כבר כמה שנים שמשפחת דניאלי מהר נוף מגיעה אלינו כל שנה כדי להשתתף סינון העפר מהר הבית לחוש את ירושלים ולהתחבר לעברה דרך, דווקא בימים שלפני תשעה באב, אבל אליה בן ה־9 לא ידע שהולך להאיר לו מזלו ומכל משתתפי הסינון בחודש זה דווקא בידו יעלה ממצא מרגש ביותר.

ממצא החודש הזה הוא משהו שעשוי להיראות מוכר לרבים מחובבי הארכיאולוגיה: המדובר בידית של קנקנן אגירה, מסוג מוכר היטב – קנקן בעל ארבע ידיות, שהיה נפוץ במיוחד במאה ה־8 לפנה"ס, בתקופת המלך חזקיהו.

אבל הדבר המעניין והמרגש הוא לא הידית עצמה, אלא טביעת החותם שעליה – טביעה מלכותית מהטיפוס המוכר שמכונה 'למלך'. בטביעה הנוכחית ניתן לראות סמל מכונף ומצידיו ניתן להבחין בשרידים מועטים של מספר אותיות. הידית החתומה הזו מצטרפת לידית נוספת שמצאנו בעבר שבה נראית רק קצה הכנף (ניתן לראות אותה פה).

בעבר, כתבנו על המשמעות של מציאת (ואי־ממציאת) ידיות כאלה בהר הבית. כאמור, לדעתנו מדובר ככל הנראה במערכת כלכלית משוכללת מהמאה ה-8 לפנה”ס, שבה נאספו תוצרים חקלאיים מרחבי הארץ ורוכזו בארבעה אתרים. ככל הנראה מדובר במערכת מיסוי, שבו הקנקנים היו מיועדים לאחסון במחסני האוצר של ממלכת יהודה.

בכתובת בחותמות מטיפוס זה מופיעה בדרך כלל המילה 'למלך' ושמה של אחת מארבעה ערים: שוכה, חברן, זיף ו"ממשת". בשרידים הדלים של הכתובת בטביעה שלנו ניתן אולי להבחין באות שי"ן שמצויה בצד שמאל למטה, ומכאן שיתכן שמדובר בעיר "ממשת". עיר זו היא העיר היחידה מבין ארבעת הערים הנזכרות בטביעות חותם אלו שלא זוהתה, וככל הנראה הכוונה היא לעיר באזור ירושלים שאליה רוכזו האספקה והמיסים.

ידיות למלך הראשונות נתגלו בשנת 1868 בידי צ'ארלס וורן בסמוך לכותל הדרומי של הר הבית. שם נתגלו שמונה ידיות. מאז נתגלו למעלה מ-2000 ידיות מלך ברחבי ממלכת יהודה. הטביעות הם משני סוגי: א) סמל חפושית בעלת ארבע כנפיים. ב) סמל דו-כנפי.

הסמל המכונף שמופיע על החותם, עם שתיים או ארבע כנפיים, לרוב מזוהה על ידי החוקרים כגלגל מכונף, אולי גלגל החמה או מגילה מגולגת. כך גם בחותמו של חזקיהו מלך יהודה מופיעה שמש מכונפת, וככל הנראה מדובר בסמל מנהלי שלטוני שהיה נפוץ במזרח הקדום בתקופה זו.

המספר הגדול ביותר של טביעות חותם למלך נתגלה בחפירות תל לכיש. שם נתגלו למעלה מ-400 ידיות כאלה בשכבה III. זו השכבה שנהרסה על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפה"ס, ולפיכך תוארכו כל הטביעות למלך לימיו של חזקיהו מלך יהודה.

הטביעות שייכות לקנקנים דמויי ביצה ולהם ארבע ידיות. הקנקנים הללו שימשו ללא ספק במנהל הממלכתי של יהודה. ככל הנראה, לגביית מיסים בעין, כלומר בתוצרת חקלאית: יין, שמן דגנים ועוד. איך בדיוק עבדה השיטה אנחנו לא בדיוק יודעים. בירושלים נתגלו למעלה מ-300 טביעות מלך ובסביבתו של הר הבית נתגלו כמה עשרות.

כאמור, זו הידית 'למלך' השניה שנמצא בסינון העפר מהר הבית, וזוהי כמות דלה יחסית לזו שנמצא למרגלות הר הבית מדרום ובעיר דוד, ולכן השאלה העומדת בפתחינו היא האם "היוצא מן הכלל מעיד על הכלל?". כלומר, האם העובדה שעד כה נמצאו רק שתי ידיות מסוג זה, מעידה שבהר הבית הייתה כמות דלה של ידיות מסוג זה ביחס לאתרים אחרים בירושלים מימי הבית הראשון? והאם ניתן להסיק מכך שהפעילות המנהלית שקשורה לקנקנים אלו לא התרחשה בגבולתיו של הר הבית הנוכחיים אלא בחלקה הדרומי של קריית השלטון. שכן על פי הממצא בחפירות העופל (השטח הסמוך לחומה הדרומית של הר הבית), נראה שהאזור הזה נכלל בקריית השלטון, המשתרעת משם צפונה, לתוך גבולות הר הבית הנוכחי. על מנת להשיב על שאלות אלו דרוש עוד מחקר רב.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *