימוש בכתבי היד ובמעבדות בתי הספר וכן הוחרמו מזוודות אלקטרוניות לימודיות. נוסף לכך, התקיימו מספר עבודות חישוף באולם התחתי של משרדו של מהנדס (ועדת הבנייה); נשבר חלק מהכיפה שנמצאת בתוכו; וניתן היה להבחין בקיומו של פתח קטן בתחתית החומה המערבית של החדר.

רביעית, הפגיעה במערכות החשמל, הסאונד, האזעקה והתקשורת:
שלטונות הכיבוש גרמו נזק לחדר המואזין ולחדר האזעקה והתקשורת וגרמו לאובדן של רכיבים אלקטרוניים יקרים למדי. כמו כן, נגנבו מצלמות צילום ווידאו ונגרם נזק למחשבי חדר השמע ואבדו שני מכשירים מקרב מכשירי התקשורת האל-חוטיים (מספר 21 ומספר 7).

מנהלת הווקף מדגישה, בנוגע לתקיפות אלה, כי ייתכן שנגלה בעתיד דברים נוספים נסתרים ושאינם גלויים לעין – כשמסתכלים על השטח הגדול של מסגד אל-אקצא. אנו נשמור על בריתנו עם אללה ישתבח ויתגדל בהגנה על נכס זה שהופקד בידינו בשמה של האומה האסלאמית, אותה דורשים מאתנו מנהיגים, חכמים ועמים. בתמיכתו ואחריותו של הוד מלכותו, המלך עבדאללה השני בן חוסיין העצום, ובעזרתנו אנו – נגן על אחד משלושת המקומות הקדושים ביותר לאסלאם, 'אולא אל-קיבלתין' [כיוון התפילה הראשון] והמקום בו קשר נביאנו מחמד, עליו התפילה והשלום, את בהמתו, על מנת שההרס והחורבן שאירע באל-אקצא בין ה-14 ל-27 ביולי ב-2017 לא יחזרו על עצמם.

אללה ישמור עליך, יא אקצא, ועל מאמיניו וההולכים בדרכו.
מנהלת הווקף וההקדשים האסלאמיים באל-קודס.
אל-קודס א-שריף – 8 רביע אל-אוול, 1439,
ה-26/11/2017."

– מנהלת הווקף האסלאמי באל-קודס


הערות של פרויקט סינון העפר מהר הבית:
[1] המסגד הקיבלי: מסגד אל-אקצה.
[2] מקאם אל-ארבעין: מסגד הארבעים שמצוי בתוך מתחם מסגד אל-אקצה בחלקו המזרחי.
[3] מחראב זכריא: גומחת תפילה בקיר המזרחי במסגד אל-אקצה.
[4] אל-אקצא אל-קדים: חלל השער הכפול ובו שרידים משלהי ימי הבית השני. היה זה שער כניסה דרומי לסטיו המלכותי שעמד בדרום הר הבית.
[5] אל-מכתבה אל-ח'תניה: מבנה צמוד לכותל הדרומי של הר הבית מבחוץ, אבל הגישה אליו היא מתוך חלל השער הכפול. בסוף שנות ה-90 היו שמועות שבבורות במבנה זה הוסלק נשק.
[6] המסגד המרוואני: הכינוי החדש למבנה התת-קרקעי הידוע בשם "אורוות שלמה". בסוף שנות ה-90 נערכו בו שיפוצים וחפירות בלתי חוקיות והוא הוסב למסגד חדש בשם אל-מרוואני.
[7] מהד עיסא: מבנה עריסת ישו המצוי בפינה הדרום מזרחית של הר הבית. עד לשנת 1996 דרכו היתה הכניסה היחידה לאורוות שלמה.
[8] מסגד אל-בוראק: מבנה שמצוי מאחורי שער ברקלי (בעזרת הנשים של רחבת הכותל המערבי). זהו מבנה שער מימי הבית השני שהוסב למסגד בשנים האחרונות.
[9] באב א-רחמה ובאב א-תובה: מבנה שערי הרחמים. משמש בשנים האחרונות כספרייה וכמדרסה.

כתובת 'בית אל-מקדס' מהכפר נובא

אנחנו שמחים לפרסם כאן תגלית מרתקת של שתי קולגות שלנו, אסף אברהם ופרץ ראובן (שעובד גם בפרויקט הסינון ואחראי על עיבוד הקירמיקה המוסלמית הקדומה).

הסרטון מסכם את התגלית, אך פרטים מלאים מופיעים במאמר שפורסם ביום חמישי שעבר בכנס חידושים בחפירות ירושלים וסביבותיה שהתקיים באוניברסיטה העברית.

