פרידה מגל זגדון

שלשום בערב קיימנו ערב פרידה מגל זגדון, שהיה הארכיאולוג הראשי של אתר הסינון בשבע השנים האחרונות. גל החליט לפרוש מעולם הארכיאולוגיה לטובת הוראה בבתי ספר תיכוניים, חלומו מזה שנים.

גל הצטרף אלינו בשנת 2008 ומייד גילה מסירות יוצאת דופן כלפי פרוייקט הסינון. בשנת 2009 כאשר עמותת אלע"ד נאלצה לפטר עובדים רבים לאור המשבר הכלכלי העולמי, ונאלצנו להשאר עם ארכיאולוג אחד בלבד, היה זה טבעי וברור שגל זגדון הוא המתאים ביותר לתפקיד. מאז ועד לפרישתו מהתפקיד לפני כחודש, שימש גל כמנהל העבודה הארכיאולוגית באתר, למעשה התפקיד החשוב ביותר בפרוייקט הסינון.

בתפקיד זה המשיך גל לגלות מסירות יוצאת דופן לכל אורך הדרך, בכך שהגיע בכל יום מוקדם בבוקר לעבודה לפני כולם, ובסוף היום עזב אחרון, וזאת על אף שהוא מתגורר בפתח תקווה (יותר משעה נסיעה מעמק צורים). מעבר לדאגתו התמידית שהעבודה באתר תהיה מסודרת, ושאף ממצא לא ילך לאיבוד באחת הנפות שמאות אלפי המבקרים באתר סיננו, גל גילה גם דאגה בלתי מתפשרת לתנאי העבודה של כל צוות העובדים, ותמיד דאג לאחרון שבהם לפני שדאג לעצמו.

כושר ההבחנה של גל ועינו החדה איתרה מפעם לפעם במיון סלי החרסים בולות וממצא מיוחד אחר שהתפספס בזמן בדיקת הנפות של המבקרים. גם ההכשרה הקפדנית שלו לעובדים חדשים, והסטנדרטים של בדיקה שהקפיד עליהם, הובילו לכך שלגל יש חלק לא קטן בבממצאים חשובים ביותר שנתגלו בירושלים בשבע השנים האחרונות בעפר מהר הבית ובעפר מחפירות אחרות.

בנוסף, גל עבד יום בשבוע במעבדת המחקר של הפרויקט, והיה, ועודנו אחראי על עיבוד ופרסום ממצאי המתכת. גל עשה עבודת מיון וחקר בלתי רגילים בעשרות ראשי החצים (בעיקר מהתקופה הצלבנית), ולמעשה אין כיום מישהו בארץ שמכיר את הטיפולוגיה של ראשי החצים לאורך הדורות טוב יותר ממנו. כמו כן, גל גילה שמסמרים רבים שנמצאו בסינון הם למעשה מסמרי פרסה של פרשי המסדר הטמפלרי ששכנו באורוות שלמה, המקום שממנו נלקח חלק מהעפר שאנו מסננים. גל ערך טיפולוגיה מלאה באלפי המסמרים העתיקים שנתגלו בסינון, וגם בהם השיג בקיאות מרשימה שאין שניה לה בקרב הקהילה הארכיאולוגית בארץ.

עם השנים גל הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף בעמק צורים, וחסרונו יורגש באתר תמיד. עם זאת, עבודת המחקר שלו בממצאי המתכת לא הסתיימה, והוא ימשיך בעתיד לעבוד איתנו במעבדה במטרה לסיים את הפרסום המלא של הממצאים.

תרומתו של גל לפרוייקט היא עצומה, אנו מודים לו עליה, ואנו מאחלים לו הצלחה מרובה בעבודתו החדשה.