לאחר הפסקה קצרה בצל הנגיף הקורונה – פינת ממצא החודש חוזרת!

המגלה של הממצא הפעם הוא , סטודנט באוניברסיטת אריאל, המתנדב אצלנו כחלק מעבודה מעשית במסגרת לימודיו.

מתניה גילה מטבע עשוי כסף, קטן ודק. כטיבם של מטבעות, לא ניתן להבחין בכל הפרטים בטרם יעבור ניקוי מקצועי, אבל כבר כעת ניתן להבחין בסמלים הצלבניים המובהקים שעליו: צורת הצלב בצד אחד ותיאור סכמטי של מגדל דוד בצד השני.

גילוי ממצא זה בתקופה זו, תקופת “בין המצרים”, הוא סימלי ביותר. בתקופה זו נהוג במסורת היהודית לציין את הזמן שבין פריצת החומות של ירושלים לבין מועד חורבנם של בתי המקדש הראשון והשני. ממצא זה קשור לפריצת חומות אחרת שהתרחשה בתקופה אחרת ועל ידי כח צבאי אחר.

התקופה הצלבנית בירושלים לא ארכה שנים רבות אך הותירה את רישומה לדורות בנופי הארץ ובזכרון היהודי, הנוצרי והמוסלמי.

ב-15 ביולי שנת 1099 (והשנה, התלכד התאריך עם התאריך העברי – כ”ג בתמוז – שחל אתמול), פרצו כוחות הצלבנים את חומת העיר הצפונית וטבחו בתושבי העיר המוסלמים והיהודים. הצלבנים מיהרו ל”טהר” את המקומות הקדושים בעיר, כולל הר הבית, וכיפת הסלע ומסגד אל-אקצה, אותה הם זיהו עם מקדש שלמה וארמונו, הפכו לכנסייה ולארמון המלך הצלבני, בהתאם.

 

מאוחר יותר, העביר מלך ירושלים את משכנו למצודת העיר, הידועה בשם “מגדל דוד”, בעוד מסגד אל-אקצה הפך למשכנם של האבירים הטמפלרים. הר הבית המשיך לתפקד כמקום מרכזי בעיר והתקיימו בו טקסים מספר פעמים בשנה, כולל פריצת החומות, שבו נערכה בעיר צעדה טכסית מכנסיית הקבר אל כיפת הסלע ומשם אל מקום פריצת החומה סמוך לשער הפרחים. למחרת ציינו הצלבנים מועד נוסף, “יום זכרון” שבו ביקרו את קבריהם של נופלי הקרב שנטמנו אל מול שער הרחמים. האם בארנקו של אחד המשתתפים בטקסים היה חור, שדרכו התגלגל אלינו המטבע הזה?

מטבע זה מצטרף לאוסף הגדול של מטבעות הכסף הצלבניים שעלו במפעל הסינון. האוסף כולל גם מספר מטבעות נדירים ביותר וגם את כמות מטבעות הכסף הצלבניים הגדולה והמגוונת ביותר שנתגלתה בירושלים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *