שתי הודעות חשובות

חברים יש לנו שתי הודעות חשובות:

תחילה לחדשות הפחות טובות. הבטחות הממשלה לתמיכה בפרויקט סינון העפר מהר הבית לא מומשו. זאת למרות שראש הממשלה ביקש מגורמי הממשל לפעול בנושא. ראש הממשלה מינה את רשות העתיקות ללמוד את צרכי המימון של הפרויקט. רשות העתיקות בחנה את התכנית ותקציב המחקר, והעבירה אותם לוועדה של ארכיאולוגים בכירים מהאקדמיה שאישרה את התוכנית. תהליך זה נמשך שנה ובאפריל 2018 שלח מנכ"ל רשות העתיקות מכתב ללשכת ראש הממשלה עם התכנית והתקציב, והמליץ לממן את המחקר שיתפרס על פני חמש שנים ועלותו מסתכמת בכ-9 מיליון ש"ח.
הנושא התקדם מאד לאט, ובסופו של דבר, לפני כארבעה חדשים, שרי הממשלה (ראש הממשלה, שרת התרבות והשר לענייני ירושלים ומורשת), קיבלו החלטה שטרם אושרה באופן רשמי, לממן את הפרויקט בכ־5 מיליון ש"ח שיגיעו מתקציבי משרדיהם. כאשר ניגשו לביצוע תכנית העברת התמיכה, עצרה היועצת המשפטית של משרד התרבות את התהליך מסיבות שאינן ברורות ובין היתר ציינה כי בשל תקופת הבחירות לא ניתן לקדם את ההליך.
לצערנו הרב הטיפול בנושא נעשה בעצלתיים וככל הנראה לא נזכה לקבל תמיכה ממשלתית לפני הבחירות, וספק אם נצליח להניע את התהליך שוב לאחר הבחירות. זוהי מציאות עגומה, אך כפי שעד כה הצלחנו להסתדר ללא תמיכה ממשלתית, אנו מאמינים שנצליח בעזרת תומכינו בארץ ובחו"ל להמשיך לפעול עד להשלמת כל צרכי המחקר.

פגישת מנהלי הפרויקט עם ראש הממשלה. בתמונה משמאל לימין: צחי דבירה, ד"ר גבריאל ברקאי, אד באומשטיין (ועד מנהל), ראש הממשלה נתניהו ורן ברץ (מנהל מערך ההסברה לשעבר).

ועכשיו לחדשות המעודדות יותר:
למרות שלא זכינו לתמיכה ממשלתית ולמרות שטרם נמצא המימון לכך, אנחנו מחדשים את הסינון כבר בקיץ הקרוב באתר קבוע! אתר הסינון יוקם מחדש במתחם "מצפה המשואות", שבסמוך לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. המיקום נגיש יותר לתחבורה ציבורית, ללא בעיות ביטחוניות ועם שטחי חניה בשפע. אנו מתכוונים להשיק את הפעילות החל מיום ירושלים הקרוב, כ"ח באייר, ה-2.6.2019.

מבקרים במתחם מצפה המשואות שבהר הצופים

נותרו עוד כ-30% מן העפר שאוחסן בגן לאומי עמק צורים שטרם סוננו. בשל עומס העבודה במחקר של הממצאים לקראת פרסום מדעי חשבנו לערוך פסק זמן ארוך יותר אך מכיוון שראינו ששפכי העפר נתונים בסכנת סחף וערבוב עם שפיכה בלתי חוקית של עפר ופסולת במקום האחסון, החלטנו לחדש את הסינון של יתרת העפר כבר עכשיו. נותרה גם כמות גדולה של עפר שטרם פונה מהר הבית ולאור האירועים בחודש הרמאדן האחרון (יוני 2018) נכחנו לראות שגם הוא נתון בסכנה ויש לסנן גם אותו לאחר גיבוש מתווה לפינוי מבוקר ומוסדר שלו.

ערימות עפר המאוחסנות בגן לאומי עמק צורים ומצויות בסכנת סחף.

למרות שהפרויקט טרם זכה לתמיכה ממלכתית, איננו עוצרים את תהליך ההצלה, החשיפה והמחקר של שרידי המורשת של הר הבית. תהליך זה עד כה התקיים בזכות תמיכתו של הציבור הרחב, ואנו קוראים לכם להמשיך לקחת חלק בדבר עד להשלמת המחקר כולו. גבי נוהג תמיד לומר שהממצא החשוב ביותר של הפרויקט הוא האנשים, ואכן רק בשבילכם אנו משקיעים כל כך הרבה מאמצים להמשיך את העבודה החשובה הזו.
כבר בשבועות הקרובים נתחיל בשיווק הפעילות והקמת התשתיות באתר. עם זאת, על מנת להפוך את הפעילות ליציבה וקבועה עלינו לגייס כספים רבים עבור התשתיות והפעילות בשנה הראשונה, שלאחריה אנו מקווים שהאתר יוכל להחזיק את עצמו באופן כלכלי. לשם כך אנו זקוקים לעזרתכם ב: א) תרומות להקמת התשתיות של הסינון והפעלתו בשנה הראשונה. ב) עזרה בשיווק הפעילות. ככל שירשמו יותר קבוצות כך נזדקק לפחות תרומות.

לפרטים נוספים כנסו לדף 'מידע למבקרים ומתנדבים'

בניגוד למה שחשבתם: עיקר ה"חפירה" הארכיאולוגית היא במחקר הממצאים במעבדה

רבים שואלים אותנו מה טיבה של עבודת עיבוד החומר לקראת פרסום מדעי ומדוע היא אורכת כל כך הרבה זמן. רואים את התמונה למטה? ובכן, היא מספרת לנו על מקצת מהסיזיפיות של תהליך עיבוד החומר. אם מעניין אתכם לשמוע על מה מדובר, המשיכו לקרוא.

אלפי שפיות של קערות חרס מהתקופה הביזנטית ממשפחת ה-Fine Byzantine Ware – טיפוס Form 1 Variant B/D.

שלא כמו בחפירות הצלה, בחפירה אקדמית עיקר העבודה הארכיאולוגית מתבצעת במעבדה ולא בשטח. הפעילות השנתית בחפירה ממוצעת מורכבת מכחודש חפירה בשטח וביתרת השנה עוסקים בלימוד ועיבוד הממצאים במעבדה. במקרה של עיבוד הממצאים מסינון העפר מהר הבית, אתגר עיבוד החומר הוא אף מורכב יותר כיוון שהממצאים לא נתגלו באתרם, ואנו נדרשים לעסוק גם בעיבודים סטטיסטיים מורכבים במטרה לשחזר את ההקשר של הממצאים השכיחים.

מכלול הממצאים מסינון עפר הר הבית מגיעים אלינו כמו חבילת פאזל עצום עם מאות אלפי חלקים. המיון הראשוני נעשה בשטח שבו הממצאים ממויינים לפי חומרים (חרס, מתכת, עצמות בעלי חיים וכד') ולפי קטגוריות ראשוניות של סוג הממצא (שפה של כלי חרס, נר שמן, אבן ריצוף משיש, אבני ריצוף מסוג אופוס סקטילה, עצמות מנוסרת, עצמות שרופות וכד'). לאחר מכן החומר עובר למעבדה, שם מתבצע מיון נוסף לסוגי ממצא. לדוגמא כלי החרס ממויינים לקערות, קנקנים, סירי בישול, פכים, פכיות וכד'. בשלב הבא המיון מגיע לרזולוציה גבוהה יותר: ממיינים כל סוג לפי טיפוסים (על פי קריטריונים של צורה, חומר, סגנון, עיטורים וכדומה). שלב זה מהווה את מרבית עבודת המיון, והוא מכונה "טיפולוגיה". בשלב הבא, כפי שתראו בתמונה לעיל, ממיינים את הממצאים מכל טיפוס על פי השטח שבו הם נתגלו בשפכי העפר שהוצאו מהר הבית.

