בשבוע שעבר נחשפו צילומים נדירים מהרצפה של חלקו הפנימי של מבנה כיפת הסלע בהר הבית
אחד מתחומי המחקר המרתקים ביותר בפרויקט הסינון הוא תחום ה'אופוס סקטילה'. מונח זה מקורו בלטינית והוא מתייחס לטכניקת ריצוף שכללה אריחים בצורות גיאומטריות שונות וצבעים שונים אשר יצרו תשליב רצפה מעוטר. השימוש בסגנון זה החל בעיקר בתקופה הרומית ונמשך עד לימינו, אבל בעת העתיקה היה בשימוש רק במפעלי בניה מפוארים.
פרנקי שניידר, מצוות החוקרים במעבדת המחקר שלנו, התמחתה בתחום זה וזיהתה בין האריחים הרבים שעלו בסינון קבוצת אריחים התואמים בסגנונם לאריחים המצויים ברצפות צלבניות בכנסיית הקבר וכנסיית יוחנן בעין כרם. לאור זאת, היא הצליחה לשחזר שני דגמי עיטור ששימשו ברצפות אופוס סקטילה צלבניות על הר הבית.
עם התקדמות מחקרה היא גילתה שאותם דגמים נראים בציור של סיר דאגלס וודוורד מטעם הקרן הבריטית לחקר פלשתינה (PEF) שפורסם בשנת 1880 ובו נראית רצפת כיפת הסלע, וגם בשני צילומים מעבודת דוקטורט על כיפת הסלע שפורסמה בירדן. לאור זאת שלחנו לפני מספר חודשים מאמר לפרסום ובו אנו מציעים שחזור של רצפת כיפת הסלע ממערב לסלע המגודר אשר היה מכוסה בתקופה הצלבנית ברצפת שיש ועליה מזבח. במאמר פרסמנו פרטים נוספים אודות רצפה זו והצעה למשמעות הסימלית של מיקומה הייחודי. המאמר עתיד לצאת בסוף שנת 2016, כחלק מקובץ מאמרים נלווה לכנס שהתקיים בנובמבר 2015 באוניברסיטת חיפה וציין 150 שנה להיווסדה של ה-PEF.
כחלק ממחקר זה ניסינו במשך זמן רב לאתר צילומים עדכניים ומלאים יותר של חלק זה של רצפת כיפת הסלע כאשר היא אינה מכוסה בשטיחים, אך עד כה ללא הצלחה. להפתעתנו הרבה בשבוע שעבר פורסמו במספר דפי פייסבוק איסלמיים העוסקים בהר הבית, תמונות מהסרתם של הפיגומים אשר עמדו בשנים האחרונות סביב הסלע שבלב המבנה וכתוצאה מכך גם הוחלפו השטיחים באזור סביבו. הדיווחים בדפי פייסבוק אלו היו נדיבים בתצלומים של הרצפה שנחשפה ואף נוקתה ונשטפה לקראת הדבקת השטיחים החדשים מעליה.
להלן תמונות נבחרות מהצילומים שלקטנו ברשת. המסגרת הצבעונית עם הדגמים המורכבים מאריחים קטנים היא זו המתוארכת לתקופה הצלבנית. הדגמים המזכירים לוח שחמט הם מאוחרים יותר, והחליפו ככל הנראה דגם שיתכן שהכיל מוטיבים נוצרים שהמוסלמים לא יכלו להרשות לעצמם להשאיר במקום זה. כמו כן, נראה שגם המסגרת הצלבנית עברה שיפוצים שכללו פירוק ושחזור בתקופות מאוחרות יותר. השיפוץ האחרון של רצפות כיפת הסלע נעשה בשנת 1959 ובו הוחלפו חלקים רבים מהרצפה אך נראה שהשיפוץ לא כלל חלק זה של הרצפה.
דברים אלו הם רק הצצה אל תוך המחקר הרחב שעורכת פרנקי שניידר על שיטות הריצוף ששימשו בהר הבית החל מימי הורדוס, בהם נבנה מחדש בית המקדש והמתחם כולו הורחב, ועד לימינו. מאמר בנושא הדגמים הייחודים שעיטרו את חצרות בית המקדש השני נשלח לפרסום ובקרוב נדווח כאן גם עליו.
מחקר זה ומחקרים רבים נוספים שאנו עורכים לא יכלו להתקיים ללא השתתפותו של הקהל הרחב בסינון העפר, והתרומות שאנו מקבלים עבור המחקר. לצערנו, עדיין לא הגענו ליעד גיוס התרומות הנדרש לצורך השלמת המחקר והבאתו לכדי פרסום מדעי מלא. על כן, נשמח לכל סוג של תמיכה, קטנה כגדולה, מקהל הקוראים שלנו באמצעות אתר מימון המונים שהוקם לצורך זה: half-shekel.org תרומתכם תאפשר להפיץ את סיפורו המלא של הר הבית בכל העולם.
שלום
משהו לא מובן
מצד אחד טוענים שהרצפה מימי הורדוס
מצד שני אבן גבוהה הרבה מהרצפה עצמה
לא ברור
בברכה
דוד
m039108377@gmail.com
הרצפה לא מימי הורדוס, אלא מימי הצלבנים, הרבה יותר מאוחר.
אכן, פני ההר שמסביב לאבן השתייה הונמכו משמעותית מאז ימי הורדוס.