גילינו שיטה לשחזר את ההֶקשר של הממצאים השכיחים משפכי העפר מהר הבית

כשהעברנו את העפר מהר הבית שהיה מוטל בנחל קדרון, החלטנו לא להעביר את כולו כמקשה אחת, אלא לחלק אותו לשטחים שונים, תוך כדי הפרדה של אזורי השוליים וחלוקה לשטחים פנימיים. למרות שהשפך כולו היה בעל מרקם אחיד, חשבנו שאולי היה סדר מסויים שבו העפר פונה מהר הבית, ושהדבר יבוא לידי ביטוי בהבדלים בסוג הממצאים שנגלה בכל אחד מהשטחים. סך הכל הוגדרו כ-11 שטחים שסומנו בתחילית KI.

כבר בתחילת הפרויקט ההבדלים באופי הממצא בין השטחים היו ניכרים לעין. יתרה מזאת, היו ממצאים דומים או שברים מאותו פריט שנשברו בעת העתיקה, שנתגלו בהפרשי זמנים קצרים. דבר זה רמז על כך שהם היו סמוכים זה לזה בשפך. אך את מלוא המשמעות ואת הערך הרב שהיה בחלוקת השפך בקדרון לאזורים שונים, גילינו בקיץ האחרון, במהלך עיבוד נתונים כמותי לקראת הדו"ח המקדמי השלישי שפרסמנו. גילינו שהממצאים שנראה שמקורם מאותו ההקשר מתפלגים בצורה דומה. כך לדוגמא, ממצאים שניתן לקשור אותם לפרשים הצלבניים שהיו באורוות שלמה הופיעו באחוזים דומים בשטחים השונים.

פירושו של דבר הוא שיש ביכולתנו במקרים מסויימים לזהות סוג של "טביעת אצבע" סטטיסטית לטיפוסי ממצא מסויימים, שעשויה להצביע על כך שממצאים אחרים בעלי "טביעת אצבע" דומה הגיעו מאותו הֶקשר. הדרך הסטטיסטית לאתר קשרים כאלו ולאשש אותם קרויה ניתוח אשכולות (Cluster Analysis). לא ניכנס כאן להסבר מפורט אודות טכניקת ניתוח זו, רק נאמר שבסופו של תהליך המיון והקטלוג של הממצאים, נוכל לבצע את הניתוח הזה על כלל הנתונים. התוצאה בניתוח בטכניקה זו, תציג אשכולות-מקבצים של טיפוסי ממצאים מסוגים שונים, כאשר כל אשכול ייצג טיפוסים בעלי התפלגות דומה, וכנראה גם הֶקשר דומה. למעשה, מדובר פה בפריצת דרך של ממש בחקר הממצאים שברשותינו, ואולי אף חידוש בשיטות המחקר הארכיאולוגי שיוכל לשמש גם חוקרים אחרים שעוסקים בחפירות של מילויים או סקרים.

אפשר להמחיש את הרעיון באמצעות המשל הבא:

נניח שאנו מכינים סלט באמצעות ארבעה ירקות ושני קרשי חיתוך. על הקרש האחד נחתוך מלפפונים ועגבניות, ועל השני גזרים ובצלים. את הירקות בכל קרש נערבב היטב, ולאחר מכן נשפוך לתוך קערה גדולה. את כלל הירקות משני הקרשים בקערה נערבב קצת, אך לא באופן מלא. התוצאה של ערבוב שאינו יסודי תהיה בכך שהירקות לא יהיו מפוזרים בכל חלקי הסלט באופן שווה. ניתן להניח שההתפלגות של הירקות שנחתחו באותו קרש תהיה דומה בחלקי הסלט. נמחיש זאת באמצעות הדוגמא בטבלאות הבאות:

קרש 1                               קרש 2

21 מלפפונים                       12 גזרים

11 עגבניות                         6 בצלים

      ||                                    ||

32 מלפ/עגב                       18 גזר/בצל

                              ||

                    סלט שלא עורבב היטב

                    50 חתיכות של ירקות מארבעה סוגים                  

חלוקת הסלט לארבעה אזורים שווים תניב נתונים בסגנון הבא:

salad table2

ניתן לראות בטבלה שההתפלגויות של הגזר והבצל בין חלקי הסלט הן דומות, וכך גם ההתפלגויות של המלפפון והעגבניה דומות, אך שונות מזו של הגזר והבצל.

כתיבת תגובה