שיפור משמעותי במידת אכיפת חוק העתיקות והפיקוח על העבודות בהר הבית

מאז קיץ 2007 אנו עדים למגמה חיובית במידת אכיפת חוק העתיקות והפיקוח שרשות העתיקות מבצעת על העבודות בהר הבית. שיפור משמעותי במיוחד חל עקב החקירה שביצע מבקר המדינה בשנת 2008.

העבודות שמתבצעות כעת בהר הבית הן דוגמא מובהקת לכך. החל מלפני כשבועיים הוואקף החל לחפור תעלות לצורך התקנת מערכת ביוב באזור שמצפון לחלקו המערבי של המשטח העליון (הרמה). נחפרו תעלות רבות שעומקן מגיע עד לכ-40 ס"מ ובנקודות מסויימות נחפרו בורות עמוקים יותר לצורך התקנת מנהול (כַּוַת כניסה). ניתן להעריך שהאורך הכולל של כל התעלות מסתכם בכ-150 מ' על פני שטח של כדונם אחד.

תעלות שנחפרו בצפון הר הבית לצורך צינור ביוב

החפירות הללו אינן יורדות לעומק רב, אך יש לקחת בחשבון שפני הסלע באזור זה קרוב מאד לפני השטח ובחלקים מסויימים הסלע אף חשוף. בשנות ה-80 פרופ' אשר קאופמן גילה באזור זה שרידי פסיפס ביזטני, ואנשי רשות העתיקות בשנת 2009 חשפו חלקים נוספים שלו. כמו כן, קאופמן גם פרסם שרידים של מספר ראשי קירות שבאותה עת עוד ניתן היה לראות באזור זה. חלקם גם תועדו במאה ה-19 על ידי הארכיטקט והחוקר קונרד שיק. מצפון לאזור זה מצוי החפיר הידוע שתועד אף הוא על ידי החוקרים שסקרו ומיפו את ההר במאה ה-19. חפיר זה הגן מצפון על מתחם הר הבית הקדם הרודיאני וככל הנראה נסתם על ידי המצביא הרומי פומפיוס כאשר ערך מצור על הר הבית בשנת 63 לפנה"ס.

קיומו של פסיפס מהתקופה הביזנטית בהר הבית הינו בגדר הפתעה גמורה שכן לא ידוע לנו מהמקורות ההיסטוריים על קיומם של מבנים בהר הבית בתקופה זו, ורק בעקבות ממצאי פרוייקט הסינון הנחה זו החלה להתערער. בנוסף לכך, בשנת 2009 גילינו בארכיון של מחלקת העתיקות המנדטורית קטעי פסיפס ביזנטי שנחשפו בחפירות של הוואקף בשנות ה-40 של המאה הקודמת מתחת למפלסי הרצפה של מסגד אל אקצה. בנוסף לכך, בפרוייקט הסינון נתגלו כחצי מיליון קוביות פסיפס!  וכן קטעי פסיפס רבים שעדיין דבוקים לטיח שהחזיק אותם.

מספר קטעי פסיפס מני רבים שנתגלו בסינון העפר מהר הבית

לאור כל זאת, אין ספק שכל פעולת עפר באזור שמצפון לרמה ומדרום לחפיר מצריכה פיקוח ארכיאולוגי הדוק ואף חפירת הצלה מקדימה לפני שחרור השטח לעבודות פיתוח של תשתיות חדשות.

ביצוע עבודות מעין אלו וכל שינוי של תשתיות בהר הבית מחייב על פי החוק את התכנסותה של ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים. עד שנת 2009 מנעו ראשי ממשלות ישראל מועדה זו להתכנס ופעולות מעין אלו טופלו ישירות על ידי ראש הממשלה. האישורים לעבודות ניתנו בעל-פה ובאופן בלתי רשמי. במקרה הנוכחי ובמספר מקרים נוספים שהתרחשו בשנים האחרונות, התכנסה ועדת שרים זו ודנה בסוגיות שונות. בעקבות הדיונים אושרו עבודות, וביניהן אלו שמבוצעות כעת.

בניגוד לשנים עברו, מרבית עבודות התשתית שמתרחשות בהר הבית בשנים האחרונות, וביניהם גם החפירה הנוכחית, זוכות לפיקוח וליווי צמוד של אנשי רשות העתיקות, ובמקרים מסויימים אף מתגלים ממצאים חשובים שנאספים על ידם, ונקווה שיפורסמו בעתיד באופן רשמי.

שוטר וארכיאולוג מרשות העתיקות מפקחים על עבודות החפירה

נראה שפעילותו של הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית, המחאה הציבורית ומאות אלפי האנשים שהשתתפו בפרוייקט סינון העפר מהר הבית ונחשפו למחדלי הרס העתיקות, אכן הצליחו לייצר תודעה ציבורית מוגברת לנושא אשר נתנה את אותותיה גם אצל מקבלי ההחלטות בשלטון.

עם כל זאת, המצב עדיין אינו אידיאלי ויש עוד מה לשפר. באתרי עתיקות חשובים לא נהוג להסתפק רק בפיקוח כאשר מתצבעות עבודות שיש בהן גם חפירה. בדרך כלל נוהגת רשות העתיקות להתנות את קיום העבודות בקיומה של חפירת הצלה. כך גם היה צריך לדרוש במקרה הנדון. יתכן שרשות העתיקות ביצעה מספר חפירות בדיקה, אך את זאת לא נדע בשל המידור הרב שנדרש מהעוסקים בדבר. מכל מקום, אפשר להניח בסבירות גבוהה (ויש לנו מספר סימנים לכך) שבחפירה הנוכחית נחשפו בפני אנשי רשות העתיקות ממצאים שונים, ואילו היתה מתקיימת חפירת הצלה מסודרת ניתן היה להבין את משמעותם באופן ברור יותר.

שנית, במזרח ההר מצויות ערימות עפר גדולות שעדיין לא פונו על ידי הוואקף בשל פסיקתו התקדימית של בג"ץ משנת 2004 שאוסרת את פינוים ללא תיאום מקדים עם הועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית. לצערינו המשטרה אינה מקפידה לפקח באופן הדוק על הנושא, ובתקופה האחרונה אנו מגלים כל פעם קטע אחר של הערימות שננגס על ידי ציוד מכני כבד, וכך ראינו גם היום.

שקע שנוצר באחת מערימות העפר במזרח ההר, ככל הנראה כתוצאה מפינוי שנעשה באמצעות טרקטור

תמונות נוספות מתעלות הביוב נחפרות לאחרונה בהר הבית (על מנת לראותן בגודל מלא יש ללחוץ עליהן):