בחפירה רגילה הנערכת באתרה, נוהגים הארכיאולוגים לחקור ולפרסם את הממצאים על פי השטח שבו הם נתגלו, והמחקר של קטגוריות מסויימות נדחה לשלב מאוחר יותר של פרסום ממצאי החפירה. במקרה שלנו לא ניתן לעשות זאת מפני שהכל קשור בהכל, ממש כמו בפאזל. יש למיין את כל הממצאים כדי למצוא את כל החלקים של אזור מסויים בפאזל. זאת מפני שסוגי הממצאים השונים מהתקופות השונות מפוזרים בחלקים שונים של השפך. עם זאת הם אינם מפוזרים באופן אחיד כמו בסלט שעורבב היטב, אלא מפוזרים בחלקי השפך בדגמי ריכוזים שונים. מה שמרתק בכל העניין הזה הוא שקבוצות ממצאים שמגיעים כנראה מאותו הקשר מפוזרים בדגם זהה. כלומר, יש להם התפלגות סטטיסטית דומה באזורי השפך. הפרוייקט פיתח למעשה שיטת מחקר סטטיסטית חדשנית המסייעת להבין ההקשר של ממצאים מתוך שפכי ומילויי עפר.

לצורך המחקר הסטטיסטי של כלי החרס, בחרנו עבור המדגם רק את שברי השפיות של כלי החרס (אומרים שפיות ולא שפות כדי לא לבלבל עם שפות של דיבור). השפה של הכלי היא החלק האינדקטיבי ביותר לזיהוי טיפוס הכלי. בחפירה רגילה נוהגים גם לשמור רק את השפיות, אם כי ישנם גם כלים שלמים, אך הם מהווים אחוז קטן מסך כל כלי החרס. במקרה שלנו מדובר רק בשברי כלי חרס. לאחר שמיינו את כל השפיות לפי תקופות, וסוגי כלים, עכשיו הגענו סוף סוף לשלב שבו סיימנו את המיון לפי טיפוסים והחלטנו כבר עכשיו להתחיל לספור את הממצא על מנת ליצור את מסד הנתונים עבור העיבוד הסטטיסטי הראשוני. לשם כך, העסקנו מתנדבים (וזה המקום להודות לשרי ספיר, מיכאל סווירסקי וד"ר רון בילס), ומכיוון שגם מדובר בהזמנות יוצאת דופן ללמוד ולהכיר מקרוב את הקרמיקה של ירושלים לדורותיה באופן מפורט ביותר, הצענו גם לסטודנטים לארכיאולוגיה את העבודה הזו, ומי שקפצה מייד על ההזמנות היתה קרן שוורצמן, שהיא סטודנטית לארכיאולוגיה וכימיה שנה ב' באוניברסיטה העברית. עבודה זו כוללת מיון של החרסים מכל טיפוס לפי השטח בשפך העפר שממנו כל חרס הגיע, לאחר מכן נעשית הספירה לפי מיון זה והנתונים מוזנים במחשב. לנתונים אלו מצטרפים נתונים טיפולוגים נוספים שנעשים על פי מדידות של מדגם החרסים מכל טיפוס, כגון: קוטר מירבי, השתמרות ממוצעת של ההיקף ועוד מאפיינים רבים נוספים.

מרתק, לא? טוב, נסחפנו קצת… אבל רבותי – זוהי ארכיאולוגיה! לחפור בשטח זה כיף, אבל על מנת להגיע למסקנות משמעותיות נדרש מחקר מדוקדק ומקיף. אנו מתעסקים בצ'ופצ'יק של הקומקום, כי לכל קומקום צ'ופצ'יק עם מאפיינים ייחודיים משלו. כשמתחילים להבין את המשמעויות של כל צ'ופצ'יק, של נטיית השפה, של עובי הדופן, של קושי החרס, של העיטורים שלו ועוד ועוד מאפיינים – אז העסק נהייה מעניין באמת, ואפשר להאיר את תולדות ירושלים באור חדש.

חגי כהן, מנהל החוקרים, חושב מחשבות עמוקות על מהותו של החרס שבידו.

ארן ירדני, ממייסדי הפרויקט, מספר כיצד הכל התחיל

 

ארן ירדני, שבשנת 1999 היה סטודנט לארכיאולוגיה, ויחד עם צחי דבירה (צויג) החלו לבדוק את שפכי העפר שפונו מהר הבית, מספר מהזווית שלו את האירועים ההזויים שבעקבותיהם החל פרויקט סינון העפר מהר הבית.

לאחר ששמעו על משאיות שיוצאות מהר הבית ומגיעות למזבלה, הם הצליחו לעקוב אחריהן ולהתחיל לזהות ממצאים ארכיאולוגיים חשובים, אך דרך החתחתים רק התחילה כשהוואקף וגם רשויות המדינה הציבו עוד ועוד מכשולים בפניהם בטרם יכלו לפתוח במלאכת הסינון…

תודה!

