אריחים של תשליבי רצפה (אופוס סקטילה) התקופה הרומית הקדומה, סוף מאה ראשונה לפנה”ס עד ראשית המאה הראשונה לספירה. טכניקת ריצוף זו היתה מקובלת בעולם הרומי ושימשה בישראל לראשונה בבנייניו המפוארים של המלך הורדוס. האריחים נוסרו בצורות גיאומטריות והונחו בצמוד זה לזה בדיוק מושלם ליצירת דגם צבעוני המבוסס על מידת הרגל הרומית ( 29.6 ס”מ) אריחים רבים הם משיש ואבנים צבעוניות שיובאו מאסיה הקטנה, יון, תוניסיה ומצרים. ריצוף יוקרתי זה מעיד על הפאר הרב של הר הבית שבנה הורדוס ומזכיר ומפרש את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו: …” וכל הכיכר תחת הרקיע היה ריצוף אבני צבעונים, אבנים מאבנים שונות” (מלחמות היהודים ה)’ ואת תיאורי התלמוד על “אבני כוחלא שישא ומרמרא” (בבא בתרא ד,’ ע”א).
