האם שמו של איש אמונו של המלך יאשיהו מופיע על טביעת חותם מהר הבית?

טביעת חותם נדירה מימי בית המקדש הראשון הנושאת את השם „יד[ע]יה)בן( עשיהו” נחשפה במיון ממצאים בפרויקט סינון העפר מהר הבית — ומעלה אפשרות מרתקת לחיבור אל סיפור מציאת ספר התורה בימי המלך יאשיהו, שנים ספורות לפני חורבן המקדש.

מציאת הבולה ופענוחה

מציאת הבולה ופענוחה

לפני כשלושה שבועות, בערב י"ז בתמוז, מרדכי ארליך, ארכיאולוג העובד בפרויקט סינון העפר מהר הבית, ערך מיון לסל שברי עצמות בעלי חיים שנאספו מסינון קודם. בין השברים זיהה חרס שבטעות מוין כשבר עצם אך למעשה הינה מדובר בולה (טביעת חותם על גוש חומר) עברית מימי בית המקדש הראשון. לאחר מחקר שערכו חוקרי הפרויקט ד"ר ענת מנדל-גברוביץ' ויצחק דבירה, פוענחו כל האותיות פרט לאחת שהוצע להשלימה כאות ע'.

הכתובת המלאה שמציעים החוקרים לאחר הפענוח היא:

ליד[ע]יה (בן) עשיהו.ליד[ע]יה (בן) עשיהו.

על פי סימנים בגב הפריט נראה כי מדובר בטביעת חותם שאבטחה שק או כלי אחסון אחר שאובטחו באמצעות חוט עבה. בדופן הממצא ניתן אף לזהות את טביעת אצבעו של בעל החותם. טביעת החותם מתוארכת על פי צורת האותיות לסוף ימי הבית הראשון (המחצית השניה של המאה ה-7 לפנה"ס עד תחילת המאה ה-6 לפנה"ס).

מי אתה, ידעיה בן עשיהו?

על פי המקרא, לפני 2,647 שנים (36 שנים לפני חורבן הבית הראשון), בימי יאשיהו מלך יהודה, נערך שיפוץ בבית המקדש בירושלים, ובמהלכו נמצא "ספר תורה" (מלכים ב כ"ב: יב; דברי הימים ב ל"ד: כ). כאשר סופר המלך, שפן בן אצליהו, הקריא למלך את תוכן הספר, שכלל אזהרות על חטאים ועונשים עתידיים, המלך יאשיהו נחרד וקרע את בגדיו. בעקבות זאת שלח המלך משלחת "לדרוש את דבר ה'". המשלחת הגיעה אל חולדה הנביאה, שניבאה חורבן עתידי לירושלים בגלל חטאי העם, אך הבטיחה ליאשיהו שהוא עצמו לא יראה זאת.

בין חברי המשלחת היה עשיהו, ששמו מלווה בתואר "עבד המלך" – הכוונה ככל הנראה לפקיד בכיר ואיש אמונו של המלך. אפשר להניח שבנו של עשיהו שירת אף הוא בתפקיד בכיר בחצר המלוכה, בין אם באותה תקופה ממש או שנים ספורות לאחר מכן.

בזמן המצור חלק מרכזי מהאספקה ששימשה את תושבי ירושלים היתה זו שבבתי האוצר של הממלכה ושל המקדש. בבתי-האוצר אוחסנו התבואה ומוצריה, כגון דגנים, קטניות, שמן, יין, דבש וכד'. מיכלי התבואה אובטחו באמצעות קשר שנעל את פתחיהם, ואל הקשר הוצמדה פיסת טין קטנה שעליה הוטבע חותם של אחד מהפקידים המוסמכים לניהול בית האוצר. בעבר פרויקט סינון העפר מהר הבית פרסם בולה אחרת ובה מופיע על אחד שמו של אחד הפקידים ששימשו במנהל של אוצרות בית המקדש, [ה]צליהו בן אמר, וכעת נתגלתה בולה נוספת בה מוזכר שמו של יד[ע]יהו בן עשיהו, שככל הנראה קשורה לאחד ממחסני אוצרות בית המלך.

האם ידעיה בן עשיהו המוזכר על טביעת החותם שנמצאה הוא אכן בנו של הפקיד הבכיר בלשכת המלך יאשיהו? לדעת החוקרים הארכיאולוגים, הסבירות לכך גבוהה. אחוז משמעותי מהשמות שנמצאו בחותמות ובטביעות החותם בחפירות בירושלים זוהה עם דמויות מנהליות המוזכרות במקרא. חותמות לא היו בשימושם של פשוטי העם, אלא בקרב בעלי תפקידים בכירים. יתרה מזאת, מקור הטביעה בהר הבית וההקשר המקראי שבו מופיע עשיהו מגבירים את הסבירות שמדובר באותה דמות מקראית. בעל החותם, בנו של עשיהו, כנראה שירת במנהל של בית המלך, בדומה לאביו.

המקרא מציין כי שלושים ושש שנים לאחר מאורע מציאת ספר התורה בהר הבית, בחודש תמוז, לאחר מצור ממושך, הובקעו חומות ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל. כמה שבועות לאחר מכן חרב בית המקדש, רבים מתושבי ירושלים נהרגו וחלק ניכר מתושביה, ובהם גם הפקידות הבכירה, הוגלו לבבל.

על גורלו של בעל החותם באותם ימים דרמטיים, לפני כ-2,600 שנה, ייתכן שלעולם לא נדע. אך מה שידוע לנו היום הוא שאחד מצאצאי עמו של ידעיה בן עשיהו — שממיין במסירות את שרידי אותו חורבן — מצא דרישת שלום ממנו.