ראש חץ עשוי ברונזה, מהתקופה ההלניסטית, כנראה מהמאה השנייה לפנה”ס. ראש החץ בעל פותה במקום תקע ועיצובו כקרס כפול, דבר המקשה מאוד על הוצאת החץ מגופו של הנפגע. ייתכן שמקורו בקרבות החשמונאים ששחררו את הר הבית מאחיזה הסלווקית במאה השנייה לפנה”ס.