גבריאל ברקאי ז"ל (1944–2026)

בצער רב ובתדהמה עמוקה אנו מודיעים על פטירתו של גבי ברקאי, מייסד ומנהל שותף של "פרויקט הסינון". אנו מניחים שחלקכם כבר נחשפתם לבשורה המרה, אך חשוב לנו לעדכן באופן מסודר גם כאן.

גבי הלך לעולמו ביום ראשון בערב בדירתו, לאחר התמודדות ממושכת עם מחלה קשה. בשנים האחרונות, עם הידרדרות מצבו הרפואי, נאלץ גבי לצמצם את מעורבותו הפיזית בפרויקט, אך אנו הקפדנו לבקרו ולשתפו בקבלת ההחלטות ככל הניתן. גם כשלא נכח פיזית, רוחו והחזון שלו המשיכו להקרין על עבודתנו יום-יום. עם קבלת הידיעה על לכתו נפער בקרבנו חלל עצום שקשה יהיה למלאו.

ההלוויה התקיימה ביום שני אחר הצהריים בהר המנוחות. גבי נטמן בחלקת יקירי ירושלים, בסמוך לקברו של מאיר עזרי, מי שהיה שגריר ישראל באיראן בשנות ה-60, טרם המהפכה. סמלי הדבר, שכן באותה תקופה השתתף גבי במשלחת שחפרה בשושן הבירה שבאיראן.

גבי היה איש של זכרון כראוי לו קברנו אותו עם זכרון. שילבנו בעפר קברו גם עפר מהר הבית. עפר במרקם אפור בשל כמויות האפר הרבות הטמונות בו כתוצאה מחורבן בית המקדש.

בהלוויה ספדו לגבי: אלעד ברקאי, אמירית רוזן, אסתר ירושלם, צחי דבירה, רונה אבישר וגדי דהאן. ניתן להאזין להספדים בקישור הבא, וכמו כן הבאנו כאן למטה את ההספד המלא של צחי דבירה. למי שמעוניין להעמיק בתולדות חייו של גבי, אנו ממליצים לקרוא את המאמר שהתפרסם לפני כשנתיים, כהקדמה לספר שיצא לאור לכבוד יום הולדתו ה-80.

בכוונתנו לארגן בקרוב ערב הוקרה לזכרו, שבו יוכלו לשאת דברים דמויות נוספות שהיו חלק מרכזי מחייו ולא הספיקו לספוד לו בהלוויה. פרטים על האירוע יפורסמו בהמשך.

נוח על משכבך בשלום, גבי. אנו מקווים כי המשך עשייתו של פרויקט הסינון יהיה גל-עד ראוי לזכרך ולמורשתך.

---

גבי – חבר יקר, מורה, אבא לארכיאולוגיה. אני אסיר תודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי לשותפות עמך באתגר העצום: הצלה, חשיפה, מחקר והנגשה של מטמוני הר הבית לציבור הרחב. שותפות זו הולידה חברות מיוחדת במינה. למרות פער הדורות ולמרות ההבדלים באופי, היינו משלימים זה את זה, השלמה שאפשרה את ההצלחה במאמצינו המשותפים.

השהייה במחיצתך הייתה עבורי בית ספר לתולדות ירושלים. זכיתי ללמוד ישירות משריד נדיר של דור הנפילים. למדתי ממך לא רק כיצד להביט בממצאים העולים מן האדמה, אלא כיצד להקשיב לסיפור של האנשים שהשתמשו שהשאירו אותם, ולסיפורם של אלו שגילו אותם.

כי יותר משהיית איש ספר או איש של חפצים – היית איש של אנשים. עבורך, השרידים הארכיאולוגיים מעולם לא היו העיקר, אלא רק האמצעי לפתוח צוהר לחייהם של האנשים שהותירו אותם. גישה זו באה לידי ביטוי מובהק בפרויקט הסינון, שהוא בראש ובראשונה פרויקט אנושי; פרויקט של אנשים הלוקחים אחריות על הצלת המורשת של האתר הקדוש והחשוב בתולדות ישראל, ותוך כדי כך מגלים משהו חדש ועמוק על עצמם.

גבי, היית איש של זיכרון. ניחנת בזיכרון עצום, והוא היה יקר לליבך. הרי המעשה הארכיאולוגי הוא פעולה של החייאת נשכחות, החייאת הסיפור של האנשים שאת שרידיהם אנו חושפים. אולי משום כך נמשכת כל כך לחקר הקבורה – רצית להחיות את המתים, לגעת בהם ובסיפורם באופן בלתי אמצעי. ואולי זו הסיבה שבגללה זכית לגלות ב'כתף הינום' את אחד הממצאים החשובים אי-פעם בארכיאולוגיה של ארץ ישראל: קמע הכסף ועליו ברכת הכהנים.

ברכת הכהנים היא ברכה לחיים, לא למתים. אינני יודע מה כיוונו אלו שקברו את הנפטר עם הקמע, אך מכיוון שאיננו מכירים ממצא דומה, ייתכן שמטרתו של "שר ההיסטוריה" הייתה אחרת: לברך ולהחיות דווקא את נפשות החיים שביום מן הימים יחשפו את הקמע. קמע שיחבר אותם חזרה אל השורשים שלהם, ומתוך העבר אל העתיד ואל המשמעות, שהיא זו המחייה את האדם.

כל מי ששהה במחיצתך יעיד על חוויה מיוחדת של חשיפה לידע בלתי נדלה. היית כמעיין המתגבר. לנסוע איתך ברחובות ירושלים, כשבכל פינה אתה מצביע ומספר מי גר שם ומה אירע שם, זו זכות שרק מעטים זכו בה. אתה זכית לכבד את זכרם של רבים, ולכן ראוי שגם זכרונך יזכה לכבוד. אני פונה למורי הדרך שנמצאים כאן, שבאו ללוותך: אם תעברו עם מטיילים ברחוב עזה, ליד ביתו של "ביביהו הראשון" בלשונו של גבי, אנא ספרו להם שהבית הצמוד היה ביתו של הארכיאולוג האגדי, גבריאל ברקאי.

גבי היקר, השארת חלל עצום, ואני מסופק אם מישהו יוכל למלאו. תחסר לנו מאוד. צר לנו שלא תזכה לראות את הפרסום הסופי של עבודתנו המשותפת, פרי עמל של למעלה מעשרים שנה. הייתה לי תקווה נושנה, שיום יבוא ותדריך אותנו בחורבות שושן הבירה, אותה חפרת בשנות ה-60. אירועי הימים האחרונים רומזים שאולי סיור כזה יהיה אפשרי בעתיד, אך למרבה הצער לא נוכל לעשות זאת איתך.

אהבנו אותך מאוד. סלח לנו שלא היינו איתך מספיק בימיך האחרונים.

המקום שפעלנו לחונן את עפרו במשך יותר מעשרים שנה, ימשיך לנחם אותנו בתוך שאר אבלי ציון.

שה' יברך את כולנו וישמרנו בשמך

ויאר לנו את זיכרך

ישא ה' פניו אליך, איפה שאתה עכשיו, ונוח על משכבך בשלום.