המטבעות החשמונאיים ה"מנוונים": עדות אילמת למחיר מלחמת האחים (שהביאה לסוף המדינה היהודית)

לקראת חג החנוכה אנו עוסקים בדרך כלל בצד המואר של סיפורי החשמונאים: הצלחת המרד שהובילה להקמת ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל בפעם הראשונה מאז חורבן הבית הראשון. אבל מעטים עוסקים בסופה של ממלכת החשמונאים, שהייתה גם הריבונות היהודית העצמאית האחרונה בארץ ישראל עד להקמתה של מדינת ישראל.

בשנת 67 לפנה"ס, לאחר מותה של המלכה שלומציון, הידרדרה הממלכה החשמונאית למלחמת אחים עקובה מדם. שלומציון התכוונה להוריש את השלטון לבנה הבכור, הורקנוס השני. אולם, אחיו הצעיר, אריסטובולוס השני, אשר שלט בצבא, הדיח את הורקנוס ותפס את הכס לעצמו.

מתוך שנאה יוקדת ותאוות כוח ושלטון, חצו האחים כל קו אדום במאבקם על הכס לאחר מות אימם. יריבותם המרה דחפה אותם לצעד הרה גורל: הזמנת האימפריה הרומית להתערב בענייניה הפנימיים של יהודה. רומא ניצלה את ההזדמנות, ובהתאם למדיניות "הפרד ומשול" שלה, מעולם לא עזבה – מה שהביא בסופו של דבר לקיץ הריבונות היהודית בארץ ישראל למשך אלפיים שנה. הרומאים מינו את הורקנוס, שהיה נוח יותר להשפעה, לשמש כשליט מוחלש – "אתנארך", וצמצמו את הריבונות החשמונאית למעמד של מדינת חסות.

עדות מן העפר

דמדומי השושלת החשמונאית אינם נשארים רק בספרי ההיסטוריה; הם משתקפים בבירור בעפר הר הבית שאנו מסננים, ובמיוחד בממצא מיוחד: "המטבעות החשמונאיים המנוונים" עשויים ברונזה. מטבעות אלו, שנטבעו במהלך העשורים האחרונים של השלטון החשמונאי (בין השנים 60-40 לפנה"ס בקירוב), זוהו בעבר בטעות כגרסאות רשלניות של המטבעות המלכותיים של המלך אלכסנדר ינאי (שמלך בין השנים 104 ל-76 לפנה"ס).

כעת, מחקר חדש שופך אור על הממצאים הללו. חיים שחם, ארכיאולוג ונומיסמט בפרויקט הסינון המשלים בימים אלו את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת בר-אילן, מייחס את המטבעות הללו לתקופה האפלה של מלחמת האחים. המשבר הכלכלי והכיבוש הרומי שבאו בעקבותיה, אילצו את השליטים החשמונאיים המוחלשים לטבוע רק מטבעות ברונזה זעירים ומנוונים במשקל של פחות מגרם אחד.

הסטטיסטיקה הייחודית מהר הבית

הסטטיסטיקה הייחודית מהר הבית נתון מרתק העולה מהמחקר הוא הריכוז החריג של מטבעות אלו בהר הבית. כ-59% מהמטבעות החשמונאיים שהתגלו בפרויקט הסינון הם מסוג זה, לעומת כ-34% בלבד בחפירות אחרות בירושלים. שחם משער כי הדבר משקף את הרכב עולי הרגל שהגיעו מחוץ לירושלים. הקהילות הכפריות, שנפגעו קשה יותר מהמשבר הכלכלי וחזרו לכלכלת סחר-חליפין, נשאו עמם ככל הנראה את המטבעות הזעירים והפשוטים הללו, בעוד שתושבי ירושלים המבוססים המשיכו להשתמש במטבעות בעלי ערך רב יותר.

עד כה זוהו 134 מטבעות מנוונים מסוג זה – מה שהופך אותם לסוג המטבע הנפוץ ביותר בפרויקט הסינון (כ-3.8% מכלל המטבעות המקוטלגים). לאור העובדה שאלפי מטבעות עדיין ממתינים לניקוי ושימור בשל אילוצי תקציב, מספר זה צפוי עוד לגדול.

אולי דור העתיד ילמד מן ההיסטוריה

לפני שנתיים, במהלך פעילות סינון בחנוכה, בין המשתתפים היה גם עברי דבירה בן הארבע (כן, בנו של צחי דבירה) שמצא את המטבע הראשון בחייו. היה זה מטבע בדיוק מסוג זה – עדות אילמת למחיר הפילוג. אנו מתבוננים בממצאים אלו בתקווה שהדור הבא ידע ללמוד מן העבר, להימנע ממלחמות אחים ולשמור על הבית הלאומי שלנו.

בדיוק כפי שעברי הקטן גילה עדות אילמת להיסטוריה, גם אתם יכולים לקחת חלק בחשיפת עברה של ירושלים. בחנוכה הזה, אנו מזמינים אתכם לצאת מספרי ההיסטוריה ולהיכנס לאוהל הסינון במצפה המשואות. הצטרפו אלינו לסינון עפר הר הבית, חשפו ממצאים חבויים, ואולי אף תמצאו מטבע חשמונאי נוסף שמחכה לספר את סיפורו.

לכבוד החג, הכנו גם תצוגה מיוחדת הכוללת ממצאים הקשורים לחנוכה. גולת הכותרת של התצוגה היא שחזור של כד שמן חתום מאוצר המקדש מהתקופה החשמונאית – הממחיש לנגד עיניכם את סיפור עבודת המקדש ונס פך השמן.