תליון סגסוגת כסף עם ברונזה. ציור של מרים אם ישו עם כתובת: “Je suis l’immaculée conception” (“אני העיבור ללא חטא”). בצידו השני של התליון מתוארת ככל הנראה הבזיליקה “העליונה” שהוקמה רק בשנת 1876 ותחתיה מצויינת שנת האירוע (1858) וכיתוב: ‎[Sa]nctuaire de N.D. de Lourdes, “כנסית גבירתנו של לורד”. מזכרת מכנסיית נוטרדאם בעיר לורד המתייחסת לסיפור מקומי משנת 1858 על התגלות של מריה לילדה במערה ליד העיר. לפי הסיפור, מריה אמרה לילדה “אני העיבור ללא חטא”, רעיון שנחשב למרכזי בכנסיה הקתולית. התליון הוא מסוף המאה ה־19 או ראשית המאה ה־20.

חותמות חרס עם עיטור בדגם צמחי. התקופה הביזנטית, מאות חמישית – שביעית לספירה. נועדו להטבעה על לחם הקודש בכנסיות. בניגוד לחותמות לחם ששימשו ללחמים תופחים, לחם הקודש נאפה כמעין אפיפית שטוחה ולכן חותמות החרס היו בעלי שטח פנים רחב שאפשר להחתים על חלק רחב מהלחם.

שבר צלמית של ראש אריה מהמאה השמינית לפנה”ס. ניתן להבחין בלסת התחתונה הבולטת, באוזניים המעוגלות הקטנות ובשרידי רעמה תחת האוזן. בין הצלמיות הרבות מתקופת הברזל שנתגלו בירושלים וסביבתה, רק מעטות מתארות חיות פרא. למידע נוסף על מחקר שברי הצלמיות שנתגלו בהר הבית.