מוצאת וממצא החודש: אירן פולק־ריין מצאה טבעת זכוכית

אירן פולק־ריין, שנולדה בציריך שבשווייץ, חיה חיים השזורים לעומק בהיסטוריה היהודית ובעיר ירושלים. בתקופת מלחמת ששת הימים שימשה כמדריכה בבני עקיבא, ואז קיבלה את ההחלטה לבנות את עתידה בישראל. בתחילה במכון גולד להכשרת מורים ובהמשך – בזמן שהייתה בהיריון עם ילדה החמישי – סיימה תואר שני בהיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית.

מהלך חייה המקצועיים כלל כמעט 34 שנות עבודה בקרן לירושלים, שם עמדה בראש דסק ארצות דוברות גרמנית. הידע ההיסטורי הרחב שלה היה נכס משמעותי בעבודת גיוס התרומות. לפני חמש שנים זכתה בתואר "יקירת ירושלים" כהוקרה על פועלה רב־השנים.

אירן, שניחנה באהבה עמוקה לירושלים ולליבה הקדוש – העיר העתיקה, הכותל המערבי והר הבית – הכירה את צחי דבירה וגבי ברקאי, ובמאי 2025, עם פרישתה מהקרן לירושלים, החלה להתנדב בפרויקט סינון העפר מהר הבית יום אחד בשבוע. היא השתלמה יחד עם שתי בנות שירות לאומי מארצות הברית, וההתנדבות מעניקה לה תחושת רעננות ומשמעות רבה. בנוסף, היא תרמה כיסאות נוחים, כדי שגם פנסיונרים כמותה יוכלו לסנן שעות ארוכות בישיבה נוחה.

אהבתה של אירן לארכאולוגיה נולדה מתוך חיבתה להיסטוריה היהודית, והועמקה בהשראת בתה, צילה אשל, שבחרה במסלול מקצועי בארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. כיום, בתור פנסיונרית, אירן ממשיכה לחפש מסגרות התנדבות חדשות, ובמקביל נהנית לבלות עם חמשת ילדיה, 26 נכדיה ושני ניניה שכולם מתגוררים בישראל.

טבעת הזכוכית – הממצא

אירן מצאה תכשיט זכוכית יפה במיוחד. נראה כי מדובר בשבר קמור, בצורה המתאימה לטבעת בעלת עיצוב פשוט. פני השטח המנצנצים בגווני קשת נקראים "פטינה" – תוצר של מאות שנים באדמה, שבמהלכן עברה הזכוכית בלייה כימית. בתהליך זה חומרים אלקליים נסחפים החוצה, ונוצרות שכבות מיקרוסקופיות ששוברות את האור ויוצרות את המראה הנראה כיום. הצבעים – כחול, ירוק, סגול ודמוי־פנינה – אופייניים לזכוכית עתיקה ששהתה זמן רב בקרקע לחה.

טבעות זכוכית היו תכשיט נפוץ בתקופות הרומית והביזנטית, בערך מן המאה הראשונה ועד המאה השביעית לספירה. לרוב הן נעשו בליפוף זכוכית מותכת סביב מוט או ביציקה לתבנית, ולאחר מכן בהחלקת פני השטח. טבעות מסוג זה שימשו כפריט קישוט נאה וזול יחסית לתכשיטי מתכת יקרה (זהב, כסף וכו'), ונענדו על ידי אנשים משכבות חברתיות שונות.

הממצא הזה, שהתגלה בפרויקט סינון העפר מהר הבית משקפת את חיי היומיום ואת רמת המיומנות של האומנים שחיו ופעלו בירושלים בתקופות הללו. עבור אירן, סינון עפר הר הבית איננו רק פעולה ארכאולוגית טכנית – זהו מעשה של זכות רוחנית, המאפשר מגע ישיר עם ליבה של המורשת היהודית והעולמית.