ראש חץ תלת כנפי עשוי ברונזה מטיפוס סקיתו־איראני. המאה השישית לפנה”ס, סוף ימי הבית הראשון. חצים אלה היו בשימוש צבאות בבל שהחריבו את בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה”ס. צורת ראש החץ אוירודינמית. חודו עשוי כמשולש מלא ובין כנפי החץ – מגרעות שנועדו לגרום לאיבוד דם רב לאחר הפגיעה. ראש החץ הוא בעל פותה במקום תקע, דבר שיגרום לכך שנסיון למשוך את החץ החוצה יותיר את ראש החץ בגופו של הנפגע.