קישור לצפיה במאמר

 

בשבוע שעבר נחשפו צילומים נדירים מהרצפה של חלקו הפנימי של מבנה כיפת הסלע בהר הבית

אחד מתחומי המחקר המרתקים ביותר בפרויקט הסינון הוא תחום ה'אופוס סקטילה'. מונח זה מקורו בלטינית והוא מתייחס לטכניקת ריצוף שכללה אריחים בצורות גיאומטריות שונות וצבעים שונים אשר יצרו תשליב רצפה מעוטר. השימוש בסגנון זה החל בעיקר בתקופה הרומית ונמשך עד לימינו, אבל בעת העתיקה היה בשימוש רק במפעלי בניה מפוארים.

פרנקי שניידר, מצוות החוקרים במעבדת המחקר שלנו, התמחתה בתחום זה וזיהתה בין האריחים הרבים שעלו בסינון קבוצת אריחים התואמים בסגנונם לאריחים המצויים ברצפות צלבניות בכנסיית הקבר וכנסיית יוחנן בעין כרם. לאור זאת, היא הצליחה לשחזר שני דגמי עיטור ששימשו ברצפות אופוס סקטילה צלבניות על הר הבית.

עם התקדמות מחקרה היא גילתה שאותם דגמים נראים בציור של סיר דאגלס וודוורד מטעם הקרן הבריטית לחקר פלשתינה (PEF) שפורסם בשנת 1880 ובו נראית רצפת כיפת הסלע, וגם בשני צילומים מעבודת דוקטורט על כיפת הסלע שפורסמה בירדן. לאור זאת שלחנו לפני מספר חודשים מאמר לפרסום ובו אנו מציעים שחזור של רצפת כיפת הסלע ממערב לסלע המגודר אשר היה מכוסה בתקופה הצלבנית ברצפת שיש ועליה מזבח. במאמר פרסמנו פרטים נוספים אודות רצפה זו והצעה למשמעות הסימלית של מיקומה הייחודי. המאמר עתיד לצאת  בסוף שנת 2016, כחלק מקובץ מאמרים נלווה לכנס שהתקיים בנובמבר 2015 באוניברסיטת חיפה וציין 150 שנה להיווסדה של ה-PEF.

כחלק ממחקר זה ניסינו במשך זמן רב לאתר צילומים עדכניים ומלאים יותר של חלק זה של רצפת כיפת הסלע כאשר היא אינה מכוסה בשטיחים, אך עד כה ללא הצלחה. להפתעתנו הרבה בשבוע שעבר פורסמו במספר דפי פייסבוק איסלמיים העוסקים בהר הבית, תמונות מהסרתם של הפיגומים אשר עמדו בשנים האחרונות סביב הסלע שבלב המבנה וכתוצאה מכך גם הוחלפו השטיחים באזור סביבו. הדיווחים בדפי פייסבוק אלו היו נדיבים בתצלומים של הרצפה שנחשפה ואף נוקתה ונשטפה לקראת הדבקת השטיחים החדשים מעליה.

להלן תמונות נבחרות מהצילומים שלקטנו ברשת. המסגרת הצבעונית עם הדגמים המורכבים מאריחים קטנים היא זו המתוארכת לתקופה הצלבנית. הדגמים המזכירים לוח שחמט הם מאוחרים יותר, והחליפו ככל הנראה דגם שיתכן שהכיל מוטיבים נוצרים שהמוסלמים לא יכלו להרשות לעצמם להשאיר במקום זה. כמו כן, נראה שגם המסגרת הצלבנית עברה שיפוצים שכללו פירוק ושחזור בתקופות מאוחרות יותר. השיפוץ האחרון של רצפות כיפת הסלע נעשה בשנת 1959 ובו הוחלפו חלקים רבים מהרצפה אך נראה שהשיפוץ לא כלל חלק זה של הרצפה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

דברים אלו הם רק הצצה אל תוך המחקר הרחב שעורכת פרנקי שניידר על שיטות הריצוף ששימשו בהר הבית החל מימי הורדוס, בהם נבנה מחדש בית המקדש והמתחם כולו הורחב, ועד לימינו. מאמר בנושא הדגמים הייחודים שעיטרו את חצרות בית המקדש השני נשלח לפרסום ובקרוב נדווח כאן גם עליו.

מחקר זה ומחקרים רבים נוספים שאנו עורכים לא יכלו להתקיים ללא השתתפותו של הקהל הרחב בסינון העפר, והתרומות שאנו מקבלים עבור המחקר. לצערנו, עדיין לא הגענו ליעד גיוס התרומות הנדרש לצורך השלמת המחקר והבאתו לכדי פרסום מדעי מלא. על כן, נשמח לכל סוג של תמיכה, קטנה כגדולה, מקהל הקוראים שלנו באמצעות אתר מימון המונים שהוקם לצורך זהhalf-shekel.org  תרומתכם תאפשר להפיץ את סיפורו המלא של הר הבית בכל העולם.