תולדות הר הבית בתריסר ממצאים: #1 תקופת הברונזה המאוחרת

שלום לכולם! מי שמנוי על הידיעון שלנו כבר יודע שבכוונתנו להתחיל בסדרה של פוסטים על תולדות הר הבית בתריסר ממצאים.

בשנת 2011, השתתפה בסינון משפחה נחמדה. הם ציפו למצוא מספר ממצאים "רגילים" – כמה חרסים, קוביות פסיפס, פיסות זכוכית ואבן ואם יתמזל מזלם – אפילו מטבע. מה רבה הייתה ההפתעה כשהם שלפו קמע עשוי פיאנס (חומר קירמי דמוי-זכוכית) שעליו נראו בבירור סימנים הירוגליפיים מצריים (כתב החרטומים). מיד כשראינו את הקמע היה ברור שהוא עתיק, וקשור למצרים הקדומה, אבל מלאכת הפיענוח ארכה זמן־מה, ורק כעבור זמן רב בישרו כותרות העיתונים: בת 12 גילתה בי-ם קמע של פרעה מלפני 3,200 שנה.

קמע מצרי מפרויקט סינון עפר הר הבית, תקופת הברונזה המאוחרת. (לחצו להגדלה)

הקמע נבחן בידי אנשי הצוות ובידי ברוך ברנדל, מומחה לחותמות מצריים, שפירט את האלמנטים הנראים בו:

  • למעלה: עין בתוך שמש זורחת.
  • למטה מימין: ניתן לראות את זנבו המתעקל של נחש קוברה (אוראוס).
  • למטה משמאל: בתוך מסגרת סגלגלה (קרטוש), מצוין שמו של פרעה מלך מצרים; השם מורכב משלושה סימנים: העיגול העליון הוא גלגל השמש; הסימן הדומה למסרק הוא למעשה לוח של משחק סנת, עם כלי המשחק ערוכים עליו; מתחת ללוח הסנט ניתן להבחין ברגליה הקדמיות של חיפושית־הזבל הקדושה.

שלושת הסימנים הללו יוצרים יחדיו את המילה "מנ-חפר-רע"  שם הכס של פרעה שמוכר יותר בשם לידתו – תחותמס השלישי, שמלך במצרים במאה ה־15 לפנה"ס.

אז מה עושה קמע מצרי בירושלים, מרחק עצום מתבאי (נא אמון), בירת מצרים באותה תקופה?

כדי לענות לשאלה, נצטרך להתעמק לרגע ביחסי ארץ־ישראל-מצרים, כמה אלפי שנים לפני שהנשיא אנואר סאדאת ירד מהמטוס:

פרעה תחותמס השלישי מָלך במצרים בין השנים 1425-1479 לפנה"ס. הוא השתייך לשושלת ה־18 של שליטי מצרים הקדומה, בראשית ימי הממלכה החדשה. באותה עת, שררה בכנען תקופת הברונזה המאוחרת והארץ נשלטה בידי "מלכים" – שליטי ערי־מדינה שהיו תחת הגמוניה מצרית.

תחת שלטונו של תחותמס השלישי הפכה מצרים למעצמת־על שהשתרעה מסוריה ועד נוביה (סודן). את מעלליו הצבאיים הוא פירט על קירות מקדש אמון בכרנך ומשם אנו מכירים את פרטי 17 מסעותיו הצבאיים, בהם קרב מגידו המפורסם של שנת 1457, הראשון והגדול שבהם, שם הוא הכניע קואליציה של שליטי כנען.

המצרים המשיכו לחלוש על כנען עד אמצע המאה ה־12 לפנה"ס והותירו את עקבותיהם  באתרים ארכיאולוגים רבים, דוגמת יפו, מגידו, בית שאן ואשקלון.

תקופת הברונזה המאוחרת מחולקת לשלושה חלקים, ומתוכם, החלק שעליו יש לנו הכי הרבה ידיעות לגבי יחסי כנען ומצרים הוא תקופת הברונזה המאוחרת ב'. התקופה המקבילה במצרים ידועה בשם תקופת אל-עמארנה.

תקפות אל-עמארנה החלה בשנת 1336 לפנה"ס, כשפרעה אחנתון, כחלק מרפורמות מקיפות שערך, העביר את עיר הבירה למיקום חדש – אחתאתון, הידועה כיום בשם אל-עמארנה. למזלנו, הרפורמות שלו בוטלו לאחר מותו של בנו, תות-ענח-אמון המפורסם, והעיר ניטשה.

