"הר הבית בידינו" – ממצאים ממלחמת ששת הימים נחשפו בעפר הר הבית

מחסניות נשק, קליעי רובה ומקלע כבד, מטבעות ירדניים וסיכות דש צבאיות – נתגלו בעפר שסונן מהר הבית. הממצאים מספרים את סיפור שיחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים

אין דבר המסמל יותר את איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ממילותיו של מוטה גור, מפקד חטיבת הצנחנים שכבשו את העיר, כפי שקרא ברשת הקשר: "הר הבית בידינו".

ואכן בסינון עפר הר הבית נתגלו פריטי תחמושת שונים מזמן מלחמת ששת הימים. בפרויקט מסונן עפר שמקורו בדרום מזרח ההר, מצפון למבנה התת קרקעי של אורוות שלמה. בשנת 1999 הוציא הוואקף המוסלמי מן המקום, בחפירה ברברית ובלתי מבוקרת, כמות של כ-400 משאיות עפר, שנשפך בנחל קדרון. בסינון עלו כחצי מיליון ממצאים שזמנם מהתקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו, ובעיקר למן ימי הבית הראשון ואילך.

בין הממצאים שעלו בסינון ישנם עשרות פריטים המעידים על הקרבות סביב חומות העיר העתיקה ועל כניסת צה"ל להר הבית. אלו פריטים מודרניים, אך כמו פריטים ארכיאולוגיים אחרים, הם מהווים ממצא מוחשי ומוסיפים נדבך חשוב של מידע על האירועים ההיסטוריים הכתובים. מקובל לומר כי במלחמת ששת הימים לא נערך קרב בהר הבית, אך הממצאים שגילינו הביאו אותנו "לחפור" עמוק יותר בפרטי הקרב ולהלן מה שלמדנו.

כוחות צה"ל נכנסו לעיר העתיקה ולהר הבית דרך שער האריות ביום ד', השביעי לחודש יוני 1967, כ"ח באייר תשכ"ז. בהר הבית ובעיר העתיקה נותרו מספר קיני התנגדות ועמדות צלפים ירדניים. ביום שלפני הכניסה, על גבי החומה המזרחית של העיר העתיקה, שבחלקה הגדול היא חומת הר הבית המזרחית, ישבו עמדות ירדניות שהקשו על כוחות צה"ל. חילופי יריות קשים התרחשו בלילה של ה-6 ליוני בין כוחות צה"ל שבמקום להתקדם לאוגוסטה ויקטוריה טעו בדרכם והגיעו לגשר הקדרון לכיוון גת שמנים. כוח טנקים וכוחות הסיירת נתקלו באש עזה שהומטרה עליהם מהחומה המזרחית ו-5 לוחמים נהרגו. בנסיונות החילוץ ניסו להשיב אש לעבר העמדות הירדניות. סיפור הקרב מתואר בפירוט בספרו של משה נתן "המלחמה על ירושלים".

קליעי 9 מ"מ ששימשו לתת מקלע עוזי (צילום: טל רוגובסקי)

בכדי להבין את הממצאים שוחחנו עם הרב יואל בן נון, שהיה מכוחות הצנחנים שנכנסו משער האריות ולהר הבית. הרב תיאר: "אחרי הקרב בלילה על גשר הקדרון, מפקד הגדוד הירדני בעיר העתיקה ביקש אישור לפנות את כוחותיו מהעיר העתיקה. הגנרל המצרי שמונה על החזית המזרחית לא הבין את המשמעות הסמלית של העיר העתיקה והמקומות הקדושים ואישר לו לסגת. הגדוד פינה את העיר העתיקה לפנות בוקר, אך צה"ל לא ידע זאת וב-7 בבוקר ירו תותחים על החומה כדי להבריח את הירדנים מהחומות. פגז אחד סטה והרג שלושה חיילים שלנו ברוקפלר. כאשר יצאנו לכיוון שער האריות, מפינת החומה ירה חייל ירדני צרורות אל תוך צומת רוקפלר. חייל לידי ירה פגז בזוקה ישר אל תוך החור [חרך הירי] והירי נפסק […] מצריח המסגד ליד שער השבטים ירה עלינו חייל ירדני אך גם בו פגעו לפני שהספיק לפגוע באנשינו. עם הכניסה בשער השבטים ירו הצנחנים צרורות עוזי באוויר כדי להרתיע, אך מוטה גור עצר זאת מיד בקריאתו המפורסמת "חדל אש! כל הכוחות חדל אש! מקום קדוש, לא יורים. הר הבית בידינו""".

מחסנית תת מקלע עוזי (צילום: טל רוגובסקי)

תרמיל לקליע 9 מ"מ משנת 1952 עם כיתוב מ.י.ת.- "מדינת ישראל תע"ש" (צילום: טל רוגובסקי)

 

 

 

 

 

 

 

 

בסינון נתגלתה מחסנית של תת-מקלע עוזי מתוצרת ישראל, ששימש באותה עת כנשקם האישי של הצנחנים ושל מפקדי צה"ל. נמצאו מספר קליעים בקוטר 9 מ"מ, אשר שימשו כתחמושת לעוזי וכן גם כמה תרמילי קליעים המתאימים לתחמושת זו. על אחד התרמילים, אשר יובא מחו"ל, מסומנת שנת הייצור "1956". על תרמיל 9 מ"מ נוסף, משנת ייצור 1952, מופיעות האותיות העבריות "מ.י.ת." – מדינת ישראל, תע"ש. קליעים ותרמילים אלה מעידים כי במלחמת ששת הימים נעשה שימוש גם בתחמושת מיושנת מתוך מחסני התחמושת ברחבי המדינה.

תחמיש בקוטר 7.62 משנת 1957. שימש לירי עם רומה רימונים (צילום: טל רוגובסקי).

שני קליעי 0.5 ממקלע כבד מסוג בראונינג, שחודם נפגע עקב פגיעה בקיר אבן לאחר שנורו (צילום: טל רוגובסקי).

כמו כן, נתגלה כדור חסר קליע, תחמיש בקוטר 7.62 מ"מ משנת ייצור 1957. תחמישים יכלו לשמש לצורך ירי רימונים נגד טנקים מרומה רימונים (ררנ"ט) שהיה מורכב על גבי קנה רובה FAL או FN”" מתוצרת בלגיה שהיה בשימוש נפוץ בצה"ל בתקופה זו. בין ממצאי התחמושת נמצאו גם שני קליעים בקוטר 0.5 אינץ' שנורו ממקלע כבד מתוצרת בראונינג. מצב הקליעים מעיד על כך שנורו במהלך הקרבות ופגעו בקירות של מבני אבן, דבר שגרם לעיוות חוד הקליע. לא מן הנמנע שקליעים אלו הגיעו מהאש שהשיבו כח הסיירת והשריון אל עמדות הלגיון בחומת הר הבית המזרחית בקרב בגשר הקדרון.

זכינו להסברים לממצא גם מיעקב גולדפיין, אשר בזמן המלחמה שירת במחלקת הצלפים של החטיבה הירושלמית ונכנס לעיר העתיקה משער האשפות לאחר טיהור הרובע: "השתמשנו ברובה אנגלי מסוג אנפילד ששודרג לרובה צלפים ולהגנה עצמית החזקנו את ה-FN הבלגי שהיה רובה החי"ר של צה"ל ושימש כרובה גיבוי […] נכנסתי בשער ועליתי מיד להר הבית. ראו בבירור כיצד הירדנים השתמשו בהר כמוצב צבאי לכל דבר וענין. למרות זאת, אנחנו נמנעו מלירות על העיר העתיקה בכלים כבדים או להפגיזה מהאויר. ניטרול עמדות הירדנים נעשה על ידי כוחות החי"ר וזה עלה לנו גם באבידות".

ממצא אחר שעלה בסינון כולל קרוב לארבעים מטבעות של הממלכה ההאשמית הירדנית. כמעט כל המטבעות נטבעו בשנים שלפני ששת הימים ושייכים לשנות הכיבוש הירדני בין 1948 – 1967. עם זאת, המטבע הירדני הראשון שעלה בסינון העפר נתגלה ב-6 ביוני 2005, יום השנה ה-38 לאיחוד הירושלים. זהו מטבע שנטבע בשנת 1991 ועליו דיוקנו של המלך חוסיין. המטבע כנראה הגיע להר הבית בכיסו של מתפלל שהגיע לתפילה במסגד אל אקצא או איש וואקף שעבד בהר הבית, שכן הדינר הירדני (וחלקיו – הפילס) הוא הֶֹלַך חוקי גם אחרי 1967.

כמו כן, נמצאו שני סמלי מתכת קטנים, שיתכן שהוצמדו למדי צבא ירדניים או לאנשי הוואקף המנהלים את הר הבית ועליהם מופיע הדגל הירדני. הממצאים הירדנים שלאחר מלחמת ששת הימים משקפים את המציאות הפוליטית המורכבת בהר הבית, שבאופן רשמי מדינת ישראל היא הריבונית בו, אך באופן מעשי, מדינת ישראל במידה מסויימת הותירה סמכויות לממלכת ירדן באמצעות הוואקף המוסלמי.

בין המטבעות שנתגלו בסינון יש גם מספר מטבעות אלומיניום משוננים של אגורה אחת. אלה מטבעות ישראלים, שנטבעו בשנים תשכ"ז, תשכ"ח, וודאי נשרו מכיסיהם של חיילי צה"ל או המבקרים הישראלים הראשונים שהגיעו להר הבית לאחר מלחמת ששת הימים.

כשם שיש בידינו פריטים מוחשיים מתולדותיו הקדומים של הר הבית, מזמן חורבן הבית הראשון בידי הבבלים, ממלחמות החשמונאים, מן המרד הגדול שהביא לחורבן הבית השני ומן הקרבות שבין הצלבנים לבין המוסלמים, כך יש בידינו גם עדויות ישירות לנוכחות הירדנית בהר הבית ולקרבות מלחמת ששת הימים – כיום לפני 50 שנה.

מטבעות הממלכה ההאשמית הירדנית מהשנים 1948 – 1967 ומטבע משנת 1991 הנושא את דמותו של המלך חוסיין (צילום: טל רוגובסקי).

מפעל הסינון שנוסד בשנת 2004 מנוהל על ידי ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה (צויג), בחסותה של אוניברסיטת בר אילן. הסינון שפסק לפני כשישה שבועות התבצע בסיוע רשות הטבע והגנים ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד). מימון המחקר של הממצאים מתבצע כעת מכספי תורמים פרטיים באמצעות הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל.

כעת, לאחר 12 שנות סינון רצופות של עפר, עבודת הסינון של עפר הר הבית מושהית, זאת על מנת לרכז את המשאבים במחקר ופרסום הממצאים הרבים שנתגלו עד כה. העפר המסונן כיום בגן הלאומי עמק צורים בתפעולה של עמותת אל עיר דוד, מגיע מחפירות ארכיאולוגיות בעיר העתיקה כגון עיר דוד, ואינו קשור לפרויקט סינון העפר מהר הבית. מנהלי הפרויקט השיקו לפני כחודש וחצי קמפיין מימון המונים עבור המשך פעילות המחקר לשנה זו באתר giveback.co.il מקבוצת הד סטארט, ולפני כשבועיים מומש יעד זה. כעת מנהלי הפרויקט ממשיכים לפנות אל הציבור הרחב בבקשה להרחיב את הסיוע כך שיאפשר את הרחבת היקף תחומי המחקר, כגון כלי נשק עתיקים ופריטי תחומשת מודרניים שעליהם אנו מדווחים בהודעה זו. כמו כן, מגעים התקיימו עם משרדי ממשלה ועם רשות העתיקות, שמונתה על ידי ראש הממשלה לטפל בנושא, אך אלו טרם הבשילו לכדי מימוש הסיוע בעתיד הקרוב.

היום, ביום ירושלים, לכבוד שנת ה-50 לאיחוד ירושלים, נערוך עבור הקהל הרחב תצוגה של כלי הנשק והירי הקדומים והחדשים שנתגלו בסינון העפר מהר הבית, החל מימי הבית הראשון ועד לימינו. הקהל יוכל להתרשם במו עיניו מן הממצאים ולקבל הסברים על הקרבות והמאבקים שהתרחשו על הר הבית לאורך ההיסטוריה. התצוגה תתקיים בכיכר המרכזית ברובע היהודי בסמוך לחנות התכשיטים מוריה. נשמח לראותכם.

"לא תעשה לך פסל וכל תמונה"- מחקר שברי הצלמיות שנמצאו בהר הבית

הכר את הצוות: יוני 2016
(לקוח מתוך פרסום באנגלית של ג'ניפר גרין)

האם פגשתם את אהרון?

האם פגשתם את אהרון?

ד"ר אהרון גרינר הצטרף לפרויקט הסינון מראשיתו, כאשר עוד למד לתואר הראשון. על אף שהחזיק תפקידים רבים לאורך השנים, יתכן שתזכרו אותו דווקא כארכיאולוג האחראי לפעילות היומית באתר או כמדריך וכמרצה המקבל את הקבוצות המגיעות לאתר. לאורך השנים עסק אהרון בתחומים רבים בארכיאולוגיה, השתתף במחקר של פרויקטים שונים בירושלים וגם כמובן בחפירות שונות כגון תל א-צאפי (גת פלשתים) בעבר וכחלק מצוות המחקר של חפירות תמנע ותל עיטון כיום.

כיום אהרון מחלק את זמנו בין מחקרים לטובת חפירות שונות, מחקר לטובת פרויקט סינון העפר מהר הבית, תפקידו כעמית מחקר ומתאם התוכנית האקדמית במכון אולברייט, ופוסט-דוקטורט על כלי האבן של תעשיית המתכת בתמנע שמתבצע באוניברסיטת תל אביב. מחקרו על כלי האבן שופך אור לראשונה על טיפוסי כלי האבן השונים ששימשו בתעשיית הפקת הנחושת וחלקם החשוב בתהליך זה. את עבודת הדוקטורט שלו הגיש אהרון באוניברסיטת בר אילן בנושא "כלי חרס מיובאים בתקופת הברונזה המאוחרת בישראל: בין כלכלה, חברה וסמליות".

 

פארק תמנע, אחד מאתרי הפקת הנחושת הקדומים בעולם, כולל פירים רבים של כריית נחושת בכל רחבי הפארק, כמו גם שרידים של תנורי התכה, עופרות, סיגים ופסולות נוספות המעידות על תהליך הפקת הנחושת בתקופות השונות.

פארק תמנע, אחד מאתרי הפקת הנחושת הקדומים בעולם, כולל פירים רבים של כריית נחושת בכל רחבי הפארק, כמו גם שרידים של תנורי התכה, עופרות, סיגים ופסולות נוספות המעידות על תהליך הפקת הנחושת בתקופות השונות.

בנוסף, אהרון מנהל את הפרוייקט "חפור את העבר- הרפתקה ארכיאולוגית ישראלית" (“Dig the Past – an Israeli Archaeological Adventure") אשר משחזרת חפירות ארכיאולוגיות ישראליות במחנות קיץ וכפעילות קהילתית בצפון אמריקה.

שבר פסלון של ראש כבשה מהתקופה הרומית

שבר פסלון של ראש כבשה מהתקופה הרומית

אהרון חוקר את מאות שברי צלמיות הטין והפסלונים שנמצאו בפרויקט הסינון. את מרבית הצלמיות ניתן לתארך לשלב מתקדם בתקופת בית המקדש הראשון, למאות ה-8 וה-7 לפני הספירה. הצלמיות מפרויקט הסינון מצטרפות לצלמיות רבות נוספות מתקופה זו שנמצאו בירושלים ובאתרים רבים ברחבי יהודה. מרבית הצלמיות הן צלמיות בעלי חיים מהן מוכרות היטב ביהודה צלמיות סוסים וצלמיות רוכב על סוס. רבות אחרות הן "צלמיות עמוד" של נשים. צלמיות אלו ריתקו את חוקרי התקופה, שכן כמעט תמיד אלו נמצאות שבורות ובריבוד משני (אשפה ומילויים) ויש חוקרים שייחסו זאת לרפורמות הדתיות של חזקיהו ויאשיהו, בהן הושמדו בשיטתיות סממנים של פולחן זר. האם צלמיות העמוד מייצגות את פולחן העשתורת או אולי ייצגו דמות אישה בשר ודם? האם שימשו לפולחן ביתי לא-רשמי או אולי כקמעות רפואה או פריון? אהרון, יחד עם חוקרים מרכזיים נוספים בצוות, מנסים לענות על שאלות אלו מנקודת המבט של הר הבית ולהבין מדוע צלמיות אלו מופיעות במרכז הרוחני והפוליטי של ירושלים ויהודה.

