הר הבית והעופל: הזיקה בין האתרים לאור הניתוח הכמותי של הממצא הקרמי מימי הבית הראשון

ביום חמישי האחרון פרסמנו מבחר תגליות ממחקר חשוב המהווה אבן דרך במחקר פרויקט הסינון ובפרסומיו. הפרסום כולל מאמר והרצאה במסגרת הכנס השנתי של רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב בנושא חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה. הוא עוסק בניתוח סטטיסטי של כלי החרס מימי בית המקדש הראשון מעפר הר הבית בהשוואה לאתרים אחרים בירושלים.

הסיבה לכך שפרסום זה מהווה אבן דרך היא שזו הפעם הראשונה שבה אנו מציגים תוצאות של מתודולוגיה חדשה שנקטנו בפרויקט: לראשונה עשינו שימוש במדגמי עפר מאזורים אחרים בירושלים כקבוצות ביקורת סטטיסטיות. אלו מכם שבאים מעולם המחקר של המדעים המדויקים ודאי תמהים על כך שמדובר בחידוש מתודולוגי, שהרי מדובר בעניין של מה בכך. אלא שבארכיאולוגיה פרקטיקה זו כמעט ואינה נוהגת, ואם ישנם מחקרים שעושים שימוש בקבוצות ביקורת הדבר יהיה במסגרת שילוב של מדעי עזר בארכיאולוגיה, בבדיקה של ערכים מוחלטים כגון בדיקות פחמן 14, הרכב כימי של פריטים, הרכב מינרלוגי של חרסים וכד'. בכל הקשור למחקרים כמותיים העוסקים בהתפלגות של טיפוסי ממצאים (כגון טיפוסי כלי חרס) אין בנמצא מחקרים — לפחות לא באזור ארץ ישראל לפי מיטב ידיעותינו — שבהם יוצגו נתונים כמותיים יחד עם קבוצות השוואתיות שנגדמו באותו האופן ואשר ההבדלים ביניהם נבחנים באמצעות מבחן סטטיסטים פשוטים כגון מבחן כי-בריבוע.

אי לכך, כבר בשנותיו הראשונות של פרויקט הסינון החלטנו לדגום שפכי עפר מאתרים שונים בירושלים במטרה לייצר קבוצות ביקורת סטטיסטיות להתפלגויות הממצאים מהר הבית. הבנו שאין כל משמעות להציג כמויות של ממצאים מבלי לדעת האם הן חריגות ביחס למה שהיינו מצפים למצוא בכל אתר אחר בירושלים.

הסיבה שרק כעת ערכנו לראשונה השוואה עם הממצאים ממדגמים אלו היא שבניגוד לחפירה ארכיאולוגית רגילה שבה ניתן לעבד את הממצא ולפרסם כל שטח בנפרד, במקרה שלנו אנו עוסקים בפאזל עצום ממדים שכל חלק ממנו משפיע על ההבנה של החלק האחר.

רק לאחרונה סיימנו את עיבוד הממצא הקירמי מימי הבית הראשון (תקופת הברזל 2ב-ג), עבודת מחקר שנערכה על ידי הלל ריצ'מן ושנמשכה יותר מעשור! השלמת מחקר זה אִפשרה לנו, בפעם הראשונה, לבחון את ערכם של מדגמי הביקורת שיצרנו והתוצאות היו מפתיעות יותר ממה שציפינו.

במחקר זה גילינו הבדלים שונים בין התפלגות החרסים מהר הבית לבין אלו מהמדגמים, אבל בד בבד גילינו גם דמיון רב בין הממצא מהר הבית לבין הממצא מחפירות העופל, המצוי ממש בסמוך להר הבית מדרום לו (למידע מפורט בנושא ראו את הקישורים להלן).

הדמיון בממצא בין האתרים לא צריך להפתיע אותנו שכן שניהם שייכים לחלק של העיר שאנו מכנים "קריית השלטון". הרי בימי הבית הראשון גבולותיו של הר הבית (המכונה כמעט תמיד "הר ציון") היו שונים מאלו שבשלהי ימי הבית השני, לאחר מפעל הבניה וההרחבה של המלך הורדוס. למעשה לא היה שטח נרחב מקודש שסבב את המקדש. המקרא אמנם מזכיר חצרות מסוימות שהיו סביב המקדש, אך הכוונה שם היא לחצר ששימשה את הכוהנים ובה היה מצוי מזבח העולה, ים הנחשת ורכיבים נוספים של המקדש. בסמוך למקדש היו מבני שלטון כגון בית המלך, בית יער הלבנון, אולם המשפט וכד'.

בחפירות העופל, בייחוד באלו האחרונות בראשות אילת מזר ז"ל, נחשפו ביצורים שכללו חומה, מגדלים, בית שער וכן מבני ציבור, כך שנראה שאזור זה היה גבולה הדרומי של קריית השלטון של העיר, שבחלקה העליון עמד בית המקדש.

מסיבה זו התפלגות הממצא מעפר הר הבית והעופל מאפיינים מבני ציבור, ואולי אף מוקד משיכה לעליה לרגל. אמנם דברים אלו נשמעים כמו מסקנות גדולות שקשה להסיק מאוסף של שברי חרסים שאף נמצאו מחוץ לאתרם, אבל מדובר בכמות גדולה של נתונים (והיינו שמחים לו היינו אף מגדילים את המדגמים) עם מגמות שאוששו באמצעות כללים סטטיסטיים.

אלו רק אינדיקציות ראשונות מתוצאות הניתוח הכמותי, המהוות חלק ממבחר תגליות ממחקר נרחב יותר שתוצאותיו המלאות יתפרסמו בפרק הקרמיקה של תקופת הברזל 2ב-ג בדו"ח הסופי של פרויקט הסינון, אך יש לדבר חשיבות רבה, ולו רק בשל החידוש המתודולוגי. כלומר, ברצוננו להנהיג גישה מדעית יותר להסקת מסקנות במחקר הארכיאולוגי המבוססת על נתונים כמותיים. מי שבקיא בספרות המחקר הארכיאולוגי יודע שפעמים רבות במחקרים חשובים המסקנות מתבססות על כמויות של ממצא המוגדר על ידי עורכי המחקר במושגים של 'שפע', 'מיעוט', 'העדר' וכד'. גם במקרים שבהם החוקרים מציינים את הכמות ואף משווים אותה לכמות בקבוצה אחרת, עדיין נותרת הבעיה שישנם כל כך הרבה גורמים המשפיעים על השתמרותו של הממצא הארכיאולוגיה ועל שכיחותו, עד שללא שימוש בקבוצות ביקורת שנדגמו באותו האופן שבו נדגמה הקבוצה הנחקרת, קשה באמת לבסס מסקנה מדעית על בסיס נתונים כמותיים.

לפרטים נוספים על המחקר הנכם מוזמנים לעיין במאמר:

הר הבית והעופל: הזיקה בין האתרים לאור הניתוח הכמותי של הממצא הקרמי מימי הבית הראשון – מאמר