ירדן שור מירושלים שמצאה שבר לוח אבן עם כתובת ערבית קדומה

הממצא שנבחר הפעם נתגלה על ידי ירדן שור, בת ה-7 מירושלים, שהשתתפה בסינון בסוף הקיץ. ירדן גילתה שבר לוח אבן שעליו חקוקות אותיות בכתב הכופי, שהינו הכתב הערבי הקדום ביותר ומכונה על כך על שם העיר כופה בעיראק. מבחינה ראשונית של הכתובת על ידי הארכיאולוג פרץ ראובן, שהינו חלק מצוות החוקרים במעבדת המחקר ומומחה לתקופה המוסלמית הקדומה, נראה שיש לתארכה לתקופת שלטונם של שושלת בית אומייה (661 – 750 לספירה). שושלת זו היא זו שעיצבה מחדש את תוכניתו של הר הבית כמתחם מוסלמי קדוש, וייסדה את המבנים המרכזיים בו:  כיפת הסלע (בשנת 691) ומסגד אל-אקצה (705). מסיבה זו נראה שיש לתארך הכתובת לסוף המאה ה-7 או תחילת המאה ה-8 לספירה.

ירדן שגילתה את הכתובת אמרה לנו: “כשמצאתי את האבן הרגשתי שאני ארכיאולוגית קטנה, למרות שאני רק עולה לכיתה ב’. שמחתי שעבדנו בקבוצה עם סבתא ואופירי ושמצאנו משהו חשוב.”. ירדן היא נכדתה של ד”ר פנינה שור, ארכיאולוגית מוכרת שניהלה במשך שנים רבות את יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות. אך לא בגלל זה בחרנו בה ובממצא זה לחודש זה, אלא שלא כל יום אנו מוצאים בסינון כתובת חקוקה על אבן. ממצאים מסוג זה הינם נדירים יותר ואינם מגיעים לשפכי העפר.

בהר הבית מצויות כתובות רבות חקוקות על אבן מהתקופה המוסלמית הקדומה והתקופות המוסלמיות המאוחרות. חלקן נמצאות עדיין באתרן, חלקן בשימוש משני ואחרות שהיו במבנים שיצאו משימוש נשמרו במחסני הוואקף. רובן המכריע כבר תועד ונחקר ופורסם לפני כמאה שנה על ידי הפילולוג והאפיגראף, מקס וון ברשם. עם זאת, בתוך שפכי עבודות הבניה של הוואקף מאז סוף שנות ה-90 נראו מספר שברי כתובות, שמשום מה הנהלת הוואקף לא ראתה צורך בשימורם והותירה אותן זרוקות במקום כאשפה שאין לה שום ערך. זאת למרות שמדובר בממצאי מורשת איסלמיים מובהקים שקשורים למקום.

שבר הכתובת טרם פוענח, וספק אם נצליח לפענח את תוכנה על פי מספר האותיות הבודדות ששרדו בה. כעת אנו עמוסים במחקר של ממצאים רבים אחרים שנתגלו בשנים הקודמות, אך כשנגיע לחקור כתובת זו בהחלט נשתף אותכם בפענוחה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *