משקולת עשויה אבן גיר בצורת גליל פחוס, סוף ימי בית שני. שחזור צורתה המלאה מאפשר הערכת משקלה למנה אחד התואם ליחידת המנה של משקולות אבן גיר דומות מאזור העיר העתיקה. בנוסף נמצאו בפרויקט סינון עפר הר הבית משקולות עופרת בצורת דיסק שמשקלן שמינית המנה של אזור ירושלים.

החל מסוף התקופה הפרסית מתחילים לטבוע בארץ מטבעות. המטבעות הראשונים היו עשויים כסף, אך בהמשך מופיעים גם מטבעות זהב וברונזה. שווי המטבעות היה כמשקלם ובמטבעות זהב וכסף גם בהתחשב בטוהר המתכת. עם זאת, על אף שערך המטבעות מוכר ולעיתים אף מופיע על המטבע, בתקופות שונות, נהגו לשקול את המטבעות מול משקולות מדידה בכדי לאמת את שווים. לעיתים, אם מתוך חולשה של השלטון או אם עקב פעילות מסחר ענפה שחרגה ממחזור המטבעות הזמין, נהגו לגזור ולסחור בגזירי מטבעות זהב וכסף ולעיתים אף בגזירי ברונזה. במקרים אלו איבד המטבע את ערכו הידוע ונדרש היה לשקול אותו בכדי לדעת את שוויו.
במהלך התקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית נפוצות בארץ משקולות ה’נומיסמה’ עשויות הברונזה, שנועדו לשקילת מטבעות נומיסמה (1/72 ליברה), אך מוכרות גם חלוקות קטנות יותר כמו הקראטיון (קראט, משקלו 1/24 נומיסמה, בלטינית: siliqua). רבות מהמשקולות מסומנות באות N (נומיסמה). לעיתים מופיע מספר באותיות יוונית, כגון A לציון המספר 1, B לציון המספר 2,IB לציון 12, H לציון 8 ו-S לציון 6.