ארכיון תגיות עבור : פולחן ואמונה

,

חותם גדול עם שארית דיו

חותם גדול עם שארית דיו, המאה ה-19 עד המאה ה-20. כיתוב: “וקף האסלאמי”.
,

תליון מתכת זעיר בצורת ספר

תליון מתכת זעיר בצורת ספר, בשני צדדיו הכיתוב “אללה” וארבעה כוכבים עם חמש קרניים. התקופה האסלאמית המאוחרת.
,

תליון סגסוגת כסף עם ברונזה

תליון סגסוגת כסף עם ברונזה. ציור של מרים אם ישו עם כתובת: “Je suis l’immaculée conception” (“אני העיבור ללא חטא”). בצידו השני של התליון מתוארת ככל הנראה הבזיליקה “העליונה” שהוקמה רק בשנת 1876 ותחתיה מצויינת שנת האירוע (1858) וכיתוב: ‎[Sa]nctuaire de N.D. de Lourdes, “כנסית גבירתנו של לורד”. מזכרת מכנסיית נוטרדאם בעיר לורד המתייחסת לסיפור מקומי משנת 1858 על התגלות של מריה לילדה במערה ליד העיר. לפי הסיפור, מריה אמרה לילדה “אני העיבור ללא חטא”, רעיון שנחשב למרכזי בכנסיה הקתולית. התליון הוא מסוף המאה ה־19 או ראשית המאה ה־20.
,

שבר כלי מזיגה עשוי חרס

שבר כלי מזיגה עשוי חרס בדמות בעל חיים (זואומורפי), השתמר ראש החיה שפיה שימש כזרבובית הכלי ובגבו השתמר שבר של ידית הכלי. התקופה האומאית עד העבאסית הקדומה, המאות השביעית עד התשיעית לספירה. פריט זה אינו בהכרח פולחני, אך יש בו מן הסתירה מול איסור הדמויות שהאסלאם אימץ מהיהדות. (ראו דוגמאות שלמות מכלים מעין אלו באתר “אוצרות המדינה”)
,

חותמות חרס עם עיטור ב

חותמות חרס עם עיטור בדגם צמחי. התקופה הביזנטית, מאות חמישית – שביעית לספירה. נועדו להטבעה על לחם הקודש בכנסיות. בניגוד לחותמות לחם ששימשו ללחמים תופחים, לחם הקודש נאפה כמעין אפיפית שטוחה ולכן חותמות החרס היו בעלי שטח פנים רחב שאפשר להחתים על חלק רחב מהלחם.
,

חותמות חרס עם עיטור א

חותמות חרס עם עיטור בדגם צמחי. התקופה הביזנטית, מאות חמישית – שביעית לספירה. נועדו להטבעה על לחם הקודש בכנסיות. בניגוד לחותמות לחם ששימשו ללחמים תופחים, לחם הקודש נאפה כמעין אפיפית שטוחה ולכן חותמות החרס היו בעלי שטח פנים רחב שאפשר להחתים על חלק רחב מהלחם.
,

צלבים עשויים אבן וברונזה ב

צלבים עשויים אבן וברונזה. שימשו כתליונים או במחרוזת תפילה. התקופה הביזנטית עד התקופה הצלבנית. למידע נוסף (באנגלית).
,

צלבים עשויים אבן וברונזה א

צלבים עשויים אבן וברונזה. שימשו כתליונים או במחרוזת תפילה. התקופה הביזנטית עד התקופה הצלבנית. למידע נוסף (באנגלית).
,

שבר צלמית של ראש אריה

שבר צלמית של ראש אריה מהמאה השמינית לפנה”ס. ניתן להבחין בלסת התחתונה הבולטת, באוזניים המעוגלות הקטנות ובשרידי רעמה תחת האוזן. בין הצלמיות הרבות מתקופת הברזל שנתגלו בירושלים וסביבתה, רק מעטות מתארות חיות פרא. למידע נוסף על מחקר שברי הצלמיות שנתגלו בהר הבית.
,

תליון עשוי פיאנס עם כרטוש תחותמס ה-III

תליון עשוי פיאנס עם כרטוש תחותמס ה-III. בחלקו העליון מופיעים עין מאופרת ונחש קוברה. נוצר כנראה בסוף המאה ה־14 או בראשית המאה ה־13 לפנה”ס, לאחר שלטונו של תחותמס. למידע נוסף.
,

שבר אצבע עם ציפורן

שבר אצבע עם ציפורן של פסל בגודל טבעי שייצג דמות אל או מלך. הפסל הובא ממצרים, שם נחצבה האבן המטמורפית השחורה, במהלך תקופת הברונזה המאוחרת (מאות 15־13 לפנה”ס, השושלות ה־18 עד ה־20) כשמצרים שלטה במרחב כנען.