בשעה טובה הצלחנו לסיים את הקמפיין עבור מימון פרויקט הסינון לתקופה הקרובה. בזכות התורמים שהתחייבו על תרומת מאצ’ינג ובזכות תומכי הפרויקט מהציבור הרחב (בעיקר תורמים חוזרים) הצלחנו להשלים את היעד תוך זמן קצר יחסית. התרומות שקיבלנו יאפשרו לנו לסיים את המחקר במספר נושאים ולפרסם מספר מאמרים.

כיום מועסקים כ-12 עובדים במעבדה (ארבעה במשרה מלאה) ועבור השלמת המחקר והפרסום של כל קטגוריות הממצאים עלינו להעסיק עוד כ-30 מומחים לעבודה שתמשך כחמש שנים. בסופה יצא דו”ח בין שישה כרכי עבי כרס, ובהם תיעוד מלא, ניתוח, דיון ומסקנות של כלל הממצאים. העלות הכוללת של כל עבודת הפרסום היא כ-9 מליון ₪. תכנית המחקר זו אושרה וקיבלה את המלצתה של ועדה מיוחדת שמונתה על ידי רשות העתיקות, ובה ארכיאולוגים בכירים ממכונים שונים לארכיאולוגיה. התכנית ומכתב המלצה מטעם רשות העתיקות לממן את הפרויקט, נשלחה לראש הממשלה לפני כחמישה חדשים, אך טרם שמענו באופן רשמי על היענות כלשהי מצד לשכת ראש הממשלה או משרדים אחרים.

אין לנו כל ודאות שהבטחותיו של ראש הממשלה ושל שרים נוספים (שרת התרבות והשר לענייני ירושלים ומורשת) אכן ימומשו, וככל שחולף הזמן הסיכויים לדבר פוחתים, לכן אנחנו ממשיכים לגייס תרומות עבור התקציב המלא של הפרסום. היעד הבא שלנו כעת הוא מימון של שלושת הכרכים הראשונים. זהו יעד ארוך טווח, שבע"ה, יגוייס דרך קרנות ופילנטרופים מחו”ל וגם דרך אתר האינטרנט שלנו למימון המונים. אמנם, מהראשונים מגיע עיקר המימון שלנו, אך אנו מאמינים בערך הרב (הסימלי וגם כלכלי) שיש להשתתפותו של הציבור הרחב גם במימון הפרויקט.

שוב, תודה רבה לכל תומכי וחברי הפרויקט. אנו מעריכים מאד את השותפות שלכם גם במעקב, הפצה ודאגה לפרויקט.

שבת שלום וחודש טוב,

יצחק דבירה וד”ר גבריאל ברקאי

פרידה מג'ן

אנחנו נפרדים היום מג'ניפר גרין-פליישר שעבדה באתר הסינון כמדריכה באנגלית, ובמעבדה כאשת יחסי ציבור ותוכן. ג'ן הצטרפה אלינו לפני כשנתיים וחצי, מספר חודשים לאחר שעלתה לארץ מניו-הייבן, קונטיקט, עם השכלה של תואר שני בניהול אתרים ארכיאולוגים והנגשתם לציבור מאוניברסיטת לונדון. הבנו שאסור לנו לפספס את ההזדמנות ומייד העסקנו אותה.

בשנתיים וחצי האחרונות ג'ן קידמה את הפרויקט באופן משמעותי בהנגשתו לציבור דוברי האנגלית בארץ ובעולם. מי שעוקב אחר האתרים שלנו באנגלית זכה להנות מהתוכן המגוון והרעיונות היצירתיים שאיפשרו לקהל הרחב הצצה אל תוך עולם המחקר הארכיאולוגי והממצאים הרבים שיש בידינו.

ג'ן תמשיך לעסוק ביחסי הציבור בעמותה שעוסקת בהסברה ישראלית בעולם. אנחנו מודים לה על תרומתה הרבה לפרויקט ומאחלים לה הצלחה רבה במקום עבודתה החדש.

מוזמנים לקרוא את הפוסט המרגש שכתבה המסכם שנתיים וחצי של חוויות בפרויקט הסינון.

 

1 2 3 4 24