ממצא ומגלה החודש: אלכסיי וישיניאקוב מרוסיה מצא אריח אופוס סקטילה צלבני

בנוגע לפרסום ממצא ומגלה החודש היינו שקטים בחודשים האחרונים בשל עומס מטלות ועבודה, כולל מתן מענה למבקרים הרבים בסינון כאשר צוות העובדים שלנו מצומצם כתוצאה מימי הקורונה (לוקח המון זמן למצוא צוות מתאים ולהכשיר אותו לעבוד אצלנו). אז עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, ובשבועות הקרובים נפרסם את כל המגלים והממצאים שזכו להבחר במדור זה החל מאדר ב' / מרץ ועד לחודש האחרון.

עבור חודש אדר ב' / מרץ בחרנו באלכסיי וישיניאקוב, שהגיע אלינו יחד עם משפחתו מרוסיה, לא בעקבות חופשה או טיול מתוכנן, אלא פשוט כי בבית יש כעת משבר כלכלי בעקבות המלחמה.

אלכסיי מצא אריח ריצוף ריבועי קטן עשוי אבן צהבהבה שמידותיו 2.5×2.5 ס"מ בדיוק – כלומר אינץ' מרובע אחד.
אם הגעתם לפוסט הזה, סביר להניח שאתם מכירים כבר את המושג "אופוס סקטילה" ואת הדגמים המרהיבים מימי הורדוס שהצלחנו לשחזר מאריחי הריצוף שעלו בסינון (ואם לא, ניתן למצוא באתר שלנו מידע רב בנושא).

אבל האומנים שפעלו בזמנו של המלך הורדוס, בתקופה הרומית הקדומה, לא השתמשו במידת האינץ' אלא ברגל הרומית. כלומר, מידות האריחים והדגמים בכל תקופה מבוססים על תקן מדידה מסוים, ולכן במקרה זה לא מדובר באריח אופוס סקטילה הרודיאני אלא באריח מתקופה מאוחרת בכ־1,100 שנה – התקופה הצלבנית.

הצלבנים בנו מעט מבנים חדשים על הר הבית, ובעיקר עשו שימוש במבנים הקיימים ושיפצו אותם. עד היום, כשמחליפים את השטיחים בכיפת הסלע מפעם לפעם, מבצבצים אריחי ריצוף צלבניים. מה שמעניין הוא שכמעט כל האריחים הריבועיים בגודל זה הם שחורים, ומוקפים באבנים בצבע בהיר – נראה שיש לנו פה עדות לדגם דומה למה שאנחנו מכירים, אבל עם צבעים הפוכים.

במסדרון המערבי בכיפת הסלע מצויה עד היום רצפת אופוס סקטילה שהותקנה במקום בתקופה הצלבנית, בדגמים זהים לאלו המוכרים לנו ברצפה אחרת מאותה תקופה בכנסיית הקבר. על המשמעות של עיצוב דגמים דומים בשני האתרים ראו את מחקרה של פרנקי שניידר שפרסמנו לפני מספר שנים.