דברי סיכום לכנס הבינלאומי הראשון למחקרי הר הבית

היה כנס מרתק אתמול עם הרבה חידושים. אנחנו מקווים שנצליח להנגיש את ההקלטה של כל ההרצאות ברשת. להלן דברי הסיכום של איל דודסון, מיוזמי ומארגני הכנס, שהצליח לנסח באופן מדוייק ומרגש את סגולתו של האירוע.

ברגעים אלה, כשהאטמוספירה משחירה ונחנקת בעשן המדורות, ואנו מציינים את זכרו של מרד בר כוכבא, אני נזכר ברבי עקיבא (רבו של רבי שמעון בר יוחאי), שהיה כנראה מנהיגו הרוחני של המרד ומהרוגי המרד. זמן מה לפני המרד עולה רבי עקיבא עם כמה מחבריו אל הר הצופים כדי לצפות אל העיר החרבה, ומשם יורדים אל חורבות הר הבית. החכמים שנכחו באירוע פרצו בבכי, כצפוי, ורק רבי עקיבא צחק. הוא הסביר להם שמי שרואה את החורבן יראה גם את התקומה, ואם לא בדורו אז בחיק העתיד.

הצחוק של רבי עקיבא הוא סודה של האמונה היהודית.אני שואל את עצמי לא פעם, איך היו מגיבים רבי עקיבא וחבריו לו היה מגיחים מתוך מנהרת הזמן אל זמינות היום, כאן ועכשיו. אינני יודע. אבל העובדה שבימים המיוחדים האלה, שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים, יש לנו את הזכות לשבת כאן, לנוכח העיר העתיקה, ולקיים כנס מחקרים של הר הבית, גורמת לי להניח שאפילו חבריו של רבי עקיבא היו מוחים דמעה.

אנו נועלים בשמחה ובסיפוק רב את הכנס הבינלאומי הראשון למחקרי הר הבית. חשיבותו הרבה של האירוע הייתה בעצם קיומו, בכינוס מיטב החוקרים מכל כנפות תבל כדי לדון בנושא שלא זכה לבמה אקדמית משלו למרות שאין מעניין וחשוב ממנו בעולם כולו. אבל חשיבותו הייתה גם בהישגיו המרשימים.על הבמה הזו עלו בזה אחר זה מיטב החוקרים והחוקרות, ששיתפו אותנו בחן ובטוב טעם עם מחקריהם המעשירים והמרתקים. רבים מהם הציגו כאן לראשונה מסקנות חשובות שהגיעו אליהן לאחר יגיעה רבה. הדיונים שעלו כאן חשפו בפנינו סוגיות הנוגעות במהותו של האתר המקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברבדים שונים ומגוונים של תקופותיו.

ד"ר אהרן טבגר דן תפקידו של בית המקדש הראשון במערך העירוני דווקא מחוץ לעיר. פרופ' שמעון גיבסון חשף פרטי מידע שלא פורסמו עד כה, על תולדות מקדש שלמה, המבוססים על מחקר ארכיוני שערך בקרן הבריטית לחקר א"י.

פרנקי שניידר, צחי דבירה וד"ר גבריאל ברקאי הציגו כאן את מחקרם הייחודי על שחזור ריצוף הר הבית ההרודיאני בדגמי אופוס סקטילה. פרופ' יוסף פטריך דן במיקומו של בית המקדש השני, לאור המחקר הארכאולוגי וההיסטורי, ובהסתמך על חישובים אסטרונומיים. פרופ' דייוויד ג'קובסון ופרופ' ניקוס קוקינוס התייחסו לאפיזודה שנזכרה בכתבי יוסף בן מתתיהו אודות בנייה של אגף סעודה חדש בארמון הורדוס בירושלים, וממנה שאבו מידע חשוב באשר למיקומו המדויק של בית המקדש. ד"ר תהילה ליברמן הציגה תובנות חדשות לתארוך הרחבת הר הבית בשלהי ימי הבית השני, לאור החפירות בכותל המערבי. ד"ר דוד גורביץ' דן בשאלה מדוע התעקשו הרומאים שוב ושוב לנסות לכבוש את מצודת האנטוניה, בשעה יכלו לכבוש את הר הבית גם בלי להשתלט עליה?ד"ר אבי סולומון טען שלאור הממצא הארכאולוגי שנחשף בשנים האחרונות בחפירות לאורך הכותל המערבי, ובהשוואה לערים רומיות אחרות, יש 'לחפש' את מקדש יופיטר בהר הבית. ד"ר רינה אבנר הצביעה על קווי דמיון איקונוגרפיים בין כיפת הסלע לכנסיית הקתיסמה, ועל המשמעויות שיכולות לנבוע מכך על הכרונולוגיה של המבנים ועל ההשפעות התרבותיות. פרץ ראובן דן בהרצאתו בפריטים ארכיטקטוניים מהר הבית שעוטרו בעיטור בעלי חיים ובני אדם ובתהליך המחיקה והפגיעה שעברו, והציע לקשור זאת לתהליכים כוללים של האִיקוֹנוֹקְלָאזם באסלאם. ד"ר יובל ברוך ודרור ציטרון הציגו את מחקרם באשר להיבטים אדריכליים ואמנותיים בעריסת ישו. פרופ' חיימה לרה עסק בידיעות על פעילותם של הפרנציסקנים בימי הביניים סביב אתר עריסת ישו. צחי דבירה וד"ר גבי ברקאי הצביעו על כך שהמפלס בצדו המזרחי של הר הבית הורם באופן הדרגתי וממושך החל מהתקופה הממלוכית, כאשר אורוות שלמה יצאו מכלל שימוש, ודנו בהיבטים הטכניים של התמורות הללו ועל משמעותיהן ההיסטוריות. פרופ' ביאטריס סנט לורן ניתחה את שברי האריחים מכיפת הסלע, ודנה בדרכי ייצורם בהר הבית במאה ה-19.

אנו מבטיחים לפעול להבאת המחקרים החשובים לדפוס ולפרסומם בקובץ מדעי בעז"ה. הערב, יותר מתמיד, אנו חדורי מוטיבציה להוציא אל הפועל את הכנס הבא למחקרי הר הבית.תודות – בראש ובראשונה למרצים ולמרצות שתרמו את חלקם המשמעותי כל כך להצלחת הכנס, לא רק בהרצאה עצמה אלא בכל שלבי ההכנה והחשיבה.

ראוי להודות גם לחוקרים רבים וטובים שהגישו הצעות להצגת מחקריהם בערב זה, אך נדחו בצער רב – בדרך כלל משיקולים טכניים של מגבלות זמן.תודה רבה ליושבי ראש המושבים – פרופ' דן בהט, ד"ר גבריאל ברקאי, ד"ר רפי לואיס וד"ר קתיה ציטרין סילברמן.תודה רבה ומיוחדת לחברי הוועד האקדמית – ד"ר גבריאל ברקאי, פרופ' שמעון גיבסון, פרופ' יוסף גרפינקל, ד"ר קתיה ציטרין סילברמן, ד"ר עמית ראם וצחי דבירה, על עמל ומסירות של ישיבות צוות, ייעוץ וחשיבה מעמיקה במטרה להביא להצלחת הכנס.

תודה רבה למרכז הרטוג על התמיכה בכנס.תודה רבה לרשות העתיקות, ובמיוחד לד"ר עמית ראם, ראש מחוז ירושלים של רשות העתיקות, על שיתוף פעולה פורה, מקצועי וענייני. תודה רבה למרכז מורשת מנחם בגין, ולעומד בראשו – מר הרצל מקוב, על האירוח החם והנעים, ולאריאל מורלי ונעמה כרמל על ניהול האירוע. אם הכנס לא היה בנושא הר הבית, הייתי אומר שהרגשנו כאן בבית. תודה מיוחדת לענת מנדל גברוביץ, שעמלה מאחורי הקלעים על ההיבטים הטכניים הרבים של הכנס, התיאום המורכב עם המרצים ועריכת קובץ המחקרים שיתפרסם.Thank you so much, David Sterling, for supporting the research print soon. תודה רבה למשרד התרבות והספורט, שבתקופה הקצרה שהוא הפעיל את מינהלת ההסברה של מורשת ישראל בהר הבית נולד הרעיון הזה של כנס מחקרי הר הבית, נולד ולא גווע. ואחרון אחרון חביב – תודה רבה לחברי צחי דבירה, הרוח החיה של פרויקט סינון עפר הבית, שנרתם בכל כוחו ומרצו להצלחת האירוע הזה. ללא שיתוף הפעולה, וללא האווירה החיובית, העניינית והחברית, לא יכולנו להגיע לתוצאה שלפנינו.

ואחרון אחרון חביב עוד יותר – ד"ר גבי ברקאי, שהוא כמדומני ותיק חוקרי ירושלים. גבי ליווה את האירוע הזה מהורתו ועד לידתו, והיה שותף מלא לאורך כל הדרך – בעצה טובה, בחוכמת החיים המיוחדת, בהומור הבלתי נדלה ובניסיון שאין עשיר ממנו, ולבסוף גם בכנס עצמו. גבי, כולנו שולחים לך ברכת רפואה ואריכות ימים טובים. יהי רצון שברכת הכוהנים, שאת הטקסט הקדום ביותר בעולם שלה מצאת כאן, בתחומי מרכז מורשת מנחם בגין, לפני כיובל שנים, תחול בך.ולסוף, האחרונים החביבים מכולם – אתם, הקהל היקר, כאן באולם או בבית בזום, תודה רבה לכם על השתתפותכם ועל שותפותכם. אנו מקווים להיפגש בכנס המחקרי הר הבית הבא.