הודעה לתקשורת: חותם נדיר וממצאים מראשית ימי הבית הראשון נחשפו בסינון עפר הר הבית
חותם נדיר בן כשלושת אלפים שנה, מתחילת ימי בית המקדש הראשון- ימיהם של המלכים דוד ושלמה, נתגלה לאחרונה במפעל סינון העפר מהר הבית. מדובר בממצא ראשון מסוגו בירושלים אשר שימש ככל הנראה דמות רמת דרג לחתימת אגרות ומסמכים.
הממצא הארכיאולוגי המיוחד, נחשף במסגרת פעולות סינון העפר המתבצעות באתר הסינון בעמק צורים שבירושלים, אשר פועל למעלה מעשור בחסותה המדעית של אוניברסיטת בר-אילן, במימון עמותת אלע"ד ובפיקוחה של רשות הטבע והגנים.
המפעל בהנהלתם של דר' גבריאל ברקאי וצחי דבירה (צויג), עוסק בסינון של עפר שהוצא באופן בלתי-חוקי מהר הבית, בעת חפירות הרסניות של הווקף המוסלמי שנערכו בסוף שנות ה-90.
החותם, שנתגלה לאחרונה הוא הראשון מסוגו שנתגלה בירושלים. החותם בעל צורה חרוטית (קונית), הוא עשוי אבן גיר בצבע חום וגובהו 16 ממ'. בתחתיתו העגולה, שקוטרה 14 ממ', נחרתו דמויות של שני בעלי חיים זה מעל זה, אולי חיית טרף וטרפה. החותם מנוקב, כך שניתן היה לתלותו על פתיל. גילוף דמויות בעלי החיים עשוי בצורה קווית, וסכמטאית, דבר המקשה על זיהויים המדויק. מקבילות סגנוניות לחותם זה נתגלו ברחבי הארץ, בין היתר בתל גזר, בתל בית שמש ובתל רחוב, אך זו הפעם הראשונה שחותם כזה נחשף בירושלים. כל המקבילות, שנתגלו באתרים אחרים, שבהם צורת החותם והעיטורים דומים, שויכו למאות ה-11 – 10 לפנה"ס, שהם ימי היבוסים וימי כיבוש ירושלים על ידי דוד, ובניית המקדש והקריה הממלכתית בידי בנו שלמה.
הממצא המרגש נחשף בידי מתביי צופלב, ילד רוסי כבן 10 שהגיע עם משפחתו לביקור בארץ, והשתתף בפעילות הסינון הפתוחה לקהל הרחב.
הלל ריצ'מן, הארכיאולוג שהיה בשטח בזמן חשיפת החותם סיפר כי עם מציאת הממצא ההתרגשות היתה גדולה: "משפחה של תיירים עסקה בסינון העפר, כשלפתע אחד העובדים קרא לי בהתרגשות וביקש ממני להגיע בדחיפות. לתדהמתי ולשמחתי הבחנתי בחותם. מיד כינסתי את כל מי שהיה נוכח באותו יום באתר והראיתי להם את הממצא הנדיר. התקשרתי גם לממונים עלי וסיפרתי להם בהתרגשות על החשיפה. אני עובד באתר הסינון קרוב לעשר שנים וזו היתה הפעם הראשונה שמצאתי חותם מהסוג הזה שהוא כל כך נדיר. זה היה מבחינתי ממש כמו למצוא אוצר".
מלבד החותם, נתגלו בעפר מהר- הבית גם עשרות שברי כלי חרס שניתן לתארכם לתקופה זו. כמו כן, נתגלה ראש-חץ נדיר עשוי ברונזה (אורכו 6.6 ס"מ) שלפי מאפייניו הצורניים שייך אף הוא לאותה תקופה. זו הפעם הראשונה שיש בידינו ממצאים מימי כיבוש העיר על-ידי דוד וראשית ימי הבית הראשון, שמקורם הוא מתוך הר הבית – מוקד השלטון והמרכז הדתי של ירושלים למן ימי שלמה.
