משקולת ארבע גרה (שישית השקל), יהודה, סוף מאה שמינית לפנה”ס ועד חורבן בית ראשון. אבן גיר עם סימון 4 קוים חרוטים. משקלה 2.48 גר’, כבד בכ-15% ממשקולות דומות שנמצאו ביהודה.

בעוד במהלך תקופת בית שני נעלם השימוש ב’שקל’ כיחידת משקל, השימוש ב’מנה’ (יחידה שהיתה מקובלת גם בעולם היווני) המשיך ומשקולות קטנות יותר מהוות חלוקה של המנה לחצי, לרבע ולשמינית. ה’מנה’ המשיך לשמש גם בצד הליברה הרומית שנכנסת לאזור בסוף תקופת בית שני. בצד משקולות אבן גיר בעלות צורת גליל פחוס, שיתכן ושימשו בעיקר את הקהילה היהודית, נפוצו גם משקולות עופרת, שחלקן מסומנות עם שם ה’אגרונומוס’ האחראי על השווקים והכלכלה באותה שנה וחלקן פשוטות וללא כל סימון. אלו שימשו במידה פחותה אף עד לימי מרד בר כוכבא (132–135 לספירה). במשך כל ימי הבית השני ערכו של המנה אינו קבוע ומשקלו משתנה מעט בין עיר לעיר.