משקולות נדירות שנחשפו בסינון עפר מהר הבית מעידות על קיומה של כנסייה ביזנטית על ההר
לאחרונה הושלמו במפעל סינון העפר מהר הבית מחקר ופרסום של שתי משקולות ייחודיות לשקילת מטבעות שנתגלו במהלך פעילות סינון העפר. שתי המשקולות שייכות לעריך הנדיר של 4 קרטיון (κεράτιον, כ-0.6 גרם). המשקולת הראשונה עשויה זכוכית סגולה ונושאת עליה טביעה של חותם אימפריאלי ידוע. מכאן יש להסיק שהמשקולת יוצרה, ככל הנראה, בקונסטנטינופוליס בירת ביזנטיון והגיעה לירושלים עוד לפני הכיבוש המוסלמי. המשקולת השנייה, העשויה פליז, נושאת עליה שתי אותיות יווניות משובצות בכסף, כפא ודלתא (ΚΔ), המעידות על כך שגם משקולת זו שייכת לעריך של 4 קרטיון. המחקר נערך בידי הדוקטורנט חיים שחם, ארכיאולוג וחוקר בפרויקט הסינון. פרטי התגלית פורסמו לאחרונה בגיליון האחרון (גיליון מס' 18) של כתב העת המוביל בתחומו, Israel Numismatic Research.
עד היום נמצאו בפרויקט הסינון כתריסר משקולות-מטבע מהתקופה הביזנטית; אלה שימשו לשקילת המסה של מטבעות זהב או של שברי מטבעות ששימשו בעסקאות יומיומיות ובתשלומי מסים. מטבע הזהב העיקרי של התקופה הביזנטית נודע, במערב האימפריה, בשם סולידוס (solidus) בעוד שבמזרח האימפריה הוא נקרא נומיסמה (nomisma). מטבעות אלה, הידועים ברמת טוהר גבוהה (יותר מ-95% זהב), נטבעו לראשונה בידי הקיסר קונסטנטינוס הגדול בשנת 309 לספירה ומשקלם עמד על כ- 4.5 גרם. משקל הנומיסמה חולק עוד ל-24 יחידות-משנה שכונו קרטיון.
משקולת הזכוכית מהר הבית נוצרה באופן הבא: טיפה של זכוכית מותכת נוצקה על גבי משטח חלק עשוי שיש או מתכת ומיד לאחר מכן הוטבעה באמצעות חותם שעליו דגם שנחרת או גולף מראש. קוטרה עומד על 17 מ"מ ועוביה על 2 מ"מ. המסה של המשקולת עומדת על 0.62 גרם, משקל התואם לטווח של 4 קרטיון.
התיאור שעל פני המשקולת כולל פרוטומה (ראש אדם, כתפיים וחזה) של דמות מלכותית עם הילה מעל ראשה; מתחתיה מונוגרמה בצורת צלב שמשני צדיה עוד שתי פרוטומות קטנות יותר. הכתובת היוונית במונוגרמה ניתנת לקריאה: EVΘAΛIOV ("של אות'ליוס"). כעשרים משקולות זכוכית דומות, הנושאות טביעות של אותו החותם, ידועות כיום לחוקרים. אולם המשקולת מהר הבית היא היחידה מביניהן שערכה הוא של 4 קרטיון – המשקולות האחרות שוקלות נומיסמה אחת (24 קרטיון), סמיסיס (12 קרטיון) או טרמיסיס (8 קרטיון).
משקולות מסוג זה תוארו כמשקולות "אימפריאליות" מפאת ההופעה של דמות מלכותית אחת או יותר בעיטור שעליהן. השם אות'ליוס מתייחס, ככל הנראה, לפקיד ביזנטי בכיר שתחת סמכותו יוצרו המשקולות הללו. סביר להניח שהן יוצרו בסדנה מרכזית רשמית בבירה קונסטנטינופוליס ומשם הופצו הלאה ברחבי האימפריה, ככל הנראה בין השנים 550 ו-650 לספירה.
המשקולת הביזנטית הייחודית השנייה שנמצאה בפרויקט הסינון עשויה מתכת וצורתה כמעט ריבועית. מידותיה הן 13.0 על 12.9 על 1.6 מ"מ והיא שוקלת 0.60 גרם. היא עשויה סגסוגת המורכבת מ-78% נחושת ו-22% אבץ שבתוכה, כאמור, משובצות בכסף האותיות היווניות ΚΔ. הן המסה של המשקולת והן הכתובת שעליה לא מותירות מקום לספק כי העריך שלה הוא 4 קרטיון: האות כפא מסמלת את יחידת המידה קרטיון והאות דלתא את המספר 4. משקולות סגסוגת ריבועיות מטיפוס זה יוצרו בעיקר במהלך המאות החמישית והששית לספירה.