לפי העדות המקראית (שמואל ב' פרק ה') ירושלים נכבשה על ידי דוד בימי היבוסים, ומהם הוא רכש את הר הבית והקים בו מזבח. במקום זה גם בנה שלמה בנו את המקדש.
עניין האמינות ההיסטוריות של התאורים המקראיים, ואופייה של ירושלים במאה ה-10 לפנה"ס, נידון רבות במחקר הארכיאולוגי. למן שנות ה-90 של המאה ה-20 היו רבים שהטילו ספק במהימנות התאורים הללו. בין היתר, לאור הממצא הדל שנתגלה בירושלים מתקופה זו, נטען כי ירושלים לא שימשה כבירת ממלכה ולכל היותר היתה כפר קטן באיזור מעיין הגיחון. לפי טענות אלו הר הבית נוסף לעיר רק מאות שנים לאחר מכן, וכן גם בניית בית המקדש. בתוך כך, הממצאים המצטברים בשנים האחרונות מהחפירות בירושלים ומן המידע שנאסף בסינון העפר מהר הבית, מעידים כי התיאורים עשויים להיות מהימנים. הגילוי של חותם מעיד על פעילות מנהלית שהתקיימה באותה עת באזור הר הבית. למן אותה תקופה נתקיימה בהר הבית פעילות אינטנסיבית הבאה לידי ביטוי בממצאי הסינון, כאשר הממצאים הקודמים לתקופה זו מופיעים בסינון בכמות זניחה. מלבד הגילויים אודות ראשית ימי הבית הראשון, המחקר הביא לתוצאות חשובות ביותר גם ביחס לתקופות אחרות, לכל אורך תולדותיו של הר הבית.
עבודת הסינון נעשית על ידי מתנדבים ותיירים המגיעים מן הארץ ומכל רחבי העולם ועד עתה השתתפו בפעולות הסינון יותר מ-170,000 איש. מדובר בהיקף חסר תקדים במחקר הארכיאולוגי.
מכיוון שמעולם לא התבצעה חפירה מסודרת בהר הבית, הממצאים שבידינו מספקים מידע בעל ערך רב שעד כה לא היה נגיש לחוקרי ירושלים. למרות שהממצאים לא נתגלו באתרם המדויק, יש בידינו יכולת לזהות ולתארך את מרביתם באמצעות מקבילות מאתרים אחרים שנחפרו. פיתחנו שיטות מחקר וטכניקות סטטיסטיות לניתוח הנתונים, אשר עוזרים לנו להבין טוב יתר את משמעות התפלגות הממצאים בשפכי העפר והזיקה לאתרם המקורי בהר הבית.
בשנים האחרונות אנו עושים מאמץ מרוכז לעיבוד ולמחקר של ממצאי הסינון והכנתם לפרסום מדעי. לשם כך אף נפתחה מעבדה מיוחדת. עבודת המחקר היא עצומה ויש צורך בהעסקת חוקרים רבים בעלי התמחות בתחומים ארכיאולוגים שונים. לשם כך השקנו לאחרונה אתר אינטרנט (half-shekel.org) ייחודי על מנת לאפשר לציבור לקחת חלק לא רק בסינון אלא אף במימון של מטלה חשובה זו. אתר אינטרנט זה פועל בשיטת מימון המונים (crowd funding) אך שלא כמו אחרים, האתר עתיד לפעול ביותר מ-17 שפות (כולל ערבית) במטרה להפיץ בעולם את סיפורו של הר הבית ושל פרויקט הסינון, ובכך לאפשר לאוכלוסיות מכל רחבי תבל לקחת חלק במפעל. אנו מאמינים שהמטרה של הפרויקט נוגעת ובעלת חשיבות לכמחצית מאוכלוסיית העולם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!