בימים אלו אנו מגייסים תרומות לצורך הוצאת כרכי הפרסום הראשונים של פרויקט הסינון. אם הנכם מעוניינים לתרום לפרסום הממצאים מהר הבית נא בדקו את אתר גיוס ההמונים שלנו, אשר מפרט רבות על הפרויקט, על ממצאים שכבר נחשפו ועל חשיבותם להבנת ההיסטריה הלא כתובה של הר הבית.

אם מענין אתכם לדעת עוד על המחקר של אהרון ועל הצלמיות הישארו מעודכנים. המחקר בעיצומו ובקרוב נפרסם מידע נוסף על אחת הצלמיות.

שירות לאומי בשירות המורשת העולמית

הכר את הצוות: מאי 2016
(לקוח מתוך פרסום באנגלית של ג'ניפר גרין)

האם פגשתם את נעה?

האם פגשתם את נעה?

נעה משרתת השנה כבת שירות בפרויקט סינון העפר מהר הבית בגן הלאומי בעמק צורים. נעה קפדנית מאוד בסינון והיא אשפית במציאת פריטים קטנים. אחד הממצאים האהובים עליה היא פיסה קטנה של מסרק שיער עשוי עצם המתוארך לתקופת בית שני. "זה ממצא קטן", אומרת נעה, "אך בעל ערך רב". יכולתה לזהות ולהסביר על סוגי ממצאים וטיפוסי אבנים מיוחדות, כמו גם יכולתה להדריך קבוצות בעברית ובאנגלית, הופכות את נעה לנכס חשוב לפרויקט הסינון.

מבחר מסרקי שיער עשויים עצם שנמצאו בפרויקט סינון העפר מהר הבית

מבחר מסרקי שיער עשויים עצם שנמצאו בפרויקט סינון העפר מהר הבית

נעה גרה בנעלה, מצפון למודיעין עילית בחבל בנימין. נעה, אשר תמיד התעניינה בחקר העבר, ובמיוחד בהיסטוריה של ישראל ובהיסטוריה היהודית, שמחה לגלות שניתן לבצע שירות לאומי כחלק מפרויקט סינון העפר מהר הבית. לדבריה, בזכות שירותה למדה רבות על ההיסטוריה של הר הבית. בפרויקט הסינון ראתה לראשונה את כלי האבן השונים אשר שימשו בהר הבית. כלים אלו, אשר אינם מקבלים טומאה, היו נפוצים בימי בית שני ומוכרים באתרים יהודיים רבים מתקופה זו ובמיוחד בירושלים.

שבר כלי אבן שנמצא בפרויקט סינון העפר מהר הבית

שבר כלי אבן שנמצא בפרויקט סינון העפר מהר הבית

נעה אוהבת במיוחד לעבוד עם קבוצות המתנדבים. במיוחד זכורה לה החוויה לעבוד עם תלמידי מכינות של עולים חדשים, אשר מגיעים לעמק צורים מדי שנה. בשנה הבאה נעה מתכננת לעבוד בחקלאות ולטייל בעולם. כשתחזור, מתכננת נעה לעשות תואר בהיסטוריה של עם ישראל.

המשיכו לעקוב אחרינו! מדי חודש נציג איש צוות נוסף מפרויקט הסינון. שתפו או השאירו לנו תגובה אם נהניתם להתנדב בפרויקט הסינון עם הצוות שלנו.

1 2