שתי המשקולות מהר הבית שימשו, ללא ספק, לשקילת מטבעות טרמיסיס מזהב שנחצו לשניים או לשקילת מטבעות חצי טרמיסיס הנדירים. אפשר שמשקולת בעלת עריך דומה הייתה נחוצה בזמנים, כגון ראשית המאה השביעית לספירה, שבהם ערכם של המטבעות העשויים מתכת נפוצה ירד עד כדי כך שהיה צורך למלא את ההפרש בין מטבע הברונזה הנפוץ ביותר, הפוליס, ובין מטבע הזהב בעל הערך הנמוך ביותר, הטרמיסיס, וזאת בעזרת שימוש בחתיכות של מטבעות זהב. הערך של 4 קרטיון מקביל למחצית מהעריך המקובל הנמוך ביותר של מטבעות ביזנטיים – 8 קרטיון. כתוצאה מכך, משקולות של 4 קרטיון הן נדירות ביותר: רק ארבע דוגמאות אחרות מוכרות – ולאף אחת מהן, מלבד לשתי המשקולות מהר הבית, אין מוצא ידוע וודאי מבחינה ארכיאולוגית. יתרה מכך, לא ידוע על אף משקולת אחרת עם הכתובת ΚΔ, מה שהופך את המשקולת שלנו מהר הבית לנדירה שבעתיים.
הטיפול במשקולות רשמיות ברמה המקומית עוגן בחוק הביזנטי. כך, לדוגמה, בשנת 545 לספירה ציווה הקיסר יוסטיניאנוס כי סדרה רשמית של משקולות תישמר בכנסייה בכל עיר ועיר. אפשרי ואף ניתן להניח כי אחת מן המשקולות שלנו הייתה חלק מאותה סדרה רשמית.
במקרה של משקולת הזכוכית, ציווה להכין אותה פקיד בכיר של האימפריה הביזנטית והיא יוצרה בסדנת-ייצור רשמית. בנוגע למשקולת המתכת, בעוד שמרבית המשקולות הביזנטיות שמוצאן ידוע ומקורן בישראל לא נשאו כתובות משובצות בכסף, משקולת זו נושאת שיבוץ שהשתמר היטב. ההשקעה בעבודתו של אומן מומחה בדרגה כה גבוהה על גבי משקולת כה זעירה עשויה להצביע על כך שהמשקולת הייתה חלק מסדרה של משקולות רשמיות – ולא רכושו של אדם פרטי. בכך המשקולות מוסיפות אמינות להצטברות ההולכת וגדלה של ראיות המצביעות על כך שהפעילות על גבי הר הבית במהלך התקופה הביזנטית הייתה נרחבת משחשבנו בעבר.
פרויקט הסינון חשף ממצאים רבים מהתקופה הביזנטית, כגון שברי כותרות עמודים בסגנון הקורינתי, שברי סורגי אבן של כנסיות, שברי אריחי ריצוף צבעוניים בעלי מגוון צורות ("אופוס סקטילה"), כחצי מיליון אבני "טסרה" מתוך רצפות פסיפס ואלפי שברי רעפים, כמו גם חרסים ומטבעות המוכרים מתקופה זו. שפע כזה של ממצאים מהתקופה הביזנטית עומד בניגוד לדעה הרווחת שלפיה בתקופה זו עמד הר הבית שומם ולא מפותח; ממצא המשקולות הנדירות מצטרף לשפע הזה ויחד הם מאפשרים לנו להציע את דבר קיומה של כנסייה, כאמור, על הר הבית עצמו.
העריכים הנדירים של שתי המשקולות מעלים תהיות רבות. האם היה ביקוש מקומי למשקולות בנות 4 קרטיון דווקא? או שממצא נדיר שכזה הוא פשוט תוצאה של הסינון הרטוב המוקפד, ושל המאמצים הדקדקניים ככלל ביחס לחפירות ארכיאולוגיות אחרות, לחשוף ממצאים זעירים? ככל הנראה מדובר בשני אלה גם יחד.
עדכון חשוב: המלחמה המתמשכת הציבה את מפעל סינון העפר מהר הבית בפני קושי להבטיח את מימונו בשנה הקרובה. אנו מזמינים את הציבור הרחב לקחת חלק במחויבות לשימור המורשת שלנו. ניתן לסייע באמצעות ביצוע הזמנות להשתתפות בסינון, פרסום הסינון ותרומות כספיות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!