בנימין מילט מירושלים שמצא את חרוז הזהב מימי בית המקדש הראשון.

בשל סגר הקורונה וצמצום הפעילות בחודשים האחרונים לא הספקנו לעבור על הממצאים הרבים שעלו בסינון בחודש אוגוסט, שהיה עמוס במבקרים. לאחרונה סיימנו למיין את הממצאים מחודש זה וביניהם התרגשנו לגלות חרוז זהב זעיר שזמנו מימי הבית הראשון.

היום בו נתגלה החרוז היה עמוס מבקרים והילד שמצא אותו הביא אותו לארכיאולוג האחראי ומיהר לחזור לסנן. הארכיאולוג סבר שמדובר בחפץ מודרני בלתי מזוהה, ולא הספיק לרשום את פרטי הילד ולצלמו. אחרי שהתברר ייחודו של החרוז ניסינו לאתר את הילד  והתקשרנו לכל המשפחות שלקחו חלק בסינון באותן שעות ומצאנו שהחרוז נמצא ע”י בנימין מילט,  בן ה-9 מירושלים. 

את מיון הממצאים ערכנו בחצר ביתו של ד”ר גבי ברקאי, שבשל הקורונה ממעיט ביציאה מהבית. כשגבי החזיק את החרוז תגובתו הראשונה היתה “אני מכיר את החרוזים הללו” ונזכר שמצא מספר חרוזים דומים בחפירתו במערכות הקבורה מימי הבית הראשון בכתף הינום (סמוך למרכז מנחם בגין). שם החרוזים היו מכסף, אך זהים בצורתם ובטכניקת ייצורם המכונה גירעון או גרנולציה. חרוזים מסוג זה נתגלו גם במספר אתרים אחרים בארץ והשכבות שבהן נתגלו תוארכו לתקופות שונות, החל מהמאה ה-13 לפנה”ס ועד למאה ה-4 לפנה”ס, כאשר רובן המכריע הוא מתקופת הברזל (המאות 12 לפנה”ס עד ה-6 לפנה”ס). מספר חרוזים דומים עשויים זהב נתגלו במגידו, בתל אל-עג’ול ובתל אל פרע’ה (דרום) בשכבות שתוארכו למאות ה-12 עד ה-9 לפנה”ס.

צורתו של החרוז היא גלילית עם נקב במרכזו. החרוז הזעיר, מידותיו 6 ממ’ קוטר, 4 ממ’ גובה, עשוי ארבע “קומות” של כדורי זהב זעירים מודבקים זה לזה. בשל היות הזהב מתכת אצילה, שאינה מתחמצנת או מחלידה, מצב ההשתמרות של החרוז הוא מעולה, הוא נראה כאילו נעשה אתמול.

בעבודת דוקטור של אמיר גולני מרשות העתיקות שסוקרת את טיפוסי התכשיטים השונים מימי הבית הראשון, נראה שתכשיטי זהב מתקופת הברזל II (ימי הבית הראשון) הם נדירים מאד בממצא הארכיאולוגי. הזהב בתקופה זו לא היה טהור ולרוב הכיל גם אחוז מסוים של כסף. במצרים העתיקה לזהב היתה משמעות מאגית בשל תכונות הבוהק והשתמרותו המעולה לאורך זמן. תכונות אשר הקנו לו תכונות של נצחיות וקשר לאל השמש. 

המקרא מיחס את מקור הזהב בארץ ישראל בתקופת המקרא לדרום ערב ולאופיר, שבקרן אפריקה (סומליה). אך יתכן אף שזהב הגיע לארץ ישראל על ידי סוחרים פניקים מארצות הים התיכון, כגון יוון וספרד, אבל המקור העיקרי היה, ככל הנראה, ממצרים.

טכניקת הגירעון (גרנולציה) שימשה בתקופה זו לעיצוב תכשיטים על ידי הדבקת כדורי זהב או כסף זעירים זה לזה או לפיסת מתכת באופן דו-מימדי או תלת-מימדי. אחת הצורות הנפוצות ביותר לשימוש בטכניקה זו היא ביצירת חרוזים עשויים מחמישה כדורים זעירים או יותר בצורה טבעתית. יצירת הכדורים היתה שיטה מורכבת ומתקדמת של אומני התקופה. השיטה כוללת מספר שלבי ייצור, מספר רכיבים ויכולת התכה בטמפרטורה גבוהה מאד.  הכדורים נוצרו באמצעות פיסות מתכת זעירות על מצע של פחם (או אבקת פחם) שסופח אוויר ומונע חמצון. כאשר המתכת מומסת מתח הפנים של הנוזל יוצר טיפות כדוריות. שיטה אחרת היא טפטוף המתכת הנוזלית מנקודה גבוהה אל תוך קערה וערבוב מתמיד של הטיפות. הגירעון היא שיטה שדרשה מומחיות ונסיון רב של הצורפים.

בממצא הארכיאולוגי החרוזים האלה נפוצים מאד במנחות קבורה, דבר המחזק את ההשערה על התפקיד האפוטרופאי שלהם, לכישוף או לפולחן להרחקת עין הרע. החרוזים היו נפוצים כשהם משולבים בתכשיטים ולרוב היו חלק ממחרוזות, אבנטים, מצנפות, צמידים, או כקישוט בשולי הבגד. ישנם מקרים שבהם חרוזים העשויים בשיטה זו מקשטים גם תליונים, חותמות, קמעות , סיכות, פלכי טוויה, משקולות או חפצים אחרים.

סוגים שונים של תכשיטים מוזכרים במקרא, והצעות שונות הועלו במחקר לגבי זיהויים, אך הזיהוי של מרבית המונחים טרם הוכרע. הרשימה המפורטת ביותר של סוגי התכשיטים מופיעה בספר ישעיהו (ג: יח-כג). שם מוזכרים בין היתר הנְּטִיפ֥וֹת. הפירוש הרווח למונח זה הוא שמדובר בתליון שנתלה על שרשרת. עם זאת, לאור האמור, ניתן להציע פירוש חדש, והוא שמדובר בחרוזים שנעשו בטכניקה הגירעון, טכניקה שבה הכדורים נוצרים באמצעות התכת הזהב ויצירת טיפות.

בשלב זה לא ברור כיצד שימש החרוז המיוחד הזה, האם היה חלק מתכשיט שנענד על ידי דמות חשובה שביקרה במקדש, או של כהן. חרוז זה מתווסף  לאוסף הגדול של מאות רבות של תכשיטים קדומים מתקופות שונות שנתגלו במפעל הסינון במשך שנות קיומו. מידע נוסף אודותיו יתפרסם לאחר שתסתיים מלאכת העיבוד והמחקר של ממצא התכשיטים.

הפעילות באתר הסינון במצפה המשואות ממשיכה בימים אלו על פי הנחיות התו הסגול. הקהל הרחב מוזמן להמשיך לבקר באתר, לצפות בתערוכת הממצאים שהולכת ונרקמת בימים אלו ולקחת חלק במלאכת הסינון.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *