יום הזיכרון, אנליטיקה של נתונים וסינון העפר מהר הבית
שמו המקראי של ראש השנה הוא 'יום תרועה' או 'זיכרון תרועה', ובתפילות הוא מכונה גם 'יום הזיכרון'. למרות אי-הוודאות המסוימת לגבי מהותו המקורית של החג במקרא, ברור ש'זיכרון' בתנ"ך אינו רק מחשבה פסיבית, אלא פעולה אקטיבית שמחברת אותנו באופן חווייתי לאירועים מהעבר.
המושג הזה עורר בי (צחי דבירה) לא מעט תהיות על מהותו של הזיכרון האנושי. לפני כשנתיים חוויתי פציעת ראש, שבעקבותיה איבדתי לכמה שעות את הגישה לחלקים משמעותיים בזיכרון שלי – שכחתי היכן אני גר ופרטים חשובים נוספים. הפציעה התרחשה בסקייטפארק בגן הפעמון בירושלים כשהייתי עם שניים מילדיי. כל מה שאני זוכר הוא רק את ההגעה לבית החולים. לא ידעתי לומר לצוות בית החולים היכן אני גר, ולא הבנתי למה יש עליי נשק (לא זכרתי שאנחנו במלחמה).
למרות זאת, סצנה אחת כן זכרתי: בזמן שהכניסו אותי לאמבולנס, ידידה שהייתה במקום ניגשה אליי ועדכנה אותי שהיא דואגת לילדים. מתוך הצורך להיזכר בפרטים מסוימים, הצלחתי 'לחפור' בזיכרון ולהגיע אליהם תוך זמן קצר, ובסוף הכול חזר. החוויה הזו גרמה לי לשאול: כשהזיכרון אינו פועל כשורה, אילו אירועים המוח בוחר לשמר ואילו הוא חוסם?
גם כשהזיכרון עובד באופן מיטבי, בן אנוש אינו מסוגל לזכור את כל אלפי הפרטים שחולפים על פניו מדי יום. בסופו של דבר, המוח עושה סלקציה: יש אירועים שנחרטים היטב, ואחרים שצוללים לתהום הנשייה. תהליך דומה מתרחש גם בהיסטוריוגרפיה (לפחות בימים שלפני התיעוד הדיגיטלי); גם האדם הפרטי וגם החברה בוחרים אילו אירועים לשמר בזיכרון הלאומי ואילו להשמיט. התוצאה היא נרטיב סובייקטיבי – אסופת אירועים שנבחרו כעוגן לבניית משמעות עבור האדם או החברה הזוכרת. בעולם הדיגיטלי שלנו, הרווי ב-Big Data, משתמשים כבר עשרות שנים באנליטיקה כדי להפיק מידע משמעותי מתוך הנתונים, ומהפכת ה-AI לוקחת את העיבוד והסלקציה שלהם למחוזות חדשים לחלוטין.
אז איך כל זה קשור לארכיאולוגיה? אחת הביקורות השכיחות (והמבודחות) כלפי ארכיאולוגים היא שהם "חופרים" יותר מדי כשהם מתבקשים לספר על תגליותיהם לקהל הרחב. בארכיאולוגיה אנו חושפים, למעשה, את אותו פן של העבר שההיסטוריוגרפיה בחרה שלא לשמר – שרידי התרבות החומרית, שלעתים עשויים להיראות אפורים או משעממים.
תארו לעצמכם שמישהו היה שואל אתכם "איך היה היום שלך?", ובתגובה הייתם מתחילים לתאר כיצד נראה השעון המעורר שלכם, מאיזה חומר עשויה המיטה, מהו הסגנון העיצובי של מברשת השיניים שלכם ומהו טווח השנים שבו היה נהוג להשתמש בסגנון זה, מהי רמת הבלאי שלה, מהי תוחלת החיים הממוצעת של כוס הקפה שלכם עד שהיא נשברת, ועוד ועוד. לספר כך סיפור זה עינוי של ממש! בסופו של דבר, מה שמעניין אותנו הוא לשמוע רצף אירועים שבונה סיפור שלם.
מכיוון שארכיאולוגיה היא קודם כול מדע, לא תמיד אנחנו יודעים בתחילת הדרך איזה סיפור נוכל לזקק מתוך אוסף הממצאים האדיר שנחשף. פעמים רבות בחירת הממצאים והנתונים קשורה לשאלת המחקר, אבל כאשר אנו נדרשים לתעד הכול כדי לשמר את הנתונים לחוקרים בדורות הבאים – המשימה הופכת להרבה יותר מורכבת.
בפרויקט סינון העפר מהר הבית, האתגר הזה מתעצם שבעתיים. מדובר בפרויקט הצלה של ממצאים שאיבדו את הקשרם הסטרטיגרפי המקורי, ובנוסף לכך, שיטת הסינון הרטוב שלנו חושפת 100% מהממצאים ללא שום סלקציה! אז מה עושים כשמוצפים בכל כך הרבה נתונים?
למזלנו, אנו חיים בתקופה שבה הטכנולוגיה מאפשרת לנו להתמיר נתונים גולמיים למידע היסטורי משמעותי. עבודת התזה שלי בתואר השני (בין השנים 2001-2006) עסקה בדיוק בזה: שימוש בכלים של כריית מידע (Data Mining) – השלב המקדים של הבינה המלאכותית – לניתוח מסדי נתונים ארכיאולוגיים. כיום אנו רותמים כלי אנליטיקה מסוג זה וטכנולוגיות מתקדמות נוספות, כדי לעבד את הכמות העצומה של הממצאים שנאספו לאורך 22 שנות סינון. הכלים הללו מאפשרים לנו לזהות מאפיינים ייחודיים לממצאים מהר הבית לעומת אזורים אחרים בירושלים, ואף לשחזר את ההקשר המקורי של הממצאים באמצעות זיהוי התפלגויות דומות באזורים השונים של שפך העפר (זה אולי נשמע בלתי אפשרי, אבל זה עובד!).
את התובנות הללו אנו מפרסמים לקהילה המדעית, אך חשוב מכך – לקהל הרחב שצמא לשמוע את סיפורו של הר הבית. אנו עדים להתרגשות הרבה של המבקרים באתר הסינון, במיוחד בשלב סיכום הפעילות, כאשר הארכיאולוג לוקח ממצאים שנחשפו זה עתה על ידי הקבוצה, וטווה באמצעותם את ההיסטוריה המוחשית של ההר.
האנליטיקה והמחקר של אוסף הממצאים העצום שבידינו, מאפשרים לנו לחשוף פן נוסף בסיפורו של האתר החשוב והקדוש ביותר בתולדות עם ישראל. דווקא שם, במקום שממנו היו מודיעים לכל העולם היהודי מתי מתחיל חודש חדש וכמובן – מתי מתחילה השנה החדשה. סמליות זו מקבלת משמעות עמוקה אף יותר, שכן עבודת הסינון מתקיימת כיום במצפה המשואות, האתר שממנו הודלקה המשואה הראשונה שהעבירה את בשורת מולד החודש החדש והשנה החדשה ליהדות התפוצות ולכל העולם.
מוזמנים להמשיך להצטרף לסינון ולסייע לנו להמשיך להגדיל את מאגר הנתונים שמהם אנחנו נספר לכם סיפור. אנחנו פתוחים בחול המועד סוכות וגם בגשר עד סוכות. מוזמנים להרשם דרך האתר שלנו.
שנה טובה לכולם, ושנזכה לזיכרון טוב.









השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!