בשנת 1887 התגלתה העיר מחדש ונמצא ארכיון שמור היטב של "משרד החוץ" המצרי הכולל את המכתבים ששלחו השליטים הכנעניים לפרעה. בין המכתבים היו גם שישה של עבדיחפה, מלך ירושלים.

במכתביו, מתחנן עבדיחפה לפרעה שישלח לעזרתו חיילים שיעזרו להכריע את אנשי החבירו ואת מלכי הערים האחרות שקושרים כנגדו, והוא המלך היחידי שנותר נאמן לפרעה. כמובן שבמכתביהם, כל אחד מהמלכים מספר לפרעה על נאמנותו…

הארכיון המצרי מכיל רק מכתבים נכנסים, כך שעד לפני כמה שנים, לא ידענו אם עבדיחפה קיבל אי־פעם תשובה למכתביו, אך אז, כשד"ר אילת מזר חפרה בעופל, למרגלות הר הבית, היא שלחה אלינו את עפר החפירה לסינון ושם מצאנו שבר של מכתב התואם לחלוטין את אלו שבארכיון. לצערנו, המכתב, על גבי לוח טין, היה שבור מכדי לקרוא בו יותר ממילים ספורות – אבל לפחות אנו יודעים שהתקשורת אכן הייתה דו־כיוונית.

למדנו מהמקורות הכתובים שירושלים של תקופת הברונזה המאוחרת הייתה עיר משמעותית, ובכל־זאת, החיפוש אחרי שרידיה נשא רק פירות מועטים.

בחפירות בעיר דוד ובעופל נמצאו רק מעט חרסים מתקופה זו, רובם מקומיים, אך גם כמה שברי כלי יבוא מקפריסין ומהעולם האגאי. ניתן להוסיף לחרסים המיובאים הללו גם את מעט החרסים שנתגלו בסינון העפר מהר הבית, שכתבנו עליהם בעבר.

מעט ממצאים אחרים התגלו ברחבי ירושלים, כולל חרפושית מצרית וראש חץ בעופל, מספר ממצאים פולחניים שהתגלו באזור מנזר סנט אטיין (מצפון לשער שכם) המעלים את האפשרות שישב שם מקדש על אם הדרך, ומספר קברים – בהר הזיתים, בארמון הנציב ובנחלת אחים (אם כי חלקם מרוחקים מספיק מעיר דוד בכדי להעלות את השאלה האם הם באמת שייכים לירושלים הקדומה או שמא לכפר אחר שהיה בסביבה).

בסופו של דבר, מדובר במעט מאוד ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת. זהו דבר מובן כשבאים לחפש תקופות קדומות בעיר המיושבת במשך כ-6,000 שנה, כשמפעלי הבנייה תמיד הורסים את שרידי השכבות הארכיאולוגיות שתחתיהן.

בפרויקט סינון העפר מהר הבית יש בידינו מעט ממצאים מתקופה זו.  בנוסף לקמע, נתגלו שתי חרפושיות, שלושה שברים של כלי אבן, שבר אצבע של פסל שעשוי להיות מהתקופה הזו, וחרסים מועטים. העובדה שאפילו בכמות מזערית שכזו נמצאו חרסים מיובאים, מעידה על חשיבותה של העיר. כמות הממצא הזעומה אינה מתאימה למקום ששכנה בו עיר, אבל בהחלט מתאימה לאתר בשולי עיר, שאולי התקיימה בו פעילות חקלאית כלשהי. ואכן, המקרא מתאר את גורן ארונה היבוסי בראש הגבעה.

זריית חיטה במג'דל שמס (צילום: שרי ספיר. 1967). האם זו הייתה הפעילות העיקרית שהתרחשה בהר הבית בתקופה הכנענית?

בפוסט הבא נתקדם הלאה ונעסוק בתקופת המקדש הראשון (תקופת הברזל), הישארו עמנו!

תודה!

בשעה טובה הצלחנו לסיים את הקמפיין עבור מימון פרויקט הסינון לתקופה הקרובה. בזכות התורמים שהתחייבו על תרומת מאצ’ינג ובזכות תומכי הפרויקט מהציבור הרחב (בעיקר תורמים חוזרים) הצלחנו להשלים את היעד תוך זמן קצר יחסית. התרומות שקיבלנו יאפשרו לנו לסיים את המחקר במספר נושאים ולפרסם מספר מאמרים.

כיום מועסקים כ-12 עובדים במעבדה (ארבעה במשרה מלאה) ועבור השלמת המחקר והפרסום של כל קטגוריות הממצאים עלינו להעסיק עוד כ-30 מומחים לעבודה שתמשך כחמש שנים. בסופה יצא דו”ח בין שישה כרכי עבי כרס, ובהם תיעוד מלא, ניתוח, דיון ומסקנות של כלל הממצאים. העלות הכוללת של כל עבודת הפרסום היא כ-9 מליון ₪. תכנית המחקר זו אושרה וקיבלה את המלצתה של ועדה מיוחדת שמונתה על ידי רשות העתיקות, ובה ארכיאולוגים בכירים ממכונים שונים לארכיאולוגיה. התכנית ומכתב המלצה מטעם רשות העתיקות לממן את הפרויקט, נשלחה לראש הממשלה לפני כחמישה חדשים, אך טרם שמענו באופן רשמי על היענות כלשהי מצד לשכת ראש הממשלה או משרדים אחרים.

אין לנו כל ודאות שהבטחותיו של ראש הממשלה ושל שרים נוספים (שרת התרבות והשר לענייני ירושלים ומורשת) אכן ימומשו, וככל שחולף הזמן הסיכויים לדבר פוחתים, לכן אנחנו ממשיכים לגייס תרומות עבור התקציב המלא של הפרסום. היעד הבא שלנו כעת הוא מימון של שלושת הכרכים הראשונים. זהו יעד ארוך טווח, שבע"ה, יגוייס דרך קרנות ופילנטרופים מחו”ל וגם דרך אתר האינטרנט שלנו למימון המונים. אמנם, מהראשונים מגיע עיקר המימון שלנו, אך אנו מאמינים בערך הרב (הסימלי וגם כלכלי) שיש להשתתפותו של הציבור הרחב גם במימון הפרויקט.

שוב, תודה רבה לכל תומכי וחברי הפרויקט. אנו מעריכים מאד את השותפות שלכם גם במעקב, הפצה ודאגה לפרויקט.

שבת שלום וחודש טוב,

יצחק דבירה וד”ר גבריאל ברקאי

פרידה מג'ן

אנחנו נפרדים היום מג'ניפר גרין-פליישר שעבדה באתר הסינון כמדריכה באנגלית, ובמעבדה כאשת יחסי ציבור ותוכן. ג'ן הצטרפה אלינו לפני כשנתיים וחצי, מספר חודשים לאחר שעלתה לארץ מניו-הייבן, קונטיקט, עם השכלה של תואר שני בניהול אתרים ארכיאולוגים והנגשתם לציבור מאוניברסיטת לונדון. הבנו שאסור לנו לפספס את ההזדמנות ומייד העסקנו אותה.

בשנתיים וחצי האחרונות ג'ן קידמה את הפרויקט באופן משמעותי בהנגשתו לציבור דוברי האנגלית בארץ ובעולם. מי שעוקב אחר האתרים שלנו באנגלית זכה להנות מהתוכן המגוון והרעיונות היצירתיים שאיפשרו לקהל הרחב הצצה אל תוך עולם המחקר הארכיאולוגי והממצאים הרבים שיש בידינו.

ג'ן תמשיך לעסוק ביחסי הציבור בעמותה שעוסקת בהסברה ישראלית בעולם. אנחנו מודים לה על תרומתה הרבה לפרויקט ומאחלים לה הצלחה רבה במקום עבודתה החדש.

מוזמנים לקרוא את הפוסט המרגש שכתבה המסכם שנתיים וחצי של חוויות בפרויקט הסינון.

 

סיום מחקר כלי החרס של ימי הבית הראשון ונושאים נוספים

אנחנו עוד מעט שם , צריך רק עוד קצת עזרה מכל מי שטרם תרם השנה. התורמים מחו"ל ממתינים להענות שלכם כדי להכפיל את התרומה שלכם פי ארבע.

התרומות שלכם יאפשרו לנו לסיים את המחקר של כלי החרס מימי הבית הראשון, ומהתקופות הרומית המאוחרת, הביזאנטית והמוסלמית הקדומה, מחקר של כל המטבעות, לפרסם עוד שני מאמרים מקדמיים ולקדם מחקרים בנושאים נוספים. למי שאינו ארכיאולוג זה עשוי להשמע משעמם, אבל דעו לכם שהממצא השכיח בארכיאולוגיה, ובעיקר כלי החרס, זו הליבה של כל המחקרים שממנה נגזרים כל המסקנות הגדולות.

שברי כלי חרס המתוארכים לתחילת ימי הבית הראשון (המאות הי'-ט' לפנה"ס)


כאמור, בעולם הארכיאולוגי ממצאים שלא זכו לפרסום מדעי נחשבים כאילו לא נתגלו מעולם.
מי שמעוניין יכול גם לתרום עבור סיבסוד של הסינון הנייד בקהילות ובבתי ספר (יש לציין זאת בהערות של טופס התרומה). באתר שלנו אנחנו מציינים שהעלות של שלשה ימי סינון בבתי ספר הם כ-12,000 ₪, אבל אפשר גם לתרום סכומים קטנים יותר והסכום המצטבר יאפשר את הפעילות הזאת. בתי ספר רבים מוכנים לשלם עבור פעילות זו סכום נמוך יותר, כך שבמקרים רבים 12,000 ₪ עשויים גם לאפשר שישה ימי סינון, כ-2000 ₪ ליום סינון, 500 ₪ לכיתה.

תרמו עכשיו ב half-shekel.org 

יש צורך מיידי לבצע עבודות שימור בכל חומות הר הבית – המצב הנוכחי הינו סכנת נפשות

יש צורך מיידי לחסום את הגישה לחומות הר הבית באזור הגן הארכיאולוגי שמדרום לרחבת הכותל המערבי (מרכז דוידסון) וככל הנראה גם ברחבת הכותל המערבי. יש להקים מחסום או גדר במרחק של כמה מטרים. מדובר בסכנת נפשות!

היום בצהרים התראיינתי לערוץ 2 בנוגע לאבן שנפלה בעזרת ישראל שמדרום לרחבת הכותל המערבי. מדובר באבן שהתפצלה לשניים כתוצאה מסדקים שנוצרו במשך שנים מחלחול של מים ושורשי עשבים. ניתן היה לראות שרק קטע קטן מפניו הפנימיים של השבר היה מחובר עד לאחרונה אל החלק של האבן שנותר קבוע בקיר. אבן זו הינה חלק מהנדבכים ההרודיאנים של ההר, כלומר, קיר התמך של רחבת הר הבית בשלהי ימי בית המקדש השני.

עברתי ובדקתי את האבנים לאורך המשך הכותל באזור הגן הארכיאולוגי וגם באזור רחבת הכותל המערבי. לאורך כל הכותל ראיתי סדקים דומים. בעבר הייתי ער לקיומם של סדקים אלו אך חשבתי שהם סדקים חיצוניים. עכשיו מסתבר שמדובר בסדקים עמוקים מאד וכל אחת מן האבנים הללו היא סכנת נפשות.

סדקים באבני הכותל המערבי

סדקים באבני הכותל המערבי

סדקים באבני הכותל המערבי

לגבי הכותל המערבי בשנת 2009 נערכו עבודות שימור של רשות העתיקות במקום, תחת מגבלות קשות שהוטלו על ידי רב הכותל המייחס קדושה לאבנים (צריך תמיד לזכור שלא מדובר בכותל המערבי של בית המקדש אלא בקיר תמך של הרחבת הר הבית על ידי המלך המלך הורדוס). מדו"ח השימור שפורסם נראה שהתיקונים והחיזוקים נעשו רק בנדבכים העליונים מהתקופה העות'מאנית שהיו בסכנת נפילה, ולא ברור האם גם הוחדרו חומרי חיזוק בסדקים בנדבכים מימי הבית השני.
ממשלת ישראל חייבת להחליט על תכנית שימור מיידית לכל חומות הר הבית. הממשלה מעולם לא קיבלה החלטה כזו בגלל הרגישות המדינית. בשנת 2003 כאשר נוצר בלט בכותל הדרומי ולאחר מכן גם בכותל המזרחי, הביאו משלחת מירדן וממצרים כדי לשקם את הקטעים המסוכנים. התוצאה של עבודות שיקום אלו היא שני טלאים מכוערים בחומות הר הבית שאינם עומדים בקריטריונים של עבודת שימור ארכיאולוגית.

בלט בכותל הדרומי – צולם בשנת 2001

בלט בכותל המזרחי. צולם בשנת 2004

הטלאי שנוצר בעבודות השימור של המשלחת הירדנית בכותל הדרומי

הטלאי שנוצר בכותל המזרחי בעבודות השימור של המשלחת המצרית

לא מדובר בפעם הראשונה שאבנים מחומות הר הבית נופלות. זה קרה גם בעבר, אלא שהפעם זה נתפס במצלמה. לפני מספר שנים תיעדתי אבנים שנפלו מהכותל המזרחי באזור בית הקברות המזרחי והזעקתי את רשות העתיקות שלא היתה יכולה לעשות יותר מידי בנידון בגלל שסמכויות האכיפה שלה בהר הבית מוגבלות בהוראת היועץ המשפטי לממשלה והדרג המדיני.

קטע קיר שהתפרק מהכותל המזרחי. האבנים נפלו באזור בית הקברות המוסלמי כאשר היה ריק מאנשים. צולם בשנת 2012

1 2 3 24