ממצא ומוצא החודש: עיטור טביעות קנה על חפץ חרס קדום

ממצא ומוצא החודש: עיטור טביעות קנה על חפץ חרס קדום

לאה נברה מצרפת השתתפה בסינון העלתה בנפתה תגלית מרגשת – שבר כלי חרס הנושא טביעות קנה.

עיטור באמצעות קנים הוא טכניקת קישוט נפוצה בייצור כלי חרס קדומים. קטע של קנה או צמח חלול אחר נלחץ אל פני הכלי כשהחומר עדיין במצב חצי-יבש – לפני הצריפה. התוצאה: טביעות ייחודיות, יפות ובעלות משמעות תרבותית.

הטביעות הללו מוכרות לאורך תקופות רבות ובאזורים שונים. רעפים ביזנטיים מציגים לעיתים סימני קנים על משטחם העליון, המרמזים על תפקיד עיטורי ואולי גם סמלי. בכלי חרס מתקופת הברונזה מופיעות לעיתים טביעות קוויות מתחת לשפה, שאפשר שהן מעידות על בעלות, שימוש פולחני או סגנון.

מאפייני שבר החרס, ובייחוד מרקם הטין, מצביעים על דמיון לצלמיות חרס יהודאיות מתקופת הברזל II ב–ג (המחצית השנייה של ימי הבית הראשון, בקירוב 800–586 לפנה״ס). הטין המקומי שממנו עשוי החרס והעיטור שנעשה בטכניקה פשוטה מעלים את האפשרות לצרף את הממצא לאוסף ההולך וגדל של כלי פולחן מחרס, כגון דגמי מקדש זעירים, קובעות, מקטרים וצלמיות, שהתגלו ביהודה בתקופת הברזל.

למרות ההפרעות הקשות שהתרחשו בעפר שנחפר בהר הבית טרם, גם שברי ממצא קטנים מאפשרים הצצות ותובנות על התרבות החומרית ועל הפולחן בירושלים הקדומה. כל שבר מסייע לנו לחשוף נדבך נוסף מעברה של העיר ושל הר הבית.