חותם חרפושית, האלף השני לפנה”ס, אבן סבון (סטיאטיט) עם שרידי תפס ברונזה. מתאר דמות אל מצרי האוחז במטה (אולי סח’מת) ולצידו סימנים בכתב